> מרץ 2010 | Morcake

30 במרץ 2010

קרמבל תפוחים ומצות

זה אמנם נשמע קצת מוזר, בכל זאת.. קרמבל תפוחים זה טעים, אבל מצות במקום פירורי בצק? אל דאגה, זה יוצא טוב. טוב מאד. מבין שלושת קינוחי החג שהכנתי, הקרמבל ניצח ובגדול. מסכן, אפילו לא שרד את הערב.
על איך שאני מקלפת וחותכת תפוחים אפשר לצלם סרט המשלב קצת מכל ז'אנר - דרמה, קומדיה, מתח, אקשן, אימה, הכל יהיה שם. בתפוח הראשון והשני הורדתי את רוב הפרי יחד עם הקליפה. בשלישי כבר הרגשתי שאני מתחילה להשתפר, וברביעי חלה רגרסיה. אחרי השישי נשמתי לרווחה ושמחתי שהפעם, דם לא היה חלק מהתהליך (גם צפרדע וכינים לא, למקרה שתהיתם), רק כמה שריטות קלות (אבל רחמים עצמיים בשפע. אתם צודקים, אני באמת גיבורה!). משלב זה ההכנה כבר היתה קלה למדי והתוצאה - מפתיעה מאד (לטובה, ברור).
אגב, איכשהו יצא לי הפעם מתכון מצולם, play-by-play. לא יודעת למה, זה בטח לא נובע מקושי המתכון. אולי סתם כי התמונות יצאו יחסית סבירות, וכל התמונות האחרות שצילמתי בימים האחרונים יצאו מטושטשות להחריד.

כן, כך נראו התפוחים הקלופים שלי.. יש לי עוד הרבה מה ללמוד, אה?

***
קרמבל תפוחים ומצות
מקור המתכון: ifeel

כמות: תבנית זכוכית עגולה בקוטר 26 ס"מ

מצרכים:
6 תפוחי גרני סמית', קלופים (במקרה אני יודעת שבאמת השתמשתי בגרני סמית', אבל לרוב אין לי מושג באיזה זן תפוחים אני משתמשת ולמרות זאת העוגה יוצאת טוב, אז לא בטוחה שזה כזה קריטי)
מים ומיץ לימון להשריה (אני סחטתי חצי לימון)
2 שקיות סוכר וניל
2 כפות סוכר חום
2 כפות דבש
2 מצות מפוררות לחתיכות קטנות מאד
1/2 כוס סוכר (השתמשתי בלבן, אני משערת שאפשר גם חום. בעצם, אולי אפילו עדיף. אוף)
1/2 כוס שקדים, מולבנים ופרוסים
1/4 כפית קינמון
100 ג' חמאה, מומסת (אני השתמשתי במחמאה, כדי שהקרמבל יהיה פרווה)

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. חותכים את התפוחים לקוביות קטנות מאד (לפי המתכון המקורי פורסים אותם דק מאד, אני העדפתי קוביות).
3. מניחים את התפוחים בקערה עם מים ומעט מיץ לימון ומסננים.

4. מוסיפים לתפוחים סוכר וניל, סוכר חום ודבש ומערבבים.

5. בקערה נפרדת מערבבים שברי מצה, סוכר, שקדים וקינמון.

6. מוסיפים את החמאה ומערבבים עד שהיא נספגת.

7. מפזרים את התפוחים בשכבה אחידה, פחות או יותר, בתבנית גדולה (רצוי לשמן אותה מעט בחמאה או ספריי שמן).

8. מכסים בתערובת ה"פירורים" - שוב, שכבה אחידה עד כמה שאפשר.

9. מטפטפים מלמעלה את הנוזל שנותר בקערת התפוחים (יש לי הערה הקשורה לסעיף זה, ראו בהמשך).
10. אופים ב-20 דקות, עד הזהבה (המאפה שלי לא ממש הזהיב, אך לא נרשמו תלונות בקרב הסועדים).


