> פאדג' בראוניז עם ציפוי חמאת בוטנים וגנאש שוקולד | Morcake

23 במאי 2011

פאדג' בראוניז עם ציפוי חמאת בוטנים וגנאש שוקולד

טוב, בואו פשוט נפתח את זה - אתם הולכים לראות פה עוד מעט מתכון לבראוניז. עם שוקולד. וציפוי חמאת בוטנים. וגנאש שוקולד. גיוון היא לא מילה גסה, אבל גם חמאת בוטנים לא. מה לעשות, זה מה שטעים לי, אז זה מה שאני מכינה. אני כן מנסה להרחיב קצת את אופקיי לפעמים, ראיתם שאפיתי עוגת תפוזים. היה גם את המוס המדהים ההוא, עם המייפל והפטל. ובואו לא נשכח שיש לי גם פינה חמה בלב לקינמון. אבל מצד שני, יש כל כך הרבה מתכונים מעניינים עם חמאת בוטנים (ושוקולד, דא) בעולם שאני פשוט לא יכולה להרשות לעצמי להתעלם מהם.
קחו את הבראוניז האלה למשל. ברצינות, קחו אותם. סתם, אתם לא יכולים, נשארה חצי חתיכה ולדעתי היום בבוקר היא ראתה את הזריחה האחרונה שלה, אם אתם מבינים למה אני מתכוונת.

בכל אופן..

ראיתי את המתכון הזה לפני כמה חודשים לפחות. לדעתי כבר לפני יותר משנה. וממש ממש חיכיתי להכין אותם. יש מתכונים כאלה, שאני ממש מתרגשת לקראתם, כמו (הגירסא שלי ל)עוגת כדורי השוקולד. המקור של הבראוניז הוא הבלוג Love and Olive Oil. משם לקחתי גם את הטראפלס שלי, אהוביי הגדולים, אז זה כבר היה סימן עבורי שלבראוניז האלה יש פוטנציאל. העניין הוא שאף פעם לא יצא לי להכין אותם. מצד אחד, הם הרבה יותר חגיגיים מסתם בראוניז רגילים, אז צריך לחכות לאיזה אירוע או משהו בשבילם. מצד שני, בכל זאת מדובר בבראוניז - לא רציתי להעליב אף חבר או קרוב משפחה בהכנת "סתם בראוניז" ליום ההולדת שלו.
אז הבראוניז המתינו בסבלנות לתור שלהם. מדי פעם הייתי פותחת את הלינק (שמור לי ב-favorites, ברור), סתם כדי להסתכל על התמונה, להתבונן שוב ברשימת המצרכים ולבדוק אולי מישהו הכין והוסיף תגובה, איזה אינפוט מעניין.
ולבסוף הגיע הרגע, החלטתי שאני לא יכולה - ותכלס, לא רוצה - יותר להתאפק. לפני יומיים סוף סוף הכנתי אותם. לכבוד מה, אתם שואלים? זה בכלל סיפור מוזר קצת.

בשבת האחרונה נפגשתי עם ארבע בנות, מתוכן הכרתי רק אחת וחצי. המשותף לכולנו היה שגרנו בתקופה כזו או אחרת באותה המדינה (לא ישראל, מצחיקולים). האחרות גרו שם ולמדו כולן יחד בבית הספר היסודי, ועד שאני הגעתי כולן חזרו לארץ ונשארה רק אחת, וזו הבחורה שאני מכירה. ה"חצי" היא בחורה שגרה בדירה שלי בחו"ל לפניי, ואז למדנו יחד בארץ למשך כמה חודשים.
בכל אופן, אפילו שההיכרות בין כולן היתה אפסית בערך (גם הבנות האחרות לא נשארו יותר מדי בקשר בעשר השנים האחרונות... ותודה לפייסבוק שחיבר בינינו בסופו של דבר!), היה ממש כיף, השיחה זרמה (אם כבר תודה, אז תודה לקאווה ששברה את הקרח) ומשום מה היה מאד הגיוני ונוח לדבר על "שריטות החו"ל" שמסתבר שיש לכולנו.
אז המלצה שלי - פעם בכמה זמן חפשו שלושה-ארבעה אנשים זרים, או כמעט זרים, שפשוט יש לכם איזשהו מכנה משותף מובהק איתם, ושבו איתם לשש שעות של בראוניז-מאפינס-המון המון סוכריות חמוצות וכמות סבירה של אלכוהול. מובטחת לכם הנאה גדולה ואיכות שיחה נמוכה ;-)

