> עוגת שוקולד קוביות | Morcake

3 בדצמבר 2011

עוגת שוקולד קוביות

אתם מוכנים? אני רק רוצה לוודא שאתם יושבים, שלחץ הדם שלכם תקין ו.. שאתם מוכנים.

למה?
כי אני הולכת להראות לכם עוגה מהממת, ולא הייתי רוצה לטלטל את עולמכם ככה פתאום, ללא כל הכנה מוקדמת. לכן אני שואלת, האם אתם מוכנים.

זאת אומרת, לדעתי היא יפה. ממש יפה. כל כך יפה. אבל זו דעתי. אולי תחלקו עליה. ועלי. זכותכם. אני אבין. אבל אם כן, בבקשה אל תחזרו לפה שוב לעולם, טוב? טוב.

מי מצלם עוגה על כד? ומכל כך רחוק? הרי אתם לא
באמת יכולים לראות כמה היא יפה. בואו ננסה שוב.

סתם נו. צחקתי. בבקשה תחזרו. אני אהיה עצובה ממש אם לא.

בקיצור, קצת התאהבתי בעוגה הזו. זוכרים שהכנתי פעם את העוגה הזו ופיתחתי כלפיה רגשות לא כל כך בריאים, כאלה שלא אמורים להיות בין אדם ל... עוגה? אז כן. זה קרה שוב.

ומה יקרה אם אצלם את העוגה על מזוודת הציוד שלי?
גם לא עובד? אוף.
למזלכם נחסכה מכם התמונה בה צילמתי את העוגה דרך המראה,
כשהיא על המזוודה, אני על הרצפה (משתקפת במראה, כמובן)
והחדר המבולגן שלי ברקע תורם לאווירת כאוס כללית...


יש לי שתי חברות טובות מהצבא. לאחת מהן היה יום הולדת לפני חודש וקצת, והכנתי לה קאפקייקס בננה. בעודי מתלבטת איזה מתכון "בריא" יחסית להכין לה, החברה השניה אמרה לי "שמעי, ליום ההולדת שלי את יכולה בכיף להכין מה שבא לך. שחיתות עד הסוף. שוקולד, חמאת בוטנים, הכל הולך". ואז נזכרתי למה אנחנו חברות :-)
(אגב, זו אותה חברה שקיבלה בשנה שעברה קאפקייקס עם ריסז קאפס ביתיים. אז היא לא צחקה לגבי עניין השחיתות) 

החברה הזאת חגגה את יום הולדתה שבוע שעבר, ואני ידעתי שאני יכולה - וצריכה - להתפרע. לשמחתי הרבה, לפני מספר שבועות פרסמה הת'ר מ-Sprinkle Bakes (בלוג מדהים. זוכרים שהכנתי משם את עוגת הליצן המתפוצץ בדיוק לפני שנה?) עוגה מגניבה לאללה בשם Chocolate Quake Cake. בעקרון מכינים שלוש עוגות וקרם, מניחים שתי שכבות של העוגה עם קרם ביניהן, מצפים בשאר הקרם ואת השכבה השלישית חותכים לקוביות ומדביקים מעל הקרם. פשוט, לא? כן! והטריק הזה יכול לעבוד עם כל עוגה. וקרם. נראה לי.

אולי אם אחזיק את העוגה באוויר ואצלם אותה ליד כל כלי המטבח שטינפתי
בשוקולד בגללה? אולי זה יעזור לכם ולה להבין מאין היא הגיעה? לא?

קיצור, הלכתי בדיוק לפי המתכון של הת'ר, פרט לשני שינויים קטנים: את כמות הסוכר בעוגה עצמה הפחתתי - במקור יש ארבע (!) כוסות. אני השתמשתי בשלוש. עדיין המון, אני יודעת, אבל אל תשכחו שגם מקבלים שלוש עוגות בסוף.
השינוי השני הוא זה: במקור מכיל הציפוי מעט חמאה (בנוסף להמון שמנת מתוקה). אני המרתי אותה בכמות קטנה יותר של חמאת בוטנים. כי אני אוהבת לדחוף חמאת בוטנים לכל מקום. וכי ילדת יום ההולדת ביקשה את זה, אז מי אני שאסרב?!

אגב, כשאני אומרת "אני" כל הזמן, אני בעצם מתכוונת ל"אנחנו", כי החברה השניה (זאת עם הקאפקייקס) הצטרפה אלי ובעצם עשתה את רוב העבודה, כשאני נותנת לה הוראות מהצד. אני, בעקרון, רק עשיתי נזק - בשלב מסוים מדדתי ארבע כוסות קקאו במקום אחת, כי מסתבר שאני לא יודעת להבדיל בין קמח לאבקת קקאו. הייתם מצפים שאדע להבחין בין לבן לחום, אבל לא. מזל שברגע האחרון קלטתי מה אני עושה וגרפתי את כל הקקאו בחזרה לצנצנת. אופס..

אם כך, לצלם אותה ליד הסכין שעזר לה להפוך למי שהיא היום
(אף כי אם תשאלו את העוגה, היא תטען שהכל טבעי ותכחיש כי סכין אי פעם נגע בה)
בטח לא יוביל אותנו לשום מקום...

אז את העוגה הכנו בחמישי בערב, אך את ההרכבה שלה סיימתי בשישי אחר הצהריים. לבדי. ואז התחלתי לעשות בלאגן. מסתבר שאני לא יודעת לחצות עוגה (נכון, בעקרון צריך לאפות שלוש עוגות, אבל לא היו לי מספיק תבניות, אז הכנתי שתיים, מתוך כוונה לחתוך אחת באמצע ולהפוך אותה לשתי שכבות), אז השכבות שלי היו.. מעניינות. לשמחתי הרבה (כן, שוב. יש המון שמחה בפוסט הזה), העוגה כהה, הקרם כהה, וגם התאורה בפאב בו חברה שלי חגגה היתה.. הממ כהה, כך שבתוצאה הסופית קשה היה לראות את יצירת האמנות שיצרתי בתוך העוגה. רק הקוביות נראו לעין, אז הידד! האח! כי מבחינה חיצונית, למקרה שלא הבנתם עדיין, העוגה הזאת מהממת.

מבט עילי, כולל נעלי הכמו-קרוקס ומכנסי הכמו-שף שלי..
לא, עדיין לא תמונת הוואו שחיפשתי על מנת להרשים אתכם
(וסתם, נראה לי שהנעליים הן בכלל בירקנשטוק. ובירקנשטוק
היו קרוקס עוד לפני שקרוקס אפילו היו קרוקס. זה הגיוני?)

אה, רק בעיה אחת יש איתה. היא לא ממש נסיעה-friendly. כשיצאתי מהבית, בדרך לאסוף את חברה שלי (כן, עם הקאפקייקס. זו שסנג'רתי להיות משרתת סו שף שלי) וחבר שלה, הנחתי את העוגה בתוך תבנית תנור גדולה, על המושב לידי. ואז היא התחילה להשתולל. קוביה אחת כבר נפלה ממנה. הדמעות (המטאפוריות) נקוו בעיני. ניסיתי לשנות את הזווית, להפוך את התבנית, הכל.. כבר הייתי בטוחה שאצטרך לנסוע איתה כל הדרך על הברכיים - הפוסט הנוכחי, אגב, הינו בחסות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בסוף, טלפון בהול לאמא הציל את המצב: "הניחי אותה בתוך התבנית, על הרצפה". וראו זה פלא, הטריק של אמא עבד. על הרצפה, מי ידע שזה הפתרון.. לא שזה עצר בעדי לנסוע על 15 קמ"ש כל הדרך, בנשימה עצורה, כן (במצב רגיל, אגב, אני נוסעת על 35)? ורק ליתר בטחון, ייתכן שבשלב מסוים פניתי אל העוגה, בקול, וניסיתי לשכנע אותה לא לזוז. בקול. אני לא לגמרי בטוחה, אבל נראה לי שאמרתי לה משהו על כמה שהיא יפה ואם היא יכולה להשתדל לא לזוז ולהרוס את עצמה. בקול.

רגע, אני לא מבינה. זה מוזר שדיברתי אל העוגה? תסתכלו עליה. היא כל כך יפה, היא כמעט בן אדם. זה היה מוזר אם לא הייתי מדברת אליה. בקול.

או. סוף סוף. זה מה שרציתי. כמובן, קצת אבקת פיות. זה כל מה שהעוגה ואני נזקקנו לו.

אה, למי שדרש מתכונים יותר שוקולדיים, יותר משמינים, יותר סותמי עורקים - voila. ולמי שדואג לבריאותו ובריאותי, רזונו ורזוני - אל תחרימו, טוב? הזהרתי מראש שזה מתכון מושחת ומטורף. לא כולם כאלה. נסו להיזכר בכל מתכוני הקמח המלא והדייסות שהיו פה לאחרונה.

