> עוגיות שיבולת שועל עם שטרויזל פקאן | Morcake

3 במאי 2011

עוגיות שיבולת שועל עם שטרויזל פקאן

קודם כל הודעת טרום פוסט: מסתבר שבתקופה האחרונה היתה בעיה בבלוג ואי אפשר היה להירשם לקבלת עדכונים במייל. מי שכבר נרשם בעבר המשיך לקבל פוסטים כרגיל, אבל מי שניסה להצטרף לחבורה המגניבה של מעודכני הדוא"ל כשל במשימתו. כשאני אומרת "בתקופה האחרונה", אין לי באמת מושג למה אני מתכוונת, אבל אני רוצה להאמין שמדובר ביותר מחודש, שכן אף אחד לא נרשם לכל אורך אפריל ואני בטוחה שזה נבע מהתקלה הארורה ולא כי אתם לא אוהבים אותי. בכל אופן, הודות לקורא חביב שלא הצליח להירשם וסיפר לי על זה, איתרתי ותיקנתי את הבאג (תיקנתי = העתקתי מחדש את הקוד ולא שיניתי כמעט כלום. אבל זה עובד עכשיו. אז אני לא מתלוננת. רק מטיחה את הראש בקיר, כיוון שבקרב הארוך הניטש ביני לבין המחשב, המחשב זוכה בנקודה נוספת. that bastard). אז עכשיו אתם יכולים לצאת מהמרה השחורה ולהירשם. כל זה, כמובן, נכון רק למי שלא רשום עדיין. מי שכבר נרשם מזמן (ועדיין לא מצא את כפתור ה-unsubscribe..) - אתם מוזמנים לחבב אותי בפייסבוק. אתם יודעים שאתם רוצים, ולו רק כדי לעשות לי נעים באגו. תודה. וזהו סוף הודעת טרום הפוסט הארוכה בהיסטוריה.

***
טוב, האמת שאני כל כך מותשת מכתיבת ההודעה שכבר אין לי כח לכתוב שום דבר אחר. אני גם לא ממש זוכרת על מה רציתי לכתוב. תנו לי רגע, סבבה?

עוד שניה.

רגע.

הנה זה בא..

אוקיי, נזכרתי. עוגיות. נכון. אה לא, בעצם זה יותר מורכב מזה.
פעם עבדתי באיזה מקום. משרד, אם תרצו. וגם אם לא. הייתי מביאה לעבודה עוגות ועוגיות מדי פעם. זה גרם לאנשים לאהוב אותי, וככה כמעט תמיד הייתי לי עם מי לאכול צהריים. בכל אופן, אני כבר לא עובדת שם אבל נשארו לי כמה חברים. אחד מהם עבר תפקיד השבוע (קולולו) ולכבוד שתיית הפרידה שלו הזמין ממני כמה דברים. זו הפעם הראשונה שמישהו ביקש ממני להכין דברים ואשכרה הסכים לשלם לי על זה, לכן - קולולו גם בשבילי. השתיה, אגב, עברה בשלום - כך סיפרו לי, לפחות. השמועות טוענות שכל מה שהכנתי נאכל - ואפילו לא אדם אחד הובהל לבית החולים עם קלקול קיבה. אני חושבת שלזה קוראים הצלחה. מסקנה? גם אתם צריכים לשלם לי כסף כדי שאכין לכם דברים טעימים. כן כן, באמת, אני עושה עכשיו קורס בלוגיקה, אז אני יודעת. זו המסקנה, תאמינו לי.
מה הכנתי, אתם שואלים? הכנתי טראפלס בצק עוגיות שוקולד צ'יפסגליליות במילוי שוקולד ואת העוגיות האלה. עוגיות שיבולת שועל עם שטרויזל פקאן.


