> קוביות בראוניז טוויקסיות | Morcake

4 באוגוסט 2011

קוביות בראוניז טוויקסיות

השעה שבע וחצי בערב. אני מרגישה כאילו אמצע הלילה, בקושי מצליחה להחזיק את העיניים פתוחות.

האם זה נובע מזה שאתמול והיום למדתי למבחן בקורס משעמם ברמות אחרות? אולי.
האם זה קשור לעובדה שבימים שלא למדתי השבוע, הייתי בעבודה וגם שם בעצם למדתי, כי אני עדיין חדשה ולא באמת יודעת לעבוד לבד? ייתכן.
האם יש מצב שכמות הבן אנד ג'ריז שהכנסתי לגוף היום תרמה לעניין? בהחלט.

ואולי.. אולי זה בכלל בגלל הגיל? כן, מצאתי דרך נוספת להזכיר את יום הולדתי, ההוא שהיה לפני שבועיים וקצת. היום הזה שהרחיק אותי עוד קצת מנעוריי ונתן לגיטימציה לקופאית ההיא בסופר לקרוא לי "גברת". מה גברת? אחותך גברת.
בסדר, לא ביג דיל, זה לא שבאותו יום התחלתי להיות יותר קרובה לשלושים מאשר לעשרים. אה. רגע. בעצם..

טוב, אולי אני קצת מגזימה. מאז ומתמיד סבלתי מעייפות מופרזת (ברצינות. אני בדיחה. הכוחות הפיזיים, שלא לדבר על תעצומות הנפש, הנדרשים ממני כדי להישאר ערה אחרי עשר.. אין לתאר), זה לא באמת קשור לגיל. חוץ מזה, כבר שנים אומרים ששלושים זה העשרים החדש, אז אני בעצם בת... חמש עשרה?! הממ. זה מסביר את עור הפנים הבעייתי.
האמת היא שאף פעם לא באמת בער לי "להיות גדולה". בסדר, עצמאות זה מגניב והכל (אמרה הבחורה שעדיין גרה עם ההורים), אבל עם הבגרות מגיעה גם אחריות - חובות, בעיות, החלטות (אם יש משהו שאני שונאת בעולם זה לקבל החלטה). עזבו אתכם, מי צריך את זה?
בכל אופן, אין ספק שהשורה twenty five, don't recall a time I felt this alive לא נכתבה עלי (forever young, I want to be forever young, לעומת זאת.. ואני לא שמה לינק, כי השיר הזה מעצבן אותי. גם בגירסא המקורית ובטח בכיסוי), אבל אין צורך להיות דרמה קווין. לא בהקשר הזה, בכל אופן - יש מספיק דברים אחרים בעולם שאני יכולה (וצריכה!!) להתמרמר לגביהם.

למשל היד הזקנה שלי!! נו, אז קשה לי להרפות מדברים, אז מה?
 רציתי בעצם להראות לכם את לק התכלת המגניב שלי (אתם אומרים "מזעזע", אני אומרת "משגע". בואו נתקדם), אבל שני דברים מפריעים לי: 1) יש בערך שמונה שכבות של שוקולד על היד שלי, אז הן קצת מסתירות את הלק 2) אוי ויי זמיר, איך נהייתה לי יד של בת מאתיים?!


טוב, אבל בואו נניח שניה את זקנתי בצד. הבה נדבר על טוויקס. Twix. איזה דבר נהדר זה, אה? כילדה, זכור לי שהעדפתי אותו על פני שאר הממתקים - מארס, סניקרס וכל החבר'ה. זו היתה אהבת אמת. מה עצוב בזה?  אה, הכל? OK.
שנים שלא אכלתי טוויקס. לא בקטע של "אוי, זה משמין" (לא צחקתי לגבי הבן אנד ג'ריז בהתחלה. כמויות אדירות נאכלו היום) ובטח לא כי "ממתקים זה לילדים" (אחרי כל המונולוג שלי קודם, לא הבנתם עדיין שאשמח לשמר את ילדותי בכל דרך?), סתם כי לא יצא, איי גס. יופי, עכשיו בא לי טוויקס. מטופשת!

