> עוגת תפוח בדבש | Morcake

29 בספטמבר 2011

עוגת תפוח בדבש

טוב, אני כבר לא יכולה לשמוע את עצמי אומרת "שנה טובה" ואתם כבר בטח לא יכולים לשמוע את זה, אבל יאללה. שיהיה. פעם אחת אחרונה, עד שנה הבאה - שנה טובה!
אוקיי? יש לנו את זה? מעולה, הלאה.

אז אתמול היה ערב ראש השנה, תשע"א כלתה וכך גם קללותיה (הממ. זה שקר. אם זה היה נכון, הייתי מתעוררת הבוקר לעולם נטול חדו"א 3. אבל כמובן שזה לא קרה. ואם אתם לא יודעים מה זה חדו"א, כל מה שיש לי לומר לכם זה ארורים תהיו, איזה כיף לכם. העריכו את אי הידיעה!!), ותשע"ב החלה. מה עם ברכותיה? חכו, יש לנו שנה שלמה כדי לגלות, לאן אתם ממהרים.
שני קינוחים היו בתכנון שלי לערב החג השנה. מיד נגיע לשני, הבה נתחיל בראשון (אני יודעת, זה מהפכני. להתחיל מהראשון. כזו אני, חושבת מחוץ לקופסא):
בעבר כבר נחלתי הצלחה עם עוגת דבש של איילת הירשמן - פעמיים אפילו! - אז כשאחותי אמרה לי לפני כמה ימים שהיא נתקלה ב-ynet במתכון של איילת לעוגה עבור ראש השנה, זרמתי (תודה, שווס!). למעשה זו עוגת תפוחים הרבה יותר מעוגת דבש - במקור קוראים לה "עוגת דבש שראויה לכל כתר", אבל אני החלטתי לקרוא לה פשוט "עוגת תפוח בדבש". כי תכלס, זה מה שזה: מכינים בלילה די פשוטה, יוצקים לתבנית, מסדרים מעליה תפוחים ומעליהם זורים קינמון, סוכר ומעט דבש.
נשמע פשוט? צודקים. העוגה ממש קלה ומהירה להכנה, אלא אם כן אתם אני. בשיא הרצינות, מי מוכן לקחת על עצמו את האתגר וללמד אותי כבר איך מקלפים תפוחים ומוציאים להם את הליבה? אם אתם רוצים לשלב בזה גם לימודי רכיבה על אופניים, אני לא אסרב. אבל קחו בחשבון שאני כנראה אפול הרבה, אצרח, אבכה ואדרוש שתרחמו עלי לאורך כל התהליך ותקראו לי גיבורה מספר דו ספרתי של פעמים.

אין מתנדבים?
מפתיע.

אז בחזרה לעוגה. לי לקח קרוב לשעה מהרגע שהתחלתי בהכנה ועד שהכנסתי אותה לתנור, אבל אני באמת עובדת לאט ובצורה מגוחכת. זה כאילו מישהו בלי ידיים קילף את התפוחים שלי, נשבעת לכם. והוצאת הליבה? oh. my. pie. זה כאילו ניסיתי לגלף פסלים קטנים מהתפוחים שלי.. מזל שהעוגה תפחה במהלך האפיה וכיסתה את רוב המוטציות, ואת החלק הקטן שעוד בצבץ בסופו של דבר מעל פני העוגה פוצצתי בקינמון, סוכר ודבש. העלמת ראיות עד הסוף.
בקיצור, העוגה הזו ממש קלה להכנה ובסופו של דבר היא יוצאת יפה, מרשימה וטעימה. והכי ראש השנה שיש - תפוחים ודבש בעוגה אחת. צ'ק וצ'ק. היתה איתה רק בעיה אחת, אותה השכילה לאבחן אמי היקרה (ואני הסכמתי איתה בפה מלא. מלא עוגה, קלירלי), בתור החותכת הרשמית של קינוחי החג: חלק מהפרוסות היו נטולות תפוחים לחלוטין, כך שאדם תמים הטועם בעין בלתי מזוינת (או איבר אחר, כי זה קצת מוזר לטעום עם העין) עלול היה לחשוב שזוהי "סתם" עוגה לקפה ולא עוגת ראש השנה לעילא ועילא. אך אל דאגה, נראה לי שהפתרון לכך פשוט - פרטים בהערות בהמשך.

