> Morcake

11 בדצמבר 2014

קינוח ווייט ראשן

הוא היה קצין מוצלח. צל"שניק. מלח הארץ.


ואז הוא גילה שההורים שלו הם מרגלים רוסיים ונאלץ להפוך לאחד כזה בעצמו.



קוראים לו אייל גורדין, והוא חוזר עכשיו לעונה שניה.


אם אין לכם מושג על מה אני מדברת, כנסו כנסו.


אם אין לכם כח להיכנס להיכנס (לגיטימי.. אני מבינה), אז בכמה מילים: אח שלי כתב סדרה. קוראים לה תא גורדין, היא עלתה לפני כמעט שלוש (!) שנים ביס, ושנה שעברה בערוץ שתיים. בזמנו כתבתי פוסט על הסדרה, כולל עוגיות תה רוסיות, כדי ללכת עם המוטיב הרוסי הכללי של הסדרה.


ועכשיו, אחרי מאתיים שנה, עולה עונה שניה.


כרגע רק ביס (הפרק הראשון ישודר הערב ב-yes action, מחר עולה כל הסדרה ב-yes binge, שזה - למיטב הבנתי - סוג של נטפליקס, רק לא), אבל אני מאמינה גם בכם, אנשים שאין להם יס, וסומכת עליכם שתמצאו דרך לצפות בסדרה.


להלל את הסדרה ולשבח אותה באובייקטיביות שיא ולספר לכם קצת על העלילה ועל השחקנים וזה וזה כבר עשיתי - גם קצת עכשיו, ובעיקר לפני עליית העונה הראשונה, לכן הרשו לי לשים את זה בצד ולהתרכז במה שאני עושה טוב:


לצלם תמונות של אוכל.

סתם סתם.


להכין דברים טעימים, עם מתכונים מדויקים.

נו, באמת - נראה לכם?


לכתוב תמציתי ולעניין.

טוב די, כולנו כבר בוכים פה (מצחוק? מעצב? אין לדעת).


אני אעשה את מה שאני עושה הכי טוב -- אשווק בצורה בוטה וחסרת בושה את הסדרה של אח שלי, כי נפוטיזם זה הכי, אחי.


איך?


עם אוכל. דא. המתכון לא בהכרח מדויק, התמונות לא בהכרח טובות, ואני בהכרח לא הולכת להיות תמציתי ועניינית, אבל בצד החיובי של העניין, יש פה וודקה.


פשוט.. שוב נתקלתי במצוקת "מה אני יכולה להכין שהוא רוסי אבל לא מלא דברים גבינתיים מחרידים?!".


חשבתי. חשבתי. החלטתי על בליני. נזכרתי שאני לא יודעת להכין קרפים, ושככל הנראה לא אצליח לטגן קרפ אחד שלם מבלי לקרוע אותו, אפילו אם החיים שלי יהיו תלויים בזה. ובכל זאת החלטתי להישאר עם הבליני (פנקייקים/קרפים רוסיים, אגב).


ואז, לגמרי במקרה, נתקלתי איפשהו במתכון כלשהו ל-white russian. ווייט ראשן? הו כן, זה יכול לעבוד!!


מיד פניתי לוויקיפדיה, כדי לוודא שבקוקטייל הזה (ד"ש מה-dude) אכן יש את מה שחשבתי: אלכוהול כלשהו וקפה כלשהו. ליתר דיוק, וודקה וקלואה ושמנת.


מה?! יש לי את כל הדברים האלה בבית. (זה לא שאני מחזיקה וודקה בבית בדרך כלל, פשוט היה לי בקבוק מלא שחיכה להפוך לתמצית וניל מתישהו, ועדיין לא יצא לי לזרוק פנימה מקלות וניל משומשים..).


סוג של נס.


