> נובמבר 2010 | Morcake

25 בנובמבר 2010

מאפינס שיבולת שועל ורסק תפוחים

קמח מלא. סוכר חום. ביצה אחת. אפס גרמים של חמאה. אפס כוסות שמן. איכשהו, זה נגמר במאפינס ממש טעימים (לדעתי האישית, כמובן), לחים ועסיסיים בצורה מפתיעה (או שלא, בכל זאת יש שם גביע של רסק תפוחים).
כבר כמה זמן שבכל פעם שפתחתי את ארון המטבח, ראיתי צנצנת מלאה של שיבולת שועל עושה לי עיניים ואומרת לי שהיא לא תהיה בתוקף לנצח, ואולי כדאי שאעשה איתה משהו (אז אוכל מדבר אלי לפעמים, אז מה. זה לא שאני עונה לו... הוא בלאו הכי לא מקשיב לי). אז לא היתה ברירה, יום אחד פשוט הייתי חייבת להכין מאפינס ועוגיות - שניהם עם שיבולת שועל.
לא היתה מטרה מיוחדת למאפינס האלה. פשוט מצאתי את המתכון לאחרונה והוא נראה לי מעניין, בעל פוטנציאל להיות קצת יותר בריא וקצת פחות מזיק קלורית משאר החוויות שלי במטבח. וכאמור - שיבולת שועל.
אז יצאו אחלה מאפינס, מאד מוצלחים בעיניי. הם גם מתמודדים יפה עם עניין ההקפאה-הפשרה שכפיתי עליהם ובזכותו אני יכולה לקחת איתי מאפין אחד לאוניברסיטה כל כמה ימים, על מנת לגוון את תזונת האנרג'י/טוסטעים הקבועה שלי.
אני אמנם חוזרת על מתכונים לעתים די רחוקות (יש כל כך הרבה עוגות בעולם שצריך לנסות, זה פשוט בזבוז להכין את אותה אחת שוב ושוב!), אבל אני כמעט בטוחה שאת המאפינס האלה אכין שוב בקרוב.


***
מאפינס שיבולת שועל ורסק תפוחים
מקור המתכוןBrown Eyed Baker

כמות: 12 מאפינס בגודל רגיל, בינוני, קראו לזה איך שתרצו

מצרכים:
1 כוס שיבולת שועל
1 כוס חלב (דל שומן לפי המתכון המקורי, אני באמת השתמשתי ב-1% כי זה מה ששותים אצלנו בבית, אבל זה לא באמת קריטי למי שלא היסטרי לגבי הערך הקלורי)
1/2 כוס רסק תפוחים לא ממותק - אני השתמשתי בגביע של 113 ג'
1 ביצה (2 חלבונים במקור, אבל התעצלתי להפריד ולא ידעתי מה אעשה עם שני החלמונים שהיו אמורים להישאר לי, אז השתמשתי בביצה שלמה במקום)
1/2 כוס סוכר חום (אני השתמשתי בחום כהה)
1 כוס קמח מלא
1 כפית אבקת אפיה (אני השתמשתי בקמח מלא תופח, אז ויתרתי על אבקת האפיה)
1/2 כפית סודה לשתיה
1/2 כפית מלח
אגוזים/צימוקים (לא חובה, אני ויתרתי)
1 כפית קינמון
1 כפית סוכר (השתמשתי בלבן, אפשר גם אחר)

אופן ההכנה:
1. משרים את השיבולת השועל בחלב למשך כשעה.


2. מחממים תנור ל-200 מעלות ומרפדים 12 שקעי מאפינס במנז'טים (או מרססים בשמן).
3. מערבבים שיבולת שועל וחלב עם רסק תפוחים וביצה, עד לקבלת תערובת אחידה (בגדול זה ייראה כמו שתערובת שיבולת השועל והחלב נראו קודם, רק מעט יותר דליל).


4. בקערה נפרדת מערבבים את החומרים היבשים - קמח, סוכר, אבקת אפיה, סודה ומלח.


5. מוסיפים את תערובת הרטובים ליבשים ומערבבים רק עד לקבלת תערובת אחידה. שימו לב לא לערבב יותר מדי - מומלץ לערבב בכף עץ או מטרפה ולא במיקסר.