את העוגיות היפות האלה שמרתי ב-Favorites לפני די הרבה זמן, אבל אף פעם לא יצא לי להכין אותן עד כה. האמת היא שנורא חיכיתי להכין אותן והייתי בטוחה שהן הולכות להיות העוגיות הכי טעימות  e v e r. העניין הוא שבסופו של דבר יצא לי לטעום "רק" עוגיה וחצי, כך שקשה לי לקבוע חד משמעית לגבי הטעם שלהן. בתכלס, אני מרגישה שטיפה התאכזבתי מהן, אבל כאמור - זה לא הוגן לשפוט אותן ככה. אין ברירה, איאלץ להכין אותן שוב ולהחליט סופית. לבינתיים, זה מה שאני יכולה לומר בוודאות:
  • העוגיות יוצאות יפות וגדולות (כמובן שאפשר להכין גירסא מוקטנת שלהן, אבל אפילו אני - חובבת העוגיות הקטנות בדרך כלל - תומכת הפעם בגירסא הגדולה) ודקות. זה קטע, כי העוגיות שהכנתי בעבר (נגיד אלה ואלה) יצאו לי שמנמנות ועבות, ואני ממש רציתי שהן יהיו דקות. אז הנה, הפעם הצליח לי בלי שניסיתי בכלל.
  • העוגיות טעימות. אבל זו לא חוכמה, אני חושבת שאין עוגיות שיבולת שועל לא טעימות. זה סותר איזה חוק של ניוטון או משהו, לדעתי. לפי המתכון המקורי, הטעם הסופי הוא שילוב של עוגיות שיבולת שועל ועוגת פירורים לקפה (כמו עוגת הפירורים בסגנון ניו יורק הזו? הו, עוגה יקרה, כמה שאני מתגעגעת אלייך!). אני פחות הרגשתי את זה. אבל אני שוב לא הוגנת. טוב, בלי הערות מטופשות נוספות עד שאני מכינה את העוגיות שוב. 
  • חשבתי שיש לי עוד משהו לומר, לכן הכנסתי את הבולטים בצד, אחרת הייתי כותבת בפסקה רגילה. מסתבר שאין לי משהו נוסף. אז בואו נעמיד פנים שכן. אוקיי, moving on.
  • אה נזכרתי, באמת היה עוד משהו: רציתי לומר שהעוגיות האלה דורשות קצת יותר עבודה מעוגיות רגילות - צריך להכין שטרויזל (פירורים, למי שמעדיף עברית על פני גרמנית), לאפות אותו, לערבב לתוך בצק העוגיות ואז לאפות שוב. כרגע טרם החלטתי האם העבודה הנוספת שווה את זה או לא.
אז איפה הייתי? הזמינו ממני דברים - צ'ק, יש לי עוגיות חדשות לספר עליהן - צ'ק... כן, זה הזמן למתכון עצמו.

***
עוגיות שיבולת שועל עם שטרויזל פקאן
מקור המתכוןBaking Bites

כמות: אמורות לצאת כ-36 עוגיות. לי יצאו 46 עוגיות גדולות ואחת קטנטנה.

מצרכים:
לשטרויזל
1/4 1 כוסות קמח
1 כפית קינמון טחון
1/4 כפית אגוז מוסקט טחון
1/2 כוס סוכר חום (אני חושבת שהשתמשתי בדמררה. ומשום מה אני מתעקשת לכתוב את זה בכל מתכון ומתכון שמופיע בו סוכר חום)
1/4 כפית מלח
100 ג' חמאה
1/2 כוס פקאנים קצוצים גס (כ-80 ג')

לעוגיות
1/4 1 כוסות קמח
1/2 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית סודה לשתיה
1/2 כפית מלח
1 כפית קינמון טחון
1/4 כפית אגוז מוסקט טחון
170 ג' חמאה רכה
1 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום (נחשו באיזה השתמשתי..)
2 ביצים
2 כפיות תמצית וניל
1/2 2 כוסות שיבולת שועל
1/2 1 כוסות שטרויזל, אפוי מראש (אני השתמשתי בכל הכמות. מינוס החתיכות שנפלו לי לתוך הפה, מן הסתם)

אופן ההכנה:
1. להכנת השטרויזל: מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית גדולה בנייר אפיה.
2. בקערה גדולה מערבבים קמח, קינמון, אגוז מוסקט, סוכר ומלח.


3. מוסיפים חמאה לקערה ומערבבים במהירות איטית בעזרת מקצף ידני עד שהתערובת נראית כמו חתיכות גסות של חול רטוב (גם אתם מדמיינים עכשיו חול שפולט כל מיני קללות מטופשות, או שרק לי יש חוש הומור של ילדה בת ארבע?).


חול רטוב, וופידו

4. מוסיפים לתערובת פקאנים קצוצים ומערבבים.


רואים את הפקאן משמאל? זו כל מטרת התמונה..

5. לוקחים חופן פירורים ודוחסים אותם יחדיו לגוש. מניחים בתבנית, וממשיכים כך עם שאר הפירורים. אם הגושים יוצאים לכם גדולים מדי (נגיד, יותר מכדור גולף - ההערה מהמתכון המקורי, לי אין בבית כדורי גולף שאני יכולה להשוות את הפירורים שלי אליהם), שוברים אותם קלות. או מפרקים. לא יודעת, מה שעושים לגושי פירורים.


6. אופים 24-30 דקות, עד שהפירורים מתקשים קצת ומזהיבים מעט. מקררים בתבנית. אני אפיתי 26 דקות, שתדעו.

אז כן, בשלב הזה אני כבר הייתי מוכנה לאכול את ה"פירורים" כאילו היו עוגיות

7. לפני השימוש, שוברים קצת חתיכות שנראות לכם גדולות מדי (בהנחה שהן איכשהו התפספסו לכם כשהשוויתם אותן - חתיכות, לא פירורים, זו לא טעות דקדוקית! - לכדורי גולף). אפשר גם למצוא דרכים יותר יצירתיות להעלים את החתיכות האלה, יו נואו.


8. הלאה, לעוגיות עצמן: מחממים תנור ל-180 מעלות (או משאירים אותו דולק מקודם) ומרפדים תבנית בנייר אפיה (או שמשתמשים באותה התבנית של השטרויזל).
9. בקערה קטנה מערבבים קמח, אבקת אפיה, סודה לשתיה, מלח, קינמון ואגוז מוסקט.


10. מקציפים במיקסר את החמאה ושני סוגי הסוכר.



