> קרטיב בננה (ותוספות..) | Morcake

2 באוקטובר 2011

קרטיב בננה (ותוספות..)

אני יודעת מה אתם הולכים לומר. ואם לא אתם, אז הקולות בראש שלי. "מור, צאי מהבלוג. לכי ללמוד".
סבבה, אני מבינה מה אתם אומרים, אבל יש בעיה אחת. חושך בחוץ. ואני לא יכולה ללמוד כשחושך בחוץ (נכון, קשה לי גם כשיש אור ברמה שאני צריכה לשבת עם משקפי שמש בתוך הבית, אבל זה לא העניין כרגע). אז בסדר, עכשיו כבר ערב באופן רשמי (על גבול הלילה, אפילו) לילה באופן רשמי (התחלתי לכתוב לפני כמה שעות..), הגיוני שיהיה חושך, אבל החושך הזה התחיל קודם. מוקדם יותר. בערך בשתיים בצהריים. ואל תגידו לי שאני מגזימה! מי ישב כל היום ליד השולחן ובהה מחוץ לחלון, לכיוון המרפסת, תוך כדי תכנון מסלולי מילוט, אתם או אני?

אהה.
זה מה שחשבתי.
לכן, כשאני אומרת שהחשיך בשתיים בצהריים, אל תתווכחו איתי. תודה.

ואתם יודעים מי אשם בחושך המוקדם והמטופש מטופש מטופש הזה? נכון מאד. שעון החורף.

תראו, אני לא יכולה לומר באופן מובהק שאני אדם של קיץ (אם כי יום ההולדת שלי נופל בול באמצע הקיץ, אז הסיכוי שלי לקבל מתנות מכל מיני אנשים גדל באופן משמעותי בתקופה הזו. זה אוטומטית הופך את העונה הנ"ל לחביבה עלי), כי בשלב מסוים החום והלחות והזיעה והלחות די ממצים את עצמם. אלא אם כן אתם יושבים בחדר עם שלושה בנים ושני מזגנים. במקרה הזה אתם בכלל לא תדעו שקיץ בחוץ ותודו לאל ולאמא על הקרדיגן ההו-כה-פרקטי שקניתם ב-h&m לפני מספר חודשים. מזל שאני עובדת רק חצי משרה. את החצי השני של כל שבוע אני מבלה בלהפשיר.

מצד שני, אני בטח לא מעריצה מושבעת של חורף. כן, אנשים נורא אוהבים לחשוב "אוווו חורף, איזה כיף לנו. בחוץ יורד גשם זלעפות ואנחנו נשב ונשתה שוקו מתחת לשמיכה". מה שהאנשים האלה כנראה לא חשבו עליו זה ש-א) אם תמיד תמיד כשיורד גשם אתם נמצאים בבית ולא בשום מקום אחר, כנראה שאתם לא עובדים, לא לומדים ותכלס, פשוט לא עושים שום דבר עם חייכם. וזו.. בעיה, ב) אם אתם כן עושים משהו עם עצמכם וצריכים להגיע ממקום למקום בגשם, זה סיוט גדול - לא משנה אם אתם נוהגים, נוסעים בתחבורת ציבורית או חלילה הולכים ברגל - ולפעמים סכנת חיים, ג) נניח שאתם בבית באופן נקודתי בזמן שיורד גשם. ניסיתם פעם לשתות שוקו מתחת לשמיכה? אין שום סיכוי בעולם שזה ייגמר טוב.
חוץ מזה, קר בחורף. ומחשיך מוקדם (אם היום החשיך בשתיים בצהריים והימים רק ילכו ויתקצרו בחודשיים הקרובים, תחשבו מה יקרה באמצע דצמבר. שלוש דקות של אור במקרה הטוב). והבגדים של החורף הרבה פחות יפים משל הקיץ. בעצם אולי רק הארון שלי סובל מהבעיה הזו.