הערות/תוספות/שדרוגים:
  • קודם כל - המתכון המקורי מיועד לשמונה כלים אישיים ולא לתבנית אחת גדולה. יכול להיות שזמן האפיה אמור להשתנות אם אופים הכל ביחד, אך כאמור - אני נשארתי עם עשרים דקות ויצא טוב.
  • לגבי כל עניין השריית התפוחים במים ולימון - לא ממש ידעתי מה זה אומר, אז הנחתי את קוביות התפוחים בקערה, מילאתי אותה במים וסחטתי מעל חצי לימון. כדאי לנסות להימנע מכך שגרעיני הלימון יפלו לתוך הקערה. וכדאי גם שאזכור את זה בפעם הבאה... סתם, בסוף הוצאתי את כל הגרעינים שנפלו לתוך הקערה. אני מקווה..
  • בכל אופן, רק אחרי ששפכתי לכיור את כל מי הלימון מקערת התפוחים נזכרתי שבהמשך המתכון צריך להשתמש בנוזל מהקערה. לשמחתי, עוד לפני כן החזרתי את התפוחים לקערה המקורית אשר עוד היתה מעט רטובה. הסוכר והדבש התערבבו עם הנוזלים שהגירו (מילה נוראית!) התפוחים וכך קיבלתי מעין רוטב. אני לא יודעת אם זו היתה כוונת המתכון, או שמי הלימון היו אמורים להיות חלק יותר דומיננטי בנוזל הזה (במילים אחרות, אולי הייתי אמורה לשמור אותם ולא לשפוך בברוטליות?). נראה לי שלא, אבל היה לי חשוב בכל זאת לחלוק עמכם את התקרית הזו, כיוון שלא הייתי רוצה, חלילה, להסתיר מידע.
  • כדאי מאד להגיש את הקרמבל חם, יחד עם כדור גלידה (רצוי וניל, אבל משהו איכותי.. בן אנד ג'ריז, האגן דאז.. ארוחת חג, זה הזמן להשקיע). אפשר להכין מראש (אם כי רצוי באותו היום, גג יום קודם.. אני הכנתי כמה שעות לפני הארוחה) ולחמם מעט (בתנור, בטח בתנור) לפני ההגשה.
  • ועוד משהו אחרון וכנראה לא באמת כל כך חשוב - אני העדפתי קודם כל להכין את השכבה העליונה של הקרמבל, כלומר המצות עם החמאה ושאר העניינים, ורק אז לקלוף ולחתוך את התפוחים, סתם כי לא רציתי שהם יעמדו יותר מדי זמן ויתחילו להשחיר בטעות (אם כי מיץ הלימון אמור היה למנוע זאת  בכל מקרה).
  • טוב, עכשיו באמת הסוף - כן, זה יתפרק לכם במהלך ההגשה. אין אפשרות לחתוך חתיכה "יפה" של קרמבל. פשוט לוקחים כף ומניחים ערימת תפוחים וקצת פירורים על הצלחת. ככה זה. המראה המרושל הוא חלק מהקסם של הקינוח הגאוני הזה...


26 במרץ 2010

עוגיות שיבולת שועל וקינמון

השם המלא של העוגיות האלה הוא עוגיות "לא הכנתי כלום כבר שלושה שבועות והייתי בקריז של אפיה, אז זרקתי לקערה את כל מה שהיה לי במטבח והכנסתי לתנור". נכון, קצת פחות מתגלגל על הלשון, אבל מתאר את העוגיות האלה לא פחות טוב משמם ה"אמיתי". יכולתי לקרוא להן גם עוגיות גרנולה. או עוגיות חמאת בוטנים. אולי עוגיות תבלינים. באמת שיש בהן בערך כל מרכיב אפשרי. אז למה דווקא שיבולת שועל וקינמון?
לגבי שיבולת השועל, כשהחלטתי להכין עוגיות, זה היה הדבר הראשון והיחיד שידעתי מראש שהולך להיכנס לתערובת. והקינמון - בסופו של דבר, מרוב טעמים שונים, לא ממש מרגישים שום דבר חוץ ממנו, לכן החלטתי לתת לו את הכבוד הראוי ולכלול אותו בשם.
בשורה התחתונה - יחסית לזה שאלה העוגיות הראשונות שהן תוצאה של אלתורים שלי ולא של מתכון מסוים (אם כי שאבתי השראה מעוגיות גרנולה מתוך ה"האוצר של על השולחן"), אני די מרוצה. המרקם יצא לא רע בכלל (פירוט בהמשך), העוגיות מתוקות אבל לא מאד, הקינמון טיפה מורגש מדי אבל חובבי הז'אנר (ואני ביניהם) לא התלוננו ובסך הכל - איזה כיף, המצאתי מתכון!


***
עוגיות שיבולת שועל וקינמון
מקור המתכון: אני!!! ותודה לעוגיות הגרנולה עם שוקולד צ'יפס של ג'וי פיטרסון ("האוצר של על השולחן") על קווי המתאר...

