> עוגת מוס מייפל ורוטב פטל | Morcake

20 באפריל 2011

עוגת מוס מייפל ורוטב פטל

מכירים את דיינו? אז יש לי גירסא משלי:

אילו עיצבתי את הבלוג מחדש
ולא הייתי מוסיפה רשימת לינקים - דיינו

אילו הייתי מוסיפה רשימת לינקים
ולא הייתי מוסיפה את Food Gal - דיינו

אילו הייתי מוסיפה את Food Gal
ולא הייתי מרפרפת קצת על המתכונים שלה - דיינו

אילו הייתי מרפרפת קצת על המתכונים שלה
ולא הייתי נתקלת במתכון שלה לעוגת מוס מייפל - דיינו

אבל כן עיצבתי מחדש. כן הוספתי רשימת לינקים. כן עברתי על כל הבלוגים השמורים לי ב-Favorites וביניהם Food Gal. כיוון שה-Gal אמנם שמורה לי במועדפים אבל אני לא מקבלת עדכונים במייל ממנה, היא די יצאה לי מהתודעה ולכן לא יוצא לי לבקר באתר שלה לעתים תכופות, אז כן רפרפתי קצת על המתכונים שלה. וכן, כן נתקלתי במתכון שלה לעוגת מוס מייפל.
ומה אני אגיד לכם? oh my!

האמת שכבר לפני כמה חודשים מצאתי איזה מתכון נחמד שתכננתי להכין. משהו עם לימון, מרנג וקמח מצה. אבל לקראת החג התבוננתי בו שוב ופתאום קצת ירד לי ממנו. במקרה - ממש ממש במקרה - מצאתי את המוס הזה. או כמו שה-Gal - קרולין, אם אתם מתעקשים - קוראת לו: מוס מייפל מעולה באופן בל יתואר. וואו, לגמרי.

תראו, אני לא אומרת שאני לא אוהבת מוסים. אוהבת. בכיף. למה לא. אבל אני תמיד אעדיף עוגת שמרים. בדרך כלל גם עוגיות או סתם עוגה בחושה ידברו אלי יותר. עוגת מוס גם תמיד מרגישה כבדה יותר מעוגות אחרות, לא? אז לא. לא הפעם. שמעו, זו העוגה המושלמת לארוחת חג (פסח, למשל. קרולין הכינה אותה לסעודת חג המולד). היא יפה ומרשימה מאד. אם מוסיפים לה את רוטב הפטל - בבקשה תוסיפו - היא הכי חגיגית שיש. מעבר לזה, היא פשוט טעימה בטירוף וממש ממש לא כבדה. להיפך, יש בה משהו קליל (לא שאצלנו היה צורך במשהו כזה. בסך הכל, זה לא שהיה קובה. וקניידלעך. ומשהו שההגדרה הטובה ביותר עבורו היא ה-love child של קובה וקניידלעך. ועוף ובשר ואורז ותפוחי אדמה ו.. ו.. אה, וכל מיני סלטים, אבל אין לי מושג מה הלך שם. למי אכפת). המרקם שלה הוא איפשהו בין מוס לגלידה (וגלידה אני תמיד תמיד מוכנה לאכול), ו.. טוב, תקראו את מה של-Food Gal יש לומר, היא מסבירה את זה הרבה יותר טוב ממני.
אה, עוד משהו חשוב - ההכנה של העוגה הזו ממש לא בשמיים. מקציפים קצת חלבונים, קצת שמנת, מקפלים והופ הופ טרללה. יש את העניין של התחתית, בסדר - צריך לקצוץ קצת אגוזים, אבל בשביל מה המציאו את מעבד המזון? אם תקנו אגוזים קלויים מראש, אפילו לא צריך להפעיל את התנור. ודבר אחרון: אפשר, ואפילו צריך, להכין אותה יום-יומיים מראש. נו, זו עוגה קפואה, ידוע שהן הדיוות של עולם האפיה (אולי זה ידוע רק לי?) ונזקקות לשנת יופי ארוכה במקפיא לפני ההגשה. וכן, גם מקרונים הם סוג של דיוות בלתי נסבלות. אבל זה לא קשור עכשיו.
אוקיי, שורה תחתונה: יש עוד חג בעוד מספר ימים, אז לכו על זה - העוגה הזו פשוט קרובה לשלמות! ואם לא עכשיו, אז בפעם אחרת. היא אמנם מתאימה לפסח, אבל זה לא אומר שהיא לא תתאים לכל חג אחר, או אפילו "סתם" ארוחה.
ואם אתם מכינים אותה, אנא הודיעו לי מספיק זמן מראש כדי שאספיק לתכנן ולחשב את המסלול המהיר ביותר מהבית שלי אל הבית שלכם. תודה.