אז הלילה העברנו שעון. או שהפלאפון והמחשב העבירו את השעון בעצמם, כי הם חכמים כאלה.
אני לא בטוחה אם הצלחתי להבהיר בפסקאות הקודמות מה אני חושבת על כל המעבר הזה, אז רק למען הסר ספק - הוא מטופש בעיני. בערך כמו הנסיון לחפש מילה אחרת להשתמש בה פרט למטופש. יש רק דבר אחד טוב במעבר לשעון החורף, ואני חושבת שדי ברור מהו: נחמה קטנה בדמות שעת שינה נוספת בליל המעבר.
אבל לא השנה! לא לא. היום התעוררתי בשש וחצי בבוקר. שש. וחצי. בבוקר. ועכשיו אתם אומרים (כי כבר התייאשתם מלנסות לגרום לי לחזור ללמוד היום): "סבבה מור, זה כנראה אומר שביום רגיל את קמה בשבע וחצי". אבל אני לא! לרוב אני קמה בשמונה.. שמונה וחצי.. בימים של לימודים, לא של עבודה, כן? קיצור, אין כל הסבר לזה שקמתי כל כך מוקדם היום, ועל כן אני נאלצת להגיע למסקנה ההגיונית היחידה: היתה כאן קונספירציה. סוג של תרגיל עוקץ. אני לא יודעת מי בדיוק אחראי לזה, אבל משהו פה מרגיש לי חשוד. אם כל השעונים בארץ עברו יחד "שעה אחת אחורה", מי יכול להוכיח שהם אכן עברו רק שעה אחת? ובכן, ההשערה המלומדת שלי היא שלמעשה עברנו שעתיים אחורה (אני ממש מקווה שלחצתם על הקישור. כי זה יותר מצחיק ככה). אתם אולי צוחקים עלי עכשיו, אבל כשכל העיתונים יוציאו מהדורות מיוחדות ונרעשות וכל ערוצי הטלוויזיה יפסיקו את שידוריהם לטובת מבזקי חדשות בהולים, אל תגידו שלא ידעתם. ואל תשכחו איפה שמעתם את זה לראשונה. סקופ, אם תרצו.

טוב, אז למה כתבתי את אחת ההקדמות הארוכות ביותר אי פעם ואיך זה מתקשר לאוכל?
כמה תתבאסו עכשיו אם אני אגיד שזה לא? הרבה?

לא, חכו שניה, אל תקפצו מהחלון. הרפו את החבל מצווארכם. יש פה אוכל. ומתכון. אם אפשר לקרוא לזה ככה. אני אסביר.

אם עברנו לשעון חורף, זה אומר שהחורף בדרך, נכון? עניין של שלושה, גג ארבעה חודשים עד שהוא פה. לכן אני צריכה לספר לכם מהר על הקרטיבים שהכנתי לפני כמה שבועות, כי קרטיב זה אוכל של קיץ. הופה! ראיתם איזה קישור?
בעקרון, אם אתם מסתובבים בבלוגים ואם אי פעם נתקלתם בבננות בשלות מדי (ואין לי שום כוונה לפתוח כאן את סוגיית הדבש VS רקוב. אני חושבת שמספיק בלוגים כבר דנו בזה. אוף, אני יודעת שנתקלתי בעוד מונולוגים נרגשים של בלוגרים בנושא בשנים האחרונות, אבל אני לא מוצאת אותם עכשיו. מצד שני, כשחיפשתי "בננות" במייל שלי, מצאתי כל מיני שיחות ישנות ומוזרות עם חברות שלי, ואת כולן החייתי עכשיו באמצעות reply to all לא קשור אך משעשע. כן, חיפשתי את המילה בננות במייל. וכן, יש לי חברות אשר אומרות "בננות" במקום "בנות". אני צריכה לשקול את המשך החברות איתן), אתם לא באמת צריכים אותי ואת ה"מתכון" שלי. אבל לי לא באמת אכפת, אז בואו נניח בצד את אי הנעימות הקלה הזו.
זה מאד פשוט. לוקחים כמה בננות בשלות למדי (אצל רוב האנשים הן פתאום מגיעות לשלב הזה בהפתעה ואז מחפשים בהיסטריה דרכים לשלב אותן במתכון כלשהו טרם מותן בטרם עת. אני, לעומת זאת, קניתי אותן במיוחד כדי שהן תגענה לשלב הזה ואוכל לשלב אותן בדיוק במתכון הזה. יעילות יעילות יעילות), חותכים, מפשירים, מעבדים. אם רוצים, מוסיפים כל מיני דברים. מעבירים לתבנית קרטיבים, וטם טם טם - קיבלתם קרטיבי בננה!!!

