> אוגוסט 2010 | Morcake

22 באוגוסט 2010

קאפקייקס לבן על לבן

חברה מהתיכון מתחתנת השבוע. אוי ואבוי, הגעתי לשלב הזה שבנות בגילי מתחתנות. אפילו שמעתי על כמה מהשכבה שכבר יש להן ילדים, למען השם! אז אני אמנם רחוקה שנות אור מזה (גם אתם שומעים שעון מתקתק, או שזו רק אני?), אבל לפרגן לחברה אני בהחלט יכולה...
אז לכבוד מסיבת הרווקות שנערכה בשבוע שעבר, בנוסף למתנה, החלטתי להכין לכלה לעתיד קאפקייקס. יש אמנם כל כך הרבה אפשרויות מבחינת טעמים וצבעים - גם לעוגות עצמן וגם לציפוי - אבל החלטתי ללכת על קאפקייקס לבנים בטעם וניל ובציפוי חמאה-אבקת סוכר, בצבע לבן כמובן. אחרי הכל, מדובר בחתונה. לבן rules!


מעולם לא הכנתי קאפקייקס. אפיתי מאפינס בעבר - לא תמיד בהצלחה מרובה, לרוב הם יצאו לי דחוסים מדי, כנראה עקב ערבוב יתר. אבל ידעתי שהקאפקייקס שלי חייבים להצליח ולא תהיה לי הזדמנות לתקן (כן, רעיון טוב להכין אותם בערך שעה לפני המסיבה), אז הייתי זהירה במיוחד ועקבתי בדיוק אחר ההוראות במתכון. התוצאה? אין לי מושג איך הם יצאו מבחינת טעם (אמרו לי שטעים, אבל לא יצא לי לטעום. זו אחת הפעמים הבודדות שהכנתי משהו ולא טעמתי ממנו. חוץ מהבלילה הלא אפויה, כמובן. אה, והציפוי), אבל הרשו לי רגע של חוסר צניעות: הם היו כל כך יפים. ממש. מאד מאד יפים. המאפין טופס (אוקיי, הכיפות) יצאו כמו שצריך, בנס הצלחתי לזלף את הציפוי יפה, ובסוף ניצבו מולי קאפקייקס חגיגיים וצבעוניים במידה (ותודה למאתיים סוגי הסוכריות הקטנות שקניתי וקישטתי איתן). באמת שבסוף הערב היה לי קשה להיפרד מהעוגות הקטנות, ממש נקשרתי אליהן.
אוקיי, זהו. סיימתי את פסקת ההאדרה העצמית וחזרתי לקרקע. עכשיו אפשר לעבור למתכון. ועל הדרך לאחל מזל טוב לחתן ולכלה.

רגע, זו רק ההתחלה. הם תכף יהפכו ליותר יפים!
רק רציתי להפגין את פסגת כישוריי האמנותיים - לב עקום מקאפקייקס

אה, עוד משהו קטן: יש הרבה תמונות הפעם. ממש הרבה. למעשה, עשיתי את מה שאני לא אוהבת לעשות, וצירפתי תמונה בערך לכל שלב במתכון. לא יודעת למה. ככה יצא. אנא סלחו לי. סבבה, סיימתי. עכשיו באמת הנה המתכון.

***
קאפקייקס לבן על לבן
מקור המתכוןJoy Of Baking

כמות: 12 קאפקייקס בגודל.. בינוני, איי גס

מצרכים:
2 ביצים מופרדות
1 כוס (200 ג') סוכר לבן
100 ג' חמאה
1 כפית תמצית וניל
3/4 1 כוסות (175 ג') קמח לבן
2 כפיות אבקת אפיה
1/4 כפית מלח
1/2 כוס חלב

לציפוי
100 ג' חמאה
1 כפית תמצית וניל
200 ג' אבקת סוכר
2-3 כפות חלב
סוכריות צבעוניות לקישוט (לא חובה)

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. מקציפים במיקסר את החלבונים עד לקבלת פסגות רכות (soft peaks).
3. מוסיפים 1/4 כוס סוכר בהדרגה וממשיכים להקציף עד שהקצף מתקשה ומתייצב.


4. מקציפים (לא באותה הקערה, כן? ואם כן, מוציאים משם קודם את החלבונים) חמאה עד לריכוך, כדקה-שתיים.


