> כדורוני שוקולד | Morcake

3 בפברואר 2011

כדורוני שוקולד

אז לא הייתי פה כמעט חודש. ואתם? לא התקשרתם.. לא כתבתם... כלום. בסדר, אני לא נעלבת. זה לא.. לא... די, הבטחתי לעצמי שאני לא אבכה!
אוקיי די, אתם יכולים להניח עכשיו בצד את המילון פולני-עברי שלכם. אז נעלמתי באמת. מבחנים, עניינים, מחשבות אובדניות, אתם יודעים איך זה. בקיצור, נוצר מצב שלא הכנתי כלום כבר מלא זמן. טוב, זה לא מדויק. לפני כמה שבועות הכנתי את העוגיות המזוויעות ביותר בתולדות העולם כולו.

צילמתי אותן בזמנו כשעוד קיוויתי שיצא מהן משהו...

הן אולי נראות יחסית תמימות למראה, אבל אל תטעו. במקור הן היו אמורות להיות דקיקיות קינמון. אפשר לראות לפי התמונה שדקות הן לא, וקינמון? לא יודעת, היה להן קצת יותר טעם של ג'חנון, ולא בקטע טוב.
מבואסת ונטולת כל שמחת חיים (מחשבות אובדניות כבר אמרתי?) עקב אסון הקינמון (לפחות מצאתי לזה שם קליט), פוררתי את העוגיות ואחסנתי במקפיא. נו מה, אני לא באמת אזרוק עכשיו את הכל, נכון? יש ילדים באפריקה שלשמחתם נחסכו מהם העוגיות האלה, אבל הם כנראה עדיין היו עושים פרצוף לו היו יודעים שהשלכתי הכל לפח. בקיצור, תזכרו את העוגיות האלה - אנחנו עוד נחזור אליהן.

פאסט פורוורד כמה שבועות. תקופת מבחנים. לא יצאתי מהבית כמעט שבוע. אין לי מושג אם איזשהו בגד שהוא לא פיג'מה בכלל עולה עלי עדיין. מקווה שאזכור איך לנהוג, אם אי פעם אכנס שוב לאוטו שלי. מקווה שאני זוכרת את הקוד של האוטו. אט אט אני מאבדת את שפיותי. התקשורת היחידה שלי כמעט עם בני אדם היא הסדרות המטופשות שאני רואה כל ערב במחשב (אז אני אוהבת לראות קוגר טאון, זה לא הופך אותי לבן אדם פחות טוב!), אחרי שכל היום ישבתי על תרגילים - כפופה, רכונה קדימה, ממרקרת עוד תרגיל שלא הבנתי. כואב לי הגב, כואבות לי הכתפיים, אוי! כמעט נפלה מהיד האצבע הצבעונית שלי, חצי אדומה מהמאמץ של הכתיבה, חצי כחולה מהדיו שנמרח עליה. אבל היא הצליחה להחזיק מעמד בסופו של דבר. לצערה.
היום החלטתי שדי, מספיק. אני חייבת הפסקה קטנה, ורצוי במטבח. עמוק בפנים ידעתי כל הזמן שפירורי העוגיות שלי (נו, אסון הקינמון, זוכרים? סבבה, עליתם עלי, סתם חיפשתי תירוץ לומר שוב "אסון הקינמון". אופס, תראו מה זה - אני ממש בריטני ספירס. רציתי לשים פה לינק לקליפ שלה, אבל אלוהים התערב לטובתכם ועשה לי דברים לא טובים למחשב, אז נוותר על זה לעת עתה) יהפכו לכדורי שוקולד והיום זה קרה. ערבבתי כל מיני דברים (בכל זאת מדובר בכדורי שוקולד, הכל הולך), חיכיתי קצת ואז גלגלתי כדורונים קטנים. למרבה השמחה הטעם של השוקולד השתלט כמעט לגמרי על הטעם הג'חנוני המשונה של עוגיות האסון.
מה שקרה זה דבר מעניין (טוב, אולי אני עושה פה שימוש קצת פזיז במילה "מעניין") - הרבה זמן לא הכנתי כדורי שוקולד או משהו דומה, נגיד טראפלס, אז שכחתי כמה מעצבן זה ואיך כל השוקולד נמרח על הידיים ומקשה על המלאכה. אז גלגלתי כמה כדורים, ואז חזרתי ללימודים שלי. ואז שוב למטבח. ואז ללימודים. וחוזר חלילה. העבודה עם השוקולד כל כך הציקה לי, שפתאום הלימודים לא נראו כל כך נוראיים.
טוב, זה שקר. לא נהניתי מגלגול הכדורים, אבל זה עדיין עדיף על פני הלמידה מבחן. קיוויתי לנסות לשכנע את עצמי אחרת, אבל אני מכירה את עצמי יותר מדי טוב כדי לעבוד על עצמי. מבולבלים? כן.. גם אני.