6. אם רוצים, מקפלים פנימה אגוזים או צימוקים.
7. מחלקים את הבלילה בין 12 השקעים.
8 מערבבים את את הקינמון והסוכר וזורים מעט על כל מאפין.
9. אופים כ-20-25 דקות. אני אפיתי 21 דקות.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אז הכנתי את המאפינס, חילקתי ל-12 שקעים והכנסתי לתנור. ואז נזכרתי ששכחתי את תערובת הסוכר והקינמון. לשמחתי עברו רק שלוש דקות, אז פתחתי את התנור, הוצאתי את התבנית לכמה שניות, פיזרתי את התערובת מלמעלה והחזרתי לאפיה. ששש... אף אחד לא צריך לדעת מה קרה. אבל עכשיו סיפרתי, אז כנראה שנחשף הסוד. אוי. חבל.
  • משום מה החלטתי שיהיה הגיוני לשלב פיסטוקים במאפינס, אז על כמה נבחרים (ארבעה מתוך שנים עשר, אם אתם מתעקשים) פיזרתי פיסטוקים שלמים מעל לתערובת הסוכר והקינמון. זה יצא חביב מבחינת המראה ומיד אחרי האפיה אפילו היה טעים (זאת אומרת, אם הייתי מקלפת כמה פיסטוקים מעל המאפינס וטועמת, זה כנראה מה שהייתי אומרת. לא עשיתי את זה, כמובן. באופן כללי, אני לא אוכלת. כלום. אף פעם). אבל לאחר כמה זמן הפיסטוקים התרככו וממש לא הוסיפו לטעם. אולי אם הייתי קוצצת אותם לחתיכות קטנות יותר (טיפ מאמא..), הם היו משתלבים יותר טוב. תכלס, המאפינס מצוינים גם בלי הקישוט הזה.
  • דבר אחרון, כפי שציינתי - אפשר להקפיא את המאפינס ולהפשיר כשרוצים לאכול. אני מתארת לעצמי שאפשר לחמם קצת בתנור, אבל האמת היא שאם מוציאים מספיק זמן מראש, אין צורך - הם מפשירים מעולה בעצמם. חלק מהמאפינס לא הקפאתי, והם התחילו להתייבש קצת אחרי יום-יומיים, גם בקופסא אטומה, אבל עדיין נשארו טעימים.
זה מה שקורה כשאני מצלמת בפינת האוכל בשתים עשרה בלילה ונאלצת להשתמש בפלאש...

...וכך זה נראה למחרת בבוקר, במרפסת. ותודה לשמש על התמיכה הטכנית

22 בנובמבר 2010

עוגת פירורים בסגנון ניו יורק

אני לא יודעת למה העוגה הזו היא בסגנון ניו יורק. הייתי בניו יורק אמנם (פעמיים, ואם מישהו רוצה לממן לי את הפעם השלישית - זה יהיה מעולה, תודה), ועדיין לא התחברתי לשם. אבל ככה קוראים לה, אז מי אני שאתווכח.
לשם שינוי, אף אחד לא חגג יום הולדת. זו סתם עוגה לסוף השבוע (של לפני שלושה שבועות בערך, כן? אני פשוט לא מוצאת זמן להעלות מתכונים. מזל שהיום - התכוננו, זה מביך - התעוררתי קצת לפני שבע אפילו שהשעון המעורר מכוון לשמונה. מה לא בסדר איתי?!), אבל היא מעולה. ממש מעולה. בעיני, בכל אופן.
העוגה מיועדת לתבנית די קטנה, ובכל זאת בחרתי לחלק אותה לשתי תבניות אינגליש קייק (טעות!), אז שתי העוגות יצאו לי די נמוכות. מצד שני, כמות הפירורים עצומה. ענקית. לא משנה כמה טעמתי תוך כדי ההכנה (ו-clearly טעמתי), נשארו המון פירורים, במגוון גדלים. זה כל הכיף, לדעתי. בכל זאת, זו עוגת פירורים.
אז למי שבוחר להכין (בבקשה תבחרו. היא נראית פשוטה אבל היא טעימה לאללה. אתם יודעים, בסגנון ניו יורק.. מה זאת אומרת למה הכוונה? אתם לא יודעים מה זה סגנון ניו יורק? מוזרים..), הייתי הולכת על עוגה אחת ולא מחלקת לשני חלקים. ואם יש לכם שאריות פירורים שאתם לא יודעים מה לעשות איתם, המייל ומספר הטלפון שלי מופיעים פה משמאל. יש לי אוטו, אני מבטיחה להגיע מהר ולטפל בבעיה :-)


