> עוגת שוקולד לבן, קורנפלקס ופקאן סיני | Morcake

30 בדצמבר 2010

עוגת שוקולד לבן, קורנפלקס ופקאן סיני

יש לי חברה טובה שמאד אוהבת שוקולד לבן, פקאנים וגם קורנפלקס, בפרט פיטנס שקדים ודבש. אני מכירה את ההעדפות הקולינריות שלה די טוב, כי מדובר באחת משתי חברות הלימודים שלי. אנחנו שלוש בנות שהכירו בתחילת התואר (זה היה לפני.. חמש עשרה? עשרים שנה בערך?) ומאז עושות הכל יחד. תרגילים, למידה למבחנים ואכילה. לא מעט אכילה. העברנו כל כך הרבה ארוחות בוקר, צהריים וערב יחד בשנים האחרונות, כך שכל אחת מאיתנו כבר מכירה את התפריט האידאלי של האחרות ואת מוזרויות האוכל אחת של השניה (טוב, בעיקר שלי). יכול להיות שכבר סיפרתי עליהן? ייתכן..
בכל אופן, לחברה הזו היה יום הולדת לא מזמן. אז החברה השניה ואני נרתמנו למלאכת הכנת העוגה לכבוד מסיבת ההפתעה שלה. כמו תמיד, רצינו לשלב בעוגה שוקולד לבן ופקאנים (סיניים, ברור), והפעם החלטנו לצ'פר אותה גם בקורנפלקס.
אז מצאתי איזה אתר אוסטרלי עם עוגת שוקולד לבן (מסתבר, אגב, שלא כזה פשוט למצוא עוגה על טהרת השוקולד הלבן. או שמא אני סתם מוגבלת גוגל?) ומשם פשוט אלתרנו. שוקולד לבן - יש. הלאה. הלכנו על בסיס של קורנפלקס וקצת פקאנים (למקרה שלא נמצא דרך לשלב אותם בשאר העוגה). קורנפלקס? יש. פקאנים? בערך יש. טוב, אז לסיום הוספנו גנאש שוקולד לבן וקישוט של פקאנים קצוצים מסביב לעוגה. יש ויש. ווהו!
אני באמת לא בן אדם שחצן בדרך כלל, אבל העוגה יצאה די מהממת בסוף (ואני מרשה לעצמי להשתמש במילה הזו כי אני מתארת את העוגה ויזואלית, לא מבחינת הטעם. ואני חוזרת ומתעקשת - זה פשוט מטופש לומר שהטעם של מאכל מסוים "מהמם"), יחסית לעוגה ביתית, כמובן (אם כי היו כמה אנשים ששאלנו אותנו אם הכנו או קנינו את העוגה :-)).
מבחינת הטעם היא היתה די כבדה (מה אתם יודעים, מסתבר ששוקולד לבן זה מתוק. וכשמוסיפים לזה פקאנים מסוכרים, זה לא ממש ממתן את המתיקות..). ואני אפילו לא אכלתי חתיכה שלמה, רק טעמתי מפרוסה של חברה (לא אופייני לי, אבל הייתי עסוקה בלוודא עם אנשים שהעוגה אפויה מבפנים ושאף אחד לא חוטף הרעלת קיבה). אבל נראה לי ש-all in all, יצא לנו לא רע בכלל. אנשים התלהבו, ילדת יום ההולדת לחלוטין העריכה את המחשבה בכל מרכיבי העוגה ובסופו של דבר אף אחד לא אושפז, עד כמה שידוע לי, אז גם אני יצאתי מרוצה.


***
עוגת שוקולד לבן, קורנפלקס ופקאן סיני
מקור המתכון: העוגה עצמה לקוחה מהאתר הזה. הבסיס והציפוי הם סוג של אלתור (עד כמה שאפשר לאלתר שוקולד לבן ושמנת מתוקה..). אה, בעצם הבסיס מבוסס פחות או יותר על כמויות מהספר "עוד שוקולד" של רות אוליבר.

כמות: אנחנו אפינו בתבנית מתפרקת בקוטר 26 ס"מ. במתכון של העוגה יש טבלא המפרטת את הכמויות הנדרשות מכל אחד המצרכים עבור תבניות בצורות וגדלים שונים, זה די מגניב.

