> עוגת סנדוויץ' בצק עוגיות שוקולד צ'יפס בציפוי רוטב שוקולד פאדג' | Morcake

13 באוקטובר 2011

עוגת סנדוויץ' בצק עוגיות שוקולד צ'יפס בציפוי רוטב שוקולד פאדג'

אתם יודעים איך אני מרגישה לגבי בצק עוגיות, נכון? לא ארחיק לכת כמו רבים וטובים הטוענים כי כמעט תמיד יעדיפו בצק עוגיות נא על פני עוגיות אפויות, אבל בצק זה טעים מאד מאד. כמובן שהפתרון הפשוט ביותר הוא להכין עוגיות, לאכול חצי מהבצק בזמן ההכנה ואת החצי השני לאחר האפיה. לא שזה משהו שאני עושה, כן? אני בכלל לא אדם של מתוק. אני לא הבחורה שלא אכלה אתמול צהריים כי היא היתה עסוקה בפיטום עצמי בשוקולד מומס, בצורה כל כך חיננית שזה נראה כאילו היא מרחה על הפנים שלה מסכת שוקולד.

תגידו, באיזה גיל אני כבר לא יכולה לקרוא לעצמי "בחורה"? כי אנשים זרים כבר פונים אלי תוך שימוש במילה הנוראית גברת. אחותכם גברת. סליחה, אמא שלכם גברת. מה גברת, כל החיים עוד לפניי! מפה לשם, עוד מעט יתחילו להגיד לי שאני שמורה טוב (לא משנה שאני לא. אם היו גונבים ומפרקים אותי לטובת חלקי חילוף, היה צריך להשליך לפח תשעים אחוז מהם), שזה אולי העלבון-במסווה-של-מחמאה הכי גדול שיש. שמורה טוב, חנוטה טוב, אולי פשוט תקראו לי מומיה וזהו.

אבל בכלל לא על זה רציתי לדבר, אז למה אתם מושכים לכיוון הזה?
בצק.
עוגיות.
זה הנושא שלנו להיום, טוב?

בעקרון אתמול היה ערב סוכות, ואני הכנתי קינוח שמצאתי ב-Anecdotes and Apple Cores (הזוכה בפרס "השם המוזר בעולם"), בלוג נחמד של בחורה בשם מונה. כמו הצייר, לא הסבתא מ"מי הבוס". לפעמים קצת עצוב ומדכא לקרוא את הפוסטים של מונה, כי קרו לה כל מיני טרגדיות משפחתיות בשנה האחרונה, אבל עזבו.. אני לא אפרט על זה. אם אתם רוצים, אתם מוזמנים להיכנס אליה ולקרוא.
בכל אופן, מכינים שתי עוגות פשוטות - ספוג, וניל, קראו לזה איך שאתם רוצים. הייתי אומרת שאלה עוגות צהובות, כפי שהן נקראות במקור, אבל אני לא רוצה שתחשבו בטעות שאני בקטע של אורניום מועשר. אני אוהבת רק את החלב שלי מועשר, תודה. מבחינתי שהאורניום יישאר דל.
אחר כך מכינים בצק עוגיות (ללא ביצים, כי לא אופים אותו) ואז מרכיבים סנדוויץ' - עוגה, בצק, עוגה. כן, משתמשים בבצק העוגיות כמו בקרם בתוך עוגת שכבות.
בסוף בסוף מונה מכינה קרם חמאה עם סוכר חום ומצפה את כל העוגה. אני החלטתי שלא בא לי. נורא רציתי להכין ציפוי שוקולד מגניב כזה, שייצור שלוליות קטנות בתחתית העוגה אבל בסוף יתקשה. כמו השוקולד החם שלפעמים מצפים איתו גלידות ואז הוא הופך למעין קליפת שוקולד דקה תוך שניות, יודעים למה אני מתכוונת? אז נעזרתי בדב מ-Smitten Kitchen (לא בה פיזית, כי כמו שאר הבלוגרים שאני תמיד נוקבת בשמותיהם הפרטיים כאילו אנחנו best buds, היא לא באמת מכירה אותי, אבל.. אתם יודעים.. מותר לבחורה לגברת לחלום) ובמתכון שלה לרוטב פאדג' חם. הרוטב שלה לא מתקשה עד הסוף, כמו מה שתיארתי קודם, אבל אין ספק שהוא יותר סמיך מציפוי שוקולד רגיל. לגמרי פאדג'י. וטעים. או כמו שאחותי אמרה "הסירופ שוקולד.. הוא באמת סירופ שוקולד". אז.. כן. זה לא באמת מבהיר את כוונתי, אבל לא משנה.

