> עוגת שוקולד עם קרם שוקולד-קפה ופטל | Morcake

20 ביוני 2011

עוגת שוקולד עם קרם שוקולד-קפה ופטל

לחברה של חברה שלי היה יום הולדת. אז הכנו לה עוגה. תכננו להכין משהו פשוט - מערבבים יבשים, מערבבים רטובים, מערבבים הכל ואופים. אתם מבינים, למדנו למבחן, אז לא היה לנו יותר מדי זמן פנוי להכין עוגה.

או.
זו בדיוק הבעיה.

למדנו למבחן. לכן, במקום עוגה פשוטה (מערבבים, מערבבים, מערבבים, אופים), זה מה שקרה: עוגה פשוטה - מערבבים, מערבבים, מערבבים, אופים. חותכים באמצע. ממלאים בקרם. מצפים בקרם. ציפוי פירורים (שזה, אני מקווה, התרגום הנכון ל-crumb coat). ואז שכבה נוספת של ציפוי. מניחים פטל על מנת להעניק לעוגה קצת צבע וליצור רושם. נו, וברור שאי אפשר לבזבז את מעט ציפוי השוקולד שנשאר, אז מזלפים אותו כקישוט נוסף. ואם איפשהו בין לבין נשמעות זעקות וטענות קיפוח מצד דפנות העוגה - מקשטים במזרה שוקולד. לטובת שלום בית.
בסוף, אם אין ברירה, חוזרים ללמוד.

טוב, תפסיקו לעשות לי את הפרצוף הזה, אני לא יכולה עם זה שאתם נוזפים בי ככה. האמת היא שאנחנו לא עד כדי כך גרועות. פיצלנו את ההכנה על פני יומיים - אפינו את העוגה בשישי וקישטנו בשבת. ואחרי זה היה לנון המון זמן עד המבחן. כמעט יומיים שלמים (למי שמעולם לא עשה קורס בלוגיקה, זה שקול בערך להכנת עוגה בבוקר המבחן. אם למדתם למבחן פחות מחודש, סיכויי ההצלחה שלכם קלושים. וכשאני אומרת "סיכויי הצלחה", אני מתכוונת לסיכוי לקבל שישים עגול... אמן אמן אמן, המבחן היה הבוקר, תחזיקו לי אצבעות!). סטודנטיות למופת.

בכל אופן, אם אתם קצרים בזמן (או סתם עצלנים. ואל תבינו אותי לא נכון, זו תכונה מבורכת בעיני), אפשר לוותר על כל עניין ה"עוגת שכבות" ופשוט לצפות את חלקה החיצוני של העוגה. או לוותר בכלל על הציפוי. העוגה עצמה טובה. מאד. אני לא אשקר לכם, החברה ואני פיתחנו רגשות מעט לא בריאים אליה. בהתחלה נדלקנו עליה בזכות המראה. כאלה אנחנו, שטחיות - ההופעה החיצונית קנתה אותנו ולאחר שסיימנו להכין אותה בשבת בבוקר, לאורך כל היום ניגשנו למקרר כל עשר דקות, הבטנו פנימה "רק כדי להיזכר איך היא נראית" וצחקקנו כמו שתי ילדות קטנות. הכי smitten.
ואז הגיע הערב ואיתו מסיבת יום ההולדת של החברה של החברה וטעמנו את העוגה. נראה לי שהחוגגים השונים חיבבו אותה והיא קיבלה לא מעט thumbs up, אבל שותפתי ללמידה/אפיה ואני התאהבנו סופית. כי מסתבר שמעבר להיותה יפהפיה, היצירה שלנו גם טעימה לאללה. העוגה עצמה שוקולדית ועשירה. בקרם השוקולד יש קפה והוא אמנם מורגש קלות בלבד, אך ה"קלות" הזה מספיק לו כדי להיות דומיננטי בדיוק במידה הנכונה. וטעמו החמצמץ של הפטל בטח לא הזיק.
בקיצור, כמו זוג הורים גאה, היללנו אחת את השניה ואת ה"בייבי" שלנו ללא הרף. לאורך כל הערב. וביומיים שחלפו מאז. זאת אומרת, למדנו ללוגיקה. כן כן, זה מה שעשינו. לוגיקה. מי אמר עוגה בכלל?

ולא, אני לא מופרעת. אני לא באמת חושבת שהעוגה הזאת היא התינוק שלי.
אבל קצת חבל לי שלא.