רגע, מה בעצם רציתי לומר?
אה כן. זה הזמן לחבר בין שני הדברים.. באלגנטיות כה רבה. יום הולדת, טוויקס. יום הולדת, טוויקס. ו.. רגע.. רגע.. עבודה! כן. לכבוד יום ההולדת שלי - וגם כי אנשים התלוננו שלא הכנתי והבאתי להם שום דבר טעים עד אז (אהמ שקר גס) - הכנתי שני דברים לעבודה (כבר הסברתי לא מזמן שאני לא יודעת להכין עוגה אחת לאירוע, חייבת כמעט תמיד לפחות שתיים). על עוגת ריבת החלב - בפעם הבאה. הפעם נתחיל ב-showstopper: קוביות בראוניז טוויקסיות.

פאוזה דרמטית.


מדובר בשכבת בצק פריך, מעליה בראוניז, אחר כך שכבה של קרמל דביק וטעים ומעל הכל - שוקולד מומס. חותכים לריבועים קטנים, שומרים בקירור וכל חמש דקות מוצאים תירוץ ללכת למטבח, לפתוח את המקרר ולדחוף שתי קוביות לפה כאילו אין מחר.
ושוכחים, כמובן, מהים לשבועות הקרובים. מה זאת אומרת "מה זאת אומרת"? הרגע אכלתם מגש שלם של קוביות בראוניז א-לה טוויקס, באמת נראה לכם שזה רעיון טוב ללבוש בגד ים עכשיו?

***
קוביות בראוניז טוויקסיות
מקור המתכוןConfessions of a Cookbook Queen הנהדרת. קצת הייתי רוצה להיות היא, אבל הייתי מתבאסת אם היו קוראים לי קריסטן. או קריסטאן, כמו שהיא מתעקשת לבטא את השם שלה. אני יודעת, כי אני קצת סטוקרית שלה ושל עוד כל מיני בלוגריות.
אוי רגע, בעצם נזכרתי שקריסטןקריסטאן השתמשה בבראוניז מקופסא (שאלוהים יעזור לה), ומבחינתי זה לא בא בחשבון, אז השתמשתי במתכון לבראוניז על טבעיים (פלוס כמה שינויים מאד מינוריים שלי), אותם הכנתי כבר לפני כמה שנים וזכרתי לטובה.

כמות: לא יודעת לומר במדויק, משהו כמו שבעים קוביות קטנות מאד. אפשר גם לחתוך לאצבעות, כמו המלכה המתוודה, ואז זה ייראה ממש כמו טוויקס, גם מבחינת הצורה. בכל אופן, אופים בתבנית מלבנית בגודל 23X33 ס"מ (אני השתמשתי בחד פעמית), מרופדת בנייר כסף. בעקרון צריך גם לרסס את נייר הכסף בתרסיס שמן. אני לא שימנתי, לא קרה כלום.

מצרכים:
לבסיס
2 כוסות קמח
1/2 כוס סוכר לבן
200 ג' חמאה מלוחה, חתוכה לקוביות (לחילופין, אפשר לעשות כמוני: להשתמש בחמאה רגילה + 1/4 כפית מלח)

לבראוניז
240 ג' שוקולד מריר, שבור לקוביות
200 ג' חמאה
1 כף גדושה אבקת קקאו
2 כפות אבקת נס קפה (לא חובה)
4 ביצים
1/2 כפית מלח
3/4 כוס סוכר לבן
3/4 כוס סוכר חום דמררה
2 כפיות תמצית וניל
1 כוס קמח

לקרמל
400 ג' סוכריות טופי קרמל
3 כפות שמנת מתוקה

200 ג' שוקולד מריר (קצת מביך, אבל אני לא לגמרי זוכרת בכמה שוקולד השתמשתי ומשום מה כתבתי לי במתכון "??? ג' שוקולד מריר". נראה לי שלא מוכרים שוקולד בחבילות של ???, וחוץ מזה, הניחוש המושכל שלי הוא שאכן השתמשתי במאתיים גרם. אז השתדלו לזרום איתי לגבי זה, טוב? טוב)

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. להכנת הבסיס: מערבבים במעבד מזון קמח, סוכר, חמאה ומלח, עד שמתקבל בצק. אם אין מעבד מזון, אפשר גם לעבד בידיים.

3. מניחים את הבצק בתבנית ומרפדים היטב בשכבה אחידה.


4. אופים כ-25 דקות, עד שהבצק שחום-זהוב.
5. מניחים את התבנית במקרר למשך כ-30 דקות ובינתיים מכינים את הבראוניז.
6. להכנת הבראוניז: ממיסים שוקולד, חמאה, קקאו וקפה במיקרוגל או בסיר, על אש נמוכה, תוך כדי ערבוב.