אז חשבתי וחשבתי. ניסיתי ללכת לכיוון של עוגה. או פאי. או להכין את הקוקטייל עצמו. בסוף התייצבתי על משהו שנשמע די הגיוני:


מוס שוקולד לבן וקלואה.
קצפת וודקה.
ו.. קישוט כלשהו. אבקת קקאו? שוקולד לבן מגורר? נו, נאלתר כבר ברגע האמת.


לא תאמינו, אשכרה יצא טעים.


זאת אומרת, לחובבי הז'אנר.


אסף, שבקושי שותה בירה, אפילו לא הסכים לטעום.


אני? אני טעמתי ונהניתי וכל כך שמחתי שמצד אחד יש וודקה בקינוח שלי ומצד שני יש שוקולד באלכוהול שלי והכל מתערבב וקרמי וטעים, ואיזה כיף.


יכול להיות שהג'ינסים שלי פחות יאהבו את זה, אחרי שאסיים לאכול את שאר המנות שממתינות לי במקרר (one down, three to go), אבל אתם יודעים.. ג'ינסים זה לחלשים. ומי צריך להיות רזה כשיש לך בחיים קינוח ווייט ראשן?


הממ. מעניין אם אפשר להשתכר מקצפת עם וודקה, כי.. well, קצת מרגיש שזה קרה לי.


בקיצור.


כמו בפעם הקודמת שכתבתי על גורדין, גם הפעם אני ממליצה לכם:
1) להכין את המתכון (הלא-באמת-רוסי, גם כן כמו בפעם הקודמת, אבל השם מתאים ויש בפנים וודקה, אז הא! מספיק טוב!)
2) לצפות בסדרה
3) להכין את המתכון ואז לאכול אותו בזמן שאתם צופים בסדרה


יש עשרה פרקים בעונה הראשונה, כך שאם תכינו כמות כפולה וחצי של הקינוח, תוכלו לאכול אחד עם כל פרק. כאילו.. זה צריך היה להיאמר. מצטערת.


אה, ותחזרו לומר לי מה אתם חושבים על הסדרה.


אלא אם אתם חושבים דברים רעים. אל תאמרו לי אותם, אחרת אני אשלח את יאשה לונדין אליכם.

(זו בדיחה פנימית - אתם באמת צריכים לראות כדי להבין)


זאת אומרת, יכול להיות שלא תאהבו, אבל אתם יודעים -- האמריקאים חשבו שהיא מספיק טובה כדי לצלם גירסא משלהם. הקוריאנים חשבו שהיא מספיק טוב כדי לצלם גירסא משלהם. והגרדיאן הבריטי טען שהיא אחת משש הסדרות הכי טובות כרגע בעולם שהבריטים לא זוכים לצפות בהן.


אז סבבה, אל תאהבו אותה, אבל רק שתדעו - אתם במיעוט.


יאללה, מה אתם עוד עושים פה ומבזבזים את הזמן שלכם? לכו להדליק טלוויזיה ולראות!

טופ פריוריטי וזה.


(גם זו בדיחה פנימית - קדימה! הופ הופ, שאנשים אחרים לא יראו קודם ויספיילרו לכם)

***
קינוח ווייט ראשן
מקור המתכון: קיבלתי השראה מקוקטייל ה-white russian, כמובן, אבל המתכון עצמו שלי. ווהו לי.

כמות: ארבעה קינוחים אישיים ממלאים למדי.. או שניים מפוצצים, בכוסות גדולות הרבה יותר.

מצרכים:
למוס שוקולד לבן וקלואה
50 מ"ל (1/4 כוס) שמנת מתוקה
10 ג' (1 כף) קלואה
50 ג' שוקולד לבן

100 מ"ל (1/2 כוס) שמנת מתוקה
10 ג' (1 כף) קלואה (או ליקר קפה אחר)

לקצפת וודקה
50 מ"ל (1/4 כוס) שמנת מתוקה
10 ג' (כ-1 כף) סוכר לבן
15 מ"ל (2 כפות) וודקה (אני השתמשתי בסמירנוף, לכו על הוודקה החביבה עליכם. ותאמרו לי מה גרם לכם להעדיף אותה על פני אחרות)

שוקולד לבן/חלב/מריר מגורר/אבקת קקאו/פניני שוקולד/...