אוקיי, העוגה הזו היתה סבבה והכל, אך מה לגבי הקינוח השני?
תכננתי משהו. בניתי לי את הקינוח בראש, ידעתי מה אני הולכת לעשות ואיך זה ייראה, ממש לפרטי פרטים. אז זהו. יודעים מה הבעיה עם קינוחים מוקפדים מדי ברמה התיאורטית? בעת ההכנה קורס כל התכנון כמו מגדל קלפים והקינוח המהמם שלכם פשוט מתמוסס לנגד עיניכם. לפעמים ממש מתמוסס. פיזית.

אה, לכם זה לא קורה? רק לי? מעניין. כי הרי כולנו זוכרים את העוגה ההיא עם הבירה.
אה, אתם לא זוכרים? רק אני? גם מעניין.

אני לא מבינה, למה אתם כל כך קשים היום? בדרך כלל אתם משתפים פעולה הרבה יותר טוב.

קיצור...
ניסיתי וניסיתי והכנתי והכנתי ולא יצא. יצא רק בלאגן גדול במטבח. ייתכן שבשלב מסוים הצלחתי להכתים כמה לימונים בשוקולד. וגם את הגליל של מגבות הנייר. זה קצת מצחיק, אם תחשבו על זה, כי.. איך מנקים מגבות נייר? אני אגיד לכם איך לא. עם לימון מוכתם בשוקולד.
בסוף אלתרתי כמו שלא אלתרתי כל חיי ויצא משהו. זה לא יכול היה להיות יותר רחוק ממה שתכננתי, אבל היה טעים. אני אהבתי את זה. בת דוד שלי וגיסתי אהבו את זה. תיאורטית, יש סיכוי שהן סתם ניסו להתחנף אלי, אבל אין להן שום סיבה לעשות את זה. לא נראה לי שהן צריכות ממני משהו מסוים ובאופן כללי, אני לא חושבת שיש שום דבר שאני יכולה לעשות בשבילן.
בכל אופן, מתכון אני בטוח לא אעלה, כי אם אנסה, הוא ייראה בערך ככה:
  • מצרכים: כל מיני דברים שיש לכם במטבח. כולל שוקולד. ושוקולד צ'יפס.
  • אופן ההכנה: ערבבו את הכל, טנפו את המטבח, ודאו שיש לזה טעם של שוקולד ואפו קצת ב-180 מעלות. או פחות. התבכיינו.

אבל תמונה אני יכולה בכל זאת להראות לכם. קבלו.


אה, ו-oh my pie? משהו שאני אומרת לעצמי בלב כבר הרבה זמן על כל מיני דברים והייתי בטוחה שזה ביטוי קיים. עד עכשיו. סוף סוף העזתי להעלות אותו על הכתב, אז על הדרך כבר גיגלתי אותו. מסתבר שזה לא באמת משהו שמשתמשים בו. שוב.. רק אני. טוב, בפעם השלישית זה כבר לא מעניין. זה מתחיל להיות מטריד.

***
עוגת תפוח בדבש
מקור המתכוןynet. עכשיו, בואו נדבר על זה רגע. מי באמת מאמין שאיילת הירשמן מכינה את כל העוגות האלה? אני לא. כי אם היא היתה מכינה אותן, היא היתה אוכלת מהן. אם היא היתה אוכלת מהן, היא לא היתה רזה כמו שהיא. והיא כן רזה כמו שהיא, כלומר קיבלנו כשל לוגי. על כן אין לי ברירה אלא להאמין (יותר נכון, להכריח את עצמי להאמין) שהיא לא באמת מכינה את כל העוגות האלה. כי היא פשוט רזה מדי, ואם יש צדק בעולם - או, לחילופין, אלוהים - דבר כזה לא היה מתאפשר.
סתם איילת, הכל מקנאה טהורה. יש לך אחלה מתכונים, אני פשוט קצת שונאת אותך כי את רזה ואני לא. ובינינו, זה הרי הגורם מספר אחת לשנאה בין בחורות בעולם כולו.

כמות: לפי איילת, תבנית עגולה בקוטר 24 ס"מ, משומנת. אני השתמשתי בתבנית הסיליקון/זכוכית המגניבה שלי, שקוטרה 26 ס"מ (וכהרגלי העצל, לא שימנתי), והעוגה יצאה סבבה. ב-24 היא מן הסתם תצא גבוהה יותר.

