> שובו של לחם הבננות | Morcake

15 בינואר 2012

שובו של לחם הבננות

היום יום הולדת, היום יום הולדת, היום יום הולדת ל... מולייר. ואדוארד טלר (מה מי זה? אבי פצצת המימן. מגה סלב בעולם הפיזיקה). ולויד ברידג'ס. ומרתין לות'ר קינג. וצ'אד לאו (pretty little liars לנצח!). ועוד אנשים שלא הכרתי, אבל ויקיפדיה טוענת שהם חשובים, או כאלה שפשוט לא התחשק לי לציין אותם.
ולמי אין היום יום הולדת? לי.


אבל אבל.
זוכרים מה סיפרתי לכם שגיליתי לפני שלושה ימים? שהיום מורקייק בן (בת? בן, לא? כי אני מדברת על הבלוג, לא עלי. אוקיי, בן) שנתיים. וזו, החלטתי, סיבה למסיבה.


לפני שנה לא חגגתי. לא ציינתי את המאורע. אני די בטוחה שלא הייתי מודעת לקיומו. אני גם די משוכנעת שבדיוק למדתי לאיזה מבחן באותו זמן. אבל בכל מקרה, אני לא חושבת שרציתי. כי זה הרגיש לי מטופש לחגוג יום הולדת לבלוג (אתם הולכים להכריח אותי לומר את המילה בלוגולדת, נכון? יופי. תודה רבה לכם).

מזל שבשנה שחלפה מאז עברתי תהליך של אנטי-התבגרות. התיילדות? התיילדתי בשנה האחרונה? זה דבר הגיוני לומר?


בכל אופן, בין אם זה מטופש או לא, ברוכים הבאים לחגיגות יום ההולדת השני של מורקייק! תשמחו לשמוע שהבלוג כבר הולך, מדבר וממש אוטוטו ייגמל מהחיתול.

טו מאץ' אינפורמיישן?
כן, חששתי שזה המצב.


בקיצור.
אני לא הולכת לתת פה איזה סיכום ארוך, מרגש וסוחט דמעות. אתם מכירים אותי, אני לא אדם של מילים. אני אדם של הרבה מילים.
אומר רק שבשנתיים האחרונות סיימתי תואר ראשון, התחלתי לעבוד (ותסלחו לי על חוסר הצניעות, אבל לדעתי זה הדבר הכי טוב שקרה לעמיתיי לעבודה מזה זמן רב. אוף, נגמרו לי המילים שאני יכולה להפוך ללינק, אז קבלו גם את זה וזה וזה וזה וזה. זהו. בטח לא את העוגיות האלה. אותן, עם המלח והמנטה שבהן, עדיין זוכרים לי בעבודה ומתבדחים מדי פעם על חשבונן וחשבוני. ואז אני דוחפת להם לפרצוף איזו חתיכת עוגה ומשתיקה אותם), הכנתי פאי שגירסא משופרת שלו אפשרה לי להגשים חלום, עשיתי מתיחת פנים (טוב, לא אני. הבלוג), חגגתי המון ימי הולדת לבני משפחה, לחברים ולעצמי (ולתת פה את רשימת הלינקים שקול ללינק לאינדקס המתכונים שלי. אז הנה), זכיתי ממש לאחרונה לתהילת עולם (עולם, מאקו, סיים סיים) ובקיצור - אני ממש אוטוטו נגמלת מהחיתול.


אה לא, התבלבלתי. שכחו מהדבר האחרון.
ותראו מה זה, בכל זאת נתתי סיכום ארוך, מרגש וסוחט דמעות. דמעות של ייאוש ולא התרגשות, אבל בקטנה. I'll take what I can get.

אז לכבוד החגיגות המטופשות שלי, החלטתי לחזור למתכון הראשון שפרסמתי בבלוג אי פעם. זוכרים את לחם הבננות שפרסמתי פעם, מזמן מזמן? כנראה שלא. רובכם לא הייתם פה בהתחלה. זה בסדר, אני לא נעלבת. גם אני לא ממש הייתי. העיקר שאתם כאן עכשיו. ואתם לא תעזבו אותי ל-ע-ו-ל-ם, נכון? מה? מי אמר את זה? היי, אתה שם שמלמלת חרדת נטישה, שמעתי אותך. לא נו, אני לא כועסת. אל תלך. בבקשה.


