> עוגת שוקולד ובירה גינס | Morcake

5 ביוני 2011

עוגת שוקולד ובירה גינס

העוגה הזו לא היתה אמורה להיראות ככה. אפילו לא קצת.


היא הסתובבה לי בראש במשך שבועיים-שלושה. ידעתי שאני רוצה להכין עוגה עם בירה ליום ההולדת של חברה ומהר מאד גם בניתי לי את הלוק הסופי שלה. היא היתה אמורה להיות אלגנטית - עוגת שוקולד מצופה בגנאש שוקולד. כהה כזה, חלק, מבריק. את כל החלק העליון רציתי לצפות בגביעי שוקולד קטנטנים. קצת כמו הריסז, רק יותר קטנים. ובמילוי קרם שוקולד לבן וקפה במקום חמאת בוטנים.
אז הבלילה של העוגה יצאה קצת גושית. לא נורא, חשבתי, ננפה אותה לתוך התבנית, כבר עשיתי את זה בעבר. ואז ראיתי קצת בלילה על השיש. בהתחלה חשבתי שבטעות שפכתי מהסיר על השיש במקום לתוך התבנית. אבל לאחר כמה שניות הבנתי שיש כמות כמעט זהה של בלילה בתוך התבנית ומחוץ לה, וזה היה הרגע בו הבנתי שהתבנית המתפרקת שלי לקחה את השם שלה קצת קשה מדי ולמעשה היתה מפורקת קלות. בלתי נסבלת שכמותה, היא פשוט לא היתה סגורה טוב.
בקיצור, לאחר מספר תמרונים והעברת הבלילה לתבנית מתפרקת חדשה, אטומה יותר (וגדולה יותר, אבל זה לא קשור), הכנסתי את העוגה הסוררת לאפיה והיא דווקא יצאה אחלה.
הלאה. גנאש הוא גנאש, אז זה עבר בשלום (הידד, הצלחתי להמיס שוקולד ושמנת), וגם קרם השוקולד-קפה (להלן מוקה). אבל הגביעים. הו הגביעים.

בלי להאריך יתר על המידה (שקר גס, אני הולכת להאריך יתר מאד), הרשו לי לומר רק דבר אחד: אם אתם ממיסים שוקולד ורוצים להוסיף לו נוזל כלשהו - נאמר, קלואה (= ליקר קפה.. או אלכוהול אחר), המתינו דקה. אל תוסיפו את הליקר ברגע שהוצאתם את השוקולד המומס מהמיקרוגל. אתם יודעים, ילדים, מה קורה במצב כזה? השוקולד מתקשה. מאד. אתם יכולים לנסות להוסיף לו קצת שמן לאחר מכן, ואני לא אשקר לכם - בסופו של דבר מקבלים סוג של שוקולד נוזלי - אבל גביעי השוקולד שלכם לא יצאו יפים. תיקון: הם לא יצאו גביעים. הם יתפרקו. ואתם תקוננו על מר גורלכם, תקללו את היום בו נולדתם (ובעיקר את היום בו חבר/ה שלכם נולד/ה) ולא תבינו איך עמדתם עכשיו במשך שעה, מילאתם כמה עשרות מנז'טונים (כמו מנזט'ים, אבל קטנטנים) בשוקולד ובסוף בעצם בזבזתם את זמנכם.

ארג!! פה עוד לא רואים את זה, כי הם נראים סבבה והכל, אבל האמינו לי, במילה אחת - ארג!!

טוב, אתם לא צריכים לשמוע את כל סיפור חיי. השורה התחתונה היא שהעוגה האלגנטית שלי הפכה לקרקס. מן הסתם לא יכולתי להשתמש בגביעי השוקולד, מצד שני כבר היתה לי קצפת מוקה מוכנה עבור המילוי שלהם. מצד שלישי, לא יכולתי סתם ככה לבזבז את הגנאש החגיגי שלי.
אז ציפיתי את העוגה בגנאש. ונשארו לי המון שאריות. לאחר מכן זילפתי את קרם המוקה על פני העוגה ומסביב לה - היו שם כל מיני צורות מוזרות. אם ארכיאולוג היה נכנס למטבח באותו הזמן, הוא היה כנראה חושב שגיליתי שפה עתיקה ואני מנסה להחזיר אותה לשימוש. אבל למה שארכיאולוג ייכנס למטבח שלי בעצם?
העוגה עדיין היתה מכוערת (אתם לא מאמינים עד כמה), אז התזתי עוד קצת גנאש מלמעלה, מעין כתמי שוקולד כהים מעל קרם המוקה הבהיר יחסית (נשמע טוב, לא?). ואז, כדי להפוך אותה רשמית למפלצת: לקחתי חתיכות מגביעי השוקולד המפורקים ודחפתי אותן בתוך העוגה, בכל מיני מקומות אקראיים.