***
עוגת פירורים בסגנון ניו יורק
מקור המתכוןbrown eyed baker

כמות: במקור, תבנית מרובעת (אפשר גם עגולה) באורך (או קוטר, נו) 20 ס"מ. אני אפיתי בשתי תבניות אינגליש קייק, אפשר בכיף לאפות באחת. או שאפשר להקשיב לאופה חומת העיניים, להכפיל את המתכון ובהתאם לאפות בתבנית גדולה יותר. מה שכן, אני לא יודעת אם הייתי מכפילה גם את כמות הפירורים, אולי עובדת עם כמות וחצי..

מצרכים:
לציפוי הפירורים
1/3 כוס סוכר לבן
1/3 כוס סוכר חום כהה
3/4 כפית קינמון
1/8 כפית מלח
100 ג' חמאה מומסת, אך עדיין חמימה
3/4 1 כוסות קמח לעוגות (אני השתמשתי בקמח לבן רגיל, מה תגידו על זה?)

לעוגה
1/4 1 כוסות קמח לעוגות (שוב - אני. רגיל. הא!)
1/2 כוס סוכר לבן
1/4 כפית אבקת אפיה
1/4 כפית מלח
85 ג' חמאה, חתוכה לקוביות, רכה אך עדיין קרה
1 ביצה
1 חלמון
1 כפית תמצית וניל
1/3 כוס חלב (במקור זה buttermilk, סוג של רוויון. החלב ה"רגיל" שלי עבד מצוין. כנראה אפשר להשתמש גם בלא-אומרים-איכס-על-יוגורט)
אבקת סוכר, לזריה על העוגה המוכנה (לא חובה. אני ויתרתי, לא מחובבי הז'אנר. אבל כן הוספתי לציפוי הפירורים קרמל-צ'יפס)

אופן ההכנה:
1. מתחילים בפירורים: בקערה בינונית מערבבים סוכר לבן, סוכר חום, קינמון, מלח וחמאה.
2. מוסיפים קמח ומערבבים עם מרית או כף עץ, עד שהתערובת נראית כמו בצק סמיך ועבה (וואו, איזה תרגום עילג מאנגלית).


3. מניחים לתערובת להתקרר לטמפרטורת החדר, 10-15 דקות (מן הסתם אפשר להכין את העוגה בזמן הזה).
4. מחממים תנור ל-160 מעלות (אפשר היה לעשות את זה קודם, אבל לא חבל סתם לעייף אותו יותר זמן ממה שצריך?).
5. משמנים ומרפדים תבנית בנייר אפיה (או שלא).
6. מניחים בקערת המיקסר קמח, סוכר, אבקת אפיה ומלח. מפעילים אותו על מהירות נמוכה ומערבבים.
7. בזמן שהמיקסר פועל, מוסיפים את קוביות החמאה.
8. מוסיפים ביצה, חלמון וניל וחלב.
9. מעבירים את המיקסר למהירות בינונית-גבוההה וממשיכים לערבב עד שהבלילה בהירה ותפוחה, כדקה אחת.

הבלילה נראית קצת כבדה, אולי כי היא באמת קצת כזו..

10. מעבירים את הבלילה לתבנית ומשטחים לשכבה אחידה.


11. מפוררים את הפירורים לחתיכות בגודל אפונה (בערך, כן? חלק מהפירורים יהיו גדולים יותר, חלק פחות, זה כל הכיף. זה, והטעם שלהם) ומפזרים באופן אחיד על פני כל העוגה.