אז מה היה לנו, בעצם? עוגיות פגומות, כדורי שוקולד קטנים, מעט מעיקים, אך טעימים (תאמינו לי - אכלתי המון תוך כדי ההכנה. כל כך הרבה שוויתרתי על ארוחת הערב אחר כך, וזה כמעט אף פעם לא קורה) וכמות יוצאת דופן של תלונות וקיטורים, אפילו בשבילי, בשילוב מונולוג מעט קודר כך שאדם זר שלא מכיר אותי עלול לחשוב שאני באמת girl, interrupted.
אני לא. באמת.
אה, אבל נזכרתי במשהו (לא כל כך) חשוב - בכדורוני השוקולד שלי יש נוטלה. החלטתי להכניס אותה לשם משתי סיבות עיקריות: 1. נוטלה זה טעים, וכל כף שאני מכניסה לכדורי השוקולד היא כף אחת פחות שאוכל ישירות מתוך הצנצנת (ההנחה הסמויה היא שעוד אנשים יאכלו מהכדורים. המממ אולי היה כבר יותר פשוט לאכול את הכף מתוך הצנצנת) ו-2. יום שבת הקרוב, ה-5 בפברואר 2011, הוא יום נוטלה העולמי. כן, יש יום כזה וכן, אם הייתי שליטה של מדינה כלשהי (כמה מגניב זה יכול היה להיות!), יש סיכוי טוב שזה היה היום הלאומי שלנו. אלא אם כן יש יום חמאת בוטנים עולמי. רגע, אני בודקת.. אוקיי, מסתבר שהאמריקאים חוגגים את יום חמאת הבוטנים ב-24 בינואר כל שנה. אבל יום עולמי לא מצאתי. מה? להכריז על יום כזה בעצמי? רעיון גאוני, תודה לכם (לכם = הקולות בראשי, כמובן).
אבל עד לחגיגות יום חמאת הבוטנים העולמי (נראה לי שאכריז עליו ביולי) - שבת הקרובה, אכלו נוטלה בהמוניכם.
ותודה על הטיפול הפסיכולוגי - הצ'ק נמצא בדואר, בדרכו אל כל אחד ואחת מכם (שוב, רק למען הסר ספק - הפניה היא אל הקולות בראש, אני לא באמת מתכוונת לשלם אף אחד. סטודנטית עניה, הלו...)!

***
כדורוני שוקולד
מקור המתכון: לא השתמשתי באף מתכון מ-א' עד ת' (אני חוזרת ואומרת - כדורי שוקולד! it's not rocket science..), אבל נעזרתי במדריך החביב של יעל גרטי לכדורי שוקולד.

כמות: 81 כדורים קטנים למדי, אבל יכולים לצאת יותר. במהלך ההכנה אכלתי כמות שוות ערך, פחות או יותר, לעשרים כדורים (לא כדורונים, כדורים). לא, אני לא מגזימה. זה מה שקרה, true story. בכל אופן, יוצאת כמות גדולה מאד. מזל שאפשר לשמור אותם בפריזר (או בבטן, מה שמרגיש לכם יותר בטוח).