7. טורפים ביצים למשך כדקה (בעזרת מיקסר ידני או מטרפה ידנית. אני השתמשתי במיקסר העומד שלי), עד לקבלת תערובת תפוחה ובהירה.
8. מוסיפים מלח, שני סוגי סוכר ווניל וטורפים עד לקבלת תערובת תפוחה ובהירה.
9. מוסיפים את תערובת השוקולד והחמאה על תערובת הביצים וטורפים קלות.
10. מקפלים פנימה את הקמח. לחילופין, אפשר להוסיף את הקמח לקערה ולהפעיל את המיקסר על המהירות הכי נמוכה, עד שהקמח נבלע בתערובת.


11. מוציאים את הבסיס האפוי מהמקרר ויוצקים מעליו את תערובת הבראוניז. מיישרים.
12. אופים למשך 30 דקות: 15 דקות על טורבו ו-15 ללא טורבו, עד שהבראוניז מתייצבים אך עדיין פאדג'יים. אני נזקקתי לארבעים דקות, אז אפיתי רבע שעה על טורבו ו-25 דקות ללא טורבו.


13. מניחים את התבנית במקרר שוב ונותנים לה להצטנן.
14. ברגע שהבראוניז יציבים, ממיסים יחד את הטופי והשמנת, בסיר או במיקרוגל. אני ממליצה להכין בסיר ולערבב כל הזמן - זה עלול להיות בלתי נסבל בהתחלה, הטופי יידבק לסיר ותחשבו שבזבזתם את כולו והרסתם את הסיר, אבל תנו לזה קצת זמן.. יהיה בסדר, ברגע שהטופי יימס קצת.

15. יוצקים את הקרמל מעל הבראוניז ומיישרים.


16. מקררים שוב עד להתייצבות.