אני מרגישה שאתם לא מספיק מתלהבים, בטח לא כמוני. תקשיבו לי ותקשיבו לי טוב: זה המתכון הכי קל בעולם. זה לא מתכון אפילו. זה פשוט לרסק בננות. כמו גרבר (אוי, איך בא לי גרבר עכשיו. תפוח-בננה כמובן, זה הכי טעים). ולהקפיא.
ומה אתם מקבלים בתמורה? קרטיב!
עכשיו תראו, אני לא אשקר לכם. הטעם מתוק כמו של גלידה אמיתית, אך המרקם הוא של קרטיב. לא של ארטיק. ואל תעשו לי פרצוף של מה ההבדל. ארטיק זה גלידת שמנת, לרוב יהיה שם שוקולד כלשהו, במצב צבירה כזה או אחר, וקשה מאד לייצר אחד כזה שהוא לא טעים, ברמה כלשהי, ככל הנראה רמת טעימות סבירה ומעלה (קחו את שוקובו, לדוגמא. לא פאר היצירה, אבל מי יכול לסרב לו?).
וקרטיב? קרטיב זה גוש קפוא של קרח וצבע מאכל ב"טעמים" שונים: קרטיב בטעם צבע מאכל אדום, קרטיב בטעם צבע מאכל צהוב.. השיא היה במקום העבודה הקודם שלי. מדי יום במהלך חודשי הקיץ, בסיום ארוחת הצהריים, ניצב מחוץ לחדר האוכל מקרר עם ארטיקים. פעם הם היו בטעם "קולה", פעם בטעם "לימון" ופעם אחת גיליתי שם קרטיב. בטעם. סוכריה.
מה זה קרטיב בטעם סוכריה? סוכריה זה לא טעם. סוכריה זה משהו שיש לו טעם. בדומה לקרטיב, גם סוכריה יכולה להיות בטעם קולה. או בטעם לימון. אך תאמרו לי אתם, מה יקרה אם לסוכריה שלי יש פתאום טעם של קרטיב? נקבל קרטיב בטעם של סוכריה בטעם של קרטיב בטעם של... אה!! מספיק עם זה. המתכנתת שבי מצטמררת לנוכח הרקורסיה המזעזעת המובילה את כולנו לאבדון. או יותר גרוע, ללולאה אינסופית. אתם לא חייבים ללחוץ שוב על הקישור, זה אותו צליל דרמטי מקודם.
אז כאמור, המרקם של גלידת הבננות שלי הוא יותר קרטיבי מאשר ארטיקי. אך למרבה השמחה, גם הערך הקלורי שלה הוא כנראה בהתאם.

טוב תראו, יש לי עוד המון מה לומר, אבל הפוסט הזה כבר הפך להיות שווה ערך באורכו לשלושת פוסטי לונדון יחדיו, אז אני אפסיק עכשיו ופשוט אומר את כל מה שנשאר לי בהערות. כי מה שאני כותבת שם לא נחשב.

וואו, מי ידע שיש לי בטן כל כך מלאה על החורף? ועל קרטיבים, מסתבר.

***
קרטיב בננה
מקור המתכון: בערך כל בלוג ואתר אוכל בעולם, אבל אני זרמתי עם גברת Use Real Butter (שהיא ככל הנראה שקרנית גדולה, כיוון שבמתכון הזה אין אפילו גרם אחד של חמאה).

כמות: אממ.. לא יודעת. אני מילאתי תבנית של שישה קרטיבים ונשארה לי מספיקה גלידה לעוד ארבעה לבבות סיליקון. וואי, ממש עזרתי, אה? טוב, פשוט מלאו את תבנית הארטיקים שיש לכם ואת מה שנשאר אתם יכולים לדחוס לתוך צורות אחרות, כמו לבבות הסיליקון שלי. אפשר גם פשוט לשמור בקופסא ולאכול את זה כגלידה, לא כקרטיב. הא!

מצרכים:
4 בננות בשלות, אך לא לגמרי דבש/רקובות (אני חושבת ששלי היו ממש כמעט לגמרי כן כאלה, והיה יופי טופי)
תוספות אחרות (למשל חמאת בוטנים, אבקת קקאו. טוב חכו, יש הערות בהמשך)

אופן ההכנה:
1. מקלפים את הבננות ופורסים לטבעות (כן, חייבים, אחרת יהיה ממש קשה לעבד אותן אחר כך). מכניסים למקפיא לשעה לפחות.


