> סופגניות אשל של סבתא | Morcake

5 בדצמבר 2010

סופגניות אשל של סבתא

כולם כתבו ודיברו על זה, באמת שהכל כבר נאמר על חג החנוכה העגמומי הזה, האירוני, הפעם הראשונה בה אף אחד לא שר "באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש", וכולם רק מחכים שהחושך יגרש את האש. אז גם אני במשך כל סוף השבוע ישבתי על שיעורי הבית ופזלתי לעבר החדשות כל הזמן, לא התחשק לי לצאת מהבית (אוקיי, אני יודעת שכל החברות שלי מצחקקות עכשיו) ובגדול - היה לי עצוב.
ובכל זאת, עם כל הצער וכל הכאב - חג זה חג, ואי אפשר שלא לחגוג. השנה נפגשנו, כמעט כל המשפחה, להדליק יחד נר חמישי. לא ספרתי בדיוק כמה סוגי לביבות אמא שלי הכינה, אבל ההערכה שלי היא באזור המאתיים. וכמובן, אי אפשר להעביר ערב כזה בלי הסופגניות של סבתא.
סבבה, אף אחד כמעט לא אוהב סופגניות מהסופר. אבל אלי, באופן אישי, גם כל הסופגניות המתוחכמות של רולדין ושות' לא ממש מדברות - עזבו את זה שאני לא אוהבת ריבה. שוקולד, ריבת חלב, טופי וכל מיני דברים בסגנון אני דווקא אוהבת מאד - אבל לא על או בתוך הסופגניה שלי, תודה. מבחינתי יש סוג אחד של סופגניות שלוקח את כל האחרות בהליכה: סופגניות האשל הקטנות של סבתא שלי. אתם בטח מכירים אותן - קטנות, נראות כמו מפלצות ונטולות שמרים. אה, וטעימות. כמה שהן טעימות.
אז הפעם יש לי אורחת בבלוג. אמא שלי קוראת לה "אמא", האחים שלי ואני קוראים לה "סבתא", ואת האחיינים שלי - הנינים שלה - היא הצליחה לשכנע לקרוא לה "דסי". הערב היא הכינה אצלנו, כמו בכל שנה, את הסופגניות שלה (דרך אגב, אני מכחישה לחלוטין את קיומו של האשל, כי אשל זה מגעיל, והסופגניות טעימות, אז מבחינה לוגית לא ייתכן שבאמת יש אשל בפנים. Ignorance is bliss, anyone?). השנה התלוותה אליה צלמת צמודה, שחרף כשרון הצילום הבלתי-קיים שלה, הצליחה לתפוס את תהליך הכנת הסופגניות.
כך, דרך אגב, מופיע ה"מתכון" במחברת המתכונים של אמא שלי, בכתב ידה של סבתא:


אז בסדר, המצרכים רשומים ("מעט" וניל זו מידה אוניברסלית, למי שתהה). הגיע הזמן להוסיף גם את אופן ההכנה, לא?

***
סופגניות אשל קטנות (מפלצות)

מקור המתכון: בטח יש לו מקור כלשהו. מבחינתי זו סבתא הדסה

כמות: סבתא אף פעם לא סופרת. בדרך כלל גם קשה לספור, באורח פלא חלק מהסופגניות נעלמות ברגע שהן יוצאות מהסיר. היום ספרנו יחד והגענו ל-61 סופגניות. זה תלוי, מן הסתם, בגודל של המפלצות.

מצרכים:
2 גביעי אשל
2 ביצים
1/2 כוס סוכר לבן
1 כפית-1 כף תמצית וניל (שוב, במקור זה "מעט". סבתא שמה - כמובן! - לפי העין)
1/2 2 כוסות קמח תופח (שזה 350 ג', או שקית קטנה אחת של "אסם", למשל. פתאום אני חושבת שאולי מקור המתכון הוא גב האריזה של קמח "אסם"...)
שמן לטיגון (אצלנו השתמשו בקנולה) - הכמות נעה בין 3/4 בקבוק לבקבוק שלם
אבקת סוכר, לזריה על הסופגניות המוכנות (לא חובה. לנו לא היתה אבקת סוכר, אז לא שמנו השנה. מגניב מבחינתי, כי אני גם ככה מעדיפה את הסופגניות שלי נקיות)

אופן ההכנה:
1. שמים בקערה אשל, ביצים, סוכר ותמצית וניל ומערבבים, אפשר אפילו בעזרת כף רגילה.



2. מנפים פנימה את הקמח במספר שלבים (נגיד שלושה), ובין כל שלב לשלב מערבבים את הבלילה.

כן, התמונה מטושטשת, אבל אני אוהבת אותה


3. מכסים במגבת נקיה או בנייר סופג ומניחים בצד למשך כחצי שעה.
4. עוצמים עיניים וממלאים סיר בשמן. מחממים על אש גבוהה עד שהשמן חם. מנמיכים מעט את האש.


5. לוקחים כפית (או כף, אם רוצים סופגניות גדולות יותר - לדעתי כפית מניבה גודל אידיאלי) מהבלילה ומכניסים לתוך השמן.


6. ממשיכים כך עם שאר הבלילה (בסיר של סבתא שלי נכנסו בין תשע לאחת עשרה סופגניות בכל פעם) ומטגנים עד שהסופגניות משחימות. שימו לב שהן לא נשרפות, אך מצד שני אל תוציאו אותן מוקדם מדי, לפני שהן עשויות בפנים. זכרו: המטרה היא לא לזכור בסוף התהליך שיש בפנים אשל!


7. מוציאים את הסופגניות בעזרת כף מחוררת ומניחים על צלחת ומעליה נייר סופג (מסתבר שעצימת העיניים בשלב מוקדם יותר לא באמת העלימה את השמן).


8. אם רוצים, זורים אבקת סוכר על הסופגניות החמות.
9. אומרים תודה לסבתא ומתפנים לאכילת מספר דו ספרתי של סופגניות (זה בסדר, מותר, הן קטנות).


הערות/תוספות/שדרוגים:
  • טיפ מסבתא: תמיד לנפות קמח!
  • בשלב 4 דיברנו על זה שצריך שהשמן יהיה חם. איך יודעים מתי הוא חם מספיק? אפשר להכניס לתוך השמן קיסם עץ ארוך ולבדוק מה קורה - אם בצמוד לקיסם מתחילות להיווצר בועות קטנות, סימן שהשמן מוכן. אם לא, המתינו עוד קצת ובדקו שוב.
  • משהו קטן לסיום - אותי באופן אישי זה מצחיק ממש, יש מצב שחלק גדול מכם ירצה לזרוק משהו על המחשב (או עלי). חג שמח!


21 תגובות:

TubeShack אמר/ה...

מה?! יש בזה אשל?!

מרים אמר/ה...

איזה סבתא, איזו נכדה..
סחטיין, אהבתי!

אנונימי אמר/ה...

תודה לסבתא כי המתכון הלך לי לאיבוד

אנונימי אמר/ה...

הסופגניות נראות נהדר (בהמשך גם נטעם...) האתר עצמו מקסים תמונות יפות (בעיקר מס' 2 ה"מטושטשת"...)
והכי כיף ההומור...
תודה!

נעמי אמר/ה...

רק התוספת האחרונה מטרידה... למה שנרצה לזרוק עליך משהו?? תודה על המתכון, ננסה אותו בנר שישי

מיכל אמר/ה...

יצא מעולה, תודה רבה. גם זמן איכות עם הילדים וגם טעים במיוחד וקל מאוד להכנה. סבתא שיחקת אותה. חנוכה שמח לכוווווווווווווווווווולם!

אנונימי אמר/ה...

וואי וואי לאכול ישר כשיוצא מהסיר... טעים.....
עשיתי אותן עם קרם שוקולד (שוקולד מריר מומס בשמנת)
יצא מ ע ו ל ה !!!!!

אנונימי אמר/ה...

לשים צלוחית ריבה לכל מי שמתחשק להמתיק קצת....

טלי אמר/ה...

יופי של מתכון! הסופגניות יצאו נהדרות והילדים החליטו לאמץ אותו לתמיד!

אוהבת סבתות אמר/ה...

איזה סבתא יפה...

רוני אמר/ה...

נראה טעים! האתר עצמו מקסים תמונות יפות

כל הכבוד לסבתא!!!



חפצי אמר/ה...

מצחיק הדבר הזה בסוף... ולא אני לא אזרוק עלייך כלום , יש לך בלוג מדהים ומלא הומור משובח

K Galit אמר/ה...

למה יוצא לי חוטים כאלה? אני לא מצליחה ליצור כדור אבל זה פשוט טעיםםםםםם

אנונימי אמר/ה...

חג שמח :) מלא באהבה
כיף גדול ניסוח המתכון
מהנה וטעים ביותר!!
תודה :)

גבי אמר/ה...

חג שמח!
מכיוון שאין לי סבתא וממש רציתי את הסופגניות האלו עם הטעם של פעם אז תרשי לי לומר : תודה לך סבתא הדסה.שתזכי לעוד המון שנים של בישולים והנאות לנכדים והנינים.

דניאל אמר/ה...

גם זמן איכות עם הילדים וגם טעים במיוחד וקל מאוד להכנה. סבתא שיחקת אותה. אפשר להכין אותם לחנוכה?


ציקי אמר/ה...

בוודאי שאפשר... תכניס לתוכם ריבה ויש לך סופגניה של חנוכה מסורתית...

מוניות נתניה אמר/ה...

נראה טעים! האתר עצמו מקסים תמונות יפות

Mor אמר/ה...

תודה לכולם, גם מסבתא הדסה :-)

גלית, למה הכוונה בחוטים? אמורה להתקבל בלילה די סמיכה, משהו שאפשר "לזרוק" כפיות שלו לתוך השמן, אבל לא באמת בצק שאפשר לעצב ממנו כדורים.

אנונימי אמר/ה...

ממש טעים תמיד מצליח...

Unknown אמר/ה...

תודה רבה. מתכון קליל, מהיר וטעיםםםם

הוסף רשומת תגובה