> עוגיות שוקולד פאדג'יות ללא קמח וללא חמאה | Morcake

27 באוקטובר 2011

עוגיות שוקולד פאדג'יות ללא קמח וללא חמאה

האם אתם מגדירים את עצמכם כאופטימיים או פסימיים? רואים את חצי הכוס המלאה או הריקה? אני, למשל, בטח לא יכולה להיקרא אופטימית. לא בטוחה אם אני פסימית, אבל תמיד תמיד אעדיף להנמיך ציפיות ואם כבר אצפה למשהו - אז לרע ביותר. כך כל תוצאה חיובית תהיה הפתעה לטובה, אף פעם לא לרעה. אוקיי, אז אולי בכל זאת אפשר לקרוא לי פסימית.
אבל כשזה מגיע לעוגיות האלה, אני מעדיפה להישאר חיובית. תראו, אפשר להסתכל על כמויות אבקת הסוכר והשוקולד במתכון ולפרוץ בזעקות שבר. לחילופין, אפשר להתמקד בעובדה שהעוגיות נטולות קמח, נטולות חמאה ו/או שמן, מכילות רק חלבונים ולא חלמונים, ובאותה נשימה לזכור שמחקרים מראים (ציפיתם שהמילה "מחקרים" תהיה לינק לאיזה מחקר? אז לא. כי אין לי כח לחפש ואני משערת שלכם אין כח לקרוא) כי אכילת שוקולד מריר בעצם מועילה לבריאות. נכון, הכוונה ככל הנראה לקוביה אחת ביום של שוקולד מריר ולא של ארבעים וחמש, אבל נו באמת. מה זו השליליות הזו? התעודדו קצת. הרי בסופו של דבר כולנו נמות.


אני בוחרת להיות אופטימית לגבי דבר נוסף. יש לי חברה טובה שלומדת בטכניון בשלוש השנים האחרונות (כן, את. היי!). כמובן שנפגשנו פעמים רבות מאז שהיא התחילה ללמוד, אבל בכל הזמן הזה לא ביקרתי אותה בדירתה החיפאית ולו פעם אחת. וכשאני אומרת "דירה", אני מתכוונת לשתי הדירות בהן היא כבר הספיקה לגור. אופס.
אך על אף היותי חברה איומה, אני נוטה להאמין (כלומר, רוצה להאמין) שהיא תישאר חברה שלי. למה? כי הכנתי לה את העוגיות האלה. אוקיי, בעצם אולי זו סיבה נוספת למה היא לא צריכה להישאר חברה שלי. אבל הכנתי לה גם את הקאפקייקס המושקעים האלה. ועכשיו הכנתי לה עוגיות שוקולד פאדג'יות. ובריאות. רק עם חלבונים ובלי קמח ובלי חמאה ובלי שמן ו... לא הצלחתי להחליק את העניין הזה, אה? טוב בסדר. עוגיות שוקולד פאדג'יות. אני מבטיחה לא להשתמש במילה בריאות כדי לתאר אותן.