***
עוגת שוקולד קוביות
מקור המתכוןSprinkle Bakes, עם שינויים קטנים, כפי שציינתי לעיל. אני כותבת את המתכון כפי שאני הכנתי אותו, את המקור אתם יכולים למצוא בלינק.

כמות: לפי הת'ר, ארבע עשרה מנות, או תבנית עגולה בקוטר 23 ס"מ. אני הכנתי בתבנית 24.

מצרכים:
200 ג' חמאה
2 כוסות מים
1 כוס שמן קנולה
3 כוסות סוכר לבן (אולי אפשר גם אחר)
1 כוס אבקת קקאו
4 כוסות קמח
4 ביצים
1 כוס רוויון
1 כף תמצית וניל
2 כפיות אבקת סודה לשתיה
1/2 כפית מלח

לקרם
2 מיכלים (500 מ"ל) שמנת מתוקה
3 כפות חמאת בוטנים (אני השתמשתי בחלקה, אתם יכולים לעשות מה שבא לכם)
2 כוסות סוכר
2 כוסות אבקת קקאו
1/4 כוס סירופ תירס
1/2 כפית מלח
1 כפית תמצית וניל

אופן ההכנה:
1. מתחילים בקרם (לא חובה, אבל עדיף, כי הוא צריך לנוח במקפיא למשך זמן מה): מניחים שמנת וחמאת בוטנים בסיר גדול. מבשלים על אש בינונית, תוך כדי ערבוב, עד להמסת חמאת הבוטנים.
2. מוסיפים סוכר, קקאו וסירופ תירס. מבשלים עד שהתערובת חלקה.

זה סירופ תירס. התמונה הזו די מיותרת, פשוט רציתי שתדעו
שיש ברשותי סירופ תירס. אם כי אני חוששת שזה עלול לרגש
אתכם פחות ממה שזה ריגש אותי. oh well.

3. מסירים מהאש ומערבבים פנימה מלח ותמצית וניל.


4. מוזגים לתבנית כלשהי (אני ריפדתי את התבנית שלי בצורה לא טובה בניילון נצמד, כדי להקל על עצמי בשלב מאוחר יותר. זה לא עזר, אבל אתם יכולים לחזור על טעויותיי, אם מתחשק לכם) ומקפיאים עד להתייצבות, 2-4 שעות (או 20 שעות, אם אתם אני).

ותודה לחברתי על דוגמנות הידיים

5. מכינים את העוגה: מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים שלוש תבניות בגודל הרצוי ומרפדים בנייר אפיה (אפשר להשתמש רק בשתיים, כפי שהסברתי קודם).
6. מניחים חמאה, מים ושמן בסיר גדול. מבשלים על אש בינונית, תוך כדי ערבוב, עד להמסת החמאה. מסירים מהאש.


7. בקערה גדולה מערבבים סוכר, אבקת קקאו וקמח. משתדלים לא להתבלבל בין הקקאו לבין הסוכר או הקמח.


8. מוסיפים חומרים יבשים לתוך תערובת החמאה וטורפים עד לקבלת תערובת חלקה.


9. מוסיפים ביצים, אחת אחת, וטורפים היטב לאחר כל הוספה.


10. מוסיפים רוויון, וניל, סודה ומלח. מערבבים.


11. מחלקים את הבלילה בין התבניות (אם מכינים בשתי תבניות, כמוני, משתדלים שהיחס יהיה שני שליש לשליש, כי מתבנית אחת אמורות לצאת שתי עוגות). אפשר לעבוד לפי העין, אבל על מנת להיות מדויקים יותר, אפשר להעביר את הבלילה לכלי מדידה ולחלק חצי-חצי, או שני שליש-שליש.


רואים את החלוקה, פחות או יותר? בתבנית הרחוקה יש יותר בלילה

12. מניחים את התבניות בתנור, כך שאף אחת לא נמצאת ישירות מעל השניה (באלכסון, בקיצור). אופים 35-40 דקות, עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא נקי. שימו לב: זמן האפיה עשוי להשתנות משמעותית אם משתמשים בשתי תבניות בלבד - אני אפיתי את הכמות הקטנה יותר למשך 28 דקות בלבד ואילו את הכמות של השני שליש למשך 62 דקות.

התמונה הזו לא מטושטשת. היא (כמו הו-כל-כך-הרבה-תמונות-שלי) אמנותית.
חזרו אחרי: א-מ-נו-תית.

13. מצננים את העוגות למשך כעשרים דקות בתבנית, ולאחר מכן הופכים על רשת ומצננים לגמרי. או שמצננים כמוני - בתבנית, למשך עשרים שעות.
14. בחזרה לקרם: מוציאים את התבנית מהמקפיא ומעבירים את תוכנה לקערת המיקסר. מחברים את וו הגיטרה ומקציפים למשך כ-3-5 דקות. וו הגיטרה אמור "לשחרר" את הקרם.
15. מחליפים לוו הבלון ומקציפים 5-7 דקות על מהירות גבוהה, עד שהציפוי בהיר ותפוח.


16. להרכבת העוגה: אם אפיתם בשתי תבניות בלבד, פורסים את העוגה הגדולה יותר לשני חלקים שווים, עד כמה שניתן.
17. מניחים שכבה אחת על צלחת הגשה. מורחים עליה כשליש מהקרם ומיישרים.
18. מניחים את השכבה השניה. מורחים את שאר הקרם מסביב לכל העוגה, כולל הדפנות.

חסכתי לכם תמונות של חיתוך העוגה לפרוסות ומריחת קרם בין השכבות.
לטובתכם, האמינו לי.

19. את השכבה השלישית חותכים לקוביות קטנות, או כל צורה שתרצו, ומניחים את החתיכות על הקרם, כך שכל העוגה מצופה קוביות (או כל צורה אחרת..). רצוי לדחוף קצת את הקוביות, על מנת להדביק אותן לקרם ולשאר העוגה. שומרים במקרר עד להגשה.



הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אני חייבת להיות כנה: את העוגה ה"כפולה" (זו שפרסתי אחר כך) אפיתי בתבנית בקוטר 24 ס"מ, אבל את העוגה שפירקתי לקוביות אפיתי ברינג בקוטר 21 ס"מ. למה? ככה. וזה היה סבבה, הקוביות הספיקו לי לציפוי כל העוגה.
  • כפי שציינתי קודם, מלאכת פירוק העוגה לשכבות והרכבתה מחדש בעזרת קרם היתה תאונת רכבת. וזה במילים עדינות. אז נכון שיכול להיות שאתם פחות לא-מוכשרים ממני (כן, יש פה שלילה כפולה. זה בעצם אומר שאתם יותר מוכשרים ממני), אבל אם אתם במקרה לא (זה הזמן להוסיף אותי בפייסבוק ולהיות BFF שלי לנצח!!) או שאתם סתם מתעצלים, ממש לא חייבים להפוך את העוגה לעוגת שכבות. פשוט אפו שתי עוגות, צפו אחת בקרם והשתמשו בשניה כדי ליצור את הקוביות. במקרה זה אולי כדאי להכין כמות קטנה יותר של קרם, אבל לא חובה. אתם יכולים גם להעמיס המון המון קרם על החלק החיצוני של העוגה, מה שטוב לכם.
  • אגב, ממש לא קריטי להשקיע בציפוי חלק ואחיד וכל זה. כפי שראיתם בתמונה שלי למעלה - הכי לא השקעתי (אם כי זה כנראה היה נראה ככה גם לו הייתי משקיעה..). גם ככה בסוף מכסים את הכל בקוביות עוגה.
  • אפרופו קרם - כל הקטע של הקרם הזה, עם ההקפאה וההקצפה הכפולה וזה.. קצת פצקריי. אמנם התוצאה הסופית היתה מצוינת, אבל אני לא בטוחה ש"סתם" גנאש מוקצף או כל קרם שאתם מכירים ואוהבים לא היה עובד טוב באותה מידה. רק אל תשכחו את חמאת הבוטנים!
  • ועדיין "אפרופו קרם" - אני לא בטוחה שבכלל הבאתי את הקרם שלי למרקם הנכון. כשהתחלתי להקציף עם וו הבלון, המיקסר והוו התחממו בטירוף וקרו דברים לא טובים. בהתחלה חששתי שמשהו נהרס - המיקסר, הוו, לא יודעת - אבל השתמשתי בשניהם מאז והם היו מדהימים. אז יכול להיות שסתם לא "שחררתי" מספיק את הקרם הקפוא בעזרת וו הגיטרה. קיצור, הכי high maintenance הקרם הזה, אז אל תגידו שלא אמרתי. העיקר שבסופו של דבר היה לי משהו שוקולדי הניתן למריחה.
זו סתם תמונה כדי שתראו כמה קשה עבדתי על הקרם ותרחמו עלי
  • ואם כבר "אפרופו קרם", אז אפרופו עוגה (חוץ מזה שהמילה אפרופו לא באמת קשורה. אוי, אבל נורא בא לי אפרופו עכשיו!!): אפשר לעשות את התעלול הזה של הקוביות עם כל עוגה וכל קרם וכל שילוב של עוגה וקרם. לא חייבים עם העוגה הזו והקרם הזה, אבל סתם שתדעו - מעבר לקטע של הקוביות, העוגה הספציפית הזו מאד טובה. עסיסית, עשירה, חגיגית, יופי של עוגה.
  • כן, אמרתי תעלול. אז מה.