אופן ההכנה:
1. להכנת מוס שוקולד לבן וקלואה: מניחים 50 מ"ל שמנת מתוקה ו-10 ג' קלואה בסיר קטן. מביאים לסף רתיחה.
2. בינתיים קוצצים גס שוקולד לבן ומניחים בקערה קטנה.
3. כאשר השמנת בסיר מתחילה לבעבע, יוצקים מעל השוקולד. ממתינים שתיים-שלוש דקות וטורפים היטב לגנאש חלק. מעבירים למקרר למשך ארבע שעות לפחות, רצוי אפילו לילה.
4. כאשר הגנאש קר ויציב, מניחים אותו בקערת המיקסר יחד עם 100 מ"ל שמנת מתוקה ו-10 ג' נוספים של קלואה. מחברים וו בלון ומקציפים היטב, עד לקבלת מוס שווה ביותר.
5. מחלקים את הגנאש המוקצף בין שתיים-ארבע כוסות הגשה (תלוי בגודל). מיישרים בכוסות.
6. להכנת קצפת וודקה: מניחים שמנת, סוכר ווודקה בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים עד לקבלת קצפת לא יציבה מדי (כזאת שעדיין ניתן "למזוג" די בקלות, סוג של מרקם יוגורט).
7. מחלקים את הקצת בין הכוסות.
8. מקשטים בשוקולד מגורר, אבקת קקאו, פניני שוקולד, מה שרוצים. אני קישטתי כל כוס אחרת: אחת עם פול קפה מצופה שוקולד, אחרת בפניני שוקולד, שלישית עם אבקת קקאו ואת האחרונה עם אבקת וניל.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • כמויות האלכוהול הנתונות פה - גם הקלואה וגם הוודקה - מורגשות בקינוח הסופי אבל לא ברמה שבאמת משתכרים ממנה, או משהו כזה. אם מעדיפים פחות/יותר אלכוהול, אפשר לשחק עם הכמויות, גם של הליקר וגם של הוודקה.
  • כמות השמנת בקצפת הוודקה מאד קטנה, אז קצת קשה להקציף אותה במיקסר. אם יש לכם מקציף ידני, אפשר להשתמש בו. או לעבוד עם מטרפה ולהתגאות אחר כך בשרירי הידיים המטורפים שלכם.
  • אם אתם בכל זאת משתמשים במיקסר גם עבור המוס וגם עבור הקצפת, ובא לכם להיות יעילים, תעשו את מה שאני עשיתי: הכינו את קצפת הוודקה בזמן שהגנאש מתקרר, העבירו את הקצפת לקערה, ושמרו במקרר. כך תוכלו לשטוף ולייבש את קערת המיקסר ואת וו הבלון בינתיים. אלא אם יש לכם שני מיקסרים או שתי קערות או משהו. אם זה המקרה, נצלו את הזמן כדי ללכת להתגלגל בערמות הכסף שלכם.
  • אה, מן הסתם שומרים את הקינוחים במקרר.


פקה!
(ביי)


(הרוסית שלי כל כך טובה)


5 בדצמבר 2014

עוגת מאלטיזרס

אני מרגישה שזה יהיה די מיותר לומר שאני אוהבת ממתקים. שוקולד, סוכריות, לא "הכל" או "מה שתרצו", אבל.. הרבה.


אני בחנות ממתקים זה כמו ילדה בחנות ממתקים. לגמרי. המבט הופך מזוגג, הפה נפער, ואני מתחילה לרוץ (לרוץ! ממש! ללכת ממש לאט, תוך מחשבה שאני רצה..) ממקום למקום מסוחררת ונרגשת, שיכורה מאושר.