מצרכים:
200 ג' שוקולד מריר
50 ג' חמאה/מחמאה
1/2 כוס חלב
2 כפות סוכר
1 כף קלואה
1 כף נוטלה
3 כוסות פירורי עוגיות, פחות או יותר
סוכריות צבעוניות/מזרה שוקולד/שבבי קוקוס/אגוזים קצוצים לציפוי

אופן ההכנה:
1. ממיסים את השוקולד והחמאה בסיר.
2. מוסיפים את החלב, הסוכר, הקלואה והנוטלה ומערבבים.
3. יוצקים מעל פירורי העוגיות ומערבבים.
4. מגלגלים לכדורים קטנים ומצפים כל אחד בסוכריות (או משהו מהרשימה).
5. מעבירים לקופסא ושומרים במקרר/במקפיא.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • דבר ראשון - אפשר לשנות/להוסיף/להוריד בערך הכל.
  • האמת היא שעשיתי עוד משהו: בין שלב 2 ל-3 הוספתי לתערובת השוקולד 40 ג' שוקולד לבן חתוך לקוביות - הוא די נמס פנימה, וזה לא מה שרציתי, אם כי חשדתי שזה מה שיקרה.
  • אז לקחתי 60 ג' נוספים של שוקולד לבן, המסתי במיקרוגל (בסשנים של 30 שניות, מערבבים בין לבין - נזהרים שהשוקולד לא יישרף) ואז יצקתי אותו מעל הכל (אחרי שלב 3) וערבבתי קלות. הפעם השוקולד הלבן לא נבלע בשוקולד המריר, אבל עדיין לא כמו שהייתי רוצה. מה שכן, השוקולד הלבן המומס מתקשה קצת אחרי שהוא מתקרר ומקבל מרקם מגניב, אז דווקא שווה לנסות.
  • לגבי הקלואה - הוספתי כף אחת כי נראה לי שזה יכול להתאים. אפשר להוסיף עוד כדי לקבל טעם יותר חזק, אבל אני מתכננת לכבד את האחיינים הקטנים שלי בכדורי השוקולד, ולא נראה לי שזה רעיון טוב לשכר אותם. אפשר גם לוותר לגמרי או להחליף בליקר אחר (או בקפה מומס במעט מים חמים, אם יותר חשוב לכם הטעם של הקפה מהאלכוהול).
  • גם על הנוטלה אפשר לוותר, אבל למה?
  • את פירורי העוגיות אפשר להחליף בפירורי עוגה (דא..) או בביסקוויטים. אבל העוגיות המקולקלות שלי (כולם ביחד - אסון הקינמון) הן הסיבה שהכנתי את הכדורונים מלכתחילה.
  • אם רוצים ואם מרגישים שצריך, אפשר להכניס את הקערה למקרר לחצי שעה-ארבעים דקות לפני שמתחילים לגלגל, כדי שיהיה יותר נוח לעבוד עם החומר. אצלי זה לא באמת שינה, בכל מקרה הידיים שלי היו מטונפות משוקולד אחרי כמה דקות - גם כשגלגלתי כדורים בלי להמתין, וגם לאחר ארבעים דקות במקרר.
  • יום נוטלה שמח ותודה על ההקשבה (דרך אגב, לא עברה לידי העובדה שסיפור הרקע וההערות היו ארוכים פי כמה וכמה מה"מתכון" עצמו)! בבקשה הילחמו בדחף שלכם לברוח ולא להסתכל לאחור.. בואו לבקר שוב, אני מבטיחה להיות פחות מתישה בפעם הבאה. טוב, מבטיחה לנסות.
ייתכן שהתמונה הזו צולמה על המיטה שלי
וייתכן גם שאני שומרת את קופסת הסוכריות לקישוט בחדר השינה שלי


2 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

מצחיק!!

אנונימי אמר/ה...

את כזאת קורעת, בא לי להיות חברה שלך :)

הוסף רשומת תגובה