11. מוסיפים לקערת המיקסר את הביצים, אחת אחת, ולאחר מכן את תמצית הווניל.
12. מוסיפים את תערובת הקמח ומערבבים עד להטמעה.


13. כאשר לא ניתן עוד לראות שאריות של קמח בבצק, מוסיפים שיבולת שועל ושטרויזל. מערבבים.


14. בעזרת כף (אני נעזרתי בכף גלידה קפיצית) מניחים גושי בצק על התבנית - הקפידו על ריווח, העוגיות מתפשטות במהלך האפיה.


15. אופים 12-14 דקות, עד שהעוגיות מזהיבות בקצוות. מקררים מספר דקות בתבנית ולאחר מכן מעבירים לרשת לצינון מלא.


הערות/תוספות/שדרוגים:
  • כמו שכבר ציינתי, העוגיות האלה קצת יותר מורכבות מעוגיות רגילות. אבל אפשר להכין את הפירורים כמה ימים מראש. אם לא משתמשים בהם מיד, יש לשמור בקופסא אטומה. או לשים אותם בקערה, להוסיף חלב ולהעמיד פנים שזה קורנפלקס. אוי וואו, האמת שזה נשמע מעולה! איך בא לי!
  • גם אתם שמתם לב שמשהו קצת מוזר בהוראות ההכנה של השטרויזל (וגם בזה שהמילה שטרויזל דומה קצת יותר מדי למילה שטרודל)? לגבש, לשבור, לאחד, לפרק, כדורי גולף, כדורי טניס, כדורי אקמול.. לא לגמרי ברור לי מה קורה שם, האמת שפעלתי לפי ההנחיות, אבל זה הרגיש לי קצת משונה. בסופו של דברים, צריכים להתקבל פירורים אפויים, אז תגיעו לשם איכשהו.. לא באמת משנה איך.
  • פקאנים זה טעים, אבל אם אתם חולקים עלי אז תוציאו אותם. או שתחליפו אותם באגוזים אחרים.
  • אני, אגב, הכנתי את השטרויזל במעבד מזון. קודם קצצתי שם את הפקאנים, אז הוצאתי אותם וערבבתי את הקמח וחבריו, הוספתי את החמאה וכו'. לא יודעת, בדרך כלל מכינים פירורים במעבד מזון, לא?
  • כפי שציינתי במתכון, השתמשתי בכל כמות הפירורים שיצאה לי (כי מה זה כוס וחצי? אם הפירורים גדולים, הם ימלאו כוס וחצי בקלות, אבל הכוס לא תהיה דחוסה.. נו יופי, אני גם לא רוצה לפורר את הכל ואז הפירורים שלי יהיו קטנטנים.. אז מה עושים? אההההה). the more, the merrier, לא? וחוץ מזה, חלק מהפירורים שלי באמת היו די גדולים אחרי האפיה (חלקם היו בגודל של עוגיה קטנה בעצמם), אז פשוט עברתי עם סכין על כל התבנית וקצצתי קצת את הכל. האמת שההערה הזו די מיותרת, סתם חיפשתי תירוץ להראות את הלק הוורוד שלי:
  • העוגיות יפות וטעימות והכל נפלא, אבל לקראת סוף האפיה של התבנית הראשונה (מתוך שלוש), גיליתי שהן נראות לי קצת משעממות. אז הוספתי לכל עוגיה בתבנית הזו שלושה שוקולד צ'יפס ממש שתיים-שלוש דקות לפני שהוצאתי אותה מהתנור. לעוגיות בתבנית השניה הוספתי שני חצאי פקאן, ולתבנית השלישית שוב הוספתי שוקולד צ'יפס, אבל הפעם לפני שהכנתי את העוגיות לתנור. מבחינת התוצאה הסופית לא היה הבדל בין התבנית הראשונה לאחרונה, אבל בכל מקרה אני חושבת שהקישוט הזה (גם השוקולד וגם הפקאן) הוסיף למראה של העוגיה. חוץ מזה, תוספת של קצת שוקולד זה תמיד תמיד דבר טוב.
  • מי בכלל נסחף עם כמות התמונות בפוסט הזה? ועם המלל גם. וואו, אני מותשת.


5 תגובות:

שמרית אמר/ה...

לק יפה וגם התוצרת נראית מגרה.

Taltul אמר/ה...

לייק על הבלוג שלך ועל העוגיות!!ממש אהבתי

Mor אמר/ה...

תודה תודה לשתיכן :-)
טלטול, קפצתי לביקור בבלוג שלך וטוב שכך - עוגת הקוקוס-לימון נראית מעולה! היא נכנסה היישר לראש ה-to do list שלי.

שמרית אמר/ה...

העוגיות נראות מעולה ואת כותבת פשוט מקסים!!

Mor אמר/ה...

תודה (בעיקר על עניין הכתיבה. כשאני קוראת את עצמי אני חושבת "על מה את חופרת כל כך הרבה, יא קרציה")!

בדיוק ראיתי את פוסט יום העצמאות שלך לפני כמה ימים וממש התלהבתי מעוגת המגן-דוד. האמת שגם מהקאפקייקס...

הוסף רשומת תגובה