> עוגת דבש ואגוזי מלך בניחוח לימון | Morcake

25 בספטמבר 2011

עוגת דבש ואגוזי מלך בניחוח לימון

לא, אתם לא מאמינים מה קרה.

הכנתי עוגת דבש. לראש השנה. לפני החג. וגם הבאתי אותה בשם פלצני.

תראו אותי, בלוגרית למופת, ערוכה לחג מבעוד מועד. האם מגיעות לי מחיאות כפיים? כן. אני חושבת שכן.


בכל אופן, מכירים את טארטלט? יש לה בלוג מהמם. הצילומים שלה - אין לתאר. אבל למרות אהבתי הרבה לבלוג הזה, אף פעם לא הכנתי שום דבר שלה. לא יודעת, הכל תמיד נראה לי מסובך מדי ולרוב המתכונים שלה גם נטולי גלוטן (אוקיי, אולי זה גם קשור לזה שלא תמיד היו שם מספיק שוקולד וחמאת בוטנים). אך ממש במקרה, לפני כמה ימים טארטלט (טוב, האמת היא שקוראים לה הלן) פרסמה מתכון לעוגת דבש ואגוזי מלך. היא נראתה יחסית פשוטה ולא מתוחכמת מדי. כלומר, לא ארוחת-חג-material, אבל לגמרי עוגת טרום-חג להביא לעבודה.

אז אתמול הכנתי אותה. ההכנה לא עברה חלק. זה פשוט היה מין יום כזה: הלימודים שלי למבחן (האחרון. בתואר. שמישהו יצבוט אותי. או ייגש במקומי, גם הולך) מקרטעים כבר מספר שבועות, זה לא חדש. אז מה עוד קרה אתמול? בזבזתי שלוש שעות מול המחשב של ההורים שלי, שהחליט פתאום, אחרי חצי שנה אצלנו, שלא בא לו יותר. הדרמה קינג הזה החליט לפתע שהוא לא מזהה את מערכת ההפעלה ולכו תסבירו לו שהיא יושבת על כונן C. לא, באמת. ניסיתי להסביר לו, בחיי. הרצתי עליו כל מיני פקודות שהבנתי רק באופן חלקי מה הן אמורות לעשות, מה שאולי מסביר למה לא הצלחתי לפתור את הבעיה וייתכן שאף החמרתי אותה. שלוש. שעות. אוף. מסתבר שתואר במחשבים זה לא רק כיף, זה גם מועיל. וו-פריקינג-הו!

ואז בערב, מיואשת לחלוטין (יש לציין שגם המחשב שלי, שסובל באופן כרוני מהתחממות גלובלית קשה ובתגובה מכבה את עצמו ספונטנית ושימות העולם מבחינתו, היה מדהים במיוחד אתמול. לדעתי הוא התחמם בטירוף וכיבה את עצמו משהו כמו חמש פעמים במשך היום. מה מעצבן בזה? שום דבר. שום דבר בכלל), ניגשתי להכין את העוגה שלי. זאת אומרת, של הלן.
תראו, אני מודה ששיניתי מספר דברים מהמתכון המקורי, אבל די בקטנה. לא ברמה שהעוגה היתה צריכה להעניש אותי כמו שהיא בחרה לעשות. אולי זה בגלל שהתעקשתי לאפות אותה בתבנית השושנה הארורה שלי. יחסי האהבה-שנאה שיש לי עם התבנית הזו.. וואו.
בקיצור, אפיתי אותה. ואז אפיתי עוד. ועוד. מה שקרה זה שבצדדים היא כבר החלה להישרף, ולעומת זאת באמצע נשארה נוזלית למדי, כאילו מעולם לא היתה לה כוונה להפוך לעוגה אפויה. שיחקה אותה שהיא לא יודעת מה תפקידה בחיים. תחמנית.
לשמחתי, מה שהולך בכח הולך בעוד קצת כח ובסוף הוצאתי מהתנור עוגה אפויה. הצלחתי לחלץ אותה מהתנור. לקחתי אותה הבוקר לעבודה ואצל רוב האנשים היא היתה הצלחה מסחררת. אני לא יודעת להגדיר מה בדיוק קורה שם, אבל יש לה טעם קצת שונה. נגיד, אנשים שלא ידעו מה יש בה (ולא קראו את המייל שלי, בו אמרתי במפורש. חאפרים) לא בהכרח זיהו שמדובר בעוגת דבש. מצד שני, אם יודעים שזו עוגת דבש, אז אפשר לראות ולהרגיש שהיא באמת שייכת למשפחה (כי עוגות דבש הן משפחה, מסתבר). אמא שלי, שזכתה לטעום חתיכה לפני שלקחתי את העוגה לעבודה, טוענת שיש לה יותר טעם של מייפל מדבש. לא יודעת.. בשורה התחתונה היא עשתה לי בעיות (או שאולי אני עשיתי לה), המרקם שלה קצת כבד ודחוס (אבל נראה לי שככה זה עוגות דבש, וחוץ מזה ערבבתי קמח לבן עם קמח מלא), אבל היא טעימה מאד. גם מבחינתי היא היתה הצלחה, ויעידו על כך שלוש הפרוסות שאכלתי במשך היום.