אה. אפרופו אחותי. תראו מה היא הכינה לחג. את הדבר הכי טוב והכי נורא שקרה לי אי פעם.


מכירים את העוגה הזו? סליחה, לחם הסוכר וקינמון של Joy the Baker. דרך אגב, אם יש מישהי שבאמת הייתי רוצה להיות חברה שלה, זו היא (ג'וי האופה, לא אחותי. אני חושבת שאחותי ואני כבר די מיודדות). ג'וי הכינה את העוגה הזו לפני קצת יותר מחצי שנה וטלטלה את עולמם של אלפי אופים ברחבי העולם. חושבים שהגזמתי? מעל אלף תגובות בבלוג שלה והמוני גרסאות (חלקן שונות מאד, חלקן דומות מאד למקור) הצצות מכל עבר דווקא תומכות בדבריי.
אני חולמת להכין את העוגה הזו מאז שראיתי אותה לראשונה אצל ג'וי - כאמור, לפני כשבעה חודשים - אך טרם הספיקותי. בינתיים כבר ראיתי "עברותים" שלה אצל דיאנה במתכוניישן, אצל גיל במבשל ואוכל ואולי במקומות נוספים. ואם כבר גרסאות - וויני ממשהו מתוק לקחה את זה לקצה, השמיטה את הקינמון והוסיפה שום.
ואז פתאום השבוע אחותי שלחה לי תמונה של היצירה האישית שלה. אני לא אשקר לכם, הייתי בסערת רגשות: נרגשת מצד אחד שהעוגה הנהדרת הזו הגיעה כל כך קרוב אלי, ממש לתוך המשפחה שלי, אך עצובה מצד שני על זה שלא מספיק קרוב ולא זכיתי לטעום ממנה. לשמחתי, הסערה שככה אתמול בערב. השווסטר שלי הכינה את העוגה שוב, ובשני מילויים: עוגה אחת עם סוכר וקינמון, כמו המקור, והשניה במילוי שוקולד. הפעם זכיתי לטעום.
אני לא אשקר לכם, שתי הגרסאות מעולות. ותאמינו לי כשאני אומרת לכם שהעוגה הזו טובה בתור קינוח וטובה באותה מידה כארוחת בוקר. טרם בדקתי, אבל לדעתי היא יכולה להוות גם ארוחת צהריים לא רעה בכלל.
וואו, כל כך טעים. איך איך איך לא הכנתי אותה עדיין? אני אומרת לכם, באמת מביך להיות אני.

מצטערת, קצת נסחפתי. עוגת ה-pull apart הזו (או עוגת הצביטות התלישות - לא יודעת למה כתבתי צביטות, זו כנראה המצאה שלי - כפי שהפליאה לקרוא לה האופה היותר מוכשרת במשפחה שלי) פשוט מאד הלהיבה אותי. אבל כפי שכבר ציינתי קודם, התכנסנו היום על מנת לדבר על בצק עוגיות. אז גם העוגה שלי היתה טובה מאד, אם כי קצת פחות מתאימה לארוחת בוקר, מעצם היותה עוגת שכבות במילוי בצק עוגיות ובציפוי שוקולד פאדג'י. לא שזה הפריע לי לגרוף היום בבוקר בכפית חלק ניכר משלוליות הפאדג' שהצטברו סביבה, עוד לפני הקפה. וחתיכת עוגת הקינמון שאכלתי לידו.

איזה טעים זה בצק עוגיות. ושוקולד. ושמרים. וקינמון.

אני באמת צריכה לחזור (על מי אני עובדת) להתחיל לעשות ספורט.