אל תשאלו אותי מה הממתק האהוב עלי. אני לא ממש בטוחה.


אני זוכרת שממש אהבתי טוויקס כשהייתי קטנה. בעצם, אני עדיין אוהבת.



מצד שני, היתה תקופה שסקיטלס היו האור בחיי. ואז גיליתי את ג'לי בלי (לא אף ג'לי בינז אחרים, רק ג'לי בלי!).


ו-Daim. הו, כמה שאתה טעים.


ואז.. אז, בסוג של מפץ גדול, נכנסה חמאת הבוטנים לחיי (תאמינו או לא, אבל אני לא זוכרת את עצמי כמפלצת חמאת בוטנים בילדות. אני אפילו לא ממש יודעת מתי זה קרה, אבל זה היה סוג של בום) ופצחתי במערכת יחסים סוערת עם ריסז - פחות פיסז, יותר הקאפס. אבל גם כל חטיפי השוקולד-חמאת בוטנים במשפחה הזאת. כי חמאת בוטנים ושוקולד.


ומאלטיזרס.



הממ. מאלטיזרס.



אם תשאלו אותי מה הממתק האהוב עלי, אני לא אדע מה לענות. זה כנראה לא יהיה מאלטיזרס, אבל לכדורים המופלאים האלה - כל מה שקליק לעולם לא יהיה (חוץ ממך, קליק ביסקוויט. אתה הכל, קליק ביסקוויט. היי, אולי אתה הממתק האהוב עלי? הו, קליק ביסקוויט, כמה אני אוהבת אותך ואת כל קרובי המשפחה שלך, משפחת-כל-שילוב-של-שוקולד-וביסקוויטים) - תמיד יהיה מקום בלב שלי.



וכשאני אומרת לב, אני כמובן מתכוונת בטן. בואו לא נשלה את עצמנו.


קיצור.


חומר הגלם הנוכחי ב"כחומר"חטיפי שוקולד.


המטרה: להכין גירסא ביתית של ממתק שוקולדי מוכר כלשהו, או לשלב אותו במתכון אחר (תוך כדי החלטנו להגמיש את החוקים ולאפשר למשתתפים להכין גם "סתם" חטיפי שוקולד ביתיים, מומצאים).


ההתרגשויות: רבות.


ציפיתי להסתבך בתכנונים ומחשבות ומלא קולות שונים בראש שלי שיצרחו "אהההההה מה להכין, מה להכין, מה להכין". חשבתי שיהיו מריבות (בתוך הראש) ומכות ובלאגן אחד גדול.


אבל זה הלך די בקלות. יכול להיות שאני מתבגרת?


עוגת מאלטיזרס.


בתכלס, זו לא בדיוק עוגת מאלטיזרס. אין לה את המרקם הקראנצ'י הנפלא והנהדר שאין בעצם איך לתאר אותו, שהוא הפנים של כדור המאלטיזר.


אבל יש לה את הטעמים של מאלטיזרס. בערך.


מדובר בעוגת וניל "מחוזקת" באבקת מאלט, או לתת אם אתם מתעקשים על עברית תקנית.


שתי שכבות כאלה, כלומר של עוגה, וביניהן גנאש שוקולד עבה ופאדג'י ומהמם. הגנאש מקשט גם את החלק החיצוני של העוגה.


מעליו יש שכבה דקה של קצפת מאלט (בהתחלה רציתי לצפות את כל העוגה בקרם, אבל תוך כדי הנסיונות ליישר את שכבת הציפוי, פתאום הבנתי שדווקא בא לי ללכת על המראה החצי-עירום, כי באמת שכל טרנד ה-naked cakes מאד יפה בעיניי, אם עושים את זה בצורה מוצלחת. ומרזה, כמובן. עוגות "עירומות" מכילות פחות ציפוי, אז הן בסך הכל די מרזות. זה מדעי וזה).


