> עוגיות שוקולד צ'יפס ושברי עוגיות | Morcake

4 בינואר 2012

עוגיות שוקולד צ'יפס ושברי עוגיות

האחייניות הגדולות שלי - הבכורה של אחי והבכורה של אחותי - ישנו אצלנו באיזה סוף שבוע. בבוקר היינו בסרט. ישבתי שם, יחד עם שתי ילדות בנות שש (אחת קצת יותר, השניה קצת פחות). בסרט מדובב לעברית. על בובות. עם בובות. וצחקתי יותר משתיהן יחד. לא מביך בכלל.
טוב, למען ההגינות, זה היה "החבובות" - לגמרי סרט למבוגרים במסווה של סרט לילדים. אפילו הדיבוב לא הצליח להרוס אותו.


כשחזרנו הביתה, החלטתי לשתף את האחייניות במלאכת הכנת העוגיות שתכננתי לאפות באותו היום. הכוונות שלי היו טובות. בסך הכל, לפני שנה ומשהו הכנו יחד עוגיות, וזה עבד יופי. הן אפילו הסכימו להצטלם והכל. אז למה שהגירסא הבוגרת בשנה של אותן שתי ילדות קטנות ומתוקות תעשה לי בעיות?


כי הן שתי ילדות. קטנות. אבל בוגרות בשנה. מתוקות, כן. אבל יודעות מה הן רוצות ומוכנות לצרוח האחת על השניה ולבכות לי כדי לקבל את זה. אתם מבינים, מה שלא לקחתי בחשבון זה שככל שהן מתבגרות, הן רק הופכות להיות יותר דעתניות.


אז היו קצת צעקות של "אורי לקחה לי את הכסא" ו"רותם מסתירה לי" (את הנוף המרהיב אל קערת המיקסר שלי, למי שתהה. פלא העולם השמיני. הכי מצדיק יללות היסטריות). וכמובן, "אוף מור, זה מגרה אותנו. אפשר לטעום? ועכשיו? ועכשיו? ו-ע-כ-ש-י-ו?"

עכשיו אפשר

הסוף טוב. בערך. הכנו יחד את העוגיות. הבנות ליקקו את הקערה ואת כל הכלים הנלווים עד תום. אמנם היה משבר ביניהן בשלב מסוים, וכשניסיתי לפשר ופתחתי ב"נכון אתן חברות?", נעניתי ב"לא, אנחנו בנות דודות" (note to self: לא לנסות לנהל שיחה הגיונית ועמוקה עם ילדות בנות שש), אבל בסוף הן השלימו.
סיכמנו יחד שהאבות של שתיהן מהממים (וכשאני אומרת סיכמנו, אני מתכוונת אך ורק אל האחייניות. אני הייתי פסיבית לחלוטין בשיחה). רותם הכריזה שהיא רוצה להיות מעריצה גדולה של החבובות.
כל אחיינית קיבלה עוגיה. ורצתה לקחת הביתה עוד עשר.
שתיהן נפרדו ממני בחיבוק וסיימו את סוף השבוע כפי שהתחילו אותו - חברות. לא רק בנות דודות.





ואני? אני הייתי מותשת. אבל לפחות היו לי עוגיות שוקולד צ'יפס עם חתיכות של אוריאו בפנים.



אז.. כן... נראה לי שאני עדיין לא מוכנה להיות אמא.


***
עוגיות שוקולד צ'יפס ושברי עוגיות
מקור המתכון: בעקרון, Lovin' From the Oven. היא התבססה על מתכון של Picky Palate (שוקולד צ'יפס ו-oreo. הייתי צריכה לנחש שהיא קשורה לזה איכשהו..). רגע, לא סיימתי עדיין: זכרתי ש-zaphodit השאירה לי כאן תגובה פעם על העוגיות האלה, אז קפצתי לביקור אצלה (רוצים גם?) וזרמתי עם השינויים שלה (בעיקר הפחתת כמות הסוכר). האמת היא שרציתי לאמץ את השם הגאוני שהיא נתנה למתכון הזה: עוגיות עוגיות. אבל אני לא גנבת, לכן הלכתי על שם בנאלי ומשעמם מאד. oh well.

כמות: תלוי בגודל, כנראה. לי יצאו 38 עוגיות בגודל אממ... בינוני?