ואם לחזור שניה לבראוניז - הם פאדג'יים מאד מאד (יש מצב ששלי אפילו היו קצת יותר מדי פאדג'יים, אבל לשמחתי אני לא חושבת שיש דבר כזה, בראוני פאדג'י מדי), עשירים בטירוף וכבדים לאללה (חצי קילו שוקולד, רבע קילו חמאה, וזה עוד אחרי שצמצמתי קצת את הכמויות - גם של זה וגם של זה. טוב תירגעו, אל תצעקו עלי, אני לא אומרת שאתם צריכים להכין את הבראוניז האלה כל שבוע, אבל פעם ב... לא יקרה לכם כלום. אגב, נכון רבע קילו חמאה נשמע יותר מ-250 גרם? כן.. רציתי להעצים את האפקט הדרמטי, הצלחתי?). אם אתם מכינים, אני ממליצה לחתוך אותם לחתיכות קטנות מאד. והתכוננו נפשית לקראתם - בבואי להכין/לאכול בראוניז, אני לרוב חושבת "טוב נו, בראוניז. הם אמנם שוקולדיים אבל בסופו של דבר די תמימים". אז לא. לא אלה. הבראוניז האלה לא יודעים תמימות מהי. ראו הוזהרתם.

כן, השתמשתי בפטיש שניצלים כדי לקצוץ את הבוטנים מאד מאד גס..

***
פאדג' בראוניז בציפוי חמאת בוטנים וגנאש שוקולד
מקור המתכוןLove and Olive Oil - שיניתי ממש טיפה כמויות של כמה דברים (חמאה, שוקולד, סוכר), לא ברמה שאמורה להשפיע על משהו

כמות: תבנית מלבנית 33X23 ס"מ. יצאו לי עשרים ריבועים, אבל כפי שכתבתי למעלה - חבל שלא חתכתי אותם לחתיכות יותר קטנות, ואז הכמות היתה גדלה, מן הסתם.

מצרכים:
150 ג' חמאה
250 ג' שוקולד מריר
1/4 1 כוסות סוכר לבן
1/2 1 כפיות תמצית וניל
1/4 כפית מלח
4 ביצים
1 כוס קמח
1 כוס בוטנים מלוחים, קלוים וקצוצים גס (אני השתמשתי בכ-125 ג' בוטנים מטוגנים. בעקרון אפשר לוותר, כמובן)

לציפוי
1 כוס חמאת בוטנים צ'אנקי (אפשר גם חלקה, אבל יותר כיף עם חתיכות בוטנים)
50 ג' חמאה, בטמפרטורת החדר
3/4 כוס (100 ג') אבקת סוכר
1/8 כפית מלח
1/8 כפית אגוז מוסקט
1 כף חלב
1 כפית תמצית וניל

לגנאש
50 ג' חמאה
250 ג' שוקולד מריר

אופן ההכנה:
1. מניחים רשת במרכז התנור ומחממים אותו ל-170 מעלות. מרפדים את התבנית בנייר אפיה או נייר כסף, ומשאירים חתיכה מהנייר מחוץ לכל צד של התבנית, כך שאפשר יהיה להרים את הבראוניז בקלות לאחר האפיה ולהוציאם מהתבנית. משמנים את נייר הכסף (שכחתי לעשות את זה, אופס).
2. להכנת הבראוניז: מחממים על אש נמוכה חמאה ושוקולד מריר עד שהכל נמס והתערובת חלקה. מסירים מהאש.


3. מערבבים פנימה סוכר, תמצית וניל ומלח.

4. מוסיפים את הביצים, אחת-אחת, ומערבבים לאחר כל הוספה.

5. מקפלים פנימה קמח ולאחר מכן את הבוטנים הקצוצים.

6. יוצקים לתבנית ואופים למשך כ-30 דקות, עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא לח עם מעט פירורים עליו. מניחים את התבנית על רשת ומצננים.

7. להכנת הציפוי: מערבבים במיקסר חמאת בוטנים וחמאה.

8. מוסיפים אבקת סוכר, תמצית וניל ואגוז מוסקט וממשיכים לערבב.

9. מורחים את הציפוי מעל הבראוניז בשכבה אחידה.


10. להכנת הגנאש: ממיסים שוקולד וחמאה בסיר קטן ומערבבים עד שהתערובת חלקה.
11. יוצקים את הגנאש מעל הבראוניז המצופים ומחליקים בעזרת מרית או כף עד שהגנאש מכסה את כל העוגה ו/או ציפוי חמאת הבוטנים.