***
עוגת סנדוויץ' בצק עוגיות שוקולד צ'יפס בציפוי רוטב שוקולד פאדג'
מקור המתכון: העוגה מ-Anecdotes and Apple Cores, אם כי שיניתי קצת את אופן ההכנה (וכשאני אומרת "שיניתי" אני מתכוונת חסכתי שימוש בקערה נוספת). הרוטב מבוסס על רוטב הפאדג' החם של Smitten Kitchen, אבל שיניתי קצת

כמות: שתי עוגות עגולות בקוטר 24 ס"מ, כל אחת מהן יחסית דקה. אפשר גם לאפות כעוגה אחת. בעקרון, אגב, צריך לקמח את התבניות ולרפד אותן בנייר אפיה, אבל אני לא עשיתי את זה והצלחתי לחלץ אותן אחר כך די בקלות. הייתי צריכה אמנם להעביר סכין בין חגורת התבנית לבין העוגה, אבל אחר כך הן העוגות נפרדו מהתבניות בלי בעיה.

מצרכים:
לעוגות
1/4 2 כוסות קמח
1/2 1 כוסות סוכר לבן
1/2 2 כפיות אבקת אפיה (במקור זה שלוש וחצי, אבל זה הרגיש לי יותר מדי. אולי בגלל זה העוגות שלי יצאו יחסית דקות. לשיקולכם, אם כי אני אהבתי את העובי שלהן)
1 כפית מלח
1/4 1 כוסות חלב
5 כפיות שמן
100 ג' חמאה רכה
1 כף תמצית וניל (או לפי העין)
3 ביצים

לבצק העוגיות
50 ג' חמאה רכה
1/4 כוס סוכר לבן
1/4 כוס סוכר חום דמררה
1 כף חלב
1/2 כפית תמצית וניל (שוב, גם לפי העין זה טוב)
1/2 כוס קמח לבן
1/2 כוס שוקולד צ'יפס

לרוטב
160 ג' שוקולד מריר
50 ג' חמאה
2/3 כוס מים
1/3 כוס סוכר
3 כפות דבש
קורט מלח
1 כף ליקר כלשהו (דב משתמשת ברום, אני הלכתי על קלואה, כי זה בערך הדבר היחיד שיש לי בבית ומה שאני משתמשת בו כמעט תמיד)

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. מכניסים לקערת המיקסר קמח, סוכר, אבקת אפיה ומלח. מערבבים. אני פשוט הפעלתי את המיקסר (עם וו בלון) על מהירות נמוכה מאד למשך כעשר שניות.
3. מפעילים את המיקסר על מהירות נמוכה-בינונית ומוסיפים בזה אחר זה חלב, שמן, חמאה ותמצית וניל. מערבבים עד לקבלת תערובת חלקה, משהו כמו שלוש-ארבע דקות.
4. מנמיכים מעט את מהירות המיקסר ומוסיפים את הביצים, אחת אחת, תוך כדי ערבוב. ממשיכים לערבב כשתי דקות נוספות.


5. מחלקים את הבלילה בין שתי תבניות בגודל זהה ואופים 20-25 דקות, או עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא כמעט נקי, עם מספר פירורים לחים בלבד. אני אפיתי עוגה אחת 23 דקות ואת השניה 25, ובשתיהן הקיסם שלי יצא נקי לגמרי, אפילו בלי פירור אחד. לאחר ההוצאה חששתי שאולי ייבשתי אותן יותר מדי, אבל הן יצאו ממש בסדר. כמובן שבמהלך האפיה רצוי להפוך ולסובב את התבניות - גם מבחינת הגובה בתנור (כלומר, להחליף בין שתי התבניות) וגם מבחינת העומק (קיצור, לסובב כמו שתמיד מסובבים תבנית באמצע האפיה).

אל תשאלו על נייר הכסף, טוב? זה לא מעניין. פשוט תבנית אחת נוטה לדלוף
והשניה היא לא באמת תבנית, אלא רק חגורה של תבנית שהתחתית שלה נזרקה
לפח (שוב - אל תשאלו) והפכתי אותה לרינג 

6. מוציאים מהתנור ומניחים לצינון מלא על רשת, או משהו בסגנון.
7. בזמן שהעוגות בתנור, או לאחר שהן יצאו ומצטננות (מתאפקת לא לומר הערה מטופשת על השפן הקטן או משהו כזה..), מכינים את בצק העוגיות: מניחים חמאה ושני סוגי סוכר בקערת המיקסר ומקרימים: מחברים את וו הגיטרה ומפעילים על מהירות בינונית למשך מספר דקות (תלוי כמה רכה היתה החמאה שלכם. שלי עדיין היתה קרה מדי, אז זה לקח כמה דקות טובות).
8. מוסיפים חלב ותמצית וניל ומערבבים רק עד לקבלת תערובת אחידה.
9. מנמיכים את מהירות המיקסר, מוסיפים קמח ומערבבים - שוב, רק עד לקבלת תערובת אחידה.
10. מקפלים פנימה את השוקולד צ'יפס בעזרת מרית או שמפעילים את המיקסר על מהירות נמוכה למספר שניות.
11. נעבור לשלב ההרכבה: לאחר שהעוגות התקררו לגמרי, מניחים עוגה אחת על צלחת הגשה, מורחים עליה את בצק העוגיות בשכבה אחידה עד כמה שניתן ומכסים בעוגה השניה.