2. מעבירים את הבננות הקפואות למעבד המזון ומפעילים אותו בפולסים קצרים. בהתחלה זה עלול להיראות כאילו הבננות הופכות לחצץ (קרח וזה..), אבל ככל שתמשיכו לעבד, תתקבל מחית קפואה. האמת שהשלב הזה לקח לי חצי דקה בערך ובשום שלב לא נראה כמו חצץ. כנראה שהבננות שלי לא היו לגמרי קפואות.



3. לאחר שהבננות הפכו למחית קפואה, מתחילים לגרד אותן מהצדדים - יש לעשות זאת מספר פעמים במהלך התהליך. לחילופין, אפשר להוסיף מעט חלב, כיוון שהנוזל יסייע לערבול. לאחר כמה סבבים של "קילוף" הבננות מצדי מעבד המזון, תתקבל תערובת קרמית.
4. כאשר הבננות נראות כמו גלידה מוקצפת (בערך), מוסיפים מה שרוצים (חמאת בוטנים, קקאו וכו') ומערבבים קצת - עוד כמה פולסים במעבד המזון.




5. מגישים מיד או מקפיאים, בקופסא או בתבנית קרטיבים.



הערות/תוספות/שדרוגים:
  • דבר ראשון, לפני שאני שוכחת: אם לא בא לכם להפעיל את מעבד המזון (ובעיקר לנקות אותו אחר כך ולנסות לדחוף אותו בחזרה לארון, כשלכם ברור ולו ברור שאין סיכוי שתצליחו למצוא שוב את הזוית הקסומה שאפשרה לו להיכנס לארון לפני השימוש), אתם יכולים גם סתם להקפיא את הבננות ולאכול אותן ישירות מהפריזר. זה טעים. לא שאני יודעת. לא שטעמתי חופן טבעות בננה כל חמש דקות, כשפתחתי את הפריזר "כדי לראות אם הן כבר קפאו". Note to self: בפעם הבאה להשתמש בחמש בננות. ליתר בטחון.
  • אז בעקרון, מרכיב אחד ויש לכם גלידה. גאוני או לא? תודו שכן. אבל אם בא לכם, אפשר לשדרג את הגלידה. אני זרמתי עם ג'ניפר והוספתי חמאת בוטנים (היא השתמשה בשתי כפות של חמאת בוטנים חלקה, אני השתמשתי בכף אחת של צ'אנקי. אני ממליצה מאד ללכת על זה, כי בסופו של דבר הבוטנים עצמם הם מה שהורגש בטעם הסופי, יותר מהחמאה החלקה. הם גם הוסיפו מרקם קראנצ'י וכיפי, ווהו) ואבקת קקאו (שתי כפיות. אפשר גם פחות). אחר כך הוספתי גם חצי כפית קינמון וכמה טיפות של מייפל.
  • ומה התובנות שלי? חמאת הבוטנים, כאמור, מגניבה לאללה, בעיקר אם היא עם חתיכות בוטנים. אבקת הקקאו השתלטה מאד לדעתי ולקרטיבים אמנם היה טעם די חזק של בננה מצד אחד, אבל הם גם היו מאד שוקולדיים מאידך. הקינמון הורגש קלות והיה חביב, אבל לא חובה. סירופ המייפל היה זניח לחלוטין וטעמו ממש לא הורגש. אבל באמת שהוספתי רק כמה טיפות.
  • אני חושבת שבפעם הבאה לא אוסיף קקאו ואסתפק רק בבננה, אולי עם תוספת של חמאת בוטנים. אבל מן הסתם אני ממליצה את זה רק למי שממש אוהב בננות. דא.
  • אתם, לעומת זאת, יכולים להוסיף מה שבא לכם. הכל הולך. בערך. בלי שילובים מוזרים, טוב (אמרה הבחורה שלא מזמן אכלה לארוחת ערב מלון עם במבה חיקוי במבה)?
  • כפי שכבר ציינתי קודם, במסגרת נאום השטנה שלי נגד קרטיבים, המרקם פה הוא כן יותר קרטיבי מארטיקי. אבל זה בסדר, זה עובד. כי הגלידה הזו פי מיליון יותר טעימה מכל הקרטיבים בטעם סוכריה בעולם כולו.
  • אני לא יודעת לומר כמה זמן הקרטיבים נשמרים, אבל במקפיא שלי הם נמצאים כבר שלושה שבועות בערך. לפני כמה ימים אכלתי אחד, הוא עדיין היה טעים ולא חטפתי קלקול קיבה, אז.. כנראה שהם מחזיקים מעמד יפה.
  • יתרון נוסף של הקרטיבים האלה? אפשר לאכול מהם כמעט ללא ייסורי מצפון (אני לא אומרת לכם לאכול את כל הכמות בבת אחת, כן? הכל יחסי. או שלא. אני עדיין מחכה לשמוע מהחבר'ה מ-CERN), מה שאי אפשר לומר על כל הבן אנד ג'ריז שאני אוכלת כל יום. אפילו לא טורחת לשים בקערה או משהו כזה. בכפית, ישירות מהקופסא. משלוש הקופסאות, זאת אומרת.
  • אני יודעת, אין לי בושה. כתבתי המון המון שטויות ובשורה התחתונה נתתי מתכון שהוא אפילו לא מתכון. הכי בזבזתי לכם את הזמן. אני מתנצלת. ככה יצא. אני מיד הולכת לשבת בפינה ולחשוב על מה שעשיתי. או שאלך לישון, בכל זאת קמתי בשש וחצי בבוקר.. העניין הוא שהפוסט הזה היה גם הזדמנות מצוינת להשוויץ בתבנית הקרטיבים החדשה והמגניבה שלי. קניתי אותה לא מזמן בחנות חמודה מאד בשם בילוש, הנמצאת במושב בורגתה (באזור של כפר יונה, למי שלא יודע. למקרה שאין לכם שם אח, גיסה ואחיינים...), ובאותה ההזדמנות קניתי גם ספל. מלא זמן רציתי לקנות לי ספל חדש ויפה אשר ישמש אותי בעבודה (וכך אוכל גם סוף סוף להפסיק לשתות בכוסות חד פעמיות ולהיות קצת יותר ירוקה. לא פיזית. אני לא אלפבה). בסוף מצאתי אחד כזה, אבל אני חושבת שמערכת היחסים שלנו לא בריאה. אני אוהבת אותו. ממש אבל. יותר ממה שאמורים לאהוב חפץ דומם. נקשרתי אליו. אני חושבת שמעולם לא הרגשתי ככה כלפי אף אחד ושום דבר (לא כולל אחיינים, כמובן). עצם זה שאני מתארת את מערכת היחסים שלי עם הספל שלי זה כבר סימן לא טוב, נכון?
האם הוא לא הדבר היפה ביותר שראיתם אי פעם?
לא אכפת לי מה אתם חושבים באמת, שקרו לי אם צריך.
האהבה עיוורת, אתם יודעים...
  • אני מתנצלת על הפוסט הזה. יום כיפור נמצא ממש מעבר לפינה. אנא מצאו בלבכם את היכולת לסלוח לי עליו. היו הבוגרים פה, כי אני בטח לא אהיה.
  • איך יכול להיות שאני עדיין מרגישה ששכחתי משהו? אה נכון, שכחתי לאכול ארוחת ערב. בערך. קערה קטנה של גרגרי רימון נחשבת ארוחת ערב?
אף מילה על הלק המתקלף שלי