12. מצננים ונותנים לגנאש להתייצב למשך כשעה וחצי. מוציאים את הבראוניז מהתבנית (בעזרת נייר הכסף הבולט, זוכרים?) וחותכים. מגישים את הבראוניז בטמפרטורת החדר (לא אשקר לכם, זה טעים גם קר מהמקרר..).

אתם לא מדמיינים, באמת יש שם סוג של סרגל ברקע.. ניסיתי ליצור ריבועים שווים בגודלם.
רעיון לא רע בתיאוריה.. רואים איך חתכתי בסופו של דבר? כן, פחות עבד בפועל.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • בדרך כלל אני לא אדם של אגוזים בבראוניז (אגוזים בקורנפלקס של הערב, לעומת זאת, זה דבר מבורך), אבל הפעם חרגתי ממנהגי. קודם כל, כי הבוטנים השתלבו היטב עם כל חגיגת השוקולד-חמאת בוטנים הזו. חוץ מזה, בוטנים הם לא באמת אגוזים - הם פשוט שלב הכרחי באבולוציה של הבמבה. אבל כמובן, אם אתם לא בקטע, אפשר להשמיט את הבוטנים מהמתכון.
  • אני אפיתי 33 דקות את הבראוניז שלי, והם היו פאדג'יים מאד. פאדג'יים כמו שרק לבראוניז מותר להיות, כלומר אם היה מדובר בעוגה "רגילה" כנראה שהייתי מכריזה עליה כלא אפויה. אבל לבראוניז מותר הכל, אפילו רצוי שהם יהיו under-cooked. מצד שני, אם אתם מעדיפים את הבראוניז שלכם יותר עוגתיים מפאדג'יים, תנו להם עוד כמה דקות בתנור.
  • לציפוי חמאת הבוטנים שלי היה מרקם מעט משונה - ההשערה שלי היא שערבבתי אותו יותר מדי. בכל אופן, כשסיימתי איתו הוא הרגיש פשוט כמו בצק עוגיות (לא אפוי, מן הסתם). היה לי קצת קשה למרוח אותו על הבראוניז ככה, אז לקחתי גושים של "בצק" והנחתי על הבראוניז. הם היו חמים עדיין והמיסו קצת את הציפוי, אז אפשר לומר שהוא נמרח ככה. מעבר לזה גם השתדלתי לשטח אותו בעזרת מרית וגם בעזרת היד, למען האמת. בסופו של דבר ציפיתי פחות או יותר את כל הבראוניז, ובכל מקרה אין מה לדאוג יותר מדי לגבי האסתטיקה, כי מעל הכל יוצקים גנאש, וגנאש תמיד גורם להכל להיראות יותר טוב.
  • זה אחד משני החוקים שלי במטבח, אגב: 1) ציפוי שוקולד/גנאש יגרום לכל עוגה להיראות טוב. 2) כל דבר - לא בהכרח מתוק - ייראה, וכנראה גם יהיה, יותר טעים כשהוא מצופה בפירורי לחם ומטוגן, בקיצור: שניצל סטייל.
  • סתם טיפ קטן מבחינת הזמנים, לפחות כך אני עבדתי: הכנסתי את הבראוניז לתנור, רחצתי את הכלים שהשתמשתי בהם ואחרי רבע שעה בערך (בזמן שהעוגה עדיין בתנור) התחלתי להכין את ציפוי חמאת הבוטנים. סיימתי אותו בערך באותו הזמן שהייתי צריכה להוציא את הבראוניז, אז הנחתי אותם לצינון קל על רשת ובינתיים הכנתי את הגנאש - זה לקח בערך רבע שעה עד שהשוקולד והחמאה נמסו, וכך הבראוניז הצטננו בינתיים. לאחר שסיימתי עם הגנאש ציפיתי את הבראוניז בחמאת הבוטנים ונתתי לגנאש להתקרר טיפה. בסוף-בסוף יצקתי את הגנאש החם-אבל-פחות על העוגה. ואז נתתי להכל לעמוד בחוץ למשך כשעתיים.
  • לגבי זה... אני פחדתי להכניס את הבראוניז להצטנן במקרר, כי קצת פחדתי שזה יפגע במרקם שלהם, לא יודעת למה. העניין הוא שגם אחרי שעתיים הגנאש לא התייצב במאה אחוז והבראוניז לא היו כל כך נוחים לחיתוך (בלשון המעטה. כמות הבראוניז ש"נאלצתי" לטעום כי הם התפרקו לי תוך כדי החיתוך היתה פשוט בלתי נסבלת. אכלתי כל כך הרבה שחטפתי בחילה ולא הייתי מסוגלת לאכול חתיכה של ממש בזמן המפגש. אל דאגה, ראיתי את הנולד, השארתי כמה חתיכות בבית - במקרר!! - ותיקנתי את העוול למחרת עם הקפה של אחר הצהריים. ישירות מהמקרר. וואלה, לא קרה כלום למרקם. שום דבר רע, בכל אופן..)