לסיכום, כמו שאמרה לי חברה באותו ערב: "תראי... זו לא העוגה הכי אסתטית שלך. אבל אני בטוחה שהיא טעימה". ושני חלקי המשפט שלה היו מדויקים. מכוערת מכוערת, אבל עם אופי (העוגה, לא החברה). לא מרגישים את הטעם של הבירה בעוגה, אבל היא כנראה בכל זאת נותנת לה משהו, גם בצבע וגם בטעם - היא כהה מאד ומעט רטובה, אבל בקטע טוב. זה מגעיל לומר שהיא לחה? שוב - בקטע טוב...
מה המסקנה מכל זה? שלא נועדתי להכין עוגות אלגנטיות. עלי להיצמד למה שאני הכי טובה בו - עוגות שכונה. יאללה בלאגן!

אני לא מעלה את המתכון לכל המסביב - הגנאש, קרם המוקה והגביעים הארורים. כל אלה קישוטים לא ממש הכרחיים, והיות שלא הצלחתי לעשות איתם את מה שתכננתי, נראה לי שאין צורך בהם. העוגה עצמה, אגב, קלה להכנה והיא פשוט מצוינת. כולם אהבו (מצד שני, כשהעוגה ואני הגענו, כמעט כולם כבר שתו לפחות כוס או שתיים של שמפניה. תשמעו לי, זה הסוד לכל עוגה מוצלחת: דאגו לשכר את כל הנוכחים ורק אז תנו להם לטעום. למחרת כולם יגידו שזו אחת העוגות, אם לא ה... ;-)). אם מכינים אותה לאירוע, אפשר לקשט (גנאש, קצפת כלשהי, אבקת סוכר, הכל הולך), אבל היא מצוינת גם "סתם ככה".

***
עוגת שוקולד ובירה גינס
מקור המתכוןנייג'לה לוסון. המתכון מופיע גם ב-The Kitchn (וכנראה מיליון מקומות נוספים, אבל בשני האתרים האלה, כולל תגובות של הגולשים, השתמשתי).

כמות: בעקרון העוגה מיועדת לתבנית עגולה בקוטר 23 ס"מ. אני תכננתי לאפות ב-24 ס"מ ועקב תקרית זליגת הבלילה, אפיתי בסוף ב-26 ויצא סבבה. אם אתם רוצים עוגה גבוהה יותר, לכו על 24, אבל זה לא שב-26 היא נמוכה בצורה קיצונית.

מצרכים:
1 כוס (250 מ"ל) בירה גינס
250 ג' חמאה
2/3 כוס (75 ג') אבקת קקאו
2 כוסות (400 ג') סוכר דק
142 מ"ל שמנת חמוצה (גביע אחד של שמנת הוא 200 מ"ל, אז משתמשים בשני שליש גביע בערך. 71%, אם תתעקשו. אבל לא נראה לי שתתעקשו)
2 ביצים
1 כף תמצית וניל
2 כוסות (275 ג') קמח לבן
1/2 2 כפיות אבקת סודה לשתיה
1/2 כפית מלח (לא חובה. הוספתי את זה בעקבות מתכון של Smitten Kitchen)

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים ומרפדים את התבנית בנייר אפיה (בגלל בעיות התבניות שלי, שימנתי וריפדתי את התבנית בה תכננתי להשתמש בנייר אפיה אבל לא שימנתי ולא ריפדתי את זו שהשתמשתי בה בפועל, והתפללתי לטוב.. הכל היה בסדר, חרף הרשלנות שלי).
2. מוזגים את הבירה לסיר גדול ורחב, מוסיפים קוביות חמאה ומחממים על הכיריים עד שהחמאה נמסה.

3. מוסיפים קקאו וסוכר ומערבבים.

4. בקערה נפרדת מערבבים יחד שמנת חמוצה, ביצים ותמצית וניל.

5. מוסיפים את תערובת הביצים לתערובת הבירה ומערבבים.
6. לבסוף מערבבים פנימה קמח, סודה ומלח.

7. יוצקים את הבלילה לתבנית (אם התערובת גושית, כמו שלי, רצוי להעביר דרך מסננת) ואופים למשך 45-60 דקות (אני אפיתי בדיוק 45 דקות, וזה הספיק לעוגה שלי). מצננים את העוגה לחלוטין על רשת (אבל משאירים אותה בתוך התבנית, אחרת היא עלולה להתפרק).


הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אמנם לא ניסיתי, כך שאני לא יכולה להעיד ממקור ראשון, אבל בכל המתכונים שאי פעם ראיתי לעוגות כלשהן עם גינס נכתב במפורש שחייבים להשתמש בגינס ולא בבירה אחרת. אני משערת שאפשר להשתמש במשהו שדומה לה, נגיד... לא, לא יודעת. אני לא כזו מבינה גדולה בבירה. אבל אל תשתמשו במכבי, טוב? יופי.
  • לגבי הסוכר הדק - אני חושבת שאפשר להשתמש גם באבקת סוכר ואפילו בסוכר רגיל. באחד האתרים קראתי שמישהי שהכינה את העוגה ולטענתה היה הבדל משמעותי בין השימוש בסוכר רגיל לסוכר דק. לטענתה אפשר לטחון סוכר רגיל במעבד המזון ולקבל סוכר דק, כאשר שתי כוסות סוכר רגיל שוות לכשלוש כוסות סוכר דק. אני טחנתי קצת אבל לא השקעתי, כך שאפשר לומר שהשתמשתי בסוכר רגיל, ויצא סבבה.
  • אמרתי שלא אכתוב את המתכונים לכל הציפויים שלי. אז אמרתי. הנה כמה אפשרויות לציפוי בכל זאת, ככה בקטנה:
    • גנאש שוקולד: ממיסים כמות שווה של שמנת מתוקה ושוקולד מריר, נותנים לגנאש להתקרר ולהסמיך קצת ואז מצפים את העוגה. אני השתמשתי במיכל אחד של שמנת (250 מ"ל) ו-250 ג' שוקולד, וזה הספיק לי לציפוי כל העוגה ועוד קצת. ממה שנשאר לי הכנתי טראפלס. יותר נכון, דחפתי את השאריות לתוך תבנית סיליקון של מלבנים קטנים, כי אם יש משהו שאני שונאת להכין - זה טראפלס. אנחנו חיים במדינה חמה, אז ברגע שתערובת השוקולד-שמנת יוצאת מהמקרר, היא ישר מתחילה לעשות בעיות; השוקולד מטנף לי את הידיים וזו פשוט חוויה מאד לא נעימה.
    • קצפת/קרם כלשהו: אני הכנתי קרם שוקולד לבן-קפה (מבוסס על המתכון הזה של קרין גורן) לפי הכמויות הבאות, אפשר לשחק איתן: מחממים בסיר חצי מיכל שמנת מתוקה וחצי כף אבקת נס קפה ומביאים לסף רתיחה. יוצקים על 200 ג' שוקולד לבן, ממתינים שתיים-שוקולד דקות ומערבבים, עד שהשוקולד נמס. מעבירים למקרר לארבע שעות לפחות (אפשר עד יומיים מראש), עד שהתערובת קרה מאד. מעבירים את התערובת הקרה למיקסר, מוסיפיםי את חצי מיכל השמנת הנותר ומקציפים עד לקבלת קרם יציב. מצפים את העוגה. אפשר להכין גם קצפת סוכר חום/מייפל/...
    • נייג'לה מכינה ציפוי המבוסס על גבינת שמנת. לטענתה זה אמור להיראות כמו הקצף שנוצר כאשר מוזגים בירה לכוס. אותי אין סיכוי שתתפסו מתקרבת לגבינה, אבל למקרה שאתם רוצים: מקציפים 300 ג' גבינת שמנת עד שהיא חלקה. מנפים לתוך הקערה 150 ג' אבקת סוכר וממשיכים להקציף עד שהתערובת אחידה. מוסיפים 125 מ"ל (חצי מיכל) שמנת מתוקה ומקציפים עד שהקרם מריח. במובן של ניתן למריחה, לא בעל ריח. אם הוא בעל ריח... תזרקו אותו!!
    • אפשר לזרות אבקת סוכר מלמעלה, זה תמיד יפה, ובפרט בעוגה הזו: האבקה הלבנה מעל העוגה הכהה-כהה-כמעט-שחורה, איזה ניגוד..
  • לסיום: למקרה שיש לכם דקה וחצי פנויה, בבקשה. Beer is liquid bread, it's good for you - גאוני! בזבוז זמן נעים :-)


3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

זו הפעם הראשונה שאני קוראת הבלוג שלך.
ריירתי. חבל שאני עצלנית.

Taltul אמר/ה...

אני חייבת לציין שלמרות כל הקטילה העצמית שלך, העוגה נראית נהדר
נראית ממש טעימה!
אוהבת את השילוב...

Mor אמר/ה...

יש!! האגו שלי ואני מודים לכן ;-)

הוסף רשומת תגובה