ומעל הקצפת? עוד גנאש. למה? למה לא.


וממש מעל הכל, לקישוט, כדורי מאלטיזרס קצוצים.


כי עוגת מאלטיזרס ללא קישוט של כדורי מאלטיזרס זה.. כאילו.. מה? איך זה הגיוני?


בכל אופן, אם אתם תוהים לעצמכם עכשיו מה זה בדיוק אבקת מאלט, ומה הטעם שלה, ולמה את צריכים לקנות אותה, קשה לי להסביר לכם.


בעקרון, אפשר להכין סוג של משקה כמו-שוקו מאבקה כזאת (מכירים Ovaltine? אז כזה), ו.. טוב, אין לי באמת הסבר. מרגיש לי שתצטרכו לקנות אבקת מאלט כלשהי (אני מצאתי Ovaltine בעדן, בטוחה שיש בעוד מקומות), לנסות ולראות. הידד.


בשורה התחתונה, אפילו שהתמונות קצת בלתי נסבלות, מרגיש לי שאתם יכולים להבין לבד שהעוגה הזאת היא משהו שאתם צריכים בחיים שלכם.


ולו רק בגלל המאלטיזרס הקצוצים.


והגנאש.


והעוגה.


והקרם.

איזו טובה התאורה אצל ההורים שלי..

הממ. כן...


***
עוגת מאלטיזרס
מקור המתכון: לקחתי השראה מהמתכון הזה והזה, אבל בסוף התבססתי על עוגת הווניל הקבועה שלי.

כמות: עוגה דו שכבתית בקוטר 22 ס"מ. אפשר להכין גם עוגה קצת קטנה או גדולה יותר (20/24 ס"מ), אבל כנראה שכמות ועובי השכבות ישתנו.

מצרכים:
לעוגה
200 ג' חמאה רכה, חתוכה לקוביות
250 ג' (1/4 1 כוסות) סוכר לבן
1 כפית תמצית וניל
4 ביצים גדולות
350 ג' (1/2 2 כוסות) קמח לבן
35 ג' (1/4 כוס + 2 כפות) אבקת מאלט (למשל Ovaltine)
4 ג' (1/2 1 כפיות) אבקת אפיה
3 ג' (1/2 כפית) מלח
250 ג' (1 כוס) חלב

לגנאש
250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה
275 ג' שוקולד מריר
1 כף סירופ תירס

לקרם
250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה
25 ג' (2 כפות) סוכר לבן
25 ג' (1/4 כוס) אבקת מאלט