בקיצור.
טענתי אז שיש לי את המתכון האולטימטיבי ללחם בננות ושאני לא מתכוונת לנסות אחד אחר. כמובן שבדיעבד, מסתבר ששיקרתי. אבל אני עדיין טוענת שהמתכון הזה, ההוא מלפני שנתיים, הכי קל והכי מוצלח שיש. מתקתקים אותו בחמש דקות, ומסיימים לאכול אותו במספר דומה של דקות.
היום (טוב, אתמול) הכנתי שוב את לחם הבננות שלי. הלחם. האמת היא שבדיוק לפני כמה ימים חשבתי על זה שבא לי עליו, ואז גיליתי את העניין הזה של שנתיים לבלוג. מפה לשם, החלטתי לאפות את המתכון הראשון מהבלוג, אבל לתת לו שדרוג.


לקחתי רעיונות משני בלוגים, ועשיתי כדלהלן (הכי אמרתי כדלהלן):

קרמלתי בננות.
הנחתי אותן בתבנית. את הקרמל לא בזבזתי, טפטפתי אותו מלמעלה. בקפריזה של רגע (או שמא רגע של קפריזה?), החלטתי לטפטף גם קצת מייפל. להזיק זה לא יכול.
הכנתי את הבלילה ללחם, כרגיל. יצקתי חלק על הבננות המקורמלות.
הכנתי עיסת חמאת בוטנים ואבקת סוכר, חתכתי לחתיכות ופיזרתי את רובן מעל הבלילה.
יצקתי את שאר הבלילה ופיזרתי את שאר חתיכות חמאת הבוטנים.


מה אני אומר לכם? אמנם הבננות שלי לא היו בשיא בשלותן (השובבות בילו את הלילה בשקית אטומה עם תפוח, ולרגע חשבתי שהטריק אפילו עזר, אבל אז גיליתי שחברותיהן לאשכול, אלה שלא התהוללו עם התפוח, הצהיבו בדיוק באותה המידה. תודה רבה לך, טריק חסר תועלת!), ואמנם היתה לי הפסקת חשמל דקה אחרי שהתחלתי להכין את הקרמל (זה קצת מפריע, כשמנסים לעבוד עם כיריים חשמליות), ואמנם הלחם התנפח בתנור וכמעט פרץ את התבנית בה הוא נאפה, ברח החוצה והצטרף לקרקס נודד.. אבל בסופו של דבר, יצא יופי של לחם. טעים, קרמלי, מלוח קלות וחמאת בוטנימי במידה.


האם זה אומר שהלחם ה"פשוט", ההוא מלפני שנתיים, לא מספיק טוב? לא. ממש ממש לא. זה רק אומר שחיפשתי דרך לחגוג ושניסיתי להיות מקורית ושאני מתעקשת לשנות גם משהו שהוא מספיק טוב מלכתחילה ושאני תמיד תמיד אמצא דרך ללכלך יותר כלים ממה שאני צריכה (יש לציין שבמתכון המקורי צריך קערה אחת בלבד. טוב, אמרנו שמתקתקים אותו, לא?).


בשורה התחתונה: רוצים להכין את לחם הבננות של 2010? מעולה. לכו על זה. רוצים להכין את לחם הבננות של 2012? מעולה. לכו על זה. רוצים להכין סלט? איכס. לכו מפה.


***
לחם בננות מקורמלות עם צ'אנקס של חמאת בוטנים
מקור המתכון: מבוסס על חוברת מתכונים לילדים שלי, אתם יכולים לקרוא עליה כאן. את הרעיון לבננות מקורמלות קיבלתי מ-Shutterbean, ואת צ'אנקס חמאת הבוטנים מ-Wonderland Kitchen. השילוב של הכל ביחד הוא של yours truly (זו אני, אגב).