12. להכנת הרוטב: ממיסים שוקולד וחמאה בסיר או במיקרוגל. אם במיקרו, אז כמובן שמפעילים אותו לעשר-שלושים שניות בלבד, מוציאים, מערבבים ובמידת הצורך מחזירים את הקערה לסיבוב נוסף.
13. בינתיים מביאים את המים לרתיחה בסיר קטן.
14. לאחר שהשוקולד והחמאה נמסו, מוסיפים אותם למים הרותחים ומערבבים.
15. מוסיפים סוכר, דבש ומלח ומערבבים עד שהרוטב חלק.
16. מערבבים עד שהרוטב מתחיל לרתוח. משחקים עם החום עד שמגיעים למצב בו הרוטב נמצא בנקודת רתיחה. מערבבים מדי פעם. אצלי, למשל, חום בינוני הספיק כדי שהרוטב ירתח כל הזמן.
17. נותנים לרוטב לרתוח במשך תשע דקות, וגם הפעם מערבבים מדי פעם. לא בהכרח כי צריך, סתם כדי שלא תרגישו חסרי תועלת. אם אתם רוצים לטעום מתישהו תוך כדי ההכנה, קחו בחשבון שזה יסתיים בכוויה אחת לפחות (תלוי במספר הפעמים שתחזרו על הטעות המטופשת הזו). לא מנסיון או משהו כזה..


18. מסירים מהאש ומצננים למשך כרבע שעה.

שלום לי, משתקפת בשוקולד!

19. מוסיפים את הליקר ומערבבים.
20. יוצקים את הרוטב על העוגה המוכנה, רצוי לאט מאד, כיוון שהכמות שלו די גדולה והוא כנראה ייזל לצדדים בכל מקרה, אז עדיף לתת לו לעשות את זה לאט, כדי שאולי הוא ייקרש מתישהו בדרך ולא יציף לכם את כל המטבח. דווקא זה, לשמחתי, באמת לא קרה לי. הרוטב שלי נבלם ממש בקצה צלחת ההגשה.


הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אני יודעת שזה נשמע קצת ארוך ומסובך, אבל זה לא. באמת. טוב, אולי קצת ארוך, אבל לא מסובך. חוץ מזה, אפשר להכין בשלבים: את הרוטב, למשל, תוכלו להכין מראש ולשמור אפילו כמה ימים במקרר. כשתרצו להשתמש בו, פשוט חממו אותו קצת על מנת שיהפוך שוב לנוזלי.
  • חוץ מזה, אפשר גם לפשט קצת: במקום להכין שתי עוגות, אפשר פשוט לאפות את כל הכמות כעוגה אחת ולהניח את בצק העוגיות מעליה, במקום להכין "סנדוויץ'" במילוי בצק. אווו אפשר גם להניח את הבצק כתחתית עבור העוגה. זה נשמע מעניין.
  • אגב, אם אתם אופים את שתי העוגות כעוגה אחת - בין אם זה כי אתם רוצים רק עוגה אחת או כי פשוט אין לכם שתי תבניות ואתם מתכננים לחתוך את העוגה לשתי פרוסות לאחר האפיה - קחו בחשבון שזמן האפיה יתארך בהתאם. אני לא יודעת לומר בוודאות, אבל אני יכולה לנחש שזה יקח לא פחות משלושים וחמש-ארבעים דקות.
  • כפי שכבר ציינתי, בצק העוגיות משמש פה כמעין קרם בין שכבות העוגה, אבל אין ספק שהמרקם שלו לא קרמי ולא מריח. אז לאחר שנסיונותיי למרוח אותו בעזרת המרית עלו בתוהו, פשוט עברתי לעבודת יד. מניחים גושי בצק על העוגה (כמו בתמונה למעלה) ומועכים אותם קצת כך שיכסו את כולה, או לפחות רובה. הרבה יותר קל ונוח מאשר לעבוד עם מרית או כל אלי אחר, במקרה הזה.
  • אגב, במתכון המקורי של מונה היא טוענת שאפשר להוסיף חצי כוס שוקולד צ'יפס גם לעוגות עצמן, אבל אני העדפתי להשאיר אותן רגילות, כיוון שזה הרגיש לי שבבצק העוגיות ובטח בציפוי היה מספיק שוקולד.
  • לגבי הציפוי: קודם כל, אני הגדלתי קצת את כמויות השוקולד והחמאה לעומת המתכון המקורי, אבל לא באופן פרופורציונלי (120 ג' שוקולד ו-40 ג' חמאה במקור). אז אם בא לכם, אתם יכולים להשתמש בקצת פחות שוקולד (הסיבה היחידה שהשתמשתי ב-160 ג' היא כי היתה לי חבילת שוקולד פתוחה עם 60 ג' בתוכה...) או קצת יותר חמאה (כנ"ל, היתה לי חבילה פתוחה של 50 ג'). זה אולי ישנה טיפה את המרקם הסופי של הרוטב, אבל לא בצורה משמעותית, לדעתי.
  • בנוסף, דב משתמשת בסירופ תירס, אבל קודם כל אין לי ומעולם לא היה לי סירופ כזה בבית. חוץ מזה, אחרי שקראתי קצת בתגובות אצלה ובמספר מקומות נוספים - מתוך כוונה לראות מה יכול להוות תחליף לסירופ תירס - גיליתי שהוא אמור להיות ממש לא בריא ואנשים רבים לא מתחברים אליו. כמובן שאם היה לי סירופ תירס בבית, כל זה לא היה מפריע לי, אבל לא היה לי, אז מה אכפת לי לומר לכם שהשתמשתי בדבש מטעמים בריאותיים? בכל אופן, אני לא חובבת דבש גדולה בדרך כלל (חוץ מבעוגות דבש), אבל דווקא הוא ממש הסתדר לי טוב כאן. אפילו שללא ספק אפשר להרגיש את הטעם שלו בתוצאה הסופית, זה היה טעים. חוץ מזה, ככה זה מתאים לתקופת החגים :-)
  • אם אתם בכל זאת רוצים להשתמש בסירופ תירס, אמורים להשתמש בשש כפות. אני השתמשתי רק בשלוש כפות דבש כי לפי מה שקראתי, הוא הרבה יותר מתוק מסירופ התירס, אז עדיף להשתמש בכמות יותר קטנה. חוץ מזה, חששתי שהטעם שלו יהיה חזק מדי, כי שוב.. אני לא מתה על דבש.
  • מהמתכון הזה מתקבלת כמות די גדולה של רוטב פאדג', שזה מצחיק בהתחשב בזה שלפני ההכנה חששתי שהוא לא יספיק לי לכיסוי כל העוגה. לא צוחקים, אה? טוב, זו לא אשמתי שאין לכם חוש הומור. קיצור, הוא ציפה לי את כל העוגה וגלש גם על חלק גדול מהצלחת. אפשר להכין כמות קטנה יותר, או להשתמש רק בחלק, או שאפשר פשוט לזרום עם זה ולתת גם לרוטב לזרום. ואז אחרי שהוא מתגבש, לאסוף את השלוליות שנותרות על הצלחת בעזרת כפית. או האצבע. אני לא שופטת.
  • סתם חשבתי שתרצו לדעת - המשפחה שלי כבר שונאת אותי. כל פעם שאני שולפת מצלמה בארוחות משפחתיות מתחילות התלונות וההמתנה הלא-הכי-סבלנית שלהם עד שאסיים לצלם והם יוכלו לטעום מהעוגה. אני מדברת בעיקר על האחיינים, מן הסתם, אבל לא רק ;-) אז העבודה תחת לחץ והעובדה שאני לא יודעת לצלם הן ההסבר לתמונות הנוראיות שאתם עומדים לראות. ממש חבל לי, כי התמונות לא עושות עם העוגה הזו צדק.
  • טוב, אם תסלחו לי, אני הולכת להכין קפה, לחתוך לי פרוסת עוגה ולהתכונן להופעה של ברי סחרוף והבלקן ביט בוקס. אם במקרה גם אתם תהיו שם, בואו לומר שלום. אני אהיה הבחורה שלא יודעת את המילים לאף שיר כמעט אבל מעמידה פנים שכן וצורחת מילים אחרות במקום. בואו, יהיה כיף.
אוי, הנה אני שוב. מסתבר ששוקולד זה מראה..
אגב, סתם שתדעו, בשלב הזה עדיין אין המון רוטב על הצלחת, אבל הוא המשיך להתפשט במשך השעה הבאות.