12. אופים עד שהפירורים מזהיבים וקיסם עץ הננעץ במרכז העוגה יוצא נקי, כ-35-40 דקות. אצלי זה לקח 39 דקות.
13. מקררים חצי שעה לפחות ולפני ההגשה זורים, אם רוצים, אבקת סוכר.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אני הוספתי לפירורים גם קרמל-צ'יפס, כפי שציינתי באחת מאלפי הערות הסוגריים למעלה. לא לפירורים עצמם, אלא מעליהם. ליתר דיוק: על כל אחת מהעוגות פיזרתי שכבת פירורים, מעליה צ'יפס, מעל עוד שכבת פירורים (אמרתי לכם שהיו הרבה) ולבסוף עוד קצת צ'יפס. הקרמל-צ'יפס התקשו קצת באפיה, אבל לא בקטע רע. הם היו טעימים. גם הפירורים היו טעימים. בא לי קצת פירורים. היי, נראה לי שנשארה עוגה אחת בפריזר. מיד אשוב...
  • אהההה הספקתי לסיים את הפוסט, אני בהלם! אני מקווה שכל הסובבים אותי מוכנים לשמוע על ההישג הזה בשבוע הקרוב. ולחשוב שרק אתמול בערב סיפרתי לחברה (כן, לך) משהו והשתמשתי במשפט בסגנון של "אם יש זמן שאני לא מעלה בו כלום, זה בין שבע לתשע בבוקר".השעה היא 07:59 - in your face, yesterday me!!
  • אוקיי, השעון מעורר התחיל לצלצל הרגע (כנראה שעברה דקה...), אני הולכת להתארגן ללימודים. חדו"א, אני באה! (note to self: אני צריכה לבדוק מה נסגר עם כל סימני הקריאה האלה על הבוקר. למה אני צועקת כל כך הרבה?)
 אז הקפה שלי נראה יותר כמו כוס חלב, אז מה?

11 בנובמבר 2010

קאפקייקס שוקולד (וקפה בתיאוריה)

והשבוע בפינתנו "למי יש יום הולדת הפעם?" - קאפקייקס. הסיבה: רציתי לאפות לשתי חברות שונות שחוץ מזה שהן נולדו בהפרש של כמה ימים (ושנתיים..), אין שום קשר ביניהן. את האחת ראיתי ביום כלשהו בערב (זו אותה חברה שהכנתי לה גם את עוגת השוקולד ובירה שחורה), ואת השניה למחרת בצהריים, באוניברסיטה.
זה גם ההסבר לחלק מהתמונות ה... אמנותיות, בואו נאמר, של הקאפקייקס. היה לי חלון של ארבע שעות (וזה אפילו לא החלון הכי ארוך שלי בשבוע!), אז חברה (אחרת מאלה שציינתי עד כה. לה יש יום הולדת בכלל במאי) ואני שיחקנו אותה סטייליסטיות אוכל, העמדנו את הקאפקייקס בשלל זוויות מטופשות וצילמנו כמה עשרות תמונות שלהם על רקע הקפיטריה של גילמן, הבניין של מדעי הרוח אצלנו. זה המקום אליו אני בורחת בכל פעם שאני רוצה להיזכר איך נראים אנשים נורמליים, ניגוד חד לאוכלוסיית הפקולטה שלי (בואו נגיד שאם הייתי משתתפת ב"יפה והחנון", כנראה שלא הייתי מלוהקת בתור היפה...).