כמות: תבנית אינגליש קייק אחת. אני יודעת שיש גדלים שונים, אבל אין לי כח למדוד אותה.. היא לא מאד גדולה, התבנית שלי. מצד שני, הלחם כמעט פרץ את גבולות התבנית, אז אפשר גם בתבנית קצת יותר ארוכה.

מצרכים:
4-5 בננות גדולות (רצוי בשלות מאד, אבל מסתבר שאפשר להסתדר גם עם בשלות בקושי)
1/4 כוס סוכר חום כהה (אפשר להמיר לסוכר לבן. למען האמת, כך זה במקור)
2 כפות מים
25-30 ג' חמאה / 2 כפות שמן קנולה
3/4 כוס סוכר לבן
3/4 כוס שמן
2 ביצים
2 כפיות תמצית וניל
2 כוסות קמח לבן (אני השתמשתי הפעם בקמח תופח והשמטתי את אבקת האפיה)
1/2 כפית אבקת אפיה
1 כפית סודה לשתיה
1/2 כפית מלח
1/4 כפית קינמון (אפשר גם יותר. אני שמתי מעט וממש לא הרגשתי אותו)

לצ'אנקס
1/4 כוס חמאת בוטנים (חלקה או עם חתיכות בוטנים, זה לא באמת משנה)
1/4 כוס אבקת סוכר
קורט מלח

אופן ההכנה:
1. להכנת הצ'אנקס: מערבבים חמאת בוטנים, אבקת סוכר ומלח בקערה קטנה, עד לקבלת תערובת חלקה. מגלגלים לגליל וחותכים חתיכות קטנות. אפשר גם סתם ליצור כדור ולקחת מתוכו חתיכות קטנות. בכל אופן, מניחים בצד בינתיים.
2. עוברים לבננות המקורמלות: מסירים את הקצוות משלוש בננות, כך שהן יתאימו ברוחבן לרוחב התבנית. חוצים כל בננה לשתי פרוסות דקות יותר (מן הסתם, משאירים את האורך). שומרים את כל הקצוות שהסרנו.

3. מניחים סוכר ומים במחבת ומביאים לרתיחה, בלי לערבב (אבל אני כן הרמתי את המחבת וסובבתי אותה קצת מדי פעם). מבשלים עד שהמים מתאדים והתערובת מתחילה לקבל צבע ענברי. קצת קשה לראות את זה אם משתמשים בסוכר חום, אז פשוט חפשו את הבעבוע.
4. מסירים מהאש, מוסיפים חמאה ומערבבים אותה פנימה בעזרת מזלג, עד שהיא נמסה. אם משתמשים בשמן, מערבבים אותו פנימה בעזרת כף פשוט, אם כי מנסיון - זה לא בהכרח עובד. פירוט בהערות..
5. מקלפים את פרוסות הבננה ומניחים אותן בתוך המחבת, כאשר הצד החתוך מופנה כלפי מטה. מבשלים על אש נמוכה-בינונית למשך כדקה.
6. מניחים את פרוסות הבננה המקורמלות בתוך התבנית, שוב - צד חתוך כלפי מטה.
7. מטפטפים מעל הבננות את הקרמל שנותר במחבת. אם רוצים להתפרע ממש, מטפטפים גם קצת סירופ מייפל.
8. מחממים תנור ל-160 מעלות.
9. מועכים בקערה את הבננות - מה שנשאר מהשלוש שביתרנו לחלקים, ועוד אחת או שתיים.
10. מוסיפים סוכר, שמן, ביצים ותמצית וניל. מערבבים.
11. מוסיפים קמח, אבקת אפיה, סודה, מלח וקינמון (אם רוצים). מערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.


12. יוצקים כחצי מהבלילה לתבנית, מעל הבננות המקורמלות.
13. מפזרים כמה צ'אנקס של חמאת בוטנים, אפשר גם את כולם.