מצרכים:
180 ג' חמאה רכה
3/4 כוס (150 ג') סוכר (במתכון לא מצוין איזה, הנחתי שהכוונה ללבן והלכתי על זה)
3 ביצים
1/2 1 כוסות (210 ג') קמח תופח
100 מ"ל (חצי גביע) שמנת חמוצה (השתמשתי ב-9%)
4-5 תפוחים קלופים (טוב, רגע מביך: אני לא בטוחה באילו תפוחים השתמשתי. הם היו ירוקים, זה כל מה שאני יכולה לומר לכם לגביהם)

לזרייה/ציפוי העוגה
1 כפית קינמון טחון
1/2 1 כפות סוכר (שוב, הלכתי על לבן)
2 כפות דבש

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. מניחים חמאה וסוכר בקערה ומפעילים את המיקסר (עם וו הגיטרה) על מהירות נמוכה-בינונית (טוב, יותר בינונית) למשך כארבע דקות, עד לקבלת קרם חלק.
3. משאירים את המיקסר שימשיך לפעול ומוסיפים ביצים, אחת אחת. מקציפים מעט לאחר כל הוספה.
4. מוסיפים חצי מכמות הקמח ומקפלים אותו ידנית - בעזרת מרית - לתערובת.
5. מקפלים פנימה את השמנת.
6. לבסוף, מוסיפים את שאר הקמח ומקפלים רק עד לקבלת תערובת אחידה. חשוב לא לערבב יותר מדי, כדי לא לפגוע במרקם העוגה.
7. יוצקים את הבלילה לתבנית ומחליקים את פניה. האמת, ייתכן שהמילה "עיסה" שאיילת משתמשת בה מתאימה יותר מבלילה. הדבר הזה שיצקתי לתבנית היה די כבד ומוצק - לדעתי הוא היה יותר קרוב לבצק עוגיות מאשר לבלילת עוגה. אם זה קורה לכם, זה בסדר. לא יודעת אם זה המרקם שאמור להיות או לא, אבל אצלי זה עבר חלק :-)
8. חוצים את התפוחים ומוציאים את ליבתם.
9. מיחים את התפוחים על משטח עבודה, כשהצד החתוך כלפי מטה. חורצים בכל חצי תפוח מספר חריצים לאורך, אך לא עד הסוף - אמור להישאר לנו חצי תפוח, לא פרוסות דקות ונפרדות. במהלך האפיה התפוחים ייפתחו.
10. מסדרים את חצאי התפוחים על פני העוגה במעגל, כשהצד החתוך כלפי מטה (כמו שהנחנו אותם על משטח העוגה, לפני שלב החריצים). מומלץ להניח לפחות חצי תפוח אחד במרכז העוגה.


11. זורים על התפוחים קינמון ולאחר מכן סוכר.
12. יוצקים מעל הכל דבש.


זה הדבש שהשתמשתי בו - דבש דבורים של galilee's
שקיבלתי כמתנה לחג מהעבודה. הייתי מנסה לחשוב
על משהו מצחיק לומר בהקשר לזה שהוא "טהור",
אבל כבר נמאס לי לקרוא את הקול של עצמי.

13. אופים 40-45 דקות, או עד שהעוגה מתייצבת ומזהיבה. העוגה שלי, למשל, יצאה מהתנור אחרי 39 דקות וזה לגמרי הספיק לה. מצננים מעט, ולאחר מכן מחלצים מהתבנית. אני אפיתי בבוקר וחילצתי מהתבנית רק בערב, בעת ההגשה.


הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אם רוצים, אפשר לזרות מעט אבקת סוכר על העוגה לפני ההגשה. האמת היא ששקלתי את זה ובסוף שכחתי לקחת איתי את שקית אבקת הסוכר לארוחה, אבל בדיעבד אני שמחה, כי העוגה יפה גם ככה, עם התפוחים המבצבצים וציפוי הקינמון-סוכר-דבש שלה. אז נכון שבעוגה שלי הקינמון התרכז קצת יותר מדי במספר מקומות ונשרף טיפה, אבל העוגה עדיין היתה יפה.
  • כמובן שאתם לא ממש יכולים לראות שהיא היתה יפה, כי היא לא פוטוגנית ואני לא יודעת לצלם. וגם רוב המשפחה שלי לא, מסתבר. נתתי לארבעה אנשים שונים לפחות לנסות לצלם, זה לא עבד.
  • זוכרים את מה שאמרתי בהתחלה על התפוחים? שהנוכחות שלהם לא ממש בלטה בעוגה. אז העניין הוא כזה: במתכון של איילת, היא אומרת להשתמש בחמישה תפוחים. אך לפי סרטון ההכנה והתמונה הסופית באתר, זה נראה כאילו התפוחים די מרווחים על פני העוגה וכי היא השתמשה רק בשבעה חצאי תפוחים, כלומר בשלושה וחצי תפוחים. אז אני השתמשתי בארבעה (אל תשכחו שגם השתמשתי בתבנית יותר גדולה ממנה, אז היה לי קצת יותר מקום בהיקף. זה חשבון פשוט. 2πr וזה), אבל גם שלי היו די מרווחים (כפי שניתן לראות בתמונה למעלה, בין שלבים 10 ו-11). לכן נוצרו חללים בעוגה שנותרו מיותמים מתפוחים. בעקרון מה שצריך לעשות זה פשוט להשתמש בחמישה תפוחים באמת ולצופף אותם יותר, כך שתהיינה כמה שפחות חתיכות נטולות תפוחים. הידד, כה פשוט!
  • רק לסיום, עוד משהו אחד: העוגה הזו קלה וטעימה ואחלה והכל. אבל היא לחלוטין עוגת תפוחים ולא עוגת דבש (באמת, הדבש ממש בקושי מורגש בטעם הסופי). לכן, אם אני נאלצת להשוות אותה לעוגות תפוחים אחרות שאכלתי בחיי, אני לא בטוחה שאני יכולה לומר שהיא כזאת מדהימה. עוגת התפוחים של אמא שלי, למשל, יותר מוצלחת בעיני. ואם להשוות אותה לעוגות אחרות לראש השנה, אז עוגת הדבש וחמאת הבוטנים שהזכרתי בהתחלה יותר חגיגית ממנה. אבל בשורה התחתונה, תמיד כיף שיש עוד עוגה פשוטה ומוצלחת בארסנל, לא?
שוב נסיון שלי לצלם תמונה אמנותית, א לה Tartelette או Cannelle et Vanille. מצחיק, אה?
האמת שגם קצת קיוויתי שכל הדוגמאות וההדפסים השונים בתמונה יבלבלו אתכם ויגרמו לכם לא לשים לב לכיעורה הקל
של עוגתי לעומת מלכת היופי של איילת (או של הבחורה השמנה המבשלת ואופה באמת בזמן שאיילת זוכה לכל הקרדיט ונשארת רזה!).



12 תגובות:

MoranSha אמר/ה...

את מצחיקה, את יודעת? בורכה הבאה לעולם האמיתי בו אנשים פורסים תפוחים עם מכשיר שנקרא פורס תפוחים, להלן: http://tinyurl.com/6kr9w45
ככך מוציאים את הליבה בקלות.
לפני זה פשוט אפשר לקלף עם קולפן רגיל ופשוט כמו זה: http://tinyurl.com/6l9z9qe
או עם קולפן אצבע מגניב כמו זה: http://tinyurl.com/6z2xaq9
יש עוד קולפנים בעולם. רוצה תמונות גם שלהם?

באמת, גם אני לא יודעת לקלף, אני לא לועגת לך, אני עוזרת לך. כמו שנכים ותיקים נותנים טיפים לנכים חדשים.

בנוסף, כנראה שאני סטוקרית משוגעת לחלוטין כי אני מגיבה לך ראשונה וזו לא הפעם הראשונה, אם זכרוני אינו בוגד בי.

אה ושתהיה לך שנה מתוקה כמו שוקולד וחמאת בוטנים, ביחד.

Taltul אמר/ה...

עכשיו תורי להגיב על פוסט שיש בו דברים שאני לא ממש אוהבת אבל אני אגיב בכל זאת!!!
אני חייבת לציין שהפעם צחקתי הרבה בקול לאורך קריאת הפוסט!
או שאני עייפה לאחר כל הבישולים ותפסת אותי באישון לילה במצב כפיתי או אמצעי אחר ממגירת הסכו"ם, או שיכולות ההצחקה(כן אני אומרת יכולות הצחקה) שלך משתפרות פלאים!
אז אסכם ואומר שהייתי אוכלת את בלילת העוגה (אפויה או לא) רק בלי התפוחים. תודה. שלום. שנה טובה. חג שמח.

כן אני עייפה...

Mor אמר/ה...

מורן - שתדעי לך, שמבחינתי זה סמל סטטוס, זה שיש לי סטוקרית. באמת, כבוד. מחמיא כמעט כמו המיני-הפרת זכויות יוצרים (מתכון ובעיקר תמונה שלי) שגיליתי לא מזמן באיזה אתר. בהם נזפתי, אבל בך אפילו לא קצת. כי את סטוקרית סבבה לגמרי. למיטב ידיעתי עדיין לא יצרת בובת וודו בדמותי (אם כן, שלחי תמונה) ואת לא אורבת לי מחוץ לבית (שניה, אני אסתכל מחוץ לחלון. לא, לא רואה אף דמות חשודה) - אז stalk away.
לענייננו: אמא שלי תמיד אמרה לי שיותר קל לקלף תפוחים עם סכין וזהו, אז מעולם לא ניסיתי עם קולפן. את טוענת שאולי בעצם היא שיקרה לי אול אלונג?? ולגבי מוציא הליבה - צודקת, אני חושבת שאפילו יש לי אחד כזה איפשהו בבית, אבל ספציפת פה הוא לא היה עוזר לי, כי הוא היה מפרק לי את התפוח לגמרי. אז.. הא הא!
קיצור, אין ספק שחייתי באפלה עד כה. אני מודה לך, בתור הנכה החדשה שאני. אבל מה לגבי אופניים? איך אני אמורה ללמוד לרכוב עליהם? אה? אה?
אוי, שנת שוקולד וחמאת בוטנים, איזה איחול נפלא ונהדר!! גם לך :-)