אוקיי, חדשות טובות: מסתבר שהעוגה טעימה גם מהמקרר. כן, שיקרתי, אניכ בר אחרי הקפה והעוגה. אבל עדיין לפני ההופעה.

13 תגובות:

Winnie אמר/ה...

איזו עוגה מדהימהההההההההההההההההה !!
מאד נהניתי לקרוא את הרשומה (למרות שאני בלחץ כרגע כי יש לי משהו בתנור), והאמת שמאד הופתעתי לגלות שהזכרת אותי :). חשבתי בהתחלה שאני מדמיינת (חחח).

אני גם מאד אוהבת את בצק העוגיות שבזמן האחרון רואים בכל מקום.
והאמת...... שעוד לא ניסיתי ממש. אכלתי אבל לא הכנתי בעצמי והגיע הזמן
וביחד עם הרוטב שוקולד וואוווווו אני כבר רואה את החיוכים והתגובות של המשפחה שלי :)

בקיצור - מגניבבבבבבבבבבב

פיית מרציפן אמר/ה...

קינוח מושחת לגמרי.
נראה ליח שארשה לעמי איזה ביסון קטן כי אם אקח יותר כבר לא אהיה גברת שמורה
הבלוג שלך ממש כייפי
חג שמח

Taltul אמר/ה...

לפני שאני מגיבה על הפוסט אני חייבת לשתף אותך במשהו. לגבי הקטע של ה"גברת"
אני לא יודעת למה אבל כולם חושבים שאני ילדה קטנה. כל הזמן נתקלת בשאלות של "איזה כיתה את" ו"מתי את מתגייסת"
אז אני לא יודעת מה עדיף. לפני כמה ימים הקופאית במכולת קראה לי גברת, בואי תתקדמי, בלי להסתכל עליי, ואז כשהיא העיפה בי מבט היא גמגמה ומהר יצא לה בואי מאמי. אז כן. אמא שלה גברת!
אז אני טל ואני בת 15. סתם. טוב זה לא קשור לעוגה.
מעבר חד- העוגה נראית גאונית!!! ואו איזה רעיון אדיר.
הביצוע שלך מעולה, והפאדג' הזה למעלה-שוס אמיתי.
אהבתי, אהבתי.

לאה אמר/ה...

עוגה? עוגה?!
אני רואה את בצק העוגיות הזה במקום אחד בלבד (אוקי, בכל מקום. בעיקר בשביל שבין הקערה לפה שלי) - מעל תבנית גדולה של בראוניז. בעצם, מעל שכבת חמאת הבוטנים שמרוחה על הבראוניז. ומתחת לרוטב שמצפה אותו.

עכשיו אני שלמה עם הפנטזיה שלי.

Mor אמר/ה...

וויני - למה הופתעת? כשמגיע פרגון, מגיע. החלות שלך נראו טו-אוב :-) אני מקווה שמה שהיה לך בתנור יצא ממנו בשלום...

פיית מרציפן - תודה רבה, ואני מבינה מה את אומרת: יותר מביס אחד זה יותר מדי. למרבה המזל אני כבר ויתרתי על להיות גברת ובטח על להיות שמורה. אז יחי ההתחזרות.

טל - העניין אצלי הוא כזה: כשהייתי בת שתים עשרה חשבו שאני בת שבע עשרה. ומאז נותנים לי את אותו גיל. היום הייתי עם אמא שלי באיזו חנות והמוכרת אמרה משהו על "הילדה" (אני..), אז שתינו הסתכלנו עליה במבט מוזר ושאלנו בת כמה היא חושבת שאני. היא טענה שזה לא משנה, כי תמיד אהיה הילדה של אמא, אבל שבכל מקרה אין מצב שאני יותר משמונה עשרה. בכיף, עם זה אין לי בעיה. רק עם השומרים בקניון או הקופאיות בסופר שפתאום קוראים לי "גברת". לגמרי אמא שלהם גברת.
אבל דרך אגב, הייתי יכולה להאמין שאת בת חמש עשרה ;-) ואת זה אני אומרת ממרום שמונה עשרה שנותיי...