***
עוגת שוקולד עם קרם שוקולד-קפה ופטל

מקור המתכון: העוגה עצמה לקוחה מ-Joy the Baker. הקרם דומה לקרם השוקולד לבן-קפה של קרין גורן שאני תמיד משתמשת בו, אבל עם שוקולד מריר הפעם. ומעט יותר קפה.

כמות: לפי ג'וי, אפשר להכין עוגת שלוש שכבות בקוטר 20 ס"מ או שתי שכבות בקוטר 23 ס"מ. אני הכנתי שתי שכבות בתבנית מתפרקת בקוטר 24 ס"מ.

מצרכים:
1 כוס קפה רותח (אני המסתי כפית גדושה של רד מאג בתוך ספל של מים רותחים)
3/4 כוס אבקת קקאו
1/2 כוס חלב
1 כפית תמצית וניל
2 כוסות קמח לבן
1/4 1 כפיות אבקת סודה לשתיה
1/2 כפית מלח
200 ג' חמאה רכה
1/4 1 כוסות דחוסות סוכר חום - לפי המתכון המקורי, חום כהה. אנחנו השתמשנו בדמררה והשמיים לא נפלו
3/4 כוס סוכר לבן
4 ביצים

לקרם
300 ג' שוקולד מריר
1 כף אבקת נס קפה (אפשר לשחק עם כמות הקפה, בכפוף לכמה שאתם אוהבים קפה ורוצים להרגיש את הטעם שלו בקרם)
2 מיכלים (500 מ"ל) שמנת מתוקה

פטל אדום לקישוט (לא חובה. ואפשר גם פטל שחור, אבל האדום כל כך יפה)

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים תבניות/תבניות (הסבר בהמשך) ומרפדים בנייר אפיה את התחתית והדפנות. אני לא שימנו, אבל כן ריפדנו.
2. מערבבים בסיר קפה רותח ואבקת קקאו ומבשלים על אש בינונית, עד שהתערובת חלקה. זה אמור לקחת דקה-שתיים. מסירים מהאש.

3. מוסיפים חלב ותמצית וניל ומערבבים.


4. בקערה נפרדת מנפים קמח, סודה לשתיה ומלח.
5. בקערת המיקסר מקרימים (בעזרת וו גיטרה) חמאה ושני סוגי סוכר על מהירות בינונית, עד שהתערובת בהירה ותפוחה.


6. מוסיפים את הביצים, אחת אחת, ומערבבים לאחר כל הוספה.


7. תוך כדי ערבוב (הפעלת המיקסר על מהירות נמוכה-בינונית), מוסיפים לחמאה את תערובות הקמח והקקאו לסירוגין בשלושה שלבים, כאשר מתחילים ומסיימים בקמח.
8. יוצקים את הבלילה לתבנית ואופים למשך כ-55 דקות (יש לי הערה לגבי זה עוד מעט), עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא נקי.


9. מוציאים את התבנית מהתנור, מצננים את העוגה למשך עשר דקות בתוך התבנית על רשת ולאחר מכן מחלצים מהתבנית, הופכים את העוגה על הרשת, מסירים את נייר האפיה ומצננים לגמרי. או שעושים כמוני, ונותנים לעוגה להצטנן לגמרי בתוך התבנית. גם טוב.

כך היא נראתה מיד לאחר האפיה

ולאחר כמה שעות היא שקעה לתוך עצמה...

10. אם רוצים למלא את העוגה בקרם, לאחר שהיא הצטננה לגמרי חוצים אותה בזהירות לשני חלקים שווים עד כמה שניתן.


11. להכנת הקרם: שוברים את השוקולד לקוביות בקערה ומניחים בצד.
12. מניחים מיכל אחד של שמנת מתוקה וקפה בסיר ומביאים לסף רתיחה.
13. יוצקים את השמנת על השוקולד וממתינים שלוש-ארבע דקות. לאחר מכן מערבבים עד שהתערובת חלקה והשוקולד נמס לגמרי.
14. מניחים לתערובת להצטנן קצת בחוץ ולאחר מכן מכניסים למקרר לקירור מלא, למשך שמונה שעות (או יום שלם, כמוני).
15. לאחר שתערובת השוקולד התקררה, מעבירים אותה לקערת המיקסר יחד עם מיכל השמנת השני ומקציפים עד לקבלת קרם יציב.