טל - ככל שעובר הזמן אני מגלה שאת לא פחות מוזרה ממני. מה יש לנו בינתיים? תפוחים, בננות (!!!), גרידה של פירות הדר.. בקיצור, כל מה שאני כן אוכלת, את לא. נשארה לי חתיכה קטנטנה של עוגה ולדעתי היא נטולת תפוחים (או כמעט נטולה), לשלוח לך?
ולגבי יכולות ההצחקה שלי (זרמתי איתך), אני לא חושבת שהן משתפרות, לדעתי את פשוט הנמכת את הרף ;-)
גיבורה מסכנה (כל אחד צריך שיאמרו לו את זה מדי פעם. לפי רמת המותשות שלך, נשמע שנזקקת לזה אתמול בלילה), אני מקווה שנחת קצת היום. שנה טובה (בפעם ה... מאתיים ושתים עשרה?!)!!

לי אמר/ה...

תמיד יש דברים שאת יכולה לעשות בשבילי!

Mor אמר/ה...

My Likush :-)

נטלי אמר/ה...

איזה מצחיקה את! :) במיוחד אהבתי שגיגלת Oh my pie - הרגת אותי.
העוגה נראית מצוין - רכה ונימוחה. אני לגמרי מזדהה עם ההשתוממות על רזונה של איילת הירשמן.

Mor אמר/ה...

יופי, אז אני לא היחידה שמנהלת יחסי אהבה-שנאה עם איילת הירשמן? כאילו, לא בדיוק יחסים, בהתחשב בזה שהיא לא יודעת מי אני והכל, אבל.. את יודעת...
וכן, גיגלתי :-) אני מאמינה שגוגל הוא ידידו הטוב ביותר האמיתי של האדם (לא שיש לי משהו נגד כלבים. להיפך, אני דווקא ממש בעדם).
דבר אחרון - לא בקטע מתחנף או משהו (טוב, זה שקר. הכי בקטע מתחנף), אבל מחמאה ממך על העוגה => ווהו, אושר גדול!!

Taltul אמר/ה...

אני אף פעם לא טענתי שאני לא מוזרה! :)

שמרית אמר/ה...

הייתי מוכנה לטעום מהעוגה (מהחלק העמוס בתפוחים, כן?)היא נראית סבבה לגמרי!

ושוב...צחקתי בקולי קולות (אם יפטרו אותי אני איאלץ להתחיל ללמוד ואז גם אני אדע מה זה חדו"א, וממש לא בא לי לדעת מה זה :-0)

יאללהה יום טוב
שמרית

שמרית אמר/ה...

יואוווו....הבלוג לא סינן אותי בפעם הראשונה מזה שנים (טוב, נו לא באמת שנים רק כמה חודשים בהם אני מנויה פה אבל גם זה משהו :))

Mor אמר/ה...

שמעי שמרית, אחרי שאמרת שהוא עושה לך בעיות לקחתי אותו לשיחת בירור קטנה. דיברנו על זה, ליבנו את העניינים ואני מבטיחה שהוא לא יעשה יותר בעיות.
סתם, לא עשיתי כלום ואני בטח לא מבטיחה שום דבר :-)
אבל כנראה ששידרת לו מחשבות חיוביות או משהו - או אסרטיביות, כי רק כח הוא מבין! - וזה עבד. בכל מקרה, ווהו.

sugarcook אמר/ה...

אוי, כל כך מסכימה לגבי הגברת הירשמן! אני מצטערת, אבל אני פשוט לא מסוגלת לסמוך על בשלנית שנראית ככה. ז'תומרת, היא לפחות צריכה להיות עגלגלה, מה נסגר עם העצמות לחיים שלה?
Having said that, המתכון שלה לעוגת נוטלה ממש טעים.
(וגמני לא יודעת לרכב על אופנים. זהו, אמרתי את זה.)

הוסף רשומת תגובה