לאה - יכול להיות שהגבתי לעצמי בבלוג תחת השם "לאה"? או שאת פשוט הנפש התאומה שלי.
יש מתכון של בראוניז עם שכבת בצק עוגיות מעל שראיתי מזמן, ואני לגמרי מחכה להכין אותו מתישהו. מה שכן, להוסיף חמאת בוטנים בין השכבות זה רעיון גאוני! אני שבורה מצד אחד כי לא חשבתי על זה בעצמי, אך מצד שני נרגשת מאד ששיתפת. ווהו, תודה :-)

ומשהו כללי: הרוטב לגמרי להיט. הוא הולך על כל דבר (שיעול שיעול גלידה שיעול.. זו בעצם מטרתו המקורית). ו"כל דבר" כולל גם "בכפית, היישר מתוך הקערה".

אנונימי אמר/ה...

חחח, העוגה הזאת לא אמיתית! כאילו, רק חסרה כאן חמאת בוטנים וזהו, זה פשוט הכל... אין יותר מזה בעולם.
וזה מצחיק כי השעה חדר כושר שאני עושה נותנת לי לגיטימציה-כביכול מצפונית לאכול גם את כל הבלילות וגם את תוצרות המאפים שלי אחרי האפיה. ואז אני לא מבינה איך עם כל הספורט הזה אני עדיין משמינה. אז אל תנסי את זה, באמת שאני הולכת לשם עדיין רק כי חראם על ה-200 שקל לחודש... :)

Taltul אמר/ה...

מור אני לא מאמינה עלייך! 15??
לא עוזר להיות גבוהה בעולם הזה.

הו וול...

בישול בזול אמר/ה...

לייק לכל דבר עם בצק עוגיות! בממוצע כ-30% מהבצק בכל מתכון נופל חלל לבדיקות איכות קדם אפייתיות נרחבות.

לגבי סירופ תירס לדעתי זו סתם אופנה בריאותית, זה לא באמת משמעותית פחות בריא מסתם סוכר. בארה"ב משתמשים הרבה יותר בסירופ תירס מאשר בסוכר להמתקת מוצרי מאכל, אז המלחמה נגד מזון תעשייתי כגורם להשמנה יוצא במסע צלב נגד הממתיק הכי נפוץ. קצת מגוחך לטעון שסירופ תירס זה מה שהופך מתכון שמכיל גם סוכר, חמאה ושוקולד ללא בריא.

ואיכשהו אותי אף פעם לא חושבים למתבגרת. אני מזמן גברת...

Mor אמר/ה...

אוף נו, ביזול, גברת שכמותך!
למה ככה? ניסיתי לצאת פה בריאה ומגניבה, אבל בסוף את מכריחה אותי לחשוף את הסיבה האמיתית לזה שלא השתמשתי בסירופ תירס: כן, כמו תמיד, הסיבה היא פשוט היותי עצלנית על. לא היה לי סירופ. לא ידעתי איפה קונים. לא התחשק לי ללכת לקנות. ודבש היה לי המון (הרגע נגמר ראש השנה, כל הבית קיבל מארזים שונים ומשונים מהעבודה..). אז השתמשתי בדבש. וליהגתי קצת על כמה שסירופ תירס זה לא בריא, בתקווה שאף אחד לא ירצה להשתמש בו ולכן לא ישאלו אותי שאלות קשות לגביו שלא אדע לענות עליהן. אבל אז את הגעת ו-totally called my bluff. למה הו למה?

ליאת אמר/ה...

נראה מעולה, שמחתי להכיר את הבלוג , בלוג מדהים

אנונימי אמר/ה...

אפשר לשים רוטב על כל מנה בנפרד וכך הרוטב מתבזבז פחות,
נראה מעולה אולי אפשר גם להוסיף חמאת בוטנים לפאדג'

אנונימי אמר/ה...

נראה מעולה! אם רוצים פרווה אפשר להמיר את החלב במים?

Mor אמר/ה...

סליחה, איכשהו פספסתי את השאלה! הממממממ אני לא לגמרי סגורה על המרת החלב במים, אבל נראה לי שזה יעבוד. שווה לנסות :-)

הוסף רשומת תגובה