והפעם הגדלתי לעשות. אפיתי את העוגיות. קניתי לחברה ולחבר שלה צנצנת - מי אמר שאי אפשר לקנות מתנה לחנוכת בית לאחר כמה שנים? - ומילאתי אותה בעוגיות. לקחתי את הצנצנת, נכנסתי לאוטו ונסעתי לחיפה חיפה, עיר עם עתיד. תשמחו לשמוע ששרדתי את הנסיעה. אפילו שבשלב מסוים ה-GPS ניסה לשכנע אותי לפנות שמאלה במקום שממש, אבל ממש, לא היה בו שמאלה. לא בצחוק.
"עוד מספר כלשהו של מטרים פנה שמאלה", כך הוא אמר לי. הבטתי שמאלה, תוך ידיעה שעוד קילומטר ומשהו אני צריכה לקחת ימינה, לרדת מכביש החוף ולהיכנס לחיפה. ראיתי רק את מעקה הבטיחות של הכביש. מעבר לו, אך הרבה מתחתיו, היה הים. ברגע של תעוזה החלטתי להמרות את פיו של מורה הדרך המהולל שלי ובכל זאת לא לצלול עשרות, אם לא מאות, מטרים אל תוך המים (המאד מזמינים, יש לציין). זאת אומרת, ייתכן שזו הדרך הקצרה ביותר להגיע לחיפה, אבל לא היו לי בגדים להחלפה ולא רציתי להגיע רטובה לחלוטין לדירתה של חברתי ולטנף לה אותה. בכל זאת, פעם ראשונה שאני באה לבקר וישר עושה כזה בלאגן? לא נעים.
אז המשכתי לנסוע ישר. והג'יפיאס? מר אני-בדרך-כלל-מכוון-אותך-סבבה-אז-את-תאמיני-לכל-מה-שאני-אומר-לך-אפילו-אם-בעצם-אני-מנסה-לגרום-לך-להתאבד? הוא חשב לרגע, אפילו לא אמר לי שהוא מחשב מסלול מחדש או משהו כזה, וביקש ממני לפנות ימינה עוד כך וכך מטרים. כאילו לא קרה כלום, כאילו לא חווינו כרגע חווית near death experience משותפת, כאילו אני המשוגעת ששומעת קולות ומדמיינת הוראות נסיעה פיקטיביות, והוא לא עשה דבר. מנוול. אני יודעת מה עשית, ג'יפיאס ארור! לא תצליח לעבוד עלי!


הממ. מה הסיכוי שאתם בצד שלי בעניין הזה ושאתם לא תומכים בג'יפיאס שלי? שקרנים, אני יודעת שהוספתם אותו בפייסבוק. כאילו דא, אני רואה מה כתבתם לו על הוול!!

כן, עכשיו אתם בטוח בצד שלו. אני יכולה להבין למה.
אז אני יודעת שאתם כבר לא מאמינים לאף מילה שלי (נשבעת לכם שזו לא היתה הזיה והג'י פי אס שלי באמת ניסה להרוג אותי!), אבל למקרה שאחד או שניים מכם עדיין קצת מקשיב לי, אני רוצה מהר מהר לדבר על העוגיות עצמן.
הסוג הזה הוא פחות הסגנון שלי. תנו לי עוגיות גרנולה, שוקולד צ'יפס או חמאת בוטנים (אוי, מצחיקה. כתבתי "או"? התכוונתי "ו") אני דיי, ואני אוכל אותן. את כולן. בוקר, צהריים וערב. אבל עוגיות כמו אלה שהכנתי לכם כאן ("לכם" במובן הווירטואלי של המילה)? הן קצת שוקולדיות מדי בשבילי, קצת יותר מדי לעיסות (כן, גם אני חושבת ש-chewy זו מילה יותר טובה, אבל כבר הואשמתי בעבר באמריקניזציה, לכן אני מנסה להמעיט בלועזית. אם תעיפו מבט חטוף בפסקאות הקודמות, תוכלו לראות כמה טוב זה הולך) ו.. פשוט לא כל כך הסגנון שלי. קשה להסביר, אבל אני חושבת שאתם יכולים להבין, נכון? יופי. תמיד ידעתי שיש בינינו חיבור טוב. זאת אומרת, עד שנטשתם אותי לטובת הג'יפי שלי (לא טעיתם, החלטתי לקרוא לג'יפיאס ג'יפי. כי גם לרוצחים בפוטנציה מגיע שם חיבה).
all of that being said (אח, אליעזר בן יהודה מתהפך בקברו. הוא ממש עושה גלגלונים מרוב גאווה), אכלתי שלוש עוגיות ביום אחד, כן? ואחת מהן היתה בגודל של שתיים. אז תחשבו מה קורה כשיש בסביבתי עוגיות שאני כן אוהבת. כל הגיהנום שובר חופשי (החלטתי לנקוט גישה חדשה: ברגע שיש לי ביטוי מתאים באנגלית, פשוט אתרגם אותו מילולית לעברית וכך אהנה משני העולמות. הו יום שמח!).