17. מוציאים את הבראוניז מהתבנית, בעזרת הקצוות של נייר הכסף. מקלפים את הנייר ומניחים את הבראוניז על משטח חיתוך. חותכים לאצבעות או קוביות.
18. ממיסים שוקולד וטובלים או את אצבעות/קוביות הבראוניז. מניחים על נייר אפיה, על מנת שהשוקולד יתקשה. שומרים בקירור.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • איפה להתחיל? אוקיי, קודם כל - אפשר להשתמש בכל מתכון לבראוניז. כאמור, קריסטאן השתמשה בבראוניז מקופסא. אין ספק שזה יותר מהיר, אבל למה שתעשו דבר כזה??? המתכון של הבראוניז העל טבעיים מאד מוצלח בעיניי, אני ממליצה להכין אותו בלי קשר, בתור "סתם" בראוניז. לחילופין, אפשר להשתמש גם במתכון הזה. או זה. או זה.
  • כתבתי ברשימת המצרכים אבקת נס קפה, אבל גם ציינתי שזה לא חובה. בדרך כלל אני מאד אוהבת קפה בעוגות, בפרט ביחד עם שוקולד, אבל דווקא כאן הייתי ממליצה בכל זאת לוותר, כי הטעם קצת משתלט (בטח אם משתמשים בשתי כפות) ודורס את כל עניין הטוויקס. מישהו שעובד איתי, אגב, אמר שהטעם של הקפה ממש הרס לו, אבל זה בגלל שהוא לא אוהב קפה בעוגות בכלל. מצחיקול..
  • סיימנו עם הבראוניז, בואו נדבר על הקרמל: קודם כל, כמובן שכשהגעתי לסופר גיליתי שיש רק סוכריות טופי בטעם פירות. מה עוזר לי טופי פירות, למען השם? האחיין בן השלוש וחצי שלי היה איתי, ושנינו הסכמנו ש"יש לנו בעיה מאד גדולה". כמובן שלטענתו, "יס לנו בעיה"... בסוף נאלצתי לקנות שלוש שקיות של Werther's Original (אם לא היה לי זכרון מעומעם שכבר שמתי פעם לינק לפרסומת שלהם בבלוג, הייתי עושה זאת. אבל אני לא אוהבת לחזור על עצמי. הא, שקר! אני תמיד חוזרת על עצמי. אבל לא הפעם. צפוי מדי), ותשמעו - יש סיבה שבפרסומת האיש הזקן אומר שהוא זוכר שסבא שלו היה קונה לו את הסוכריות האלה. אף ילד לא יכול להרשות לעצמו ורטרס, השטות הזו יקרה!!! אבל כאמור, הייתי במצוקה, אז שילמתי ממיטב כספי. המלצה שלי - התכוננו מראש וקנו טופי "פשוט". אם אתם לא מוצאים בסופר, חפשו באחד אחר.. ואל תגידו שאתם ממהרים ואין לכם זמן ללכת לסופר אחר, בדיוק בגלל זה אמרתי לכם להתכונן מראש. אוף, למה אתם קשים?
פרסומת לא כל כך סמויה
  • רגע, עדיין בעניין הקרמל: יודעים מה לא כיף? לעמוד במטבח בשיא החום, ליד הכיריים, לאחר כמה שעות של אפיה, ולקלף שישים סוכריות טופי, אחת אחת. סיזיפי, מישהו? you know it. בחיי שכבר עדיף להכין קרמל אמיתי, אשכרה נראה לי שזה יותר פשוט. בטוח יותר איכותי.. לא שאני מתלוננת לגבי הטעם הסופי של הקרמל שלי, הוא היה מעולה לדעתי, מאד טוויקסי.
  • טוב, אם כבר עברנו שכבה שכבה, בואו נסיים בשוקולד: במקור, כמו שאפשר לראות אצל קריסטאן, צריך לטבול כל אצבע/קוביה בשוקולד, כלומר לצפות אותה מכל הכיוונים, וכך היא באמת נראית בסוף כמו חטיף טוויקס. אני לא עשיתי את זה. השעה היתה אחת עשרה בלילה. הייתי עייפה. היה לי חם ורק רציתי להתקלח. החלטתי שאין סיבה להעניש את עצמי ולחכות עד שהבראוניז שלי יהיו חתיכים ( = ניתנים לחיתוך, לא good lookin'), לכן פשוט יצקתי את השוקולד מעל העוגה הלא חתוכה והחזרתי את התבנית למקרר עד הבוקר. בבוקר חתכתי לריבועים. אז נכון, זה לא יצא בדיוק כמו טוויקס, אבל מספיק קרוב. טוויקסי.
  • אפרופו החיתוך - אין טעם להחזיק את זה בבטן יותר. אני לא יודעת לחתוך. אני. לא. יודעת. לחתוך. זהו, אמרתי את זה. אני מרגישה הרבה יותר טוב. תכלס, הקוביות האלה מאד פוטוגניות, אבל חתכתי אותן כל כך עקום (עצם השם "קוביות" קצת מוגזם.. זה יותר כמו משושי בראוניז, או מתומני בראוניז. hello, nerd alert!!) שהן יצאו הרבה פחות יפות ממה שהן יכלו להיות. חבל, כל כך הרבה פוטנציאל... בקיצור, זה לא שינה שהשארתי את התבנית במקרר כל הלילה, גם אחרי שהבראוניז התייצבו והיו קרים, עדיין חתכתי כמו הפרצוף שלי. כאמור - עקום.
  • נישאר בנושא החיתוך: אם תחתכו לאצבעות, זה ייראה יותר כמו טוויקס. אני אהבתי דווקא את גירסת ה-bite size, לכן ההמלצה שלי היא כן לחתוך לקוביות קטנות. או מתומנים ;-)
  • טוב, דבר אחרון. יש אמנם כמה שלבים לקוביות האלה, אני לא אשקר לכם - הן time consuming. כן, ההכנה קצת מורכבת, אבל סתם כי יש מספר שלבים והם לוקחים זמן, כולל זמן המתנה בין לבין. אבל כל שלב בפני עצמו ממש לא מסובך, אז אם יש לכם כמה שעות פנויות - מומלץ בחום. לא לא, לא בחום. עדיף בקור. לא באמצע יולי, damn  it!! אוף אמא, למה לא ילדת אותי בדצמבר?
  • עשרה לאחת? השעה עשרה לאחת? איך זה קרה? התחלתי בשבע וחצי. סבבה, אז התקלחתי ופייסבקתי קצת בין לבין (איכס, באמת השתמשתי ב"פייסבוק" כפועל? מי אני? אני דוחה את עצמי), אבל עשרה לאחת?! oh man. פלא שאני עייפה כל הזמן (אף על פי שקראתי עכשיו את רוב הפוסט הזה וזה דווקא נראה כאילו אני על ספידים או משהו. הכתיבה שלי הרגישה לעצמי כל כך קופצנית שקצת חטפתי בחילה. שמישהו יביא לי כדור הרגעה ועכשיו. בעצם לא עכשיו, אני הולכת לישון. טוב, עזבו)?