אז בפעם הראשונה בחיי ניסיתי להשתמש במיקסר ידני.
תוך שלוש שניות הצלחתי לטנף את כל המטבח של חברה שלי בשוקולד. גוד טיימז..

16. בעזרת מרית מורחים מעט מהקרם (קשה לי לכמת את זה, בעקרון לפי העין ולפי עובי שכבת הקרם שתרצו לקבל בין שכבות העוגה) על פני החלק החתוך של השכבה התחתונה של העוגה. מיישרים לשכבה ישרה ואחידה עד כמה שניתן.


17. מצפים בחצי השני של העוגה (חלק חתוך כלפי מטה, מן הסתם) ומשתמשים בשאר הקרם לציפוי העוגה (אפשר גם לשמור חלק ממנו לטובת זילוף קישוטים). אני ממליצה לצפות את העוגה בשני שלבים, קודם ציפוי פירורים ואז שכבת ציפוי נוספת. הסבר בהמשך..

לפני שמצפים את העוגה, כדאי להניח חתיכות נייר אפיה מתחת,
כך לא מלכלכים את צלחת ההגשה ובסוף הציפוי אפשר לשלוף אותן בקלות.
אה, והרגל הזאת לא שלי.

אלה כן :-)
וזה ציפוי הפירורים של העוגה (הציפוי הראשוני)