אז לסיכום, מה יש לנו כאן? עוגיות מגניבות, בריאות למחצה, פרווה (כן, גם זה קורה פה!), קלות להכנה, טעימות לחובבי הז'אנר (אף כי גם פחות-חובבי הז'אנר לא יסבלו. מניסיון אישי לא כל כך כואב אך משמין). אה, ויש לנו גם ג'יפי עבריין. אז בעקרון, אתם יודעים.. סתם יום חמישי רגיל.

העוגיות יצאו לטיול בחיפה. וכשאני אומרת טיול, אני מתכוונת רילוקיישן.

***
עוגיות שוקולד פאדג'יות ללא קמח וללא חמאה
מקור המתכון: Chocolate and Carrots. הממ מישהי נתנה שם לבלוג שלה במהלך הריון? בעצם המתכון של קרוליין, גברת שוקולד וגזרים, נלקח ממתכון ישן של לורי, הלא היא Recipe Girl.

כמות: אחת אומרת 24 עוגיות, השניה 30. לי יצאו 32 עוגיות, בגדלים משתנים..

מצרכים:
3 כוסות אבקת סוכר - אני השתמשתי בשלוש כוסות אבל לא מלאות לגמרי, משהו כמו 250 ג'
2/3 כוס אבקת קקאו
1/4 כפית מלח
2-4 חלבונים, בטמפרטורת החדר - אני השתמשתי רק בשניים
1 כף/2 כפיות תמצית וניל
1/2 1 כוסות שוקולד צ'יפס - אני השתמשתי ב-300 ג' שוקולד מריר קצוץ ממש גס

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים תבנית (או שלוש) גדולה בנייר אפיה ומרססים בספריי שמן.
2. בקערה גדולה טורפים אבקת סוכר, קקאו ומלח. בבקשה בבקשה - נפו את הסוכר והקקאו. זה לטובתכם. טוב? טוב.

מנפים

מתפעלים מיצירת האמנות שלכם

ולבסוף מערבבים

3. מוסיפים וניל ושני חלבונים. מערבבים עד לקבלת תערובת סמיכה, פאדג'ית, בדומה לבלילה של בראוניז. ממממ בראוניז.



4. אם הבלילה סמיכה מדי, מוסיפים חלבון שלישי ומערבבים. במידת הצורך, מוסיפים גם את החלבון האחרון ומערבבים.
5. מוסיפים שוקולד קצוץ ומערבבים.



6. מניחים כפות (או כפיות, לעוגיות מעט יותר קטנות) של הבלילה על התבנית המרופדת ומשאירים רווח די גדול בין עוגיה לעוגיה, כיוון שהן מתפשטות באפיה. ארבע עוגיות בשורה, למשל, זה סבבה.

לא טעיתם, מה שאתם רואים פה זה בלובים

7. אופים 12-14 דקות, עד שהחלק העליון של העוגיות מבריק והן נסדקות קצת.