בואו נחזור לקאפקייקס עצמם. כאמור: שתי חברות, שני זמנים, שני לוקיישנים ובחורה עצלנית אחת שהחליטה להכין כמה עוגות קטנות במקום שתיים גדולות. אותה בחורה גם התעצלה ללכת לסופר מתחת לבית ולקנות חמאה (חמאה... על מי אני עובדת. מתי בפעם האחרונה ראיתם חמאה בסופר? מחמאה..), אז היא חיפשה מתכון עם לכל היותר 150 גרם חמאה/מרגרינה, כולל הציפוי.
וראו זה פלא, היא - טוב טוב, אני - אני מצאתי מתכון אצל Joy the Baker (אחת הבלוגריות היחידות שאני אשכרה נהנית גם מהכתיבה שלהן, ולא רק מהמתכונים) המבטיח שנים עשר קאפקייקס, כולל ציפוי, ב-just one stick of butter. סטיק אחד זה 113.398 גרם - בערך :-) - שזה, כפי שגיליתי לאחר חישוב מאד מסובך, פחות מ-150 גרם. ווהו.
אז שיניתי מספר דברים. למשל, הגדלתי קצת את כמות החמאה, אני מודה. ועוד שינוי קטן מאד: במקור המתכון הוא לקאפקייקס וניל עם ציפוי וניל. הקאפקייקס שלי הם שוקולד עם ציפוי שוקולד. זניח לגמרי... ניסיתי להפוך אותם לקאפקייקס שוקולד-קפה, למען האמת, אבל מסתבר שהכנתי את הקפה החלש בעולם, אז הטעם שלו ממש ממש לא הורגש.
מפה לשם, יצאו אחלה קאפקייקס. העוגות עצמן לא מאד מתוקות ואני אישית מאד אהבתי את זה, בטח בניגוד לציפוי המתוק. אמנם הקאפקייקס יצאו פחות מרשימים מאלה שהכנתי פעם, בעיקר כי החלטתי להתנסות קצת יותר מדי עם פיות הזילוף שהיו לי בבית, אבל בסופו של דבר - בטח ביחס לכמות החמאה במתכון (ברוב המתכונים בהם נתקלתי עד כה, רק בציפוי יש לפחות 150 גרם חמאה. בהנחה שהציפוי מבוסס על חאמה ולא על גנאש מוקצף), מדובר במתכון מנצח.
ועוד משהו: הגיוני שהשתמשתי עד כה עשר פעמים במילה קאפקייקס? אוי, אחת עשרה.

***
קאפקייקס שוקולד(-קפה) בציפוי שוקולד
מקור המתכון: מבוסס בגדול על המתכון של Joy the Baker, עם מספר שינויים והתאמות שלי (כאמור, במקור אין שם בכלל שוקולד)

כמות: 12 קאפקייקס

מצרכים:
3/4 כוס קמח לבן
1/4 כוס אבקת קקאו
3/4 כוס סוכר לבן
1 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית סודה לשתיה
קורט מלח (1/4 כפית, נגיד)
50 ג' חמאה
1/2 כוס חלב
1 ביצה
1/2 כפית תמצית וניל

לציפוי
1 כוס אבקת סוכר
1 כוס שוקולית
90 ג' חמאה
2 כפות חלב
1/4 כפית תמצית וניל

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. שמים בקערת המיקסר קמח, קקאו, סוכר, אבקת אפיה, סודה, מלח וחמאה ומקציפים עד שהתערובת אחידה וחולית.



3. מוזגים בהדרגה חצי מהחלב (1/4 כוס) וממשיכים לערבב, רק עד שהתערובת אחידה.


4. בקערה נפרדת טורפים את הביצה, תמצית הווניל ושאר החלב.


5. מוזגים את תערובת הביצה לתוך תערובת הקמח ומערבבים, עד לקבלת תערובת אחידה וחלקה. זהירות - לא לערבב יותר מדי!


6. מחלקים את התערובת בין 12 שקעי תבנית מאפינס מרופדים במנז'טים.


7. אופים 20-25 דקות, או עד שקיסם הננעץ במרכז הקאפקייק יוצא נקי. אני אפיתי 22 דקות.
8. נותנים לקאפקייקס להתקרר קצת בתוך התבנית ואז מחלצים אותם משם ונותנים להם להתקרר לגמרי.


9. לציפוי: מקציפים את החמאה במיקסר על מהירות נמוכה-בינונית כדקה - עד שהיא חלקה וקרמית.
10. מנפים פנימה (כן, חשוב לנפות) את אבקת הסוכר והשוקולית וממשיכים להקציף באותה מהירות עוד כשתי דקות, עד שהתערובת בהירה ותפוחה.



11. מנמיכים את מהירות המיקסר, מוסיפים את החלב ותמצית הווניל בזרם איטי וממשיכים להקציף עוד חמש דקות לפחות. ככל שמקציפים יותר, התערובת תהיה תפוחה יותר (במובן ה-fluffy והטוב של המילה).


