> בראוניז עם קרמל מלוח | Morcake

28 בינואר 2012

בראוניז עם קרמל מלוח

יש ימים כאלה.


ימים בהם כולם מעצבנים אותך בעבודה. כולל שתי עמיתות בולגריות לא חכמות במיוחד שמחזיקות אותך בטלפון שעתיים ומתלוננות לך באנגלית שהלוואי והיית יכולה להגדיר כרצוצה על בעיה שאין לך מושג איך לפתור. ואת צריכה לשלוט בעצמך, כי חברך לצוות, זה שנמצא איתך בפגישה ואת דווקא מחשיבה כאדם רגוע בדרך כלל, מתחיל לאבד את הסבלנות.


ואתם לא יכולים להשתגע ביחד. מישהו צריך להישאר רגוע. ושקול. וזה כנראה לא יהיה הבחור שאמנם יושב לידך, אך צעקותיו מהדהדות כרגע בכל רחבי סופיה.


ימים בהם קבעת להיפגש בערב עם חברות שלא ראית די הרבה זמן, וזה כמובן משמח אותך, אבל את יודעת שזה אומר שאת צריכה להישאר בעבודה עד מאוחר, כי חבל לנסוע הביתה לחצי שעה ואז לצאת שוב לכיוון השני. את מנסה להבין למה לא חשבת על זה מראש והגעת יותר מאוחר, אבל אז את נזכרת שכן חשבת על זה, אבל חששת שיהיו לך פקקים, או - חס וחלילה - שלא תוכלי למצוא חניה במשרד. וגם אם כן, מובן מאליו שהחניה האהובה עלייך, זו שאת מחנה בה כל בוקר, לא תהיה פנויה אם תגיעי יותר מאוחר.


ימים בהם את נזכרת שפיתחת בשנים האחרונות OCD קל.


ימים בהם את נשארת בסופו של דבר שתים עשרה שעות בעבודה, אוכלת שטויות במהלך עשר מהן ובכל זאת מצליחה להיות הכי-רעבה-שהיית-כל-השבוע באחת עשרה וחצי מתוך שתים עשרה השעות.


ימים בהם את מבינה שזה שגילית פתאום בארון את החצאית האדומה של אחותך מלפני יותר מעשור ממש לא אומר שזה היה רעיון טוב ללבוש אותה. כי לא נוח לך עם הגרבונים, וכי החצאית - מסתבר - קטנה עלייך באיזה שלוש מידות ובשלב מסוים של היום (בערך תשע וחצי בבוקר..) מתחילה ללחוץ ומזכירה לך שאת אסתמטית, ושגם בשוטף את לא תמיד נושמת כמו שצריך, אז למה בדיוק חשבת שכדאי לך להתגרות במזל? אבל כל היום עוד לפנייך, אז את משחררת קצת את החגורה פעם בחצי שעה, לוקחת נשימה ארוכה, מהדקת מחדש ומשתדלת להחזיק מעמד.


ימים בהם את מגלה עד כמה את מאזוכיסטית, כי היית חייבת - ממש ממש חייבת - לנעול את המגפיים עם העקבים, כי החצאית האדומה החונקת לא הולכת עם נעליים שטוחות. וכי את מתעקשת עם עצמך שאם את לא עושה ספורט - ואת לא - אז לפחות תעלי במדרגות מהחניה בעבודה ועד למשרד שלך. כל יום. וכמובן גם תרדי בהן בדרך חזרה. כל יום. לא משנה מה את נועלת. כי זה יקזז את כל העוגות שאת אוכלת ואת כל הירקות שאת לא. זה חשבון פשוט.


ימים בהם את מגלה שבניגוד למה שחשבת, את ממש לא טובה בחשבון פשוט.


ימים בהם את מביאה לעבודה את הבראוניז המושלמים שלך, אלה שאת מכינה מאז שהיית ילדה, אלה שניצחו עבורך תחרות אפיה, אלה שאפילו הפכת פעם לכדורים בהצלחה. ואז את טועמת אותם. ומגלה שהבראוניז שלך, אלה שתמיד יוצאים פאדג'יים להפליא, התייבשו. הרסת את הבראוניז הבלתי-ניתנים-להריסה שלך. אפילו הקרמל שהכנת והוספת להם לא עזר.


חסרת בטחון שכמותך, את מתחילה לתהות האם אולי הקרמל הוא אפילו זה שהרס. ומה קרה, בעצם? נכון, השתמשת בקצת יותר שוקולד וחמאה מתמיד, אבל אם כבר, זה אמור היה להפוך את הבראוניז לאפילו יותר פאדג'יים. אז אולי זמן האפיה היה ארוך מדי? את מתלבטת, שכן אפית בדיוק כפי שאת תמיד אופה, אך בכל זאת את נאלצת להגיע למסקנה שכן, כנראה זמן האפיה היה ממושך מדי.


כי אין אף הסבר אחר.  חוץ מזה שפשוט יש ימים כאלה.


כואבת פיזית ונפשית (בכל זאת, היה לך יום ארוך ומעצבן בעבודה, את לא יכולה לנשום כי לבשת חצאית לא נוחה, הלכו לך הרגליים כי נעלת מגפיים לא נוחים, והכנת בראוניז יבשים בצורה מביכה), את מחליטה לשים את הכל מאחורייך ולפרסם את המתכון. למרות הכל. כי את עדיין מאמינה בלב שלם כי קרמל מלוח הוא דבר נפלא. וכי לצוות אותו לבראוניז הוא רעיון אדיר (לא מקורי שלך, אך את עוקפת בקלילות את המשוכה הזו). וכי אם תתני להם את האזהרות הנכונות ותחשבי מספיק מחשבות חיוביות, קוראייך יוכלו להכין בראוניז עם קרמל מלוח. והם יצאו להם פאדג'יים וטעימים וכל הדברים שלך הם לא יצאו.


את חייבת להאמין.


מה עוד נשאר לך?


***
בראוניז עם קרמל מלוח
מקור המתכון: הקרמל לקוח ממתכון של Brown Eyed Baker, עם שינויים קלים שלי. הבראוניז הם ה-בראוניז שלי, עם שינויים קלים (מעט יותר שוקולד וחמאה, סוכר חום במקום לבן)

כמות: תבנית ריבועית עם צלע של 20 ס"מ, מרופדת בנייר אפיה, עם שוליים בולטים החוצה. מתקבלים שישה עשר בראוניז גדולים מאד, או שישים וארבעה בראוניז בגודל ביס, כמו שאני אוהבת לחתוך.

מצרכים:
115 ג' חמאה
300 ג' שוקולד מריר
1 כוס סוכר חום כהה
1/3 1 כוסות קמח תופח (אפשר להשתמש בקמח רגיל + 1/2 כפית אבקת אפיה)
1 כפית תמצית וניל
1/2 כפית מלח
3 ביצים
פרנג'ליקו (ליקר אגוזי לוז. אני מזגתי בלי למדוד. נראה לי שההשתמשתי בכף-שתיים. בכל מקרה, לא חובה)

לקרמל
1/2 כוס סוכר חום כהה (אפשר לבן. זה אפילו מה שמשתמשים בו במקור)
85 ג' חמאה, בטמפרטורת החדר
1/2 כפית מלח (בעקרון מלח ים, אני השתמשתי במלח רגיל. שולחני, אם תרצו. מזעזע, אני יודעת, אבל אני לא הרגשתי שמשהו לא טוב בקרמל שלי, אז אל תעשו לי פרצופים)
1/3 כוס שמנת מתוקה

אופן ההכנה:
1. מתחילים בהכנת הקרמל: מחממים סוכר על אש בינונית-גבוהה ומערבבים, עד שהסוכר מקבל צבע ענברי כהה (לא בטוחה עד כמה זה נכון אם משתמשים בסוכר חום) ומתקרמל. יש מצב שתקבלו סוכר מעט גושי, אך פשוט המשיכו להמיס ולערבב אותו, והכל יסתדר. השתדלו לא לשרוף אותו קצת, כמו שאהמ מישהי שאני מכירה עשתה. קצת.
2. מוסיפים מלח וחמאה. מערבבים עד שהחמאה נמסה ונטמעת כולה בסוכר.
3. מסירים האש, מוסיפים שמנת ומערבבים עד לקבלת רוטב חלק.
4. מצננים 10-15 דקות. מערבבים מדי פעם, על מנת שהקרמל לא יתקשה.
5. עוברים לבראוניז: מחממים תנור ל-180 מעלות.
6. ממיסים שוקולד וחמאה בסיר גדול.


7. ממתינים מספר דקות על מנת שהתערובת תתקרר מעט וטורפים פנימה ביצים ותמצית וניל.


8. מוסיפים סוכר וקמח. מערבבים עד לקבלת בלילה חלקה ואחידה.

9.  ממש בסוף, מערבבים פנימה פרנג'ליקו, אם רוצים.
10. יוצקים כמחצית מבלילת הבראוניז לתבנית ומיישרים.
11. מוזגים מעליה חלק מהקרמל ודוחפים אותו קצת פנימה בעזרת סכין.
12. מוזגים את שאר בלילת הבראוניז ומעליה את מה שנשאר מהקרמל. שוב - משיישים עם סכין.
13. אם רוצים, אפשר לפזר מעט (אבל מעט!) מלח מעל הבראוניז, לפני האפיה. שוב - זה כנראה מוזר להשתמש במלח שולחני, אך זה כל מה שהיה לי... אופים 25-30 דקות, ממש לא עד שקיסם הננעץ במרכז הבראוניז יוצא נקי לגמרי, אלא עם פירורים מאד לחים עליו.
14. מחלצים מהתבנית בעזרת שולי נייר האפיה, מצננים על רשת, מסירים את השוליים, אוכלים את השוליים וחותכים את הבראוניז לקוביות בגודל הרצוי.


הערות/תוספות/שדרוגים:
  • כשהתחלתי להכין את מה שהייתי צריכה עבור הבראוניז, גיליתי שקרה משהו שלא קרה כבר הרבה זמן: נגמר לי הסוכר הלבן בבית. היה כבר ערב ולא היה לי כח ללכת לסופר, ומצד שני לא התכוונתי לוותר על הבראוניז שלי, לכן לא היתה ברירה - הלכתי על סוכר חום כהה אול דה ווי. בקרמל, בבראוניז... אז סתם שתדעו, במקור כל הסוכר אמור להיות לבן.
  • במקור הבראוניז שלי מכילים 100 ג' חמאה ו-250 ג' שוקולד, אבל היתה לי חבילה של 200 ג' חמאה. אחרי הקרמל, נשארתי עם 115 ג'.. העצלות הכניעה אותי, אז זרקתי פנימה עוד חמישה עשר גרמים. על הדרך החלטתי לעגל למעלה גם את כמות השוקולד. אני לא באמת חושבת שבגלל הכמויות האלה התייבשו לי הבראוניז, אבל אתם יכולים להשתמש בכמויות המקוריות.
  • לגבי הקרמל, אני שרפתי אותו קצת, אבל זה לא נובע מהשימוש בסוכר חום, אלא מהתמהמהות מיותרת שלי וצילום יותר מדי תמונות תוך כדי קרמול הקרמל..
  • עדיין בקרמל, אמורים להשתמש במלח ים, מלח ים אטלנטי, משהו מתחכם כזה. אני תכננתי להשתמש ב"סתם" מלח גס, אבל אז גיליתי שאין לי. אז השתמשתי במלח הכי בררה שיש, ילד הכאפות של המלחים - המלח השולחני. יודעים מה? השמיים לא נפלו. כמובן שאם יש לכם מלח מגניב, אז לכו על זה. אני רק אומרת שגם אם לא, זה בסדר.
  • דבר אחרון לגבי הקרמל, מבטיחה: כשהוספתי את החמאה, היא קצת התפרקה שלי. זה היה לא נעים ולא יפה, אבל לשמחתי השמנת תיקנה את המצב אחר כך, פחות או יותר. אז לא תיבהלו אם קורה לכם משהו דומה.
  • למקרה שעדיין לא שכנעתי אתכם לא להכין את הבראוניז האלה, בואו נדבר על זמן האפיה: בעקרון צריך לאפות חצי שעה. הבראוניז יוצאים פאדג'יים ונהדרים. הפעם זה לא קרה לי, לכן כתבתי שזמן האפיה נע בין עשרים וחמש לשלושים דקות. תתחילו לבדוק אחרי עשרים וקצת דקות, כדי שלא תתבאסו עם בראוניז יבשים כמוני. אלא אם כן אתם בקטע של בראוניז עוגתיים. אם כן, אנא צרו קשר. אני מרגישה שאנחנו צריכים לדבר על זה. אני בטוחה שאצליח להחזיר אתכם למוטב.
  • יש ימים כאלה - מחר - בהם אחותך קוראת את הפוסט האחרון בבלוג שלך ומסמסת לך "איזו חצאית אדומה?" וכעבור שתי דקות, אחרי שאת מסבירה לה איזו, "את לא נורמלית, אני לא מאמינה שלבשת את החצאית הזאת!!!".



