> אצבעות שוקולד וקורנפלקס | Morcake

7 באוגוסט 2010

אצבעות שוקולד וקורנפלקס

כן, זה אחד המתכונים הכי קלים בעולם. וכן, גם אותו הצלחתי קצת להרוס.
העניין הוא כזה. לפני שבוע בערך חברה היתה אצלי ולמדנו למבחן. חבר מהלימודים חגג יום הולדת באותו ערב, ומקסימות שכמותנו - החלטנו להכין לו עוגה. אז מה אם הוא בכלל לא אוהב מתוק.. לא לא, בכלל לא ניסינו להתחמק מללמוד. לימודים זה נעים. לימודים זה טעים. או שאולי זה קוצים וחול?
בכל אופן, למרות הרצון לעשות הכל חוץ מלחשב אינטגרלים ולנסות להוכיח שפונקציה חד חד ערכית מתכנסת לפונקציה הרמונית בחצי המישור העליון (יש כמה מתמטיקאים מתים שעשו את זה מצוין לפני ארבע מאות שנה, מי אני שאתווכח? באמת שאין לי שום בעיה להאמין להם ולעבור הלאה), קצת הציק לנו המצפון. אז חיפשנו מתכון פשוט ומהיר, אחד שלא יצריך ביקור בסופר (ועוד בשבת! למי יש כח לנסוע עד לטיב טעם) ויאפשר לנו לחזור ללימודים מהר. יחסית.
בדרך נס היתה לי שמנת מתוקה בבית (שני מיכלים שלמים!!), שוקולד כמעט תמיד יש וקורנפלקס בכלל מהווה חמישים אחוז מהתזונה שלי, אז ברור שהיה. יותר מסוג אחד. תכף נגיע לזה.
בקיצור - חיפוש קצר בגוגל מצא לי מתכון של חיים כהן. שניים, למען האמת, שהיו מאד דומים, פרט לכמויות מעט שונות בכל אחד. הלכנו על שילוב שלהם.
טוב, אצבעות שוקולד וקורנפלקס - אי אפשר לחדש פה הרי ובאמת שאין לזה סיכוי לצאת לא טעים. כמו שציינתי בהתחלה, עדיין נתקלנו במספר בעיות, עליהן אפרט בהמשך. אבל באמת שהתמונות מדברות בעד עצמן. "אצבעות" זה לא. אולי אצבעות אחרי תאקל עם מסור. הממ להלן המתכון לפירורי שוקולד וקורנפלקס, זה קצת יותר מתאים למה שקרה פה.

אלה האצבעות הכי "מוצלחות" שיצאו לי... מבינים את הבעיה?

***
אצבעות שוקולד וקורנפלקס
מקור המתכוןחיים כהן ב-mako ו-חיים כהן ב"מבשלים" עם מעט שינויים שלי

כמות: אני לא ממש בטוחה כמה אצבעות יצאו, אבל השתמשתי בתבנית מלבנית די קטנה. בכל מקרה, כדאי להכין בתבנית קטנה, מקסימום השכבות יצאו גבוהות..

מצרכים:
6 כוסות קורנפלקס (אני השתמשתי בארבע כוסות פיטנס רגיל ושתי כוסות פיטנס עם אגוזי לוז, להעצמת טעם הנוטלה)
65 ג' שוקולד מריר
30-50 ג' חמאה
3 כפות נוטלה (250 ג' נוגט או נוטלה במקור)

לגנאש שוקולד
1 מיכל (250 מ"ל) שמנת מתוקה
250 ג' שוקולד מריר (וידוי: אני השתמשתי ב-235 ג', כי פשוט השתמשתי במה שנשאר מה-65 ג' של שכבת הקורנפלקס + שתי חבילות שלמות)

אופן ההכנה:
1. ממיסים בסיר את השוקולד והחמאה.
2. מסירים מהאש, מוסיפים את הנוטלה ומערבבים.
3. מרסקים את הקורנפלקס לפירורים גסים במעבד מזון.
4. מערבבים את הקורנפלקס ותערובת השוקולד.


5. משטחים בתבנית מלבנית קטנה (אני השתמשתי בכוס שתעזור לי), מרופדת בנייר אפיה ומקפיאים. אני הקפאתי שעה וחצי או שעתיים, אני משערת שאפשר קצת פחות ובטוח גם יותר.