12. מצפים את הקאפקייקס על ידי שקית זילוף או מורחים את הציפוי בעזרת כף.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אוקיי, אז למה אני מתעקשת לקרוא לקאפקייקס האלה שוקולד וקפה? מה שעשיתי זה ככה: הכנתי קפה ממש ממש חלש (כפית שטוחה של קפה עם חצי כוס מים חמים בערך) והוספתי כמה כפיות ממנו (התחלתי בחמש ואז הוספתי עוד חמש) לבלילה, ליתר דיוק לתערובת הביצה (שלב 4). אחר כך הוספתי עשר כפיות גם לציפוי (יחד עם החלב והווניל), אבל בשני המקרים הקפה לא הורגש. אני חושבת שאפשר להכין קפה יותר חזק, אם רוצים, אם כי הקאפקייקס מעולים גם כ"סתם" שוקולד.
  • למען האמת הוספתי יחד עם הקפה גם כף קלואה ושתי כפות פצפוצי שוקולד (רק לקאפקייקס עצמם, לא לציפוי), אבל גם כאן - זה לא הורגש. לא יודעת בעצם, אולי השוקולד כן השפיע על הטעם, אבל בתוצאה הסופית אי אפשר היה להרגיש שיש פצפוצים בפנים, הם כנראה נמסו. בפעם הבאה נראה לי שפשוט אפזר קצת פצפוצים מעל הציפוי. גם יותר יפה וגם, סביר להניח, יותר מורגש מאשר בתוך הבלילה.
  • במתכון המקורי משתמשים בציפוי בשתי כוסות אבקת סוכר, אבל רציתי ציפוי שוקולד. במקור תכננתי להמיס שוקולד מריר, לפי כמה מתכונים שראיתי ב-Joy of Baking (כן, Joy of Baking ו-Joy the Baker זה קצת מבלבל, אבל אלו שני דברים שונים..), אבל הייתי ממש ממש בלחץ זמן, אז ויתרתי והלכתי על אלתור - החלפתי כוס אחת של אבקת הסוכר בשוקולית. לא הייתי בטוחה איך זה יצא, אבל החלטתי להמר, מתוך שכנוע עצמי ש"שוקולית זה כמו אבקת סוכר.. רק בטעם שוקולד". ובסוף זה באמת הצליח - אוטוסוגסטיה, בייבי!
  • בכל אופן, חשוב לנפות גם את אבקת הסוכר וגם את השוקולית, כדי שהציפוי יהיה קרמי ולא גושי בסוף.


***
טוב, לסיום אני חייבת שניה לכתוב על משהו לא קשור: מכירים את יוטיוב? זה אתר קטן וחביב כזה, אפשר להעלות אליו סרטונים. לדעתי יש לו פוטנציאל... בכל אופן, יש תוכנה חדשה ומגניבה להעלאת סרטונים ליוטיוב. קוראים לה TubeShack והיא חינמית.
גילוי נאות: המפתח של טיובשאק הוא אחי. לא "אחי" במובן של "מה קורה, אח שלי", אלא במובן של "יש לנו את אותם אמא ואבא. ואחות". אבל באמת שבלי שום קשר, זו אחלה תוכנה, נוחה מאד ו.. טוב, אני לא אמשיך להלל אותה, כי זה סתם ייראה מוגזם ולא אמין. אגב, אם אתם לא סומכים עלי, הפתרון הכי הגיוני זה לבדוק אותה בעצמכם ;-)
קיצור - אני מאד ממליצה להיכנס לאתר של התוכנה ולהוריד אותה, בעיקר כי אחי יתן לי שקל על כל כניסה ושני שקלים על כל הורדה. הוא אמנם לא יודע את זה עדיין, אבל הרגע החלטתי שזה מה שיקרה. זה פשוט מרגיש לי נכון....