20 תגובות:

Taltul אמר/ה...

אהההההההההההה
אההה אהאהאהאההאהאההאהאהה
אה.

אמ אני רגועה נשבעת.

אבל זה נראה כל כך טעים!!!!!!!!1 לא אכפת לי כמה זה מורכב וכמה שכבות ואיך זה חתוך
אני רוצה כזה עכשיו!
ואני לא מבינה מה את רוצה זה חתוך בסדר גמור

אנונימי אמר/ה...

וואו..נשמע ובמיוחד נראה ממש ממש טעים..
ממש!!!!!!!!!
שאלתי היא לגביי הטופי..כמה זמן אני צריכה לבשל את הסוכריות טופי עם השמנת?
פעם ניסיתי להכין קרמל מחלב מרוכז וחמאה ובישלתי יותר מדי זמן ויצא ממש קשה...אז אני רוצה לוודא שהפעם אני מונעת מזה לקרות...

המון תודה
אני ממש נהנת לקרוא את הפוסטים שלך...תמשיכי להפתיע.

מיכל

אנונימי אמר/ה...

תשמעי, אני חייבת להגיד לך ש
א. אני קוראת אותך ממש מההתחלה וזה אחד הבלוגים האהובים עלי. את מצחיקה בטירוף וחוץ מזה את אופה כמו שאני מבשלת – לוקחת מתכון ומנסה לעקוב אחרי ההוראות אבל תמיד משהו חסר ומשהו משתבש ואלוהים יודע מה ייצא בסוף.
ב. מזלטוב מכל הלב על היומולדת ועל הזכייה בתחרות.
ג. אבל
ד. רוב העוגות שלך מוגזמות וכבדות בטירוף. אין לך גבולות, ילדה. נראה לי שהייתי נחנקת מפרוסה מההאבי צ'אבי שלך. ואני מתה על חמאת בוטנים ושוקולד – פשוט עם הבייגלה וכל הסוכר והשמנת איטס טו מאץ'. וגם שכבת הבראוניז בטוויקס לא רק מיותרת אלא גם הורסת. טוויקס זה ביסקוויט עם קרמל מצופה בשוקולד, וזה לגמרי מספיק. עזבי את הקריסטאן הזאת, שי איז באד פור יו.
ה. ברור לך שהעייפות התמידית, עור הפנים הבעייתי ומצב הידיים שלך נובע מכך שאת ניזונה (לפחות על פי הבלוג) מדיאטה של סוכר, שומן וקמח לבן בלי שום ירקות וחלבונים רזים, נכון?
ו. באהבה, מעריצה שרופה

בישול בזול אמר/ה...

היי היי! אני קוראת את מור *בגלל* היא מעלה מתכונים מטורפים וחסרי גבולות מפוצצים בחמאה ושוקולד וקרמל וסוכר ועוד קצת חמאה, פור גוד מז'ר. אל תגע בזמור! (זמיר=>זה מור... כן כן. אני ממש גאה במשחק המילים הזה).

אגב, זה לא כל כך נעים כשאנשים אנונימיים באינטרנט אומרים שאתה זקן ומחוצ'קן כי אתה אוכל יותר מדי ג'אנק. אני בטוחה שהתכוונת לטובה ושאמרת את זה מתוך דאגה כנה, אבל זה יוצא קצת שיפוטי ולא כיף.

Mor אמר/ה...

אוקיי. אז ככה:

טל - בגלל זה אני אוהבת אותך. כי את עושה לי כל כך נעים באגו :-)

מיכל - קודם כל תודה! לגבי שאלתך, אני מודה שאני לא זוכרת כמה זמן בדיוק בישלתי את הטופי והשמנת, אבל לדעתי זה היה משהו בין חמש לעשר דקות (יכול להיות שאני ממציאה לגמרי, באמת שלא זוכרת). תראי, בהתחלה הסוכריות קשות ונדבקות לסיר, אבל אחרי כמה דקות על אש נמוכה, הן יתחילו להתרכך - הן נפשית והן פיזית - ובהמשך כבר תראי משהו נוזלי ומגניב בתוך הסיר (זה נשמע רע. סליחה), כמו בתמונות שלי. תני ערבוב מדי פעם ויהיה בסדר. בכל אופן, ברגע שהקרמל שלך נוזלי, הסירי את הסיר (משחק מילים לא מכוון..) מהאש ויהיה טוב. מבטיחה. אם לא, דברי איתי - קודם כל נבכה ביחד, אחר כך ננסה לגרום לזה לעבוד.