וזה כבר הציפוי הסופי

18. אם רוצים, מקשטים בפטל, בסוכריות, במה שרוצים. או שלא, לשיקולכם. בכל אופן, שומרים בקירור עד להגשה.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אם יש לכם שתי תבניות בקוטר 24 ס"מ, קודם כל - איזה כיף לכם. אז אתם יכולים פשוט לחלק את הבלילה בין שתי התבניות ואז נחסך לכם כל עניין החיתוך של העוגה. אפשר פשוט לאפות את שתיהן ואז להרכיב. במקרה זה, מניחים תבנית אחת בשליש העליון של התנור ואת השניה בשליש התחתון ואופים למשך 25-30 דקות, כאשר במהלך האפיה יש להחליף בין התבניות.
  • האמת היא שבמתכון המקורי האפיה אכן נעשית בשתי תבניות, לכן לא מצוין כמה זמן יש לאפות אם מכינים את כל הבלילה כעוגה אחת. אנחנו הוצאנו לאחר 55 דקות, כי הקיסם - השקרן - יצא די נקי, אבל בסופו של דבר היה חלק קטן במרכז העוגה שלנו שהיה מעט פאדג'י. אני לא מתלוננת או משהו, זה לא שהעוגה לא היתה אפויה, אבל הממ.. איך לומר את זה? לא אפויה במאה אחוז. בכל אופן, אם אתם אופים בתבנית אחת - בדקו את העוגה מדי פעם, שימו לב מה קורה שם ואל תוציאו אותה לפני הזמן. מצד שני, אם הקיסם כבר יוצא נקי לגמרי, אל תשאירו אותה יותר מדי, כדי שהיא לא תתייבש.
  • כפי שציינתי כבר בהקדמה, לא חייבים להכין את העוגה כעוגת שכבות. היא מצוינת גם כ"סתם" עוגת שוקולד. לחילופין, אפשר להשתמש בקרם רק לטובת ציפוי ולא למילוי.
  • למה אני כן ממליצה לצפות את העוגה? כי אם במקרה לעוגה שלכם קורים דברים לא נעימים, כמו חלקים שלה שמתחילים להתפרק לאחר שאתם מעבירים אותם הלוך ושוב מצלחת הגשה אחת לשניה, הציפוי יכסה את זה ואף אחד לא צריך לדעת מה קורה מתחת לפני השטח. אלא אם כן אתם מצלמים את העוגה המפורקת ומעלים את התמונה לבלוג שלכם. אבל למה שתעשו דבר כזה?
  • אבל אם כן מתכננים להשתמש בקרם - בין אם למילוי או לציפוי - כדאי להתחיל בהכנה שלו (כלומר הרתחת השמנת והמסת השוקולד) לפני שאופים את העוגה, כיוון שהוא נזקק לקירור ארוך במקרר.
  • זוכרים את עוגת הליצן המתפוצץ (חייבת למצוא לה שם אחר..) שהכנתי לאחיינים שלי לפני כמה חודשים? אני לא יודעת עד כמה רואים את זה בתמונות, אבל קצת רבתי עם הציפוי שלה. הסיבה היא שהקרם כל הזמן התערבב עם פירורים שהתפרקו מתוך העוגה, ואז הציפוי לא היה ממש אחיד. מה שקרה זה שהעוגה הכהה נדחפה לה החוצה והפריעה לקרם הלבן היפה שלי להיות לבן וצחור ויפה. לכן הפקתי לקח מהפעם ההיא ולאחר שקראתי את הביטוי crumb coat אי אילו פעמים במגוון בלוגים שונים, התעמקתי פעם אחת בעניין והבנתי סוף סוף במה מדובר: קודם כל לוקחים מעט קרם ומצפים את העוגה קלות, כך שהעוגה לא מכוסה לגמרי, כלומר חלקים ממנה עדיין מציצים מבעד לציפוי. בשלב זה מכניסים את העוגה למקרר, על מנת שהציפוי יתייצב (וגם את הקרם שלא השתמשנו בו, כי כמעט סוף יוני עכשיו וחם. חמש דקות בחוץ והוא הופך למרק שוקולד..), לזמן מסוים. נניח שעה-שעה וחצי. אולי אפשר קצת פחות. ואז מצפים שוב בעזרת שאר הקרם. תהליך הציפוי הופך להיות הרבה יותר נוח, נעים וידידותי לסביבה (= לאופה). התהליך הזה יוצר סדר: העוגה לומדת שהתפקיד שלה הוא להישאר מכוסה מתחת לקרם ולהיות טעימה, והקרם מצליחה להיות הציפוי החלק והיפה שהוא נועד להיות. win win.
  • אני יודעת שכל עניין הציפוי בשלבים הזה נשמע קצת מייגע (או לפחות התיאור העילג משהו שלי) וארוך, אבל לדעתי התוצאה הסופית שווה את זה. ובסופו של דבר, זה אולי לוקח קצת יותר זמן, אבל כנראה תצאו הרבה פחות מתוסכלים.
  • אגב, אני כל הזמן מדברת על זה שצריך לחתוך את העוגה, למרוח את המילוי, לצפות וכל זה.. אבל אני סתם לוקחת כאן קרדיט מיותר. את רוב הדברים האלה חברה שלי עשתה ואני סתם רדיתי בה ונתתי לה פקודות. מצד אחד זה היה נחמד (הסאדיסטית שמסתבר שנמצאת בי אהבה את זה), מצד שני היא עשתה את זה כל כך הרבה יותר טוב ממני, שזה קצת מביך.
  • יכול להיות שקצת נסחפתי עם התמונות הפעם - החברה ואני צילמנו מאתיים ומשהו, כשכמעט מאה מתוכן הן של העוגה המוכנה בשלל פוזות. אבל היא היתה כל כך יפה ובגלל שסיימנו להכין אותה בבוקר היה אור טבעי (הו שמש נהדרת!), שזה פשוט היה בזבוז לא לעשות לה בוק.
  • מצד שני, תיאלצו לסלוח לי על תמונות ה"בפנים" שלה. זה מה שקורה כשמנסים לצלם במועדון חשוך. ואלה עוד התמונות הטובות. אתם צריכים לראות את מה שצילמתי בטלפון שלי (סתם, באמת שאתם לא צריכים. לטובתי, לטובתכם). לא נעים.
  • השכנים שלי קודחים ללא הפסקה מאז הצהריים (תודה שאתם דואגים לשמר את כאב הראש שהיה לי עוד לפני שהתחלתם). אפרופו הסאדיסטית שבי, כל האגרסיות שלי יוצאות עכשיו. אם אתם שומעים משהו בחדשות על סכסוך שכנים שהתדרדר לאלימות, תדעו שזו אני.


כן, אני יודעת, תמונות באיכות גבוהה.. אבל רציתי שתראו מה קורה בפנים ולא היתה שום דרך אחרת

זו קצת יותר טובה, לא?

3 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

גם אני הייתי שמחה לעוגת יום הולדת כזו...אהבתי!

ניר אמר/ה...

אז כמה קיבלת בלוגיקה?

Mor אמר/ה...

:-) מספיק כדי שלא אצטרך לעשות מועד ב' ואוכל לסיים את התואר (כעבור מספר חודשים, לאחר שני מבחנים בקורסים מתמטיים...)

הוסף רשומת תגובה