7 בנובמבר 2010

עוגת שוקולד ובירה שחורה

אוקיי, רק לי זה מרגיש כאילו כל שבוע אני אופה לכבוד יום הולדת של מישהו אחר? לא שאני מתלוננת, חלילה, סתם מציינת עובדה שלא מעניינת אף אחד חוץ ממני. אבל לבלוג קוראים מורקייק, ואני מור, אז זכותי!
בקיצור, הפעם אפיתי לכבוד חברה טובה מהצבא. העוגה יצאה ממש יפה (היי צניעות, אני לא פנויה היום. חזרי מחר בבקשה. תודה) וטעימה (אם מתעלמים מזה שהציפוי יצא קצת מלוח. אני די בטוחה שהוא לא היה אמור לצאת ככה, אבל היי - היו אנשים שאהבו את זה. טוב, "אנשים" זו הדרך שלי לומר "אני". אני אהבתי את הציפוי המלוח. שאר הנוכחים פחות...). האמת שיצא ממש מעולה בסוף - עם כל זה שהיא חגגה במקום הכי צפוף בתל אביב בערב הכי עמוס אי פעם (ותודה לכל הזמרים המזרחיים ופליטי "הישרדות" למיניהם שכיבדו אותנו בנוכחותם), איכשהו הצלחנו לחלץ את העוגה מחדר הקירור בו שמרו לנו אותה בזמן ובדיוק בחצות כלת יום ההולדת קיבלה את העוגה שלה, כולל נרות והכל (אני משערת שאפשר להבין שהיא חגגה בערב שלפני יום ההולדת שלה ולא ביום עצמו, נכון? בגלל זה כל העניין של חצות מרגש אותי. סתם, הערה שהיה חשוב לי לחלוק). ווהו!
בואו נדבר שניה על העוגה עצמה - הציפוי, כפי שציינתי, עשה צרות. אבל באמת שהאחריות על מה שקרה היא שלי, במאה אחוז. בפעם הבאה שארצה להפחית מכמות אבקת הסוכר בציפוי כלשהו, ללא ספק אחשוב פעמיים. אבל אם שמים את זה בצד, העוגה עצמה מצוינת ועשירה מאד, בניגוד מוחלט לקלות הכנתה.
אבל בסופו של דבר, מה שאני הכי גאה בו זה התבנית. קניתי תבנית חד פעמית נאה למדי לטובת אחסון העוגה שלי (אני עדיין בטראומה מיום ההולדת של חברה אחרת לפני שנתיים. בערב אחד איבדתי את התבנית בה הכנתי והבאתי את העוגה ואת המעיל איתו הגעתי. התבנית ככל הנראה נזרקה. והמעיל? נעלם כלא היה. כנראה מישהי אימצה אותו לעצמה. היה דצמבר. ההליכה לאוטו לא היתה כל כך נעימה. בכל אופן, מאז עברתי לתבניות חד פעמיות). אבל התבנית היתה מאד מאד גבוהה, והעוגה קצת פחות. אז לקחתי מספריים ובדרך נס הצלחתי - אני, הבחורה הכי פשוט מוכשרת בעולם - להשיג שני דברים: קודם כל, לא פצעתי את עצמי אפילו קצת. דבר שני, הפכתי את התבנית העגולה לכתר חגיגי. בערך. תכלס, אני חושבת שבראש שלי זה יצא יותר יפה מבמציאות. אבל מציאות זה לחלשים. אני מעדיפה את הגירסא שלי.


טוב, נראה לי שאפשר לעבור למתכון, אבל לפני זה - אני קוראת שוב ושוב את הפסקה הקודמת ופשוט מזועזעת מהחיבור הלא הגיוני בין סיפורים, התחביר המוזר ובאופן כללי הבלאגן שיש שם. מצד שני, אני לא מצליחה לגרום לעצמי למחוק אותה. אני עייפה. נראה לי שאני צריכה לישון קצת. מסתבר שקורס בתורת המשחקים עד שמונה בערב does not become me.


***
עוגת שוקולד ובירה שחורה
מקור המתכוןFood Gal. המתכון עצמו נמצא כאן.

כמות: תבנית עגולה בקוטר 25 ס"מ (10 אינץ' במקור), אז בעקרון 24-26 ס"מ זה סבבה.

מצרכים:
2 כוסות בירה שחורה
1 כוס אבקת קקאו
100 ג' חמאה
1/4 1 כוסות סוכר לבן
1/2 כוס דחוסה סוכר חום כהה
2 כוסות קמח לבן
1/4 1 כפיות סודה לשתיה
1 כפית מלח
2 ביצים

לציפוי פאדג' בירה שחורה
57 ג' שוקולד מריר מומס, בטמפרטורת החדר (כן, יכולתי לכתוב 60 ג' ולא להיות מעצבנת. אבל לא עשיתי את זה)
100 ג' חמאה רכה
1 כפית מלח
1/4 כוס בירה שחורה
2/3 כוס אבקת קקאו
1/2 2 כוסות אבקת סוכר (אני השתמשתי ב-100 ג', שזה קצת פחות משתי כוסות. אם אתם לא רוצים ציפוי מלוח, לכו על הכמות המקורית)

אופן ההכנה:
1. מערבבים על הכיריים בירה שחורה, קקאו וחמאה עד שהחמאה נמסה (לי זה לקח בערך עשר דקות).