מצרכים:
1/4 1 כוסות קמח לבן
1/2 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית מלח
100 ג' חמאה רכה
4 כפות סוכר לבן
4 כפות סוכר חום (אני השתמשתי בכהה)
1 ביצה
1 כפית תמצית וניל
1 כוס שוקולד צ'יפס (אפשר, כמובן, להשתמש בשוקולד מריר קצוץ. או חלב. או לבן. לכו על מריר, טוב? יותר טעים. סתם, מה שבא לכם. כל זמן שזה מריר)
8 עוגיות oreo, שבורות גס, או עוגיות אחרות בסגנון (אפשר גם יותר עוגיות. אפילו רצוי. פשוט.. כשבאתי להכין את העוגיות, גיליתי להפתעתי שנעלמו כמה אוריאוז מהארון. הממ...)

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים שתי תבניות גדולות בנייר אפיה. או אחת, זה פשוט יקח לכם יותר זמן.
2. מניחים קמח, אבקת אפיה ומלח בקערה קטנה. מערבבים ומניחים בצד.
3. מניחים חמאה ושני סוגי סוכר בקערת המיקסר. מחברים את וו הגיטרה ומקרימים עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה.



4. מוסיפים ביצה ותמצית וניל. מערבבים היטב.
5. מוסיפים חומרים יבשים לרטובים, מפעילים את המיקסר על מהירות נמוכה ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.


6. מקפלים פנימה שוקולד צ'יפס ושברי עוגיות. מתאפקים מאד לא לאכול את כל הבצק הנא. בעיקר אם לא נתתם לאחייניות שלכם לטעום.. זה עלול לגרום להן לחשוב שאתם צבועים. ומרושעים.



7. יוצרים כדורים קטנים ידנית או בעזרת כף גלידה קפיצית ומניחים על התבנית, במרווחים סבירים, כיוון שהעוגיות מתפשטות קצת במהלך האפיה. אני הכנסתי שש עשרה עוגיות בתבנית.


8. אופים 7-10 דקות, עד שהשוליים יציבים אך העוגיות עצמן עדיין רכות. מצננים בתבנית למשך שתיים-שלוש דקות ומעבירים לרשת לצינון מלא. אני אפיתי עשר דקות, כי העוגיות שלי היו מאד רכות.



הערות/תוספות/שדרוגים:
  • תראו, אני צריכה להתוודות. הכנסתי גלידה לעוגיות. מה? הרשו לי לערוך לכם סיור מודרך בראש שלי: "אני מכינה עוגיות עם שוקולד צ'יפס ואוריאוז". "יש לי ארבע קופסאות של בן אנד ג'ריז במקפיא כבר מלא זמן. אחת מהן היא  cookies & cream. אחרת היא chocolate chip cookie dough". "אוווו מעניין מה יקרה אם אכניס גלידה לעוגיות". אז הכנסתי גלידה לעוגיות... כמובן שאי אפשר היה להרגיש אותה בכלל, אולי רק במרקם. העוגיות שלי יצאו מאד רכות. ממש רכות. אני נוטה לומר שאפילו יותר מדי רכות. ואני מאשימה את הגלידה. אז מה המסקנה? אל תכניסו גלידה לעוגיות שלכם. לא לאלה, בכל אופן. עשו את המעשה הבוגר: קחו שתי עוגיות, קחו גלידה, קחו כף. מרחו מלא גלידה על עוגיה אחת, כסו אותה בשניה, והתענגו על הקסטה המגניבה שהרגע יצרתם.
  • אני יודעת מה מפריע לכם עכשיו, והתשובה היא "לא יודעת". לא יודעת איך קרה שיש לי ארבע קופסאות גלידה בפריזר כל כך הרבה זמן. מה גם שהן עדיין שם, חלקן אפילו לא כמעט-לגמרי-ריקות. זה פשוט מביך. אני מסתכלת במראה ולא מזהה את עצמי. בסוף עוד אתחיל לאכול ירקות או משהו.
  • טוב, הגזמתי. יש דברים שלא אומרים. אפילו לא בצחוק.
  • חזרה לעניינים רציניים רגע: חשוב להקרים טוב את החמאה והסוכר. אני, למשל, הייתי עסוקה בלתמרן בין המיקסר לאחייניות, וגם הוספתי את הגלידה המטופשת, אז ההקרמה שלי לא היתה מספיק טובה. אז כמו פעמים רבות בעבר: do as I say, don't do as I do. אוקיי? אוקיי.
  • בדרך כלל, כשאני מתרגמת מתכון מאנגלית, אני שומרת אותו בקובץ טקסט וכותבת שם גם את ההערות שלי (טוב, לפעמים אני עושה את זה גם עם מתכונים בעברית. אני פשוט צריכה לכתוב אותם מחדש כדי שיהיה לי קל ונוח לעקוב אחריהם. זה רק קצת מופרע, נכון? לא הרבה?). אז מסתבר שבקובץ של העוגיות האלה, כתבתי בסוף "38 עוגיות בסך הכל. לא משהו...". הידד לי, חיובית כתמיד. אז.. לא יודעת מה עבר עלי כשכתבתי את השטות הזו, אבל העוגיות האלה בהחלט היו משהו. כאמור, קצת רכות מדי, אבל אחלה של עוגיות. יש בהן שוקולד צ'יפס ועוגיות אוריאו, מה יכול להיות "לא משהו" בדיוק? מטופשת שכמותי. מרוב שהן "לא משהו", אני לא זוכרת אפילו כמה אכלתי. אני רק זוכרת שזה היה הרבה. אם אני לא זוכרת, זה כי הדחקתי. ואם הדחקתי, זה כי אני אכלתי הרבה.
  • רציתי רק להבהיר דבר אחד: אני מתה על האחייניות שלי, כן? הן הכי מהממות בעולם.






10 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

כמה מתוקות האחייניות שלך!

sugarcook אמר/ה...

יאי!
(לגמרי הולכת לנסות את עניין הקסטה)

ענבר אמר/ה...

דודה מהממת!

טל אמר/ה...

יש לך אחייניות מהממות! אני מצליחה לראות קצת דמיון משפחתי או שמוחי משטה בי?
בכל מקרה העוגיות נראות נהדר. כמו שאמרת על עוגיות,שוקולד צ'יפס ואוריאוס אין מה להוסיף.

יש לך מסיבת בן אנד ג'ריס במקפיא וככה את מזניחה אותה? תתביישי לך! ואת עוד שומרת את זה לסוף הפוסט! ככה בלי בושה!

צק צק צק.

הגר אמר/ה...

מדהימות המצחיקות האלה!!! לא ידעתי שהיה קרב-אבות??
והעוגיות נראות מעולה. למה היא לא הביאה איתה הביתה?

בישול בזול אמר/ה...

את דודה לתפארת, חבל על הזמן! וממש מעניין שחשבת לשים בתוך העוגיות גלידה. זה לא היה עולה בדעתי בכלל. אבל כנראה גם לא הייתי מגיעה למצב שבו יש לי 4 בן אנד ג'ריז בפריזר במשך יותר מיומיים, אז כנראה שהיחס שלנו לגלידה קצת שונה.

דנה (: אמר/ה...

טוב אני באמת חייבת להגיד לך - את גדולה !!!!
איכשהו הגעתי לבלוג דרך גוגל לפני איזה שבועיים כי נכנסתי לכל קטע ה-אפייה- ואני כבר חרשתי את כל המתכונים פה בתקווה להספיק את כולם ולהצליח אותם.
יש בי רצון לציין , שלאחרונה קראתי את Princess Diary's ואת ממש מזכירה אותה בסגנון דיבור[או במקרה הזה כתיבה] .. :)
תודה רבה על המתכונים !

Mor אמר/ה...

הגר, לא היה קרב.. האבות ניצחו את האיש בשחור-לבן שתמונתו היתה תלויה על המקרר. אל תשאלי ;-)

טל, אם את רואה דמיון, אני מסמיקה ומוחמאת עד מאד. אבל יש מצב.. זו לא הפעם הראשונה שאני שומעת את זה (איזה כיף לי!). ולגבי הגלידה - ביזול, אני פונה גם אלייך: אני יודעת. מביך. לא יודעת מה קורה לי. היחס שלי לגלידה הוא יחס של הערצה וסגידה (דרך אגב - OMG OMG OMG צ'אבי האבי חוזר למדפים!!!). צריכה לבדוק את העניין הזה, אני כנראה חולה.

דנה, תודה :-) אני בוחרת להבין מהתגובה שלך שקראת לי נסיכה. לזה התכוונת, נכון? נכון. יופי. תודה!!

טל אמר/ה...

צ'אבי האבי חוזר???

אאאאעעעעעעעעהההההההההההההאההאהעהההאעהאהעהא!!!!

אנונימי אמר/ה...

אני יודעת מה את חושבת לגבי יכולת הצילום שלך,אבל התמונה אחת לפני האחרונה דורשת נגיסה..!

הוסף רשומת תגובה