5. מוסיפים את שאר הסוכר (3/4 כוס) ומקציפים 2-3 דקות, עד שהתערובת בהירה ותפוחה.


6. מוסיפים את החלמונים, אחד-אחד, וממשיכים לערבב.


7. מוסיפים תמצית וניל.
8. בקערה נפרדת מנפים יחד קמח, אבקת אפיה ומלח.
9. תוך כדי הפעלת המיקסר על מהירות נמוכה, מוסיפים לתערובת החמאה והחלמונים את תערובת הקמח ואת החלב, לסירוגין: עושים זאת בשלושה "סבבים", כאשר מתחילים ומסיימים בקמח. 


10. מוסיפים מעט מהחלבונים לתערובת החלמונים ומקפלים.


11. מוסיפים את שאר החלבונים ומקפלים רק עד שהתערובת אחידה - לא מערבבים יותר מדי על מנת לא לאבד נפח ולפגוע במרקם הקאפקייקס!


12. מחלקים את התערובת לתבנית של 12 שקעים, כאשר כל שקע מרופד במנז'ט (רצוי צבעוני ויפה, כמובן).


13. אופים 18-20 דקות. האמת שאני אפיתי 24 דקות, כי הקאפקייקס שלי נראו מאד חיוורים, אפילו יחסית לעוגות הלבנות שהיו אמורות לצאת.


14. להכנת הציפוי: מקציפים חמאה עד שהיא חלקה.
15. מוסיפים תמצית וניל.


16. מפעילים את המיקסר על מהירות נמוכה ומוסיפים אבקת סוכר.
17. מוסיפים חלב ומערבבים על מהירות גבוהה, עד שהציפוי בהיר ותפוח. זה אמור לקחת כחמש דקות. 


18. מעבירים לשקית זילוף ומזלפים מעל הקאפקייקס (יש להמתין עד שהם יגיעו לטמפרטורת החדר לפני שמצפים). לחילופין, אפשר פשוט למרוח בעזרת מרית או כף.
19. אם רוצים, זורים סוכריות מעל הציפוי.


הערות/תוספות/שדרוגים:
  • במקור אמורים להשתמש בציפוי ב-230-250 ג' אבקת סוכר. אני מאד שמחה שבחרתי להפחית את הכמות (בעיקר כי לא התחשק לי לפתוח שקית שלישית. מי אמר שהעצלות לא משתלמת?), כי הציפוי מאד מאד מאד מתוק. למען האמת, הייתי יורדת אפילו ל-150 ג', אם לא 100.
  • מצד שני, הציפוי הספיק לי לשמונה וחצי קאפקייקס בלבד. אז בעצם נראה לי שבפעם הבאה אגדיל את כמות החמאה בציפוי ל-150 ג', ואז אולי אשאר גם עם 200 ג' אבקת סוכר. אפשר פשוט למרוח/לזלף פחות ציפוי על כל קאפקייק, אבל למה לעשות את זה??
  • מצד שלישי (יחי ההחלטיות. או הסכיזופרניה. לא החלטתי עדיין..), ידוע שציפוי חמאה הוא מאד עשיר וכבד. ממה שראיתי במספר בלוגים ואתרי מתכונים, אופים רבים - בעיקר בארץ - ממירים אותו בציפוי המבוסס על שמנת (גנאש מוקצף, אם תרצו). אז גם זו אופציה..
  • דבר אחרון שרציתי לומר: אם מכינים את הקאפקייקס לאירוע או נותנים כמתנה, בקיצור - אם יש חשיבות למראה, אני ממליצה לשים שני מנז'טים בתוך כל שקע בתבנית. המנז'ט הראשון נצמד לקאפקייק וקצת נבלע בתוכו. השני - או החיצוני - שומר על מראה נקי ואסתטי. הבעיה אצלי היתה שהמנז'ט החיצוני פשוט נפרד מהפנימי וקצת נראה מנותק ממנו (לצורך העניין, יכולתי פשוט להוסיף את המנז'ט החיצוני אחרי האפיה), אבל לא נורא. זה עדיין נראה יפה.