כמות: 16 עוגיות בגודל של כף מדידה + מאפה בקוטר 21-22 ס"מ בעל מרקם מעט יותר עוגתי

מצרכים:
1 כוס סוכר חום דמררה
100 ג' חמאה/מחמאה
1 ביצה
1/4 כפית תמצית וניל
1/2-3/4 כף פרנג'ליקו (ליקר אגוזים)
1 כוס שיבולת שועל
1 כוס קמח לבן
1 שקית אינסטנט פודינג וניל
1 כף אבקת נוגט
1/2 כף אבקת אפיה
1/4 כפית פלפל לבן
1/2 כפית קינמון
1-2 כפיות דבש
2 - 1/2 1 כפות חמאת בוטנים

לציפוי
1 שקית סוכר וניל
1 כפית קינמון
1/2 כפית גדושה אבקת נוגט

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. מקציפים במיקסר סוכר וחמאה כ-7 או 8 דקות.
3. מוסיפים ביצה, תמצית וניל וליקר ומערבבים עד שהתערובת אחידה.
4. בקערה נפרדת מערבבים שיבולת שועל, קמח, אינסטנט פודינג, נוגט, אבקת אפיה, פלפל לבן וקינמון.
5. מוסיפים את החומרים היבשים לקערת המיקסר ומערבבים.
6. מוסיפים דבש וחמאת בוטנים ומערבבים לתערובת אחידה.
7. מגלגלים כדורים קטנים מהבצק ומניחים על תבנית אפיה (ראו הערה בהמשך לגבי שלב זה). אין צורך לרווח אותן יותר מדי, הן לא מתפשטות במהלך האפיה.
8. בקערה קטנה או כוס מערבבים סוכר וניל, קינמון ונוגט.
9. "מטביעים" צד אחד של כל עוגיה בתערובת הנ"ל. אם צריך, מגלגלים אותה קצת כך שהציפוי יידבק אליה. מחזירים את העוגיה לתבנית, כאשר הצד המצופה למעלה.


10. אופים כ-18 דקות, עד שהעוגיות משחימות (בעיקר הציפוי) אך עדיין מעט רכות למגע (כדאי לבדוק אותן עוד קודם, זה יכול לקחת פחות זמן).

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • קודם כל, יש משהו מאד מיוחד (או מוזר, הכל עניין של השקפה) בעוגיות האלה: אפשר להוציא או לשנות כמעט כל אחד מהרכיבים, וזה עדיין יהיה בסדר. כפי שציינתי בהתחלה (לא יותר משלושים פעמים..), הטעם הדומיננטי ביותר הוא הקינמון (למען האמת, גם הפלפל מורגש לעיתים). למשל:
    • את שיבולת השועל לא מרגישים בכלל, אפשר להגדיל את הכמות (אם כי אולי אז העוגיות תהיינה יבשות מדי).
    • הדבש וחמאת הבוטנים מופיעים פה בכמות מזערית בלבד, סתם כי זה מה שהיה לי בבית - גם כאן אפשר להגדיל את הכמות (אם כי יותר דבש, מן הסתם, יניב עוגיות מתוקות יותר). אין ספק שאני בשמחה הייתי מוסיפה חמאת בוטנים.
    • אפשר לוותר על הפרנג'ליקו או להחליף בליקר אחר. במקור רציתי בכלל להשתמש בסירופ מייפל אבל קצת הקשתה עלי העובדה שלא היה מייפל בבית.
    • אינסטנט וניל - אני באמת באמת לא יודעת אם זה תרם משהו, אבל היו לי כמה שקיות בבית ופחדתי שהן יתקלקלו, אז יאללה לתערובת.
    • אפשר להוסיף תבלינים אחרים, למשל אגוז מוסקט, או להוריד את הפלפל והקינמון. גם הנוגט לא חובה, אגב. בקיצור, קחו קמח, חמאה, ביצה וסוכר ושחקו עם התוספות כאוות נפשכם.
  • אוקיי, לגבי גלגול העוגיות: לא יודעת למה, החלטתי לקחת כף מדידה, לשמן אותה קצת ולראות מה קורה. אז מילאתי כף כזו בבצק, הפכתי ודפקתי אותה קצת על הקערה עד שהבצק השתחרר מהכף ונפל לתוך היד שלי. זה נשמע הרבה יותר ידידותי לסביבה ומהיר ממה שזה היה בפועל, כי הייתי צריכה לשמן את הכף כמה פעמים במהלך התהליך ועדיין לא תמיד יצאה לי צורה מושלמת - וזה בטח לא קרה מהר, אבל כשיוצאת עוגיה אחת יפה זה דווקא די נחמד. בשלב זה אתם יכולים לשאול את עצמכם אחת משתי שאלות: הראשונה, למה לא להשתמש פשוט בכף גלידה קפיצית? שאלה מצוינת. התשובה היא שהכף שיש לי בבית לא יודעת שהיא כזו ומשום מה הבינה שהתפקיד שלה הוא לקחת בצק, להדביק אותו אליה ולוודא שהוא לא יעזוב לעולם. השאלה השניה היא למה, לעזאזל, לעשות את כל זה ולא לגלגל פשוט כדורים מהבצק הדי-נוח-לעבודה הזה? וואלה לא יודעת, האמת שבדיעבד זו כנראה באמת האופציה היותר טובה.
  • האמת שאחרי שמילאתי תבנית בעזרת כף המדידה, הייתי כל כך מותשת מהמאמץ שלא הייתי מסוגלת להמשיך עם עניין העוגיות. אז לקחתי את הבצק שנשאר ושיטחתי אותו על תבנית נוספת לעיגול (בערך..) בקוטר 21-22 ס"מ. מלמעלה פיזרתי את מה שנשאר לי מתערובת הציפוי ואפיתי 15-16 דקות. המרקם של המאפה הזה יצא קצת יותר של עוגה מאשר של עוגיות - פחות פריך אבל עדיין טעים.



8 במרץ 2010

טראפלס בצק עוגיות שוקולד צ'יפס

אין הנחתום מעיד על עיסתו, אך בהחלט מותר לו לטעום ממנה. או במקרה שלי, לאכול חצי ממנה ישירות מתוך הקערה של המיקסר, בלי להתעכב על זוטות כמו אשכרה לאפות את הבצק.
אין מה לעשות, בצק עוגיות זה פשוט טעים. זו עובדה. לא סתם נוצר הרעיון הגאוני לגלידה בטעם זה. ותודה לבן אנד ג'ריס שהביאונו עד הלום (כן, בדקתי, הם היו הראשונים לייצר את הגלידה הזו. מסתבר שהרבה דברים טובים נולדו בשנת 1986).
הבעיה בבצק עוגיות לא אפוי היא הביצים הנאות. סלמונלה וכאלה, לא נעים. אז מה עושים? טוב ששאלתם. לא מזמן נתקלתי בבלוג Love and Olive Oil במתכון לטראפלס בצק עוגיות ללא ביצים. על המזל יצא שהחלטתי להכין את המתכון יום לפני הגמר של "האח הגדול". אמנם זה דרש מעט לחץ פיזי מתון (בעיקר כי לא עקבתי אחרי התכנית בשום צורה), אך בסוף השתכנעתי להצטרף לערב הקרנה עם חברים, ולשמחתי הטראפלס התאימו בול אחרי שניצלים וצ'יפס מעולים והמתיקו את רגע ההכרזה של אלירז כזוכה הגדול של העונה (אם כי אני מכירה כמה אנשים שהרגע הזה היה מספיק מתוק עבורם גם ככה).
בכל אופן, אני פונה אליכם בכל לשון של בקשה - אל תמתינו לגמר הריאליטי הבא. הכינו את הטראפלס האלה עוד היום ולא תצטערו. אם להאמין לחזאים, הימים הקרובים אמורים להיות שרביים כמו שהיה היום. אז מה יותר מתאים למזג אוויר כזה מכדורים קטנים של אושר מתוק וקריר?


***
טראפלס בצק עוגיות שוקולד צ'יפס
מקור המתכוןLove and Olive Oil, תרגום לעברית ושינוי קטן שלי

כמות: 56 כדורים. נראה לי שבקלות יכלו לצאת לי שישים, אם היתה לי טיפה של משמעת עצמית. אבל אין לי..

מצרכים:
1/2 2 כוסות קמח לבן
1 כפית מלח
1/4 כפית סודה לשתיה
200 ג' חמאה/מרגרינה, בטמפרטורת החדר
3/4 כוס סוכר לבן
3/4 כוס סוכר חום (אני השתמשתי בדמררה)
1 כפית תמצית וניל
1/3 כוס חלב
1 כוס שוקולד צ'יפס

לציפוי
650 ג' שוקולד מריר (זוועה, אני יודעת. יש הסבר בהמשך)
6 כפות שמן קנולה

אופן ההכנה:
1. מקציפים במיקסר את החמאה עם שני סוגי הסוכר במהירות בינונית, עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה.
2. מוסיפים חלב ותמצית וניל.
3. מוסיפים קמח, סודה ומלח ומערבבים במהירות נמוכה עד לקבלת תערובת אחידה.
4. מוסיפים את השוקולד צ'יפס ומערבבים (אני אוהבת לערבב ידנית בשלב הזה, אבל לשיקולכם).