אנונימית - הלכת חזק על שיטת הסנדוויץ', אה? ;-) אז...
א. תודה רבה! והתיאור שלך מדויק לגמרי, כנראה שאת באמת מבינה ללבי אם את מבשלת כמו שאני אופה.
ב. תודה שוב. פעמיים.
ג. אבל
ד. צודקת. באמת, תכלס אני מסכימה איתך. הרבה מהדברים שאני מכינה הם אובר דה טופ (אם כי לא כולם), אבל אני לא אופה לעיתים קרובות מאד (בניגוד לרושם שעלול להיווצר בעקבות הבלוג), וגם בדרך כלל לפורומים שונים (משפחה, חברים, עבודה), אז כל אחד אוכל מכל השחיתות שלי רק קצת, פעם ב.. ספציפית, הצ'אבי האבי באמת כבדה נורא, אבל פשוט אוכלים פרוסה קטנה וזה בסדר. ודווקא הבייגלה המלוח ממתן אותה, זה כל הייחוד של העוגה :-) ולגבי הטוויקס, אני יודעת שזה שונה מהחטיף המקורי, אבל בגלל זה קראתי למתכון "קוביות בראוניז טוויקסיות", זה יותר השראה מנסיון לחקות במדויק את המקור. ושוב - אם חותכים לריבועים קטנים ולא אוכלים חצי תבנית בבת אחת, תאמיני לי שזה טעים. הבראוניז לא הורס ולא כלום. רק את הדיאטה.
ה. צודקת שוב. התזונה שלי מזעזעת, אני נגעלת ולא מסוגלת לאכול ירקות, גבינות ועוד המון דברים בריאים (לדעתי אפילו כתבתי על זה בבלוג מתישהו), הלוואי שזה לא היה ככה, אבל יש לי איזו שריטה. בניגוד לסעיף הקודם, הפעם אפילו אין לי תירוצים או תשובה הולמת..
ו. המון אהבה בחזרה!

בישול - משחק המילים שלך מהמם. אם המילה "זמור" לא היתה מפחידה אותי קצת, אולי הייתי משנה את שמי לזמור. זמורקייק. הממ, לא נשמע כל כך טוב.
קיצור, איזה כיף לי שיצאת להגנתי, אני מרגישה כאילו יש לי שומרת ראש פרטית :-) אבל אני באמת לוקחת את הביקורת של האנונימית בהבנה ואהבה (איכס, מי זו הבחורה השמחה והחיובית הזו שהתמקמה בגופי?), אולי כי היא פרגנה לי הרבה בין לבין, וזה קצת בלבל אותי, ואולי כי זה באמת הרגיש לי יותר כמו סוג של דאגה אימהית. הכל טמון בניסוח, ולראיה - ביקורת דומה אבל מנוסחת בצורה מגעילה שקיבלתי לפני מספר חודשים (גם על בראוניז.. צירוף מקרים?) עדיין צרובה לי בזכרון, ולא בקטע טוב.

טוב, התגובה הזו יצאה לי בערך באורך של הפוסט כולו!! העיקר שבסופה יצאתי עם שומרת ראש, דמות אם והמון מצב-רוח-טוב... תודה לכן :-)

בישול בזול אמר/ה...

זמורקייק נשמע כמו מאפייה היימישע בברוקלין שאבות אבותיהם גרו באיזמיר. סתם אסוציאציות חופשיות.
יש לך לגמרי שומרת ראש פרטית. אם בעולם המטאפורי את רזה, אז אני נינג'ה בעולם המטאפורי (ולכן אני גם לא יודעת אם אני רזה או לא כי אף אחד, כולל אני, אף פעם לא ראה אותי, אבל יש להניח שעלי לאכול הרבה עוגיות מטאפוריות בשביל האנרגיה). והאנונימית ההיא כבר מזמן לא מעזה להגיב בבלוגים אחרי הטיפול שהיא קיבלה ממני. אני רק מכה על חטא שהופעתי בחדרה עם עיניים רושפות גיצים שנייה אחרי שהיא לחצה על פרסם הערה, ולא שנייה לפני. טוב נו, לפחות יש לאן לשאוף בפיתוח כישורי הנינג'ה המטאפוריים שלי.