  • בעצם, אולי לא הייתי מסוגלת לאכול בראוניז כשנפגשתי עם הבנות כי הייתי עסוקה בלבדוק כמה Skittles Fizzl'd Fruits אני יכולה לדחוף לתוך הגוף שלי בלי להיחנק. התשובה: המון.
  • רגע, מה שרציתי לומר זה שבדיעבד אני כן ממליצה להכניס את הבראוניז למקרר לפני החיתוך. או לתת להם יותר משעתיים. מספיק זמן כדי שתוכלו לחתוך בלי שהכל יתפרק לכם (אלא אם כן אתם מחפשים תירוץ כדי לומר לכולם "אוף, באסה, התפרק לי, לא היתה ברירה, לא יכולתי להגיש לכם פירורי בראוניז וממש היה לי חבל לזרוק את זה, אז הקרבתי את עצמי למען הזולת ואכלתי חצי מהכמות שאפיתי, כי זה פשוט סוג האדם שאני. מלאך". אם זה המצב, אז אני גאה בכם, מפרגנת ומרגישה שהיינו יכולים להיות חברים טובים).
  • ולבסוף - חיכיתי וחיכיתי להכין את הבראוניז האלה, האם זה היה שווה את זה? תראו, הם טובים מאד. עשירים. כבדים. מושחתים (מתבקשת פה איזו בדיחה סאטירית-פוליטית, אבל למה לי פוליטיקה עכשיו.. או אי פעם. יש לי אפס ידע והבנה בנושא). אני מודה שקצת ציפיתי יותר למה שקיבלתי בסופו של דבר.. מעין תחושת ריחוף, איזה מופע אור-קולי שיתחולל בתוכי, אבל זה לא קרה. אולי בעצם זה הפוך, אולי קיבלתי יותר ממה שציפיתי, כי הבראוניז האלה הם טיפה יותר מדי, עם הציפוי והגנאש והכל. אבל (שימו לב - הדגשתי עם כל הכלים האפשריים, אז זה "אבל" חשוב) אם מישהו פתאום יגיש לי חתיכה של הדבר הזה, אני לא אסרב לו. על מי אני עובדת? גם אם לא יגישו לי ויאמרו לי במפורש "אל תאכלי את זה, זה לא בשבילך", כנראה שאגנוב חתיכה. אוקיי, החלטתי. אני בעד הבראוניז האלה. אני אכין אותם שוב. אני אצנן אותם כמו שצריך ואחתוך אותם לקוביות מיניאטוריות, כמו שאני בדרך כלל חותכת בראוניז, ואני אוכל את הכל - קוביה אחר קוביה. ואז אני לא אבין איך יכול להיות שכל הבגדים בארון שלי התכווצו, גם אלה שעדיין לא עברו כביסה...
  • דרך אגב, די מיותר לומר את זה, אבל אם יש לכם איזשהו מתכון מסוים לבראוניז שחביב עליכם במיוחד (זה שלי) - אתם יכולים להכין אותו ופשוט לשדרג אותו עם הציפוי/הגנאש/הציפוי והגנאש. אבל אל תטרחו אפילו למדוד אחרי זה שום דבר במידה קטנה מ-XXL. אל תכעסו, אני רק מנסה למנוע מכם מפח נפש.

גם אתם רואים דמיון חשוד (לא ברור לי איך זה קרה) בין הבראוניז ל"אצבעות" השוקולד וקורנפלקס שהכנתי פעם?


4 תגובות:

קוקיס-CooKiss אמר/ה...

ה-ר-ג-ת אותי!
נראה מדהים, אני שלולית...

Mor אמר/ה...

:-) תודה
אני לא אשקר לך, זה טעים כמו שזה נראה..

שני אמר/ה...

"בוטנים הם לא באמת אגוזים - הם פשוט שלב הכרחי באבולוציה של הבמבה" ישר לפנתיאון (:
אני חדשה כאן ואת עושה לי טעם של חמאת בוטנים בלב

Mor אמר/ה...

שני, גרמת לי לחייך בקול. אני לא ממש יודעת מה זה אומר, אבל כן. חייכתי בקול.

הוסף רשומת תגובה