***
עוגת מוס מייפל ורוטב פטל
מקור המתכוןFood Gal

כמות: תבנית עגולה בקוטר 23-24 ס"מ

מצרכים:
לבסיס
2 כוסות פקאנים (225-240 ג')
3 כפות סוכר חום בהיר
1/8 כפית אגוז מוסקט (אפשר פשוט לומר קורט)
קורט מלח
40 ג' (3 כפות) חמאה רכה

למוס
1 כוס סירופ מייפל
2 חלבונים גדולים, בטמפרטורת החדר
קורט קרם טרטר (כרגיל, ויתרתי)
קורט מלח
1/2 1 כוסות ( = 1/2 1 מיכלים = 375 מ"ל) שמנת מתוקה
1 כפית תמצית וניל

לרוטב
2 כוסות (200 ג') חמוציות טריות (אני יודעת שאמרתי פטל קודם, חכו להערות)
1/4 1 כוסות סוכר לבן
3/4 כוס מים

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. מפזרים פקאנים על תבנית אפיה וקולים למשך כ-8 דקות. מצננים לחלוטין.


3. במעבד מזון קוצצים גס פקאנים, סוכר, אגוז מוסקט ומלח.

4. מוסיפים חמאה ומפעילים את מעבד המזון בפולסים קצרים, עד להטמעה.


5. מעבירים את פירורי הקלתית לתבנית, דוחסים ומשטחים לשכבה אחידה. מכניסים למקרר להתייצבות.


6. בינתיים מכינים את המוס: בסיר בינוני מביאים את סירופ המייפל לרתיחה.


7. ממשיכים לחמם על אש נמוכה כך שהסירופ מבעבע (אך לא רותח שוב), עד שהוא מצטמצם מעט, למשך כ-8 דקות. אם משתמשים במדחום סוכר - הטמפרטורה צריכה להיות 112-113 מעלות.


8. מקציפים במיקסר חלבונים עם קרם טרטר ומלח עד לקבלת פסגות קשות (זה קצת מביך, אבל איך מתרגמים stiff peaks?!).


9. מעבירים את המיקסר למהירות בינונית, מטפטפים את סירופ המייפל החם לתוך החלבונים וממשיכים לערבב עד להטמעה.

איזו תמונה אמנותית, אה? אה?

10. מגבירים את מהירות המיקסר ומקציפים עד שהמרנג מתקרר ומגיע לטמפרטורת החדר, למשך כ-5 דקות.


11. בקערה גדולה מקציפים שמנת מתוקה ותמצית וניל, עד לקבלת פסגות רכות (ושוב - soft peaks? עברית? הצילו).

לא לא, אתם טועים. השקע הזה באמצע הקצפת סתם נראה כמו שביל
שיכול היה אולי להישאר אחרי שהעברתי שם את האצבע..... אני חפה מפשע!

12. מקפלים את המרנג לתוך הקצפת.

כדאי לעבוד בהדרגה - כל פעם להוסיף קצת מהמרנג לקצפת ולקפל



13. יוצקים את המוס מעל הקלתית הקרה ומשטחים לשכבה אחידה.



14. מקפיאים את העוגה עד להתייצבות המוס, למשך כ-8 שעות לפחות, אך עדיף ללילה שלם (המוס לא יקפא לגמרי כמו גלידה).

מומלץ לעטוף אותה.. שלא תספוג ריחות וכל זה, אתם יודעים

15. מתישהו במהלך שמונה השעות הללו מכינים את רוטב החמוציות המסוכרות: בסיר קטן מחממים מים וסוכר ומביאים לכדי בעבוע, עד לקבלת מעין סירופ. יש לערבב תוך כדי על מנת להמיס את גרגרי הסוכר.

עוד תמונה אמנותית!

16. מניחים את החמוציות בקערה גדולה או סיר ומוזגים מעליהן את סירופ הסוכר. מכסים בניילון נצמד (אני, כמו מורדת אמיתית, לא כיסיתי).


17. מניחים את הקערה/סיר מעל קערת/סיר מים רותחים ומבשלים מעל אש נמוכה מאד עד שהסירופ ורדרד והחמוציות מתרככות אך לא מתפרקות, למשך כ-45 דקות.