אולי ורסטילי = רב שימושי?

Mor אמר/ה...

הו נינג'ה מטאפורית, גרמת לי לצחקק בקול. ואז קראתי שוב, וצחקקתי שוב. בקול, בטח בקול.

רב שימושי? יאללה בכיף, סגור העניין.

Taltul אמר/ה...

בישול בזול, את לא סתם נינג'ה, את צב נינג'ה! הא הא
ולא זה לא עלבון!

ואף אחד לא ידבר כך על מור. צריך לקנא בה שהיא אוכלת כל כך הרבה ג'אנק ועדיין נראית כמו שהיא נראית
בעוד אחרים חיים על פריכיות וקוטג' 3% שהוא לא רק יקר הוא גם לא טעים,וזה עדיין לא עוזר להם.

אז כיף לך מור,ותמשיכי להכין מתכונים מושחתים מלאי שוקולד וקרמל כי זה הכי טעים בעולם!!!

ובישול בזול הרגת אותה עם המאפייה בברוקלין חיחיחי

Taltul אמר/ה...

אותי* התכוונתי אותי
אוף אוף אוף

Mor אמר/ה...

רואה? אמרתי לך שאת טובה לי לאגו!

טוב, אז החלטנו - אני פותחת מאפיה בברוקלין ונתחיל כולנו לדבר יידיש? זער גוט!!

אנונימי אמר/ה...

זה לא כל כך נעים שקוראים לי "אנשים אנונימיים" כשאין לי שום אפשרות להזדהות בגלל הפורמט שלא מאפשר להכניס טקסט חופשי בשם, ומה לעשות שאין לי בלוג או פייסבוק או כל פרופיל מזהה אחר. אני הילה, נעים מאד (האמת, כרגע לא כל כך).
ועוד פחות נעים שמעוותים את מה שאמרתי לכדי משפט בוטה ומעליב שמעולם לא התכוונתי אליו, בעיקר כשזה מגיע מעוד בלוגרית שאני אוהבת לקרוא.
גם אני הכי נהנית להתפלץ מהמתכונים המופרכים וחסרי הגבולות של מור, אבל ברגע שהיא מתלוננת על עייפות כרונית ועור בעייתי – מבחינתי אין דבר מתבקש יותר מלהאיר את הקשר שבין זה לבין התזונה שהיא מתארת בעצמה בכל פוסט ופוסט.
מה שמצחיק בעיקר הוא שהקדשתי לא מעט זמן כדי לנסח את התגובה באופן שלא ישתמע כשיפוטי אלא אוהד, וכזה שבא מחיבה גדולה (א.ק.א "שיטת הסנדוויץ") – ותכננתי מה לענות במקרה הלא-צפוי שמור תיעלב – אבל לא ציפיתי שמישהו אחר ייעלב בשמה.
בכל מקרה, תגובה מספר 6 מעידה על ירידה מסוימת מהפסים ולמרות שמדגדג לי לרדת גם לרמה הזאת, אני מעדיפה שלא.
לילה טוב בנות, ובהצלחה עם המאפייה בברוקלין.
זייע גזונעט.

אנונימי אמר/ה...

איזה כיף לי שהכרתי את הבלוג שלך. במקרה או שלא במקרה הגעתי לכאן וחשה שמצאתי אוצר.
כיף לי!!!

קראתי בשקיקה את הפוסט הזה ועוד שני פוסטים. מצאה חן בעיניי מאוד מאוד הכתיבה שלך ובעצם הכל. את מצחיקה בטירוף וזה לא טוב לי כי כעת ערב תשעה באב, צריך להיות יותר רציניים ולחשוב על הצרות שארעו ביום הזה.. אבל לא יכולתי שלא.. את פשוט מצחיקה!
אהבתי אהבתי אהבתי.
אוסיף אותך בהזדמנות הראשונה שתהיה לי למומלצי הבלוג שלי.

מקסימה!

קרן.

Mor אמר/ה...

הילה הלא-אנונימית ;-)

קודם כל, אני ממש מקווה שהבנת שלי לא היתה בעיה עם התגובה שלך, נהפוך הוא: היא החמיאה לי ברובה, והסכמתי גם עם החלק ה"בעייתי", כביכול.
לגבי התגובות הנוספות, נורא לא נעים לי שנוצר מצב מוזר קצת, אבל אני די בטוחה שלא היתה כל כוונה לרדת עלייך ולפגוע בך (בנות, תקנו אותי אם אני טועה. בעצם לא!!), והנימה היתה אמורה להיות הומוריסטית.
אה, ואל תדאגי לגבי בישול בזול, היא לא באמת מסוכנת.. נראה לי שהיא נינג'ה רק בעולם המטאפורי :-)

Mor אמר/ה...

קרן, תודה!!
עשית לי את הבוקר.
בעצם לא לא, לא עשית. ערב תשעה באב. אני עצובה. אבל מחר בערב, כשיצא העצב, אני אזכר בך ואהיה שמחה :-)

קרן אברהם הלוי אמר/ה...

קראתי שוב את הפוסט הזה.. נעזוב את ההתעלפות שלי ממך כעת, כי בסוף עוד תחשדי בי בנטיות כאלו ואחרות... (חח.. רחמנא לצלן) היום חזרתי כדי לשאול שאלה= האם ניסית להכין את הקרמל מטופי פשוט פשוט, של חברת מיה או עלית?

Mor אמר/ה...

קרן, מנת ה-feel good הקבועה שלי ;-)

חיפשתי טופי פשוט, אבל הסופר שלי החליט שבא לו לעשות לי דווקא, אז לא מצאתי. הקרמל יצא טעים מאד עם הוורטרס, אבל לדעתי אין סיבה שהוא לא יצב טוב גם עם סוכריות אחרות.
למען האמת, אני די בטוחה שהכנתי פעם סוג של קרמל מסוכריות טופי רגילות (כחלק מעוגת הקופי טופי המטורפת של קרין גורן, אם אני לא טועה) ויצא ממש סבבה.
כמובן שתמיד יש סיכוי שאניני טעם למיניהם יבואו אלייך בתלונות, אבל למי אכפת מהם. לכי עם האמת שלך. ועם הטופי שלך. ולתפארת. מדינת. ישראל.

Roni Ben Yaacov אמר/ה...

היי מור,
רציתי לעדכן אותך שעשיתי בבית לפי המתכון שלך ויצא פשוט פצצה.
אבל, עשיתי שינוי קטן: לא לקחתי סוכריות טופי, אלא עשיתי טופי בסיר מסוכר ושמנת, וכשהקרמל קיבל צורה כבר של קרמל-טופי, לקחתי בננות, חלק מעכתי וחלק עשיתי סלייסים ארוכים לקישוט מלמעלה, הוספתי לסיר ובישלתי אותם כך עוד 20 דק' בערך.

הטופי קיבל טעם מדהים של בננות. קיררתי קצת את התערובת והעוגה, מרחתי את הטופי בננות על העוגה ולמעלה הנחתי יפה כמה סלייסים של בננות שהיו בטופי.

זה יצא פשוט פצצה!!!
ואגב, אני אפיתי רק 30 דק' 180 מעלות ולא על טורבו. העוגה היתה קצת לחה אבל אחרי התייצבות במקרר המרקם שלה היה פשוט מעולה. פאדג'ית מדהימה!

אז תודה שהכרת לי את המתכון!

אנונימי אמר/ה...

מזל שהקפצת את המתכון! אחלה קינוח להביא בשבת למארחים! וכמובן שאלת כשרות.. אפשר להכין את הקרמל עם שמנת פרווה?
תודה! :)

נטלי אמר/ה...

בא לי בא לי בא לי בא לי בא לי בא לי בא לי.

Mor אמר/ה...

הממ שמנת פרווה. אני מודה שמעולם לא השתמשתי, אז אני לא לגמרי בטוחה אם זה יעבוד או לא. אפשר להשתמש בחלב קוקוס, אבל יש מצב שהוא ישפיע קצת על הטעם, ואני לא יודעת אם את רוצה שהטוויקס שלך יצא קוקוסי..
אולי אולי אפשר להשתמש רק בסוכריות טופי, בלי נוזל בכלל, אבל גם זה סתם ניחוש לא מבוס על כלום. סורי :-(

הוסף רשומת תגובה