2. מוסיפים את שני סוגי הסוכר ומערבבים עד שהם נמסים ולא נותרים גרגרי סוכר. מסירים מהאש ומקררים.
3. מחממים תנור ל-160 מעלות.
4. בקערה גדולה מנפים קמח, סודה ומלח (גילוי נאות: רק לאחר שהתחלתי להכין את העוגה גיליתי שאין לי סודה, אז השתמשתי באבקת אפיה במקום. לא נראה לי שאמורים לעשות את זה, אבל לעוגה שלי לא היו תלונות).
5. בקערה קטנה טורפים את הביצים ולאחר מכן מוסיפים אותן לתערובת הקקאו שהתקררה בינתיים ומערבבים, עד שהתערובת אחידה.
6. מקפלים בעדינות את תערובת הקמח לתוך תערובת הקקאו. הבלילה תישאר מעט גושית וזה בסדר - אין לערבב יותר מדי, על מנת לא לפגוע במרקם העוגה.


7. מוזגים את הבלילה לתוך התבנית ואופים 35-40 דקות או עד שקיסם או סכין חד הננעץ בתוך העוגה יוצא נקי, כאשר במהלך האפיה יש לסובב את התבנית לטובת אפיה אחידה של העוגה. אני, אגב, אפיתי 45 דקות.
8. מעבירים את התבנית לרשת על מנת שתתקרר לגמרי. לאחר מכן משחררים את דפנות העוגה מהתבנית והופכים אותה על הרשת (השלב הזה לא מרגיש לי חובה, למען האמת. חוץ מהעניין הזה של לתת לעוגה להתקרר, מן הסתם).
9. להכנת הציפוי: מכניסים למעבד המזון את כל החומרים - שוקולד, חמאה, מלח, בירה, קקאו ואבקת סוכר. מפעילים את מעבד המזון בפולסים קצרים עד לקבלת ציפוי מבריק וחלק.



10. מורחים את הציפוי בעזרת מרית בשכבה אחידה (אני העדפתי לזלף אותו).
11. נותנים לציפוי להתייצב ומגישים, מומלץ עם כדור גלידת וניל.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • בפעם המאתיים - אל תגעו בכמות אבקת הסוכר בציפוי. מניסיון. אלא אם כן אתם מכינים את העוגה בשבילי, ואז אתם יכולים לשחק עם הכמויות. ציפוי שוקולד מלוח זה טעים. בעיניי, כמובן.
  • לצערי הרב הציפוי לא הספיק לי לקישוט כל העוגה (מה? מי בכלל אמר שטעמתי ממנו שוב ושוב במהלך ההכנה?), אז המסתי 40 ג' שוקולד מריר (סתם כי זה מה שנשאר לי אחרי שלקחתי 60 ג' לציפוי), שפכתי אותו באמצע העוגה ופיזרתי מלמעלה סוכריות צבעוניות. זה דווקא יצא נחמד, כך העוגה נראתה קצת יותר יום-הולדתית. אם כי ברור שהייתי מעדיפה שהציפוי יספיק לי לכל העוגה. אגב, היה ממש ממש קשה (טוב, בלתי אפשרי) לחתוך את השוקולד המומס לאחר שהוא התקשה.
  • אגב, בטעם הסופי לא ממש מרגישים את הבירה השחורה (איזה טעם, בעצם, יש לבירה שחורה? אולי כדאי שאטעם מתישהו, סתם כדי לדעת...). כפי שציינתי בהתחלה, מתקבלת עוגה עשירה, כהה ולחה (זה דבר טוב, אפילו שזה נשמע רע), מוצלחת מאד לדעתי האישית.

היה צפוף וחשוך. איכות התמונות בהתאם... (החלק המביך באמת הוא
שעשרים התמונות שצילמתי בבית, לפני שיצאתי לאירוע, הן אפילו יותר גרועות)