14. יוצקים את שאר הבלילה. אם נשארו לכם צ'אנקס, מפזרים אותם מלמעלה.
15. אופים 60-70 דקות, עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא נקי.
16. מצננים עשר דקות, הופכים על צלחת הגשה ואוכלים בשמחה ובששון. אני יודעת שקשה לחכות עשר דקות, אבל אתם יכולים לנצל את הזמן הזה כדי לעשות כלים. מה זאת אומרת למה לא עשינו אותם בשעה שהעוגה היתה בתנור? כי אכלתם ארוחת צהריים וראיתם גוסיפ גירל, זה למה.


הערות/תוספות/שדרוגים:
  • בעקרון משתמשים בלחם הבננות המקורי שלי בשלוש בננות. אבל כאן חלק גדול מהבננות הולכות לקרמול ולא נכנסות לבלילה עצמה, אז הוספתי עוד בננה. בדיעבד, אני חושבת שהיה מקום אפילו לעוד אחת נוספת, לכן כתבתי ברשימת המצרכים ארבע-חמש בננות.
  • תראו, הקרמול של הבננות אמור להיות עם חמאה. אני גיליתי אתמול בבוקר ש(איך איך איך??)אין לי חמאה בבית. הייתי הולכת לקנות, אבל כבר הייתי בפיג'מה (מהלילה הקודם) והיה חורפי וגשום ו-I wish I could, but I don't wanna. אז השתמשתי בשמן קנולה במקום. הקטע הוא שהשמן לא ממש הסכים להתערבב לי בתוך הקרמל, הוא הכי התעקש להישאר נפרד ממנו, סנוב שכמותו. ואז יצקתי את הקרמל והשמן על הבננות.. ויצקתי את הבלילה.. ופתאום ראיתי שהשמן צף ליד הבלילה, כאילו זה מקומו הטבעי. ממש חששתי שזה ידפוק לי את כל העוגה, אבל הסוף היה טוב. בקיצור אבל - אם יש לכם חמאה, מגניב. השתמשו בה. אם לא, נראה לי שאתם יכולים לקרמל את הבננות שלכם רק בסוכר ומים, והכל יהיה בסדר גמור. ואפילו פרווה. ווהו.
  • כמובן כמובן שאפשר להשמיט את חמאת הבוטנים. או הבננות המקורמלות. או להשאיר את שניהם ולהוסיף לבלילה שוקולד צ'יפס. או שוקולד קצוץ. או נוטלה. השמיים הם הגבול.
  • שמתם לב שבשלב מסוים הפסקתי לומר "לחם בננות" והתחלתי להשתמש פשוט ב"עוגה"? טוב, ממש לפני כמה ימים דיברנו על זה שלחם הוא לא תמיד לחם.



אז.. תגידו. לפי הפוסטים האחרונים, שמים לב שהתמכרתי לאינסטגרם? לא? יופי. didn't think so.

15 תגובות:

מרינה ג. אמר/ה...

מושחת ביותר! ויומולדת שמח :)

אפרתי אמר/ה...

מור היקרה! הרגת אותי על הבוקר! איזה פוסט חושני ומהפנט וכרגיל מצחיק!
נשמע כמו העוגה הכי טעימה EVER!
יומולדת הכי שמח!

Winnie אמר/ה...

טוב תקשיבי - הרשומה הזאת "מעצבנת" אותי
זה נראה כל כך, אבל כל כך טעיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם שאני מתה להכין את זה, ועוד יותר לאכול את זה.
רק שהמשפחה המורכבת שלי לא אוהבת בננות (כמו שקוקוס הם לא אוהבים), אז אם אני אכין את זה אני גם אוכל את זה לבד
אז זה ממש לא פייר
אולי את שולחת לי כמה חתיכות ?:)

MoranSha אמר/ה...

אני חושבת שכשאני אחליט סוף סוף לאפות את הלחמוגה המהמם הזה (זו בעיה כי הבננות בשוק תמיד לא בשלות, או צהובות שמעמידות פנים והן לא בשלות, וגם הטריק של לשים אותן ליד פירות הדר עובד מאוד לאט עם הזן המוזר של הבננות האלה) אני אשלב בין שני המתכונים - אני אעשה רק את הצ'אנקס, כי כל השאר זה ממש יותר מדי עבודה.