וכאן בלובים אפויים

8. מצננים את העוגיות לגמרי בתבנית. אוכלים. את מה שנשאר שומרים בקופסא אטומה, עד שלושה ימים.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • ראשית, נדון בזמן האפיה. אני אפיתי את שתי התבניות הראשונות 12-13 דקות, ואת התבנית השלישית למשך עשר דקות, אך העוגיות בה היו קטנות יותר. לדעתי העוגיות שלי היו יבשות מדי, לכן הייתי מקצרת את זמן האפיה של עוגיות גדולות למשהו כמו עשר דקות. קטנות יותר הייתי אופה שבע-שמונה דקות. אבל שמעו, אולי העוגיות הצ'ואי האלה אמורות להיות קצת יבשות, ואני סתם בעייתית. המלצה שלי - אפו אותם דקה-שתיים פחות ואם המרקם לא ימצא חן בעיניכם, הכניסו אותם לאפיה קצרה נוספת.
  • מבחינת כמות החלבונים,  אני לא יודעת מה לומר לכם. לי הספיקו שניים, אבל יכול להיות שאם הייתי מוסיפה עוד אחד המרקם של העוגיות שלי היה קצת יותר טוב ו/או היו יוצאות לי יותר עוגיות. בכל אופן, אם הבלילה שלכם ממש סמיכה, אל תהססו והוסיפו עוד חלבון. הבלילה שלי פשוט היתה גבולית, אז ויתרתי.
  • כשאני קוצצת שוקולד, אני קוצצת אותו ממש ממש גס. בדרך כלל זה טוב, אבל בעוגיות האלה נוצר מצב שכשהנחתי כפיות של הבלילה על תבנית האפיה, למעשה העברתי גושי שוקולד עם מעט נוזל שוקולדי מסביב, מה שגרם לעוגיות שלי לקבל צורה קצת משונה. אז בשונה מתמיד, אני ממליצה כן להשתמש בשוקולד צ'יפס או פשוט לא להתעצל ולקצוץ את השוקולד - גס, אבל לא מאד גס כמוני.
  • אפרופו כפיות וזה - עצה שלי, השתמשו בכפית כדי ליצור עוגיות. כפות ייצרו לכם מפלצות פאדג'יות. שזה מגניב אמנם, אבל.. טוב, מה שבא לכם. אני אישית העדפתי לעבוד עם כפית.
  • אני יודעת שכבר כתבתי את זה, אבל אני חוזרת שנית - נפו את הקקאו והסוכר. שניהם יכולים להיות מאד גושיים וזה לא טוב לעוגיות. אז כן, זה מציק קצת ולוקח עוד כמה דקות, אבל בחייאת. עשו את זה בשבילי. תודה.
  • במתכון המקורי (טוב, במתכונים המקוריים) נכתב שצריך לחכות עד שהעוגיות מצטננות לגמרי לפני שמחלצים אותן מהתבנית, אחרת הן נדבקות לנייר האפיה. בהיותי האדם חסר הסבלנות שאני, ניסיתי לנתק את העוגיות שלי מהנייר לאחר משהו כמו עשר דקות-רבע שעה. חלקן דווקא שיתפו פעולה וזרמו איתי, אולי כי הייתי ילדה טובה ושימנתי את נייר האפיה, אבל אחרות נדבקו ונאחזו בנייר כאילו לא יודעת מה. אז אתם יכולים לנסות להזיז את העוגיות שלכם אחרי כמה דקות, אך אם אתם רואים שהן לא רוצות לצאת, תנו להן לנוח עוד קצת. הן כנראה זקוקות לשנת היופי שלהן.
  • השתמשתם בחלבונים. נשארו לכם חלמונים. מה עושים איתם? לי לא היה זמן או רצון להכין שום דבר נוסף, לכן הקפאתי את שני החלמונים שלי. מעניין אם אמצא מה לעשות איתם או שהם פשוט ייזרקו מתישהו. אתם יכולים, אם בא לכם, להכין את עוגיות השיש בפוקס שלי. אתם צריכים לקרוא את הפוסט כדי להבין. אני מזהירה אתכם, זו חוויה קשה. חיי נחלקים לשניים: לפני שקראתי את מה שכתבתי לפני שנה וארבעה חודשים, ואחרי. שתדעו.
מימינכם: חלבונים. משמאלכם: חלמונים.
למקרה שמישהו לא ידע והתבייש לשאול.
  • לחילופין, אתם יכולים להכין משהו אחר. אם בא לכם לתת טיפים למתכוני חלמונים שווים, כולי אוזן. ואם מישהו כותב משהו הקשור למיונז או משהו מגעיל אחר, אני מנדה אותו מהבלוג לנצח נצחים, אז כתבו בזהירות!
  • אני יודעת שזה נראה כאילו ירדתי הרבה על העוגיות האלה, אבל הן אחלה. ולוקח ממש מעט זמן להכין אותן. אני אפיתי יחד עם הקפה של הבוקר, כפי שחדי העין מביניכם שמו לב על סמך התמונה הקודמת. ואז בתור פיצוי לזה שלא אכלתי שום דבר עם הקפה (כי בדיוק הכנתי עוגיות, נו.. למה אתם לא מקשיבים לי?), חוץ מכל השוקולד שטעמתי תוך כדי קיצוץ, מן הסתם.. אכלתי שתי עוגיות לארוחת בוקר. אז שוב, אל תאמינו לי כשאני אומרת שאני לא מתה על העוגיות האלה. כי מסתבר שאני שקרנית.
כן, גם טינפתי את הקפה של הבוקר
  • עם זאת, גם הג'יפי שלי שקרן. ולא המצאתי את הסיפור הזה. הוא באמת קרה. זה נס ששרדתי.
  • עכשיו התכוננו, כי עשיתי לעוגיות האלה בוק צילומים שלא היה מבייש דוגמנית על. מוכנים? צאו לדרך.