18. מסירים את החמוציות מהאש ונותנים להן להתקרר לגמרי. מכניסים למקרר לצינון מלא.
19. בעת ההגשה, חותכים פרוסות מהעוגה ויוצקים כף מהחמוציות המסוכרות מעל כל פרוסה.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אני השתמשתי בכוס וחצי של פקאנים וחצי כוס אגוזי מלך. נראה לי שכל מיני שילובים של אגוזים שונים יכולים לעבוד פה. בכל מקרה, הבסיס של העוגה מעולה - לא מתוק מדי מבחינת טעם ומהווה ניגוד קראנצ'י משהו למוס החלק מבחינת מרקם. זהו, הרשיתי לעצמי משפט אחד של התפלספות מעט מאסטר שפית ועכשיו אני מפסיקה.
  • לא היה לי כח למדוד חצי מיכל/כוס שמנת, וגם לא היה לי מה לעשות עם חצי המיכל שהיה נשאר לי, אז השתמשתי בשני מיכלים שלמים של שמנת מתוקה. והשמיים לא נפלו. להיפך, זה אפילו היה דבר טוב: במהלך ההכנה אני מאמינה שאכלתי כמות שהיתה שוות ערך לחצי מיכל שמנת מתוקה, פחות או יותר, אז אם הייתי משתמשת בכמות המקורית המצוינת במתכון, בעוגה שלי לא היה מספיק מוס. אם אתם יודעים לשלוט בעצמכם ואינכם טועמים כפייתיים, אתם יכולים להסתפק במיכל וחצי. אבל אני מודיעה לכם מראש שככל הנראה איאלץ לשלוח לכם מחשבות שליליות.
  • במתכון אומרים לבשל את הרוטב למשך 45 דקות, אני הסתפקתי בעשרים ובאמת שזה היה יופי טופי. למען האמת, נראה לי שאם הייתי מחכה עוד קצת, הפירות היו הופכים לסמרטוטים ומתפרקים לגמרי. שימו לב כשאתם מכינים את הרוטב ואם אין ברירה (ולא תהיה ברירה), פשוט תטעמו תוך כדי ההכנה.
  • טוב, אז קרולין השתמשה בחמוציות טריות. אני העדפתי להשתמש ב-400 ג' (חבילה שלמה) פטל שחור קפוא. אז באמת נשאר לי המון רוטב, אבל לדעתי זה גם קשור לכמות המים והסוכר, לאו דווקא לכמות הפרי. בכל אופן, אפשר להשתמש גם בכל מה שרוצים, שילוב של כל מיני פירות יער גם יכול לעבוד טוב.
  • תכלס, אפשר לוותר בכלל על הרוטב, אבל לדעתי זה מוסיף גם מבחינת הטעם וגם מבחינת המראה.
  • אני באופן אישי לא ניסיתי את זה, אבל אמא שלי טוענת שקורים דברים טובים כשמחממים קצת את פירות היער לפני שמניחים אותם על המוס. מצד שני, המוס מן הסתם לא יישאר מוס לאורך זמן אם תעשו את זה...
  • אכלתי פרוסת עוגה ענקית לפני שלוש שעות ועכשיו כל מה שאני רוצה זה ללכת למטבח, לקחת כפית ולאכול את מה שנשאר מהמוס ישירות מתוך התבנית. מזל שהמחשב יושב לי על הברכיים ושאני עצלנית מדי להזיז אותו ולקום.



10 תגובות:

sugarcook אמר/ה...

אוי גוועלד, זה נראה מעולה.

אנונימי אמר/ה...

זה לא חמוציות ....מה שבתמונה זה פטל

Mor אמר/ה...

נכון. תקרא/י את הכל, הסברתי שהמתכון המקורי משתמש בחמוציות, אבל אני העדפתי פטל :-)

אנונימי אמר/ה...

אחרי שאמרת ראיתי , ואכן עם פטל זה נשמע ונראה לדעתי יותר טוב :-) חג שמח !

אנונימי אמר/ה...

זה נראה אלוהי! תודה על הרעיון, אני אכין לחג שני (לא שאני חוגגת חג שני, אבל צריך מאורע כדי להכין את זה לא?)

איזה כיף לי שגיליתי אותך!

Mor אמר/ה...

לא לא, איזה כיף ל י :-)
יש, תכיני!

הגר אמר/ה...

מכינה כזה מחר? אשקול אולי לדחות את הלידה...

אנונימי אמר/ה...

אני הכי מכינה את זה לשישבת (כי אין לי מספיק סמן למחר...)

אנונימי אמר/ה...

איך לא חשבתי על טעם כזה?????לפני ליל הסדר ניסיתי לאתגר את עצמי עם כל מיני רעיונות למוסים בטעמים יותר מעניינים משוקו וניל קפה,ולא מצאתי,(ברור שפה את צריכה להוסיף-חמאת בוטנים,אבל מה לעשות שיש לי אח חסר טעם?!)חבל שרק עכשיו ראיתי,(עכשיו=אחרי ליל הסדר.)
יש מצב לנסות את זה עם חמוציות יבשות?כי מממממשששש בא לי!דרך אגב,זה אחד הבלוגים שאני מכורה אליהם ולא רק בגלל המתכונים,(למרות שגם זה סיבה לא קטנה(סיבה וקטנה זה שילוב מוזר,או שרק לי זה נשמע ככה?))

Mor אמר/ה...

סיבה וקטנה יכול ללכת יחד, נראה לי :-) לא? כן, למה לא. הכל מותר פה!
חמוציות יבשות? אממ... יכול לעבוד. אני חושבת.
ואני רק עכשיו קולטת כמה מאוחרת התגובה שלי, סליחה.. קצת התפספס לי הקטע הזה של להתייחס לתגובות בחודש האחרון.

הוסף רשומת תגובה