15 תגובות:

נטלי אמר/ה...

ושוב - את קורעת ואני מתאהבת לאט ובהתמדה בפוסטים שלך :)

גיל אמר/ה...

כבר אמרתי לך שאת קורעת אותי מצחוק? הסאונד אפקט כמעט הפיל אותי מהכסא מרוב צחוק. גם אני קמתי היום מוקדם! אני איתך בקונספירציה!
ובננות קפואות זה מעולה, יש לי הרגשה שבננות מרוסקות קפואות יהיה מעולות עוד יותר. מחר אני קונה בננות, שיספיקו להבשיל, שלא לומר להירקב קצת עד הסופ"ש :)

MoranSha אמר/ה...

הייתי אומרת שזה מרקם של סורבה, ולא של קרטיב. כי בכל זאת זה יותר גלידתי מקרטיב.

Taltul אמר/ה...

נכון חשבת עליי כשכתבת את הפוסט הזה?
אז בטח לא ציפית, אבל הנה תגובה על פוסט שהוא כולו בננות!
אני אוסיף ואומר שהתבניות מגניבות. אני אלך להקפיא חמאת בוטנים ולשמוח על כך שאין לי בננות בבית :)

ולכי לישון ילדה. נראה ששעתיים פחות עושות את שלהן! :)

Mor אמר/ה...