12 באוגוסט 2010

עוגיות קוקוס, שיבולת שועל ושוקולד

לפני חודש וחצי בערך (אי שם במהלך מועדי א', לאלו - כמוני - שלוח השנה שלהם מורכב מסמסטרים) למדתי אצל חברה. בבית המקולל שלה אין מצב שיש פחות משמונה סוגי עוגיות בכל רגע נתון, ולפעמים יש בנוסף עוד עוגה או שתיים, ליתר בטחון. ביום רגיל קשה לי להתמודד עם המיני-קונדיטוריה הזו, אז בתקופת מבחנים?! עוד לפני הקפה של הבוקר נעלמות להן שלוש עוגיות, ובהמשך מצטרפות אליהן שאר חברותיהן. עכשיו, כל מי שבזמן הקריאה עלתה לו מחשבה בסגנון של "הממ מוזר... אני דווקא מרזה בתקופת מבחנים" - אני מבקשת מכם לקום. יופי, עכשיו לכו למטבח. ותאכלו משהו, למען השם, אני לא יכולה להסתכל עליכם!
בקיצור, נחזור ליום הספציפי ההוא. היתה שם קופסא של עוגיות גרנולה תמימות למראה, אבל וואו, כמה טעימות! רשימת המרכיבים אמרה משהו על קוקוס, שוקולד, שיבולת שועל כמובן (בכל זאת עוגיות גרנולה) ולא זוכרת מה עוד. הטעם היה קרמלי והזכיר קצת את הביסקוויטים האלה, לוטוס. אחרי שלוש או ארבע עוגיות (גרנולה זה בריא, לא?), החלטתי שאני רוצה להכין כאלה. אז חיפשתי את המרכיבים שציינתי בגוגל, והמתכון הראשון או השני שנתקלתי בו היה מתוך בלוג שאני מכירה דווקא, פירורים, אבל את המתכון הספציפי הזה לא ראיתי בעבר. "עוגיות צ'וקולט-צ'אנק, קוקוס ושיבולת שועל" נשמע מבטיח. גם התמונות המצורפות לא נראו רע.
אז החלטתי שאת העוגיות האלה אני מכינה. מאז, כאמור, עבר חודש וחצי. המתכון היה פתוח לי בדפדפן (בראוזר זו מילה כל כך הרבה יותר טובה, אבל נכתבת רע מאד בעברית..) כל הזמן הזה, לא העזתי לסגור אותו, כדי לא - חלילה - לשכוח ממנו. ביום שישי האחרון, לאחר עוד מבחן (מפתיע!), החלטתי שזה הזמן. כל הסימנים הראו שזה חייב לקרות: בדרך נס מצאתי במטבח גם קוקוס וגם שיבולת שועל. דווקא שוקולד לא היה לי מספיק, שזה מוזר ויוצא דופן, אבל אלתרתי. בבית מצאתי גם שתי אחייניות, תראו:


ולבסוף - את הקפה של אחר הצהריים ידעתי שאני שותה אצל אחי וגיסתי ולא בבית, אז אפשר להפיל עליהם את העוגיות ולא להשאיר אותן אצלי (זאת אומרת, להיות אחות/גיסה מקסימה ולהכין להם עוגיות).
העוגיות יצאו שונות מאד מאלו שאכלתי אצל החברה, והאמת שגם מהמתכון המקורי מ"פירורים", מבחינת המראה לפחות (אם כי אני משערת שגם בטעם). אבל הן היו טעימות מאד, בעלות מרקם שונה משל רוב העוגיות, קצת כמו של עוגה (ההסבר המשוער שלי לזה מופיע בהמשך). אפילו אורי ורותם, הסו-שפיות/טועמות רשמיות שלי אישרו.


***
עוגיות קוקוס, שיבולת שועל ושוקולד
מקור המתכון: מבוסס על המתכון הזה מהבלוג "פירורים", אבל עם שינויים קלים

כמות: 32 עוגיות די גדולות (בעיקר עבות), שמילאו לי באופן מושלם שתי תבניות - ארבע שורות של ארבע עוגיות כל אחת. זה מאד שימח אותי. וגם - 32 זה חזקה של 2, שזה בכלל מגניב. אוי, אני צריכה טיפול דחוף.