נתחיל בערמת עוגיות מקדימה ועוגיה שבורה מאחור

נחליף עמדות ונוסיף טיזינג שובב של כוס החלב

מבט אל העוגיות בתוך הצנצנת בביתן החדש. אני יודעת שכבר ראיתם את הצנצנת, אבל אני מאמינה שתתמודדו.

והכי חשוב: הלק הסגול המהמם שלי שנגמר לי ועשה אותי עצובה עד אין קץ.
זאת אומרת.. מבט אל השוקולד הנוזלי בתוך העוגיה. כן. לזה התכוונתי.

13 תגובות:

נטלי אמר/ה...

יאממממממממממממממ! ואין, את פשוט קורעת!!!

נטלי

לירן אמר/ה...

היי,
העוגיות נראות חלום!
אבל לא יכולתי להתעלם מזה שאת משתמשת בשוקולד טבליות (בטח ורד הגליל?)אז יש לי רעיון בשבילך..
בשוק לוינסקי בת"א יש מלא חנויות שאת יכולה לקנות שוקולד במשקל. שוקולד של 53%/ 70% קקאו של כל מני חברות חו"ליות. אמנם הוא לא פרווה בדר"כ (למרות שיש גם חברות שהן לא חלביות)ואז בבית יש לך קילואים של שוקולד ולא צריך לקנות שוקולד במלאאא כסף בסופר. אם את רוצה כתובות מדוייקות אני אשלח לך..
lirantay@yahoo.com

Winnie אמר/ה...

אני חושבת שהג'יפיאס שלך כנראה מיודד עם שלי.
לפעמים הם יוצאים נגדנו, כנראה זאת קנוניה :)

העוגיות יהיו נהדרות לפסח (אוףף רק המילה מכניסה אותי ללחץ)
אגב, בניגוד ללירן (המגיב הקודם), אני באופן אישי לא ממליצה על שוקולד עם אחוזי קקאו גבוהים, משום שהם מרירים מדי.

העוגיות האלה בכלל מתאימות לי, כי חלבונים יש לי תמיד בשפע!!

Mor אמר/ה...

אז קודם כל, תודה :-)
וויני, העמדת אותי בבעיה. אני הנחתי שלירן היא בת, אבל עכשיו ערערת את בטחוני. לירן, זה בסדר אם אפנה אלייך כ"את" ואם את בעצם אתה, אז.. תסלח לי? אוי, בלבלתי את עצמי. בקיצור!

נטלי - לא, את!

לירן - אכן, ורד הגליל. פעמים רבות אני אפילו חוטאת בשוקולד פרה. שתיקה מביכה.
האמת היא שבעבר הייתי קונה שקיות גדולות של מטבעות שוקולד במיסטר קייק בנתניה, אם את מכירה, פשוט פעם אחת נגמר לי כל השוקולד ולא יצא לי לקפוץ לשם. הסופר היה יותר קרוב, ומאז נכנסתי למעגל של טבלאות שוקולד "פושטיות". אבל כן, יש משהו בדברייך. בביקור הקרוב שלי במיסטר קייק, או בשוק לוינסקי באמת, אולי אבצע תיקון ואצא ממעגל הקסמים המטופש הזה. תנקס.