רגע, מה? אתם קוראים לי שמנה?

***
עוגת דבש ואגוזי מלך בניחוח לימון
מקור המתכון: הבלוג המקסים Tartelette. כמובן שהעוגה שלי יצאה שונה לגמרי מהעוגה שלה, והיא גם קראה לה פשוט "עוגת דבש ואגוזי מלך" ולא הוסיפה ניחוח של שום דבר, אבל היא היא ואני אני. so there.

כמות: תבנית עגולה בקוטר 24 ס"מ. אני אפיתי בתבנית סיליקון בצורת שושנה, שאמורה להיות מקבילה לתבנית כזו. לרוב אני אומרת שאין בעיה להשתמש גם בתבנית 26 במקום 24, אבל הפעם לא הייתי עושה את זה. העוגה שלי לא יצאה גבוהה במיוחד, אז נראה לי שבתבנית גדולה יותר היא תצא ממש נמוכה. מצד שני.. לא יודעת, זה יכול להיות נחמד. טוב, לשיקולכם. מן הסתם.
אה, עוד משהו - לפי המתכון צריך לשמן ולקמח את התבנית. אני לא קימחתי, אבל ריססתי את האמ-אמא של התבנית בספריי שמן, כי תבנית השושנה בעייתית, עם כל החורים והקימורים שלה וזה.

מצרכים:
1/2 1 כוסות אגוזי מלך (כ-175 ג')
1 כוס קמח (אני השתמשתי ב-3/4 כוס קמח לבן + 1/4 כוס קמח מלא. הסיבה מטופשת: פשוט נגמר לי הקמח הלבן והתעצלתי לפתוח שקית חדשה)
1/2 1 כפיות אבקת אפיה
קורט מלח
150 ג' חמאה, בטמפרטות החדר (במקום 170 ג', עיגלתי למטה)
1/2 כוס דבש
1/4 כוס סוכר (לא מצוין איזה אצל טארטלט, אני השתמשתי בחום כהה)
3 ביצים גדולות
1 כפית גרידת תפוז (אני השתמשתי בגרידת לימון ודי גירדתי לפי העין, לא מדדתי כפית)
1/2 כפית תמצית וניל (גם כאן "עשיתי לפי העין")

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-175 מעלות.
2. מפזרים את אגוזי המלך על תבנית גדולה (רצוי לרפד בנייר אפיה) וקולים בתנור החם למשך ארבע-חמש דקות. מוציאים ומצננים קלות. אני קליתי חמש דקות וציננתי משהו כמו שש-שבע דקות.


3. טוחנים דק את האגוזים במעבד מזון יחד עם חצי כוס קמח. אני הפעלתי את המעבד בפולסים, וספרתי בדיוק חמישים (מה מוזר בזה בכלל?). בסוף התהליך קיבלתי אבקה דקה וריחנית, כמעט אכלתי את כולה בכפית. אבל אני די בטוחה שאפשר פשוט להפעיל את מעבד המזון על "רגיל" ולתת לו לעבוד קצת, לא צריך פולסים.