מצרכים:
3/4 כוס סוכר חום דמררה
5 כפות סוכר לבן
50 ג' חמאה
1 גביע רסק תפוחים לא ממותק (113 ג'. כן, 113)
2 ביצים
1/2 1 כפיות תמצית וניל
1/2 כפית סודה לשתיה
1/2 כפית מלח
1 כוס קמח לבן
1 כוס שיבולת שועל
50 ג' קוקוס טחון
50 ג' שקדים טחונים
100 ג' שוקולד מריר
50 ג' שוקולד לבן
7 נשיקות של הרשיז בטעמים שונים (לא חובה, מן הסתם. אפשר לתחזק את השוקולד המריר/הלבן או לוותר)

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. קוצצים את השוקולד גס, לצ'אנקים.
3. מקציפים שני סוגי סוכר וחמאה.
4. מוסיפים ביצים וממשיכים להקציף.
5. מוסיפים תמצית וניל, סודה ומלח.
6. מוסיפים קמח וממשיכים לערבב במיקסר על מהירות נמוכה, רק עד שמתקבלת תערובת אחידה.
7. מוסיפים שיבולת שועל, קוקוס, שקדים טחונים ושוקולד ומערבבים (את השלב הזה כבר עשיתי ללא המיקסר).


8. בעזרת שתי כפיות יוצרים עוגיות (אפשר ידנית, אבל הבצק יוצא מאד דביק ולא כל כך נוח לעבודה. אני מניחה שאפשר גם להכניס אותו קצת למקרר ואז לעבד ידנית) ומניחים בתבנית מרופדת בנייר אפיה.


9. אופים 15-20 דקות, עד שהעוגיות מזהיבות (אני אפיתי תבנית אחת במשך 17 דקות ואת השניה במשך 19 דקות).
10. מצננים על גבי רשת.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • קודם כל, יש לא מעט הבדלים בין המתכון המקורי לבין מה שאני הכנתי בסוף. לדוגמא, ב"פירורים" יש כמות די גדולה של שוקולד מריר. אצלי יש כמות קטנה יותר, אבל גם שוקולד לבן (אפשר להוסיף עוד שוקולד, אם זה לא מרגיש לכם מספיק. כמובן שאפשר גם להוריד או - לא מאמינה שאני אומרת את זה - לוותר עליו altogether). כמות הסוכר מעט שונה, וגם השתמשתי בסוכר חום בהיר ולא כהה (פשוט כי לא היה לי). השתמשתי בשקדים טחונים במקום קצוצים (מאותה סיבה) וגם במקום 225 ג' חמאה השתמשתי ב-50 ג' חמאה וגביע רסק תפוחים (נחשו מה הסיבה לכך.... סתם, האמת היא שגם אם היתה לי כזו כמות של חמאה בבית, נראה לי שהייתי מורידה קצת, כי זה פשוט המון לכמות לא מאד גדולה של עוגיות).
  • לגבי הקוקוס והשקדים - הכמויות המקוריות במתכון קצת שונות, אבל היו לי שתי שקיות פתוחות של 100 ג' של כל אחד מהם, וכל שקית היתה בערך חצי מלאה, אז אני משערת שהשתמשתי ב-50 ג' מכל דבר. אפשר לשחק עם הכמות קצת למעלה ולמטה (נגיד, קילו קוקוס זה אולי קצת מוגזם, אבל 75-100 ג' זה קביל, לדעתי. במקור אמורים בכלל להשתמש ביותר ממאה ג').
  • הבטחתי לומר משהו על המרקם העוגתי: לדעתי זה נובע משני דברים. דבר ראשון, רסק תפוחים הוא תחליף מוכר לחמאה, אבל לפי מה שהבנתי, לרוב משתמשים בו בעוגות בחושות ולא בעוגיות. אז הקטנת כמות החמאה כאן והמרת חלק ממנה ברסק כנראה שינתה לעוגיות את המרקם. חוץ מזה, העוגיות לא הספיקו להתקרר יותר מדי (בערך חצי שעה) לפני שהכנסתי אותן לקופסא סגורה והן יצאו לטיול מחוץ לבית, אז יש סיכוי שגם זה השפיע. בכל אופן, אין ספק שאני לא רגילה לעוגיות עוגתיות בדרך כלל, אבל זה דווקא נחמד. לראיה, שלוש העוגיות שאכלתי עם הקפה. וזו כמות יוצאת דופן, כי אפילו לא למדתי למבחן!

כן, צילמתי את העוגיות על המיטה שלי, על רקע הסיכומים של המבחן שהיה לי באותו היום.
אל תשפטו אותי, זו הדרך שלי לחגוג..

רותמי ואוריקי - הן פשוט כל כך יפות שהייתי צריכה להוסיף עוד תמונה שלהן