אני יודעת, לא רואים פה כלום. והתמונה באיכות גרועה. אבל היא חגיגית. אגב, אני מתנצלת על כמות התמונות בפוסט
הזה. קצת השתגעתי. on the bright side, לפחות חסכתי מכם את התמונות של העוגה בעת החיתוך.
היה חשוך, צילמתי מהפלאפון וכל החלקים של העוגה היו באותו הצבע, אז בסופו של דבר התקבל טשטוש חום.
וזה רע בדיוק כמו שזה נשמע.
אבל תכלס, העוגה הזו יפה או מה?

8 תגובות:

נטלי אמר/ה...

מגניב בטירוף!

pimpf אמר/ה...

א. נראה משגע!!!
ב. כל חיי אני חולמת שיהיה לי סירופ תירס... בעיניי זו עדיין תעלומה (אני לא סגורה על זה אם יצא לי לראות אותו בעדן טבע מרקט), אז אני מבינה את ההתרגשות P:
ג. דווקא מאוד הייתי שמחה לראות את תמונות החיתוך וכו'... זה מזכיר לי אותי במטבח (קרה לך שבאת לסגור את הקנווד/קיטצ'נאייד לאחר הקצפה, אבל לא באמת סובבת את הכפתור עד הסוף, וכבר הרמת את המנוף... ואת ההמשך את כבר יכולה לדמיין :))

בישול בזול אמר/ה...

זה רעיון מעולה! והקרם נשמע חבל"ז. יש מצב שבקרוב אמצא תירוץ להכין את העוגה הזו...
זה באמת מרגש שיש לך סירופ תירס. גם אני התרגשתי כשקניתי (את הבקבוק הזהה! אנחנו אחיות סירופ תירס!!!1). וזה גם עוזר שהעלית תמונה כי אם מישהו לא יודע איך נראה סירופ תירס ורוצה לקנות עכשיו הוא יודע מה לחפש בסופר. שוב מור ממשיכה במגמת ההקלה על קוראיה בשאיפה למצוינות בחוויית המשתמש. כה לחי!

טל אמר/ה...

יואו ואו אני לא יודעת מאיפה להתחיל!!!!
זה מטורף ומושחת כמו שאני אוהבת

אין לי עוד מה להגיד כי זה מטורף.

טל אמר/ה...

אני יודעת מה יש לי להגיד.
נכנסתי לקישור ששמת של מקור המתכון ושלך נראה פי שבעת-אלפים יותר טוב!

Winnie אמר/ה...

מור - אני מסכימה איתךלגמרי - העוגה באמת ניראית כל כך יפה!
הצורה שהתקבלה ממש יפה ומעוגלת, אז אין פלא שניקשרת אליה חחחחחחח
רק שלא הייתי קוראת לה סתם "עוגת שוקולד קוביות" כי העוגה לדעתי יכולה להעלב.
היא ממש פצצת שוקולד אמיתית ומושחתת :)

אנונימי אמר/ה...

אז כן, עלעלתי לי בבלוגך המהמם...ומה מצאתי? את עוגת היומולדת שלי! ועוד כמה דברים נחמדים שכתבת עליי:) נעים מאוד כולם (או כולן?), אני ולא אחרת, היא נערת היומולדת שזכתה לעוגה המדהימה והטעימה הזו:) עכשיו, מאחר ויום ההולדת שלך קרב ובא, יש לך מתכון לתת לי???.....

שרון לוי אמר/ה...

אוי לא , זה נראה הכי טעים בעולם! אני מיד מגייסת את הקטנה לעזור לי ולעשות משחקים לבנות מהאפייה.

הוסף רשומת תגובה