> עוגה בחושה עם שקדים, פטל ושוקולד צ'יפס | Morcake

16 במאי 2011

עוגה בחושה עם שקדים, פטל ושוקולד צ'יפס

אני מתלבטת לגבי העוגה הזו. היא.. טוב חכו, אני אסביר.
את יום העצמאות חגגה המשפחה שלי - התכוננו נפשית, זה הולך להיות מפתיע - בעל האש. היינו אמנם מעט אנשים יחסית לשנים קודמות, אבל זה תירוץ; עדיין צריך קינוח.
היתה לי קופסא שלמה של פטל קפוא בפריזר ויצאתי מנקודת הנחה שאחרי כל הבשר לאף אחד לא יהיה כח לקינוח כבד מדי, אז זה הכיוון שהלכתי עליו - משהו פשוט עם פטל. ואז מצאתי. עוגה בחושה (עונה על ההגדרה של "פשוט ולא כבד") עם שקדים טחונים (טעים!), פטל ( עונה על ההגדרה של "פטל") ושוקולד צ'יפס (נו באמת, אני צריכה להסביר מה טוב בשוקולד? תתביישו לכם). העניין הוא שלא מצאתי שקדים טחונים בסופר, ולאחר התלבטות בין לקנות שקדים מולבנים שלמים ולטחון אותם בעצמי לבין לקנות שקדים קצוצים ולקוות טוב, בחרתי באופציה ב', להלן האופציה העצלנית.
למה אני בכלל מספרת על השקדים הקצוצים-ולא-טחונים שלי? כי משהו קרה במהלך האפיה, ואני מאשימה את השקדים בדבר הזה. באמת שלשם שינוי הייתי ילדה טובה (אפיה-wise) ולא שיחקתי יותר מדי עם המתכון המקורי.. חוץ מהשקדים. אה, והשתמשתי בשוקולד מריר ושוקולד לבן קצוצים במקום שוקולד צ'יפס, אבל את זה בטוח אפשר לפסול בתור הגורם לבעיה.
אוקיי, אז ההכנה באמת פשוטה למדי. מקציפים, מנפים, מוסיפים ומערבבים. ואופים. חצי שעה, עד שקיסם יוצא נקי. אבל אתם יודעים איך זה - חצי שעה בתנור מסוים יכולה להיות עשרים דקות בתנור אחד ושעה בתנור אחר. אז אחרי עשרים וחמש או שש דקות נעצתי קיסם במרכז העוגה. ואז בצד הפנימי הימני, בצד הפנימי השמאלי, בקדמי הימני ובקדמי השמאלי. קיצור, חוררתי לה את הצורה, והקיסם יצא נקי לגמרי. אוקיי מעולה, נשמע טוב, קדימה עוגה - צאי מהתנור.
הכנתי את העוגה בערב לפני יום העצמאות עצמו (אתם מבינים נכון, זו הדרך שלי לומר שאת הזיקוקים ראיתי מהבית ולא חגגתי עד הבוקר במסיבה מטורפת עם שירי אהבת המולדת. דרך אגב, אם אתם רוצים להיות חברים שלי ולעזור לי למצוא חיים - אנא צרו קשר. אל תתביישו, אני לא בררנית). רציתי לחתוך אותה לריבועים מראש ואז החלטתי שלא כדאי, כדי שלא תתבייש במהלך הלילה. סבבה, נחכה לבוקר.

חבל שלא ניסיתי לחתוך אותה בערב...

מה שכן עשיתי בערב הוא לחתוך חתיכה קטנה מהפינה של העוגה ולטעום אותה. רק מתוך דאגה לטועמים העתידיים שלי, כמובן. המרקם של העוגה היה רך מאד, חששתי שקצת רך מדי, אבל אז הרגעתי את עצמי ש"זו עוגה, לא חיתוכיות.. היא אמורה להיות רכה, היא לא יודעת שאת רוצה לחתוך אותה לריבועים".


בכל אופן, רך אבל עשוי. וטעים. אז הלכתי לישון רגועה, אבל לא לפני שהוצאתי מהמקפיא בצק לא מוצלח של עוגיות חמאה שכבר עשה לי צרות בעבר וניסיתי להפוך אותו לעוגיות מקושטות לכבוד יום העצמאות:


אתם תגידו את זה או אני? טוב, אני - העוגיות נראו יותר טוב לפני שהן נאפו, סבבה? סבבה