4. בקערה בינונית מערבבים אגוזים טחונים יחד עם שאר הקמח, אבקת אפיה ומלח.
5. מחברים למיקסר את וו הגיטרה ומערבבים חמאה יחד עם דבש וסוכר, עד לקבלת תערובת תפוחה ובהירה, למשך כשלוש דקות (אני הפעלתי אותו על מהירות בינונית-גבוהה). בעזרת מרית מגרדים שאריות מדפנות הקערה.



6. בקערה קטנה טורפים ביצים עם גרידה (תפוז או לימון) ווניל.



7. מוסיפים את הביצים לתערובת החמאה בשלוש הוספות שונות. מערבבים היטב לאחר כל הוספה, עד להטמעה. שוב - מגרדים שאריות מדפנות הקערה. אני ערבבתי על מהירות בינונית למשך שלוש-ארבע דקות, והאמת היא שהתערובת עדיין נראתה קצת "מפורקת" בסוף. נסו לערבב עד שהיא תהיה אחידה.


8. מוסיפים לקערת המיקסר את החומרים היבשים ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה. גם הפעם ערבבתי כשלוש דקות.


אין ספק שאתם מדמיינים. אף אחד לא העביר
אצבע בתוך הבלילה. מצחיקים.

9. יוצקים את הבלילה לתבנית ואופים למשך 35-40 דקות, עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא נקי. מצננים את העוגה בתבנית למשך כחמש דקות ולאחר מכן מחלצים ומצננים לגמרי. יש לי הערה לגבי זמן האפיה, קראו בהמשך.

תוהים לגבי השקדים? המשיכו לקרוא. והתעלמו מהשרוף. תודה.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • כפי שציינתי כבר בהתחלה, העוגה הזו עשתה לי בעיות. בסופו של דבר, זה מה שעשיתי: בהתחלה אפיתי אותה במשך עשרים וחמש דקות על 175 מעלות, ואז סובבתי ואפיתי ארבע עשרה דקות נוספות, כלומר שלושים ותשע בסך הכל. אז הנמכתי את חום התנור ל-160 מעלות (כאמור, היא כבר התחילה להישרף בצדדים אבל עדיין לא נאפתה, אז רציתי להמשיך לאפות אותה אבל לא להרוג אותה) ואפיתי שש דקות נוספות. בשלב הזה כבר די התייאשתי, כי קיסם שנעצתי במרכז העוגה יצא כמעט רטוב לגמרי. אז הוצאתי את העוגה, כיביתי את התנור והחזרתי את העוגה לתנור הכבוי אך עדיין חם למשהו כמו עשר דקות, רבע שעה. לא יודעת, משהו שם הסתדר בסוף, כי העוגה נאפתה. לגמרי. ולא ממש התייבשה. מסקנה? מה שלא הולך בכח, הולך ביותר כח.
  • תראו, בסופו של דבר כן עשיתי כמה שינויים במתכון: המרתי חלק מהקמח הלבן למלא, השתמשתי בסוכר חום כהה (אמנם לא מצוין במתכון באיזה סוכר צריך להשתמש, אך אני חושדת שהכוונה היתה ללבן), הקטנתי במעט את כמות החמאה (אבל ממש מעט, אז אני לא בטוחה שזה השפיע). גם החלפתי את גרידת התפוז בלימון, אבל לא נראה לי שזה שינה משהו. בקיצור, יש סיכוי שהשינויים האלה כן השפיעו על העוגה, אבל סוף טוב הכל טוב. סתם שתדעו, אם תרצו להכין את העוגה הזו... אני מציגה בפניכם את כל העובדות, שלא תגידו שלא אמרתי :-)
  • אני רוצה לומר משהו על הדבש: קודם כל, השתמשתי בדבש פרחי בר של יד מרדכי. הצנצנת לא היתה חדשה ועמדה במקרר, אז הדבש בפנים קצת התגבש ולא שיתף פעולה. אבל אל דאגה, יש פתרון! חיממתי את הדבש (בתוך הצנצנת) במיקרוגל למשך עשרים שניות (קודם עשר ואז עשר נוספות), והוא הידלל מספיק כדי שאוכל להשתמש בו. ייתכן אפילו שמספר שניות נוספות היו עוזרות עוד.
  • מבחינת דברים שעשיתי לשיפור המראה (ובדיעבד, גם תוספת קטנה לטעם): לפני שיצקתי את המלית לתבנית, פיזרתי בתוכה שקדים פרוסים - הם נדבקו בעזרת ספריי השמן בו ריססתי את התבנית קודם לכן - ולאחר שיצקתי את המלית, פיזרתי מעליה עוד כמה שקדים. בסוף ניתן היה להבחין, גם ויזואלית וגם טעמית (זו מילה! מעכשיו!!), בשקדים גם בתחתית העוגה וגם בחלקה העליון. מומלץ.
  • בנוסף, בזקתי מעט (טוב, לא ממש מעט) אבקת סוכר מעל העוגה האפויה. לרוב אני לא מתה על אבקת סוכר, אבל הפעם החלטתי שזה לא יכול להזיק. ובאמת, אין ספק שאבקת סוכר משווה לעוגה מראה חגיגי.
  • טוב, אז לסיום: העוגה הזו היא לא בדיוק עוגת חג קלאסית. זאת אומרת, היא מגניבה וטעימה מאד, אבל בסופו של דבר.. אתם יודעים. מצד שני, אני בטוחה שיש כל מיני דרכים לשדרג אותה. הלן מטארטלט, למשל, מכינה זביון ריזלינג (יין, כאילו) ומגישה את העוגה איתו (המתכון מופיע יחד עם מתכון העוגה שצירפתי בלינק למעלה). אולי אפשר.. הממ.. לקרמל תפוחים ולהגיש אותם יחד עם העוגה? כן, נראה לי שאפשר. אולי איזה רוטב שווה. טוב, לא יודעת, עכשיו אני סתם זורקת דברים לאוויר. הרגישו חופשיים לאלתר. אבל תמיד אפשר גם להכין אותה לאחת ממאתיים הארוחות שאחרי ערב החג, הן תמיד מרגישות לי פחות רשמיות מערב ראש השנה ועל כן מתבקש להביא אליהן קינוח יותר קז'ואל. ובמקרה הכי הכי גרוע (לא שיש פה באמת טיפה אחת של "גרוע") - מי אמר שאפשר להכין ולאכול עוגת דבש רק בראש השנה? הכינו אותה "סתם ככה", שיהיה קינוח לארוחת יום שישי או שיהיה מה לאכול עם הקפה של אחר הצהריים... 
  • שנה טובה ומתוקה, ושתהיו לראש ולא לזנב!!!