וויני - נראה לי שפספסת משהו מאד בסיסי, הג'יפי שלי לא מיודד עם אף אחד!! ;-)
דווקא כחובבת שוקולד מריר, אני אוהבת שוקולד עם אחוזי קקאו גבוהים. יחסית. המספרים של לירן טעימים בעיני. שוקולד של 85% זה קצת מוגזם. אם כי כבר יצא לי לטעום, להתלונן על הטעם, לאכול עוד, להכין עוגיות עם זה, לאכול אותן, להתלונן ולאכול עוד. אז כנראה רק קצת מוגזם...
אה ותנשמי עמוק. יש עוד מ ל א זמן עד פסח. יש לנו עוד את כל פסטיבל השמן הגדול, הלא הוא חנוכה, לפנינו.

בישול בזול אמר/ה...

הזדהות עמוקה עם הרצון לכתוב פחות אמריקאי (וההצלחה החלקית ביותר. איי טינק יו קנואו וואט איים טוקינג אבאוט). וגם אצלי חלפה המחשבה שאלה אחלה עוגיות לפסח. והתמונות נהדרות. אולי הברק של העוגיות פשוט סינוור את הג'י פי אס והוא התבלבל? (=נסיון ללמד עליו זכות)

אנונימי אמר/ה...

Morz rulezzzxzzzzzzzz!!!!!!!!!

Mor אמר/ה...

הגם את, בישולוטוס?? ידעתי שברגע האמת, כולם יעדיפו את הג'יפיאס על פניי!!!

גוגול, אתה #1 שלי! היחיד שאזהה תמיד, גם תחת מעטה האנונימיות :-)

Taltul אמר/ה...

כל הג'יםיאסים בעולם רעים. הם מנסים להשתלט על העולם

העוגיות שלך לעומת זאת נראות ממש מממש ידידותיות ובא לי להכין אותן ולאכול אותן. בעיקר לאכול.

נוף אמר/ה...

סיפור הג'יפיאס מצחיק לאללה. תמיד אמרתי לאמא שאי אפשר לסמוך עליהם, אבל היא לא מאמינה לי!

העוגיות נראות סוף הדרך, אני מקנאה בכוס החלב.

אנונימי אמר/ה...

העוגיות יצאו לי כמו מסטיק.. למה זה קרה?

Mor אמר/ה...

אוף, מסטיק? לא יודעת! בעקרון העוגיות יוצאות די לעיסות כאלה, טיפה מסטיקיות, זה פשוט הסגנון שלהן.. השאלה אם זה היה יותר מדי. לא בטוח שמשהו היה לא בסדר, יכול להיות שזה פשוט עניין של טעם. אני, נגיד, חיבבתי את העוגיות אבל לא התעלפתי על המרקם שלהן. אז יש מצב שזה גם לא הקאפ אוף טי שלך.. סורי :-(

אנונימי אמר/ה...

פשוט מדהים תודה על המתכון

Winnie אמר/ה...

העוגיות שלך "היצילו" אותי
הייתי צריכה להכין עוגיות ללא גלוטן לששי-שבת, והמתכון שרציתי להכין ממנו (עם שקדים טחונים) פשוט נעלם לו.
אז הגעתי (שוב) לעוגיות האלה שלך, וצ'יק צ'ק הכנתי אותם. חלבונים יש לי תמיד כך שזה היה ממש יתרון
השתמשתי בשוקולד ציפס כי העוגיות היו לילדים, אבל כולנו מאדדדדדדד נהננו (לא אוהבים שוקולד עם אחוזי קקאו גבוהים)
תודה רבה!

הוסף רשומת תגובה