רעים, אני שומעת אתכם צוחקים עלי עכשיו, זה לא יפה! אז אני חסרת כל כשרון אמנותי/יצירתי, אז מה. לפחות אני טובה בחשבון.
קיצור...... חזרה לעוגה. איפה היינו? הלכתי לישון, קמתי למחרת (מוקדם בצורה מביכה, אגב. יקיצה טבעית מטופשת) וניגשתי למלאכת החיתוך. אוי ויי זמיר. תגידו, עוגיה יכולה לבטל את האפיה של עצמה? כי נראה לי שזה מה שהעוגה שלי עשתה במשך הלילה. נשבעת לכם שהקיסם יצא נקי... פתאום כל הפנים שלה נזל לכל עבר, ממש שצף וקצף וגעש ועוד מילים כאלה. קראתי לאמא שלי בהיסטריה ובעצה אחת (העצה שלה..) הוחלט להכניס את העוגה לתנור ל... לא יודעת, כמה זמן שהיא תזדקק לו. בינתיים התחלתי להכין עוגיות, למקרה שהעוגה השובבה (שכנראה החליטה שבא לה להיות ביסקוטי.. אפיה כפולה, אתם יודעים) תתעקש להישאר מעין פודינג, או מה שהיא היתה באותו זמן. על העוגיות - בפוסט הבא :-)
אני לא יודעת לומר אפילו כמה זמן העוגה היתה בתנור. שעה לפחות. בהתחלה על 150 מעלות. ואז העליתי ל-180 והכנסתי שתי תבניות של עוגיות שיארחו לה חברה שם בפנים. כל הזמן בדקנו. והיא? בשלה. לא אפויה. בסוף משהו בכל זאת קרה (אחרי כל כך הרבה זמן בתנור גם אני כבר הייתי הופכת לעוגה) והיא נאפתה. לדעתי היא התייבשה קצת, אבל בסך הכל היתה הצלחה. הקרום היה פריך ושילוב הטעמים והמרקמים של הפטל (חמצמץ), השקדים (קטנים מספיק כדי לא להפריע לביס, גדולים מספיק כדי להפגין נוכחות) והשוקולד (שוקולדי) היה מעולה.
סבתא שלי - שהכינה ואכלה כמה עוגות בחייה - התעלפה עליה. באמת. לא הפסיקה לשבח אותה. אז נכון, היא סבתא שלי והיא אוהבת אותי, אבל היא לא היתה מהללת אותה סתם ככה, אם היא לא היתה מתכוונת לזה. אז תסמכו עליה.
ועכשיו אני חוזרת לנקודת ההתחלה (כמו סדרות שמתחילות פרק פתאום במשהו לא קשור ולא מובן ואז אחרי שתי דקות יש כיתובית "שבוע קודם" או "24 שעות אחורה", רק שאצלי זה לא לוקח שתי דקות אלא שעתיים. oh well, ככה זה יצירות מופת. גם "חלף עם הרוח" ארך 238 דקות. מה, מי בכלל בדק ב-IMDb), בה התלבטתי לגבי העוגה. מצד אחד, ואת זה יכולתי לומר לפני שהכנתי אותה, מהשילוב של פטל, שקדים ושוקולד לא יכול לצאת משהו רע. ובאמת שהתוצאה הסופית היתה מוצלחת. מצד שני, היא העבירה אותי כל כך הרבה תלאות וייסורים (וכפי שתכף תראו, היא לא פוטוגנית בעליל. אני בוחרת להאשים אותה ולא את עצמי, תתמודדו) ואני לא מצליחה להבין למה כל כך הסתבכתי איתה (כפי שציינתי כבר, הדבר היחיד שאני יכולה לחשוב עליו הוא שכנראה שלשקדים קצוצים אין את אפקט ה"כמו קמח" של שקדים טחונים).
אני חושבת שהפתרון ברור לכולנו - עלי להכין אותה שוב ולחזור עם מסקנות חד משמעיות. וכרגיל, אם גם לכם יש מסקנות (אפשר גם דו משמעיות, אפילו רב משמעיות), אשמח לשמוע.

ולתפארת. מדינת. ישראל!!!

***
עוגה בחושה עם פטל, שקדים ושוקולד צ'יפס
מקור המתכוןThe Baker's Daughter (הסתכלו על התמונות שלה, אחר כך התבוננו בתמונות שלי ולבסוף השוו ביניהן וצחקקו לעצמכם בלב ו/או בקול. בחיי שזו אמורה להיות אותה עוגה, אין לי מושג מה קרה..)

כמות: לפי בתו של האופה, תבנית מלבנית של 20X30 ס"מ. אני השתמשתי בתבנית ריבועית של 24X24 ס"מ. מבחינת הנפח זה אמור לצאת דומה (אמרתי לכם שאני טובה בחשבון).

מצרכים:
4 ביצים
1 כוס סוכר לבן
1 כפית תמצית וניל (הווניל מופיע בהוראות ההכנה במתכון המקורי אבל לא ברשימת המצרכים. הנחתי שכפית אחת זו כמות הגיונית)
150 ג' חמאה מומסת (השתמשתי ב-125 ג'. לא מצוין במתכון האם צריך לחכות שהחמאה המומסת תתקרר או לא, אבל אני העדפתי לחכות קצת ולא להשתמש בה כשהיא חמה)
1 כוס קמח לבן
1/2 1 כפיות אבקת אפיה
1/4 כפית מלח
1 כוס שקדים טחונים (לפי מחשבון המרה בו השתמשתי, מדובר ב-85 ג'. בכל מקרה, כשהשתמשתי בשקדים קצוצים - ציינתי כבר שהשתמשתי בקצוצים?? - גיליתי ששקית שלמה של 100 ג' היא קצת פחות מכוס, אז השתמשתי בכל השקית ולא יותר, כי זה מה שהיה לי)
1 כוס פטל קפוא או טרי (כ-150 ג'. אני השתמשתי בכוס גדושה למדי של פטל שחור קפוא, כנראה קצת יותר מ-150 ג')
1/2 כוס שוקולד צ'יפס (אופס... עכשיו גיליתי שעשיתי טעות בכמות השוקולד בה השתמשתי, אפרט בהערות. בכל אופן, מדובר ב-90 ג')
3 כפות אבקת סוכר, לקישוט (לא חובה)