8 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

נראה מצויין. אני מקווה שהמלח לא מדי מלוח.
אוהבת את האתר שלך ואת המתכונים. מחכה להם.

תודה ושבוע טוב

אנונימי אמר/ה...

מורצ'יבה
עזבי אותך מתמונות של קרמל, העם רוצה תמונות שלך במגפיים

Winnie אמר/ה...

מור - אני חייבת להגיד לך שאני מאד אוהבת את הכנות שלך ברשומות שלך. גם בהערות
מבחינתי זה מעיד על הרבה אמינות, ואני מאד אוהבת את זה!!

אני הייתי מאד רוצה להכין בראוניז כאלה, אבל אני מפחדת שהשילוב עם המליחות לא כל כך יעבור במשפחה שלי.
אבל אני הייתי שמחה לאכול אותם!:) לדעתי הם ניראים נהדררררררר

שרון אמר/ה...

שמחה שצלחת את היום האכזרי...שולחת לך חיבוק לשימוש בשעת חירום(למשל ביום המחו..ן הבא)
הבראוניז ערכים מצןיין:-)
אגב, יש מצב שמה שעשה מאות הוא הסוכר החום .
לא סגורה על זה אבל יכול להיות שהיית צריכה להוסיף נוזלים בגללו. אני אבדוק ים חברה קונדיטורית מקצועית.

pimpf אמר/ה...

אפשר לסכם את הכל ולומר שאת מלכה? :)

טל אמר/ה...

כמה דברים יש לי להגיד לך
1. אני גם אסתמטית
2. הבראוניז שלך לא נראים יבשים בכלל ולהיפך
3.קרמל מלוח זה מעולה
4.מה קרה למור השמחה וההיפר אקטיבית? אני מתגעגעת אליה

וזהו. אין על מורקייק

Mor אמר/ה...

וויני, את לגמרי יכולה להכין את הקרמל "רגיל" ולא מלוח. הבראוניז יהיו קצת יותר מתוקים, אבל בואי לא נעמיד פנים שזה דבר רע.

טל, מור השמחה וההיפראקטיבית עדיין פה. היא פשוט היתה בחצי התקף אסתמה לפני כמה ימים ;-)

והקשיבו לי כולם, הבראוניז באמת יצאו יבשים (שרון, מעניין אם זה קשור לסוכר החום באמת) ממש. זה שהם אולי נראים טוב זו אשליה אופטית ותו לא. האמינו לי, אני יודעת לפרגן לעצמי ולבראוניז שלי כשהם יוצאים פאדג'יים. הפעם - big no no.

אליהו ענבי אמר/ה...

אין הבדל משמעותי בין מלח ים למלח שולחני רגיל.
אולי ריכוז היוד מעט שונה, אך אין הבדלי טעם.

הוסף רשומת תגובה