5. מכסים בניילון נצמד ומקררים כשעה (אני לא התאפקתי והמתנתי 45 דקות בלבד, וזה היה בסדר גמור).
6. יוצרים מהבצק כדורים קטנים ומסדרים אותם על גבי תבנית מרופדת בנייר אפיה. הקטע הטוב הוא שלא אופים את הכדורים, אז אין צורך לרווח אותם - לי נכנסו כל 56 הכדורים בתבנית אחת.


הדרך שלי להראות לאיזה גודל גלגלתי את הכדורים...

7. מקפיאים כחצי שעה.
8. ממיסים את השוקולד המריר ורק לאחר שהוא נמס לגמרי מערבבים פנימה את השמן. מצננים מעט ולאחר מכן מעבירים את השוקולד לכלי עמוק יחסית ונוח לטבילה. המלצה שלי: כוס פלסטיק חד-פעמית. זה אמנם פחות ידידותי לסביבה, אבל זו רק כוס אחת... והיא תחסוך לכם הרבה סבל כשתעשו כלים אחר כך ותנסו לגרד את השוקולד הקשה ללא הצלחה.
9. נועצים קיסם או מזלג בכל כדור וטובלים בשוקולד. מחזיקים את הכדור המצופה (אפשר כבר לקרוא לו טראפל, לא?) מעל הכוס כדי ששאריות השוקולד יטפטפו חזרה פנימה. אפשר, אפילו רצוי, להקיש מעט בעזרת הקיסם על גבי הכוס על מנת לעזור לשוקולד העודף לחזור לכוס.
10. השוקולד מתקשה תוך מספר שניות. בשלב זה ניתן להחזיר את הטראפל לתבנית ולעבור לכדור הבא.


הערות/תוספות/שדרוגים:
  • קודם כל, אני יודעת שכמות השוקולד לציפוי מטורפת. במתכון המקורי פשוט ממיסים שוקולד וטובלים אותו, כפי שמתואר. אני החלטתי להוסיף לו שמן (כפי שניתן להבין, בערך כף שמן לכל 100-150 ג' שוקולד) בהשראת הקרמבואים של קרין גורן. אבל שיטת הציפוי - טבילת כל כדור בצק בשוקולד - גרמה לי להזדקק להמון שוקולד. התחלתי עם 200 ג', אבל זה הספיק רק לעשרים כדורים. 250 ג' נוספים הספיקו לעוד תשעה עשר כדורים (יותר שוקולד, פחות כדורים.. מוזר). לבסוף השתמשתי ב-200 ג' אחרונים על מנת לצפות את שבעה עשר הכדורים שנותרו לי. כמובן שרק בעת ציפוי כדורי הבצק האחרונים גיליתי שהרבה יותר פשוט לנעוץ קיסם בתוך הכדור, להחזיק אותו מעל הסיר ובעזרת כף לצקת עליו שוקולד. השאריות זולגות חזרה לתוך הסיר, זה הרבה יותר נוח מלהטביע כל כדור בשוקולד וככל הנראה גם מאפשר להשתמש בפחות שוקולד. בקיצור, בפעם הבאה אפעל כך מההתחלה ובתקווה אוכל להשתמש בפחות שוקולד. כי 650 ג' זה פשוט המון.
  • מה שכן, אני ממש ממליצה להוסיף שמן לשוקולד. הציפוי מתקשה תוך כמה שניות ומקבל ברק יפה כזה ומעין פריכות, כמו ציפוי של קרמבו.
  • המתכון המקורי טוען שניתן לשמור את הטראפלס בקופסא אטומה בטמפרטורת החדר כשבוע. אני הקפאתי תחילה את הטראפלס ובהמשך הם עברו למקרר. כיף לאכול אותם קרים, יש להם קצת טעם של גלידוניות.
  • השתמשתי בקצת פחות מכפית מלח, כי חששתי שהעוגיות תהיינה מלוחות מדי. באמת מרגישים מעט מליחות בטראפלס. אני ממש אוהבת את זה, אבל אם אתם לא, אפשר להוריד קצת מכמות המלח.
  • אני הכנתי את הטראפלס עם בצק עוגיות שוקולד צ'יפס, אבל בטח אפשר לנסות גם עוגיות אחרות, למשל עוגיות שוקולד. הממממממ זה נשמע טעים. challenge accepted!