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים את התבנית ומרפדים בנייר אפיה (אני לא שימנתי, רק ריפדתי. לידיעתכם).
2. בקערת המיקסר מקציפים ביצים, סוכר ותמצית וניל על מהירות בינונית-גבוהה למשך כעשר דקות, עד לקבלת תערובת בהירה מאד אשר נפחה גדול פי שלושה מנפחה המקורי (אני הגעתי לתערובת כזו אחרי שבע דקות, אז הפסקתי).



3. מנפים קמח, אבקת אפיה ומלח מעל התערובת ומקפלים פנימה. אני פשוט הפעלתי את המיקסר על מהירות נמוכה מאד למשך כדקה.



4. מוסיפים שקדים וחמאה מומסת ומערבבים. שוב - הפעלתי את המיקסר על מהירות נמוכה מאד למשך כדקה. לאחר מכן הוצאתי את הקערה מהמיקסר וקיפלתי עוד קצת ידנית, בעזרת מרית, רק כדי לבצע "וידוא הריגה" לשאריות הקמח.


5. מוסיפים פטל ושוקולד ומערבבים (מקפלים פנימה עם המרית). אם משתמשים בפטל קפוא, אני ממליצה קודם להוסיף את השוקולד ורק ממש בסוף את הפטל, כדי שהוא לא יצבע את כל התערובת בוורוד. אלא אם כן אתם רוצים עוגה ורודה, ואז בכיף.



6. יוצקים לתבנית ומיישרים את הבלילה, כך שתהיה אחידה בכל התבנית.


7. אופים למשך כ-30 דקות, או עד שהעוגה מזהיבה-משחימה וקיסם הננעץ במרכזה יוצא נקי (אתם יודעים כבר מה דעתי על החלק השני של המשפט הזה. הוא שקר מוחלט. שקר, איי טל יו! בכל מקרה, לדעתי חשוב מאד לסובב את התבנית במהלך האפיה - העוגה שלי השחימה מאד בחלק שהיתה בפנים בהתחלה ונשארה לבנה בצד הקדמי, עד שהפכתי אותה).
8. מצננים מעט. במידה ורוצים, זורים מעל העוגה אבקת סוכר. ומתפללים לאל למרתה סטיוארט שהעוגה שלכם אפויה.

נאה, נכון? לא נכון!! ברגע שתנסו להפריד בין ה"חתיכות" השונות, תופתעו לרעה

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • טוב, אז כשבדקתי כמה זה "1/2 כוס שוקולד צ'יפס", לא שמתי לב שהמחשבון אמר לי כמה זה כוס.. אז אני הנחתי שצריך 180 ג' שוקולד צ'יפס בעוגה (בפועל מסתבר שצריך 90..). עיגלתי למעלה והשתמשתי ב-100 ג' שוקולד מריר קצוץ ו-100 ג' שוקולד לבן קצוץ. טעות שלי, כמובן, אבל אני עדיין חושבת שלא זה מה שהשפיע על מידת האפיה של העוגה.
יום חדש, לק ורוד חדש..
  • טוב תראו, אני ממש בעד העוגה הזו, אבל נראה לי שכדאי בכל זאת להכין אותה עם שקדים טחונים ולא קצוצים. או לפחות להוסיף קצוצים ולא לוותר לגמרי על הטחונים. שוב, זו השערה בלבד וייתכן שאני מקשקשת (תיקון: אני בוודאות מקשקשת, אבל הפעם התכוונתי ספציפית לקשקושי שקדים, ולגבי זה אני לא בטוחה).
  • העוגה שלי היתה טעימה אבל לא הכי יפה בעולם. תראו, לעומת זאת, את עוגת הפלסטלינה בציפוי חול של האחיינית שלי. נראית פי מאתיים יותר שווה.. אוריקי טענה שמדובר בעוגת תותים, לי היא נראתה קצת יותר כמו red velvet:
  • "קשקושי שקדים" נשמע כמו ביטוי טוב, לא? עכשיו אני רק צריכה לחשוב למה הוא יכול להתאים.

תמונה גרועה #1

תמונה גרועה #2

1 תגובות:

vidad solomianik אמר/ה...

הכנתי יצא טוב רק יותר מידי מתוק... אפשר להוריד מכמות הסוכר

הוסף רשומת תגובה