ומעבר לזה - מזל טוב! לך ולכולנו! אני דורשת מתישהו לעשות מפגש ולזלול דברים טעימים. אפשר גם שעוד אנשים יהיו שם, אם את חוששת.

טל אמר/ה...

pretty little liars rules!!
ומור מזל טוב לבלוגולדת והוהווהוהוה!

אני רוצה צ'אנק קטן של חמאת בטנים וזה הכל. ואולי קצת קרמל. וזהו.

מאחלת לך עוד שנים של עשייה, אפייה, וחפירה מרתקת כמו שרק את יודעת!

גיל אמר/ה...

את לא נורמלית! מה זה המתכון הזה? מזל שאין לי בננות בבית כי הייתי מכין את העוגה (כן, עוגה! לחם זה משהו שפורסים ומורחים עליו משהו אחר, ולא משנה מה אומרים כמה אמריקאים. טוב, כולם) עכשיו באמצע הלילה.
בגלל זה אני אשתדל להתאפק עד הסופ"ש. חייב לזכור לקנות בננות...
אה ומזל טוב!

בישול בזול אמר/ה...

בלוגולדת בלוגולדת בלוגולדת בלוגולדת בלוגולדת בלוגולדת בלוגולדת בלוגולדת בלוגולדת בלוגולדת בלוגולדת בלוגולדת בלוגולדת בלוגולדת בלוגולדת
בלוגולדת בלוגולדת בלוגולדת בלוגולדת בלוגולדת
בלוגולדת בלוגולדת בלוגולדת בלוגולדת בלוגולדת
בלוגולדת בלוגולדת בלוגולדת בלוגולדת בלוגולדת

הא.

בלוגולדת 2 (זה כבר רציני!) שמח!

אוכל לנשמה אמר/ה...

מזל טוב!!!!
תמונות מושחתות ממש , מתכון מצוין.
תודה
חיה

Mor אמר/ה...

תודה, גוד פיפל. כמה קטנות:

וויני - לקחתי את העוגה לעבודה והיא נגמרה תוך שעה בערך. אולי שעתיים. אבל אני ממש מרחמת עלייך, חיים ללא בננות זה.. זה.. אללי. עברה בי צמרמורת.

מורן - כבר הכרזנו שאנחנו חברות, לא? אז אין לי מה לחשוש. נכון? הממ. אוקיי. עכשיו אני קצת מפחדת.

טל - אני מתנצלת בפנייך על כל מתכוני הבננות. אני יודעת שקשה לך. וכיף לשמוע שאת מצליחה לעקוב אחרי השקרניות גם בזמן הלימודים. סטודנטית למופת. אני כה גאה.

גיל - לחם זה משהו שמורחים עליו? סבבה. קח נוטלה. או חמאת בוטנים. קח פרוסת ל-ח-ם. שלב. et voila. אבל ברצינות, תכין. העוגה הזו כל כך קלה (אפילו הקרמל לוקח רק כמה דקות) וכל כך טעימה.

אוקיי, "קטנות" זה לא היה.. יותר כמו "גדולות, ארוכות וחופרות".

נוף אמר/ה...

הצילום שלך השתפר פלאים והכתיבה נשארה משובחת כתמיד :)

גיל אמר/ה...

אז הכנתי, ויצא ממש מעולה!!
מאוד חמאת בוטנימי וקרמלי. אחלה רעיון!
תודה :)

גיל אמר/ה...

אה, שכחתי לכתוב, אצלי הספיקו 45 דקות אפייה בתבנית מתכת, אז כדאי לבדוק את העוגה לפני שעוברים 60 דקות.

אנונימי אמר/ה...

מזל טוב
מתכון מצוין.הסבר וצילומים מדהימים.
בןןדאי אכין אותו.
פולינה

אנונימי אמר/ה...

מופרע לחלוטין אבל בעצם זוהי עוגת בננות ולא לחם. טעים ביותר!

boobele אמר/ה...

כל פעם שיש איזכור בבלוג ללחם הבננות, אני אומרת לעצמי: תהיי חזקה, את יודעת שתאכלי הכל לבד. אבל אני על סף שבירה...

הוסף רשומת תגובה