תודה לכם, אנשים חביבים :-)

מורן - לגמרי צודקת. אחרי שפרסמתי את הפוסט הסתכלתי שוב על התמונות וזה הרגיש לי שאני צריכה לתקן את עצמי, כי באמת המרקם יותר גלידתי מקרטיב, בדיוק כמו שאמרת, אבל לחלוטין שכחתי מהאופציה של להשוות את זה לסורבה. כי פשוט שכחתי לרגע מעצם קיומו של הסורבה בעולם. גאוני. תודה.

טל - ברור שחשבתי עלייך! (באמת, אני לא סתם אומרת)

לירן אמר/ה...

את מצחיקה!!!!!!!!!!
כיף לקרוא!!

ענבר אמר/ה...

נראה כל כך טעים

shimurim אמר/ה...

וואו!
אני חייבת לציין - ואני יודעת שזה אובר גיקי מצידי אבל לא משנה - שהקרטיב הראשוני שאת מחזיקה, לק מתקלף או לא, ממש דומה לגרוק מהמומינים...

(גם אני נמנעת מללמוד ברגעים אלו ממש)

Mor אמר/ה...

את צודקת!!!!!
קצת מביך להודות, אבל עם כל זה שאהבתי את המומינים פעם, לא ממש זכרתי מי זה גרוק. אז גיגלתי. גם אחרי שראיתי את התמונות שלו וקראתי קצת בוויקיפדיה (מה? לא.. מי קרא על דמות בדיונית ומצוירת בוויקיפדיה? בטח לא אני), אני עדיין לא זוכרת מי זה. אבל בכל אופן - ממש דומה, לגמרי. איזה קטע.

איתי אמר/ה...

אהלן! פעם ראשונה שמגיב כאן
רק רציתי לומר שבננות, דרך אגב, מייצרות אחלה יעני-גלידה. אם הן קפואות עמוק יותר (נגיד-לילה) ואז נטחנות הן מקבלות מרקם שממש דומה לגלידה - ואז אפשר לאכול את זה ישר. זה מוזר, אבל לא יוצא גרבר.

ובלי קשר, אחלה בלוג ובהצלחה

Mor אמר/ה...

תודה איתי! אולי בפעם הבאה אכניס את הבננות למקפיא ממש לפני שאני הולכת לישון. רק ככה אצליח להתאפק לא להוציא אותן אחרי חצי שעה ו/או לאכול את כולן בזמן שאני מחכה שהן יקפאו.

תיקון מקררים אמר/ה...

טעים ומאוד נחמד לאכול כדי להתקרר באמצע הקיץ. אני אכין את זה בקיץ הבא. וגם כל החומרים הם טבעים ובריאים. הילדים ישמחו לקבל משהו שונה. תודה רבה!

לינדה אמר/ה...

מור הגלידה נראית ממש מזמינה וממש במקרה יש לי בננות פרוסות וקפואות במקפיא, איך נראה לך השילוב להוסיף למעבד המזון כף ממרח שוקולד ? או אולי כף שוקולית יהיה יותר טוב ? וזה ביקור ראשון שלי אצלך בבלוג והכל נראה מזמין והסיפורים שלך מבדחים, כיף לקרוא !!!

Mor אמר/ה...

תודה רבה לינדה, ברוכה הבאה :-)
נראה לי שאת יכולה בלי בעיה להוסיף ממרח שוקולד או שוקולית. רק שתי הסתייגויות:
1. כפי שציינתי בפוסט, אני הוספתי לבננות קקאו והטעם השתלט. זה לא בהכרח דבר רע, כי שוקולד זה תמיד מעולה, בפרט עם בננות, אבל קחי את זה בחשבון.
2. מבחינת השוקולית - כאמור, אני הוספתי קקאו והגלידה היתה מספיק מתוקה. קחי בחשבון שהשוקולית תמתיק לך את התוצאה הסופית עוד יותר (האמת, כנראה שגם הממרח). שוב, לא בהכרח דבר רע...

בכל אופן, אני לא יכולה לומר שאף אחד מהשניים - ממרח או שוקולית - נשמע לי משמעותית יותר טוב מהשני, נראה לי ששניהם ישתלבו מצוין עם הבננות.

לינדה אמר/ה...

אוקיי תודה מור, אז קודם אטחן בננות, אטעם ואז אחליט כמה ואם בכלל להוסיף שוקולית או ממרח שוקולד וכמובן כשאכין יגיע דיווח :)

הוסף רשומת תגובה