מצרכים:
לבסיס
100 ג' שוקולד לבן
100 ג' חמאה
4 כוסות קורנפלקס, מרוסק לפירורים גס (אנחנו השתמשנו ב-Fitness שקדים ודבש)
חופן פקאנים (סיניים או רגילים), קצוצים גס - אם רוצים, ממש לא חובה


לעוגה
400 ג' שוקולד לבן
250 ג' חמאה
1/4 1 כוסות חלב
200 ג' אבקת סוכר
3 כפיות תמצית וניל
3 ביצים
125 ג' (3/4 כוס + 1 כף) קמח תופח
200 ג' (מעט יותר מ-1/4 1 כוסות) קמח לבן רגיל

לגנאש
1 מיכל (250 מ"ל) שמנת מתוקה
250 ג' שוקולד לבן
פקאנים סיניים קצוצים, לקישוט (אנחנו השתמשנו בקצת פחות משקית של 100 ג', אבל זה עניין של טעם)

אופן ההכנה:
1. להכנת הבסיס: ממיסים שוקולד וחמאה במיקרוגל (מחממים חצי דקה, מוציאים, מערבבים, מחזירים לעוד עשר שניות, מוציאים, מערבבים וכך הלאה עד שהכל נמס) או בסיר בינוני על הכיריים.


2. מוסיפים את הקורנפלקס המרוסק ומערבבים היטב.



3. מעבירים את התערובת לתבנית (אפשר לשמן ולרפד בנייר אפיה, אנחנו ויתרנו על הנייר) ומשטחים לשכבה אחידה (אם רוצים, אפשר לשטח בעזרת תחתית של כוס). מצננים במקרר למשך כחצי שעה.


4. להכנת העוגה: קודם כל מחממים תנור ל-160 מעלות.
5. מניחים שוקולד, חמאה, חלב ואבקת סוכר בסיר ומבשלים על אש נמוכה. מערבבים בתדירות גבוהה.


6. מסירים מהאש לאחר שהשוקולד והחמאה נמסו, ומערבבים עד שהתערובת חלקה לגמרי.
7. מניחים לתערובת להתקרר למשך 15 דקות, או עד שהיא מגיעה לטמפרטורת החדר.
8. מוסיפים תמצית וניל וביצים לתערובת השוקולד ומערבבים היטב, עד שהתערובת אחידה (את הביצים כדאי להוסיף אחת-אחת ולערבב בכל שלב).
9. בקערה גדולה מערבבים את שני סוגי הקמח.
10. מוסיפים כוס אחת מתערובת השוקולד לקמח ומערבבים עד לקבלת משחה חלקה (כן, משחה. לכו תתווכחו עם האוסטרלים).


11. מוסיפים כוס נוספת מהשוקולד ומערבבים (השיטה ההדרגתית הזו של ערבוב החומרים הרטובים והיבשים אמורה למנוע היווצרות גושים. מוזר, כי אצלנו דווקא נוצרו גושים גושיים למדי).
12. מוסיפים את מה שנשאר מתערובת השוקולד ומערבבים עד שהתערובת חלקה.


13. מוזגים את הבלילה לתבנית (מעל בסיס הקורנפלקס).


14. אופים בין שעה ועשר דקות לשעה ועשרים דקות (כך לפי המתכון המקורי, עבור תבנית מרובעת בעלת צלע באורך 20 ס"מ. לא נאמר שם כמה צריך לאפות בתבנית בקוטר 26 ס"מ, אבל אנחנו אפינו קצת פחות משעה ונראה לי שזה היה מספיק). העוגה מוכנה כאשר סכין או קיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא נקי. מצננים לטמפרטורת החדר.

העוגה יצאה מעט שחומה מדי, אבל בשביל זה המציאו את הגנאש ;-)

טוב, אז יש קטע שה"בסיס" של העוגה היה בגובה של העוגה עצמה... קצת יותר גבוה, בעצם

15. להכנת הגנאש: מרתיחים שמנת מתוקה.
16. מסירים מהאש ויוצקים על השוקולד הלבן.
17. ממתינים דקה-שתיים ומערבבים היטב, עד להמסת השוקולד.
18. נותנים לגנאש להתקרר מעט, על מנת שיהיה פחות נוזלי, ויוצקים על העוגה. מקשטים, אם רוצים, בפקאן סיני קצוץ או בכל דבר אחר.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אני מאד אוהבת להמיס דברים על הכיריים - כמעט אף פעם לא אשתמש במיקרוגל בשביל זה. אז גם הפעם, כשהתחלתי להכין את הבסיס, המסתי את השוקולד והחמאה על הכיריים. אבל אוי ואבוי, מה שקרה שם - קשה לי להסביר את זה, התקבלה מעין תערובת נוזלית ודוחה. החברה ואני ניסינו להציל את המצב, אבל זה לא עבד: ערבבנו ערבבנו ערבבנו, התערובת המומסת התחילה להיראות בערך כמו שהיא צריכה, ואז אחרי שתי דקות שוב התפרקה ונראתה כמו משהו ממש לא נעים לעין. אז בלית ברירה זרקנו את הגועל הנוזלי והתחלנו מחדש (מזל שקנינו בערך שני קילו שוקולד לבן). בסבב ב' שינינו שני דברים: קודם כל המסנו, במיקרוגל. דבר שני, השתמשנו רק בחמאה, לאחר שבפעם הראשונה השתמשנו ב-50 ג' חמאה ו-50 ג' מחמאה. הפעם קיבלנו יופי של תערובת מומסת. אני לא יודעת מה הסיבה שבפעם הראשונה זה לא הצליח, ולמען האמת אני לא חושבת שזה קשור לאף אחד מהדברים שכתבתי. בעצם, בהתחלה השארנו את החמאה והשוקולד בתוך הסיר וחיכינו קצת יותר מדי עד שהתחלנו לערבב אותם, אז יש מצב שהם פשוט ספגו יותר מדי חום ישיר או משהו כזה. בקיצור, לא נעים אבל לא נורא.
  • ציינתי כבר במתכון עצמו, אבל אני כותבת את זה שוב: בלילת העוגה שלנו לא היתה חלקה במיוחד, אז במקום ליצוק אותה ישר לתוך התבנית, העברנו אותה דרך מסננת - קצת מייגע, אבל לא רצינו גושים בעוגה שלנו!
  • עוד בעיה (סוג של): אמנם חיכיתי שהגנאש יתקרר, אבל הוא עדיין היה די נוזלי ונזל לי לכל כיוון. אוקיי, אז זה מגניב שהוא נוזל על הצדדים של העוגה (במקור רצינו לצפות את הכל, גם את הצדדים של העוגה, כדי שהיא תהיה לבנה לגמרי, אבל הגנאש היה נוזלי מדי וגם שקוף מדי, אז לא היינו מקבלות בכל מקרה עוגה לבנה-לבנה כמו שרצינו), אבל חבל גם לבזבז. אז הנחתי את העוגה על קרש חיתוך וכל פעם שנזל גנאש על הנייר, אספתי אותו ומזגתי מחדש מעל העוגה. שוב, גם הפעם - די מייגע, אבל שווה את זה.
  • אנחנו ציפינו את העוגה בפקאן סיני, אבל אפשר לצפות במה שרוצים או לוותר בכלל ורק ליצוק גנאש מלמעלה.
  • למעשה, אפשר בכלל לוותר גם על הגנאש ו/או הבסיס. העוגה בפני עצמה מאד פשוטה להכנה וטעימה כמו שהיא. היא בטוחה מתוקה מספיק. הבסיס והציפוי בעקרון פשוט הופכים אותה ליותר חגיגת (והרבה יותר בריאה ומרזה, כמובן).


2 תגובות:

o אמר/ה...

הי מור,
הכנתי את העוגה בסוף השבוע והיא יצאה אחלה... קיבלה תגובות נלהבות, אז תודה על המתכון :)
בכמויות הקמח נפלה טעות קטנה (בגלל היפוך הספרות וכיוב הסתכלתי גם בטבלה של המתכון המקורי וכך עליתי על זה):
כתוב 125 ג' (3/4 1 כוסות + 1 כף) קמח תופח
וצריך להיות 125 ג' (3/4 כוסות + 1 כף) קמח תופח
כלומר, כוס קמח פחות...

Mor אמר/ה...

אוי נכון!!
בדקתי עכשיו במתכון שתרגמתי לעצמי ובו השתמשתי במקור, ושם דווקא כתבתי את הכמות הנכונה (תהיתי איך העוגה יצאה טוב אם השתמשתי ביותר מכפול - !! - מכמות הקמח שהייתי אמורה)..
בכל אופן, תודה רבה - תיקנתי גם כאן. אני שמחה שהכנת ואהבת :-)

הוסף רשומת תגובה