4 תגובות:

Taltul אמר/ה...

זה נראה מה זה טעים ויפה וחגיגי! אני אוהבת עוגות דבש שמפזרים עליהן שקדים ואבקת סוכר, זה כזה יפה וראש השנהי וחגיגי!

אנחנו תמיד מכינים עוגות דבש עם שמן,מעניין איך זה עם חמאה, נשמע ממש טוב כי חמאה ודבש זה שילוב מצויין! רק בלי גרידות בשבילי תודה!

ואגב, את סולחת לי?הוספתי הערה התנצלותית בבלוג, סלחי לי!

Mor אמר/ה...

אמנם כבר קיבלתי את ההתנצלות אצלך, אבל אני מקבלת אותה גם כאן, שאף אחד לא יחשוב שאני נוטרת טינה ;-)
תראי, אחרי עוגת הדבש שראיתי אצלך, שלי מתגמדת.. נראה לי שאצטרך להכין אותה ממש בקרוב. אין ברירה.

ואנשים שנמצאים פה - כנסו לטולטולים (לחצו על השם של טל בתגובה מעלי) וחפשו את עוגת הדבש ושוקולד שלה. היא נראית מדהימה. אל תבזבזו זמן אצלי, באמת. לכו. שלום. ביי.

טל, אחרי שהעפתי את כולם לבלוג שלך - בלי גרידה? באמת? אני מתחילה לחשוב שאת מוזרה כמעט כמוני באוכל.

אנונימי אמר/ה...

הי מור,
הכנתי את העוגה בגרסת המאפינס ויצא מעולה :)
תודה על המתכון ושתהיה שנה טובה!!
נופר

Mor אמר/ה...

איזו זריזות, נופר!
אני ממש שמחה שאהבת, באמת נשמע טוב להכין את העוגה כמאפינס.
שנה טובה!!

הוסף רשומת תגובה