כחצי חבילת מאלטיזרס קטנה, לקישוט

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים ומקמחים תבנית עגולה בקוטר 22 ס"מ.
2. מניחים חמאה וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים היטב על מהירות בינונית, שלוש-חמש דקות.
3. מוסיפים תמצית וניל ואת הביצים, אחת אחת, תוך כדי ערבוב. טורפים היטב וממתינים להיטמעות מלאה של כל ביצה בין הוספה להוספה.
4. בינתיים מערבבים בקערה בינונית קמח, אבקת מאלט, אבקת אפיה ומלח.
5. מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים חומרים יבשים וחלב לסירוגין, תוך כדי ערבוב: שליש מכמות היבשים, חצי חלב, שליש יבשים, שאר החלב, שאר היבשים. מערבבים עד לקבלת בלילה אחידה.
6. יוצקים את הבלילה לתבנית. אופים כשעה, עד שהעוגה מזהיבה וקיסם הננעץ במרכזה יוצא כמעט נקי, אולי עם פירורים לחים עליו. מצננים לגמרי. אם העוגה משחימה יותר מדי במהלך האפיה אך עדיין לא אפויה מבפנים, אפשר להנמיך את חום התנור ל-160-170 מעלות. במידת הצורך, אפשר גם לכסות את חלקה העליון של התבנית בנייר אפיה, על מנת למנוע השחמה נוספת.
7. להכנת הגנאש: מניחים שמנת בסיר קטן. מבשלים ומביאים לסף רתיחה.
8. בינתיים קוצצים שוקולד גס ומניחים בקערה בינונית. כאשר השוקולד מתחילה לבעבע, יוצקים מעל השוקולד. ממתינים שתיים-שלוש דקות ומערבבים לגנאש אחיד.
9. מוסיפים סירופ תירס ומערבבים היטב.
10. כאשר העוגה קרה לגמרי, מחלצים מהתבנית. מיישרים את חלקה העליון בעזרת סכין משונן וחוצים לשתי שכבות שוות (אפשר גם שלוש שכבות דקות יותר, אם רוצים).
11. מניחים שכבה אחת על צלחת הגשה (רצוי את השכבה העליונה, שניסרנו את חלקה העליון, ורצוי להניח אותה הפוכה). מורחים מעט גנאש ומיישרים בעזרת לקקן/פלטה.
12. מניחים את שכבת העוגה השניה מעל הראשונה. מצפים את כל העוגה בגנאש. אם הגנאש עדיין נוזלי מאד, אפשר פשוט ליצוק אותו מעל העוגה. אם הוא הסמיך והתייצב קצת בינתיים, אפשר פשוט למרוח אותו מעל ומסביב לעוגה. מעבירים את העוגה למקרר למשך חצי שעה-שעה לפחות.
13. להכנת הקרם: מניחים שמנת מתוקה, סוכר ואבקת מאלט בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקצפת יציבה.
14. מוציאים את העוגה. מורחים עליה שכבה דקה של קרם, על מנת ליצור ציפוי פירורים. מחזירים למקרר לחצי שעה-שעה נוספת, לטובת התייצבות הקרם.
15. מוציאים ומורחים שכבה נוספת של קרם. מיישרים ומחליקים את הקרם (אלא אם רוצים ללכת על המראה המבולגן). מצננים עוד כעשר דקות במקרר.
16. יוצקים את הגנאש שנותר מעל פני העוגה (סביר להניח שהוא כבר התגבש בשלב זה - כמה דקות על בן מארי יחזירו אותו למצב מזיג/מריח). אם צריך, עוזרים לגנאש להגיע לכל פני העוגה, ואולי לזלוג גם קצת על הצדדים.
17. לקישוט: חוצים/קוצצים/מרסקים כמה מאלטיזרס ומפזרים ברישול חינני מעל פני העוגה. את שאר החבילה אוכלים תוך כדי עבודה - אתם צריכים לקבל אנרגיה איכשהו, לא?

הערות/תוספות/שדרוגים:

  • ההכי נוח לחלץ מהתבנית (אם עובדים עם רינג) ובעיקר לחתוך וליישר עוגה קרה מאד, אז אם יש לכם מקום בפריזר, דחפו את העוגה שלכם פנימה לשעה-שעתיים לטובת צינון מלא וטוב לפני שלב החיתוך.
  • לגבי הקרם: הכמות שכתבתי פה כנראה תספיק (אפילו יותר מתספיק) לציפוי כמו שתיארתי במתכון עצמו, כלומר קרם על כל העוגה. כשציפיתי בצורה חלקית, נשארה כמות לא מבוטלת של קרם. קחו את זה בחשבון - אפשר להכין חצי-שני שליש כמות קרם.. או פשוט לאכול מלא קצפת מהקערה, בלי קשר לעוגה. אני לא אגלה לאף אחד, מבטיחה!
  • תכלס, לגבי הציפוי - אתם אולי תוהים למה יש בעוגה שלי שכבה של גנאש, מעליה עוד קרם, ושוב עוד גנאש. התשובה? ככה! כמובן שאתם יכולים לשחק עם זה כמה שבא לכם, אבל אני יכולה להעיד שיוצא אחