> עוגת שמן זית ולימון | Morcake

28 ביולי 2011

עוגת שמן זית ולימון

תראו אותי, מנצלת יום ללא עבודה וללא לימודים כדי לכתוב! זאת אומרת, בבוקר אפיתי, וזו גם הסיבה שאני בסוג של חופש היום, אבל נדבר על זה כבר בהזדמנות אחרת.
אז אחרי רצף של חמישה פוסטים בעשרה ימים (תחילת יולי, זה קרה, בחיי. מעולם לא הייתי כה פרודוקטיבית), נחתי קצת. וכשאני אומרת "נחתי", אני מתכוונת עבדתי, למדתי, אפיתי (טיפה) ואפילו חזרתי קצת למכון הכושר. go me!
אבל הנה אני שוב, חזרתי. כפי שסיפרתי בפוסט האחרון, לפני מספר שבועות היה לי מעין יום גיבוש אצל ראש הצוות שלי. הגענו בצהריים, הכנו אוכל, חלק מאיתנו - לא חשוב שמות - שנגעלו מלגעת בירקות צילמו את האחרים מכינים את האוכל, אכלנו את האוכל. מפה לשם, אכלתי כמעט סטייק שלם - לגמרי אוכל של גדולים. אחר כך שיחקנו משחק קטן: כל אחד צריך היה לכתוב על פתק משהו מוזר שקרה לו מתישהו בחיים, ואז ערבבנו את הפתקים והיינו צריכים לנחש איזה סיפור שייך למי. כמובן שהסיפור המוזר שלי בעצם היה סיפור מביך (בלי להיכנס פרטים, זה קשור להיותי גוש קלאמזינס מהלך צולע, מועד ומדדה), ואיכשהו כולם ידעו לקשר אותו אלי. כולל הבחור החדש בצוות, שפגש את כולנו בפעם הראשונה באותו היום (!!). וכן, אין לי בושה - אני עצמי התחלתי לעבוד שם חודש (ברוטו) קודם לכן (היום אני כבר ותיקה, כמעט חודשיים!), ואני מרשה לעצמי לקרוא למישהו "הבחור החדש".
בקיצור, בשלב זה של הארוחה ובהמשך - בזמן שצפינו בסרט הלא-מאד-מוכר (לפחות לי)-אך-חביב לסתם יום רביעי בצהריים, Outsourced - אכלנו מהקינוחים שלי: ביסקוטי ועוגת שמן זית ולימון.
כפי שכבר ציינתי בפוסט על הביסקוטי, הקינוחים שלי היו צריכים להיות פרווה, והחלטתי ללכת על עוגה עם שמן זית. באף אחד מהבלוגים הקבועים שלי לא מצאתי משהו שיפיל אותי מרגלי, אז פניתי למיסטר גוגל והוא, כהרגלו (אם מתעלמים מזה. ומזה), לא איכזב. מצאתי מתכון קל למדי (מזכיר קצת את עוגת התפוזים הקלאסית, שהיא מבחינתי עוגת התפוזים של אמא) ב-epicurious, שיניתי בו משהו קטנטן והתבלבלתי קצת בהכנה, ועדיין יצא להיט. באמת, עוגה מאד מאד מוצלחת. פשוטה, טעימה, אנשים שברו דיאטה בגללה. לא בצחוק.

***
עוגת שמן זית ולימון
מקור המתכוןepicurious, עם שינוי זעיר-מטעמי-עצלות שלי במצרכים ועוד משהו קטן באופן ההכנה, מטעמי בלבול היותי לא מסוגלת להבין את הנקרא

כמות: לפי המתכון, 8 מנות. לדעתי יותר, אלא אם כן אתם מתכננים ש"מנה" כזו תספיק לסועדים בתור ארוחת בוקר, צהריים וערב של אותו יום. ושוב לפי המתכון - העוגה מיועדת לתבנית קפיצית עגולה בקוטר 24 ס"מ, משומנת ומרופדת בנייר אפיה, כמובן. אני הכנתי בתבנית מתומנת חד פעמית (לא שימנתי ולא ריפדתי), פחות או היותר בגודל של תבנית 24 עגולה באמת.

מצרכים:
3/4 כוס שמן זית
1 לימון גדול
1 כוס קמח לבן (קמח עוגה לפי המקור, אני השתמשתי ברגיל)
5 ביצים גדולות, מופרדות (לפי המתכון, משתמשים בחמישה חלמונים ורק בארבעה חלבונים. אבל אני לא ידעתי מה אעשה עם החלבון הנוסף, אז השתמשתי גם בו)
1/2 כפית מלח
3/4 כוס + 1/2 1 כפות סוכר (לא מצוין איזה צבע, אני השתמשתי בלבן)

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. מגרדים מספיק מקליפת לימון כך שמקבלים 1/2 1 כפיות גרידה. מערבבים את הגרידה עם הקמח.
3. סוחטים מהלימון 1/2 1 כפות מיץ לימון ומניחים בצד.
4. מקציפים במיקסר את החלבונים עם המלח על מהירות בינונית-גבוהה, עד שהחלבונים הופכים לקצף.
5. מוסיפים לחלבונים שלושת רבעי כוס סוכר בשלבים, כרבע כוס בכל שלב, וממשיכים להקציף. ממשיכים רק עד לקבלת פסגות רכות, למשך כשלוש דקות.
6. בקערת המיקסר (כרגיל, מוציאים ממנה קודם את החלבונים - אבל אין צורך לשטוף, רק לנגב טיפה עם נייר מגבת או משהו - או שמשתמשים בקערה אחרת) מקציפים את החלמונים על מהירות גבוהה, עד שהתערובת סמיכה ובהירה, למשך כשלוש דקות.
7. מנמיכים את המהירות לבינונית ומוסיפים לחלמונים שמן זית ואת המיץ הלימון ששמנו בצד. מערבבים רק עד להטמעה.
8. בעזרת כף עץ, מערבבים פנימה (לא מקציפים!) את תערובת הקמח והגרידה, רק עד להטמעה.
9. מקפלים בזהירות שליש מהחלבונים לתוך תערובת החלמונים.
10. מקפלים פנימה את שאר החלבונים, שוב - בזהירות (אך בנחישות!).
11. מעבירים את הבלילה לתבנית ודופקים אותה קלות פעם-פעמיים על פני משטח העבודה, על מנת לשחרר בועות אוויר שאולי נוצרו בבלילה ומתחים ואגרסיות שאולי הצטברו אצלכם.
12. זורים מעל הבלילה את הסוכר שנשאר - כף וחצי.


13. אופים עד שהעוגה תפוחה וזהובה, וקיסם עץ או סכין הננעץ במרכזה יוצא נקי, למשך כ-45 דקות. אני אפיתי רק 28 דקות, כי היא נראתה אפויה, אך בכל זאת חששתי שהיא לא תהיה עשויה. בסוף היא היתה עשויה, אפויה ונהדרת, אז שימו לב לתנור ובדקו את העוגה לפני ארבעים וחמש הדקות המלאות.


14. מצננים את העוגה בתבנית על רשת למשך עשר דקות ולאחר מכן מעבירים סכין מסביב לעוגה ומשחררים את "חגורת" התבנית. מצננים לטמפרטורת החדר, למשך כשעה ורבע. מוציאים את תחתית התבנית ומסירים את נייר האפיה. מעבירים את העוגה לצלחת הגשה. או שעושים כמוני: מתעלמים מכל זה. אופים בתבנית חד פעמית יפה. משאירים את העוגה להצטנן ולא עושים כלום לאחר שהיא קרה. לבסוף מגישים אותה ישירות מתוך התבנית (אחרת למה טרחנו להשתמש באחת יפה?).

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • קודם כל, לגבי החלבון - אתם יכולים להשתמש רק בארבע, כמו במתכון המקורי, אבל אני השתמשתי בכל החמישה ויצא אחלה. מה גם שאצלי חלבונים ו/או חלמונים שנשמרים ל"שימוש עתידי" לרוב מוצאים את עצמם מארחים חברה לשאר הזבל בפח (הם נזרקים, למקרה שלא הבנתם את השפה הגבוהה והמתוחכמת שלי), אז החלטתי ללכת על "שימוש הוויי" בסוף. הוויי = הווה-י, למקרה שתהיתם. כמו עתיד-י.
  • עכשיו, לגבי ההכנה: תראו, במקור צריך להקציף את החלמונים עם חצי כוס סוכר ואת החלבונים רק עם רבע כוס. אבל כאמור, אני לא יודעת לקרוא, אז בזבזתי את כל הסוכר על החלבונים, והחלמונים מסכנים שלי הוקצפו בנפרד. והעוגה שלי יצאה מעולה כשהכנתי אותה ככה, לכן כך כתבתי את המתכון. אבל לא יכולתי שהפרט הזה יעמוד בינינו, לכן הייתי חייבת לחלוק אותו עמכם. מקווה שזה לא יגרום לכם להסתכל עלי אחרת.
  • נראה לי שאפשר לוותר על זריית הסוכר מעל העוגה לפני האפיה, אבל לא הייתי עושה את זה, כי הוא טעים ומגניב. אבל אולי נסו לזרות אותו בצורה קצת יותר אחידה, כך שלא יווצרו לכם גושים כמו שלי שיישארו שם גם אחרי האפיה...
  • וכמו בכל פוסט שני (במקרה הטוב) - התמונות זוועה. סליחה. תודה.
  • אה, וגם אין תמונות של ההכנה. כי פשוט אין.


הפלאש נועד להעצים את האפקט הדרמטי והינו מכוון לחלוטין.
אמין? yeah, didn't think so..

2 תגובות:

Taltul אמר/ה...

זה נראה מעניין מאד מאד! אני חושבת שאנסה את זה מתישהו, אבל יש שמצב שאצטרך לאכול אותה לבד כי "אניני הטעם" בבית לא יזרמו

אבל מצד שני בעבודה אוכלים הכל,

השמן זית דומיננטי?

Mor אמר/ה...

השמן ממש לא דומיננטי, והעוגה יוצאת מאד טעימה, רכה כזאת.
תגידי לי אם את מכינה וזקוקה לעזרה עם האכילה שלה, אני אשמח להירתם למאמץ המלחמתי.

הוסף רשומת תגובה