6. להכנת הגנאש, ממיסים בסיר את השמנת והשוקולד.
7. מוציאים את התבנית מהמקפיא ויוצקים את הגנאש על שכבת הקורנפלקס.
8. מעבירים למקרר או למקפיא לכמה שעות.
9. חותכים לאצבעות (אני טבלתי סכין בכוס עם מים רותחים כדי להקל על החיתוך, אבל בכל מקרה זה נראה כאילו מישהו ניסה להוציא משהו בעינויים מהשוקולד ולבסוף טבח בו מרוב תסכול) ושומרים בקירור.

סכין מגואלת בשוקולד

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • נלך לפי הסדר: אני המסתי את השוקולד בהתחלה עם 30 ג' חמאה, כמו במתכון המקורי. אחרי שהוספתי את הנוטלה, המרקם נהיה קצת קשה ולא נעים כל כך, אז הוספתי עוד 20 ג' חמאה והמסתי את התערובת על אש קטנה, עד שהתקבל מרקם טוב. אז עשרים הגרמים הנוספים הם לא בגדר חובה, רק אם צריך.
  • מטעמי עצלות בעיקר, ריסקתי את את הקורנפלקס ידנית, עם פטיש שניצלים. יותר נכון, הפלתי את המשימה הזו על חברה שלי, הסו-שף מרצונה החופשי. זה לא טוב! הקורנפלקס נשאר בחתיכות גדולות מדי, ואחר כך כשהדקנו אותו לתבנית, בואו נגיד שהוא לא ממש התהדק. כל האצבעות התפוררו כשחתכנו, זה היה ממש עצוב. והעונש שלנו על העצלות היה בחילה - בכל זאת, מישהו היה צריך לאסוף את כל הפירורים הסוררים שנוצרו בעת החיתוך ולעשות איתם משהו. כמה קורנפלקס ושוקולד אכלתי באותו ערב, זה אפילו לא מצחיק..... גם כאב הבטן שהיה לי אחר כך לא היה כל כך מצחיק. בקיצור, מוסר השכל: לא להתעצל עם הקורנפלקס ולוודא שהוא מספיק מרוסק!
  • הבעיה השניה שלנו היתה, לדעתי, שהתבנית לא היתה מספיק זמן במקפיא לפני שניסינו לחתוך לאצבעות. פשוט כבר היה ערב והיינו צריכות לצאת מהבית, אז לא היתה ברירה. אבל ממש מומלץ להשאיר את האצבעות (לפני שהן אצבעות..) במקפיא כמה שיותר זמן לפני שמנסים לחתוך. לדעתי ארבע שעות לפחות. עכשיו, כשיש תשע מאות מעלות בכל פינה בארץ, אז בכלל - מומלץ להכניס את התבנית למקפיא באוגוסט ולהוציא אותה לקראת סוף אוקטובר.
  • אז מה המסקנות? לרסק את הקורנפלקס טוב-טוב ולקרר את האצבעות מספיק זמן. ובאמת שאני חוזרת על זה שמונה פעמים בשביל עצמי יותר מאשר בשביל כל אחד אחר. זה כמו לכתוב מאה פעמים על לוח "אני לא אתעצל בעת הכנת עוגה", בתקווה שמשהו מזה ייכנס לראש. אולי בפעם הבאה שאכין את האצבעות האלה אקשיב לעצמי ולנזיפות שלי.
  • ושוב, כמו בהרבה דברים שאני מכינה - התמונות עצמן די על הפנים, וספציפית הפעם, לא ממש היה מה לצלם. יכולתי באותה מידה לרוקן קופסת קורנפלקס בציפוי שוקולד על השיש ולצלם. אבל באמת שזה טעים!


ועוד משהו אחד אחרון לסיום: לאחרונה (עד כמה שידוע לי, אולי אני סתם ממציאה תאריכים) קם האתר אוכל 101, המאגד כל מיני בלוגי אוכל ישראליים, כולם תחת קורת גג וירטואלית אחת. איכשהו הצלחתי גם אני להידחף לשם (כנראה שהקריטריונים לקבלה היו בעל בלוג (צ'ק!) עם דופק (צ'ק!)). קיצור, זה די מגניב, כי כל הפוסטים של כל הבלוגים שהצטרפו לאתר נמצאים באתר אחד ואפשר לקבל עדכונים במייל, לחפש רשומות לפי תויות, מגניב - כבר אמרתי? כנסו בהמוניכם. ו.. זהו!

2 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

חמוד במיוחד. אפשר להוסיף יותר שוקולד לשכבת הקורנפלקס, מה שיביא לאחידות גבוהה יותר ויסייע בשלב החיתוך לאצבעות (למרות שגם אצבעות חתוכות סתם עם פלסטר זה בסדר)

Mor אמר/ה...

רעיון טוב, תודה! אני אנסה את זה בפעם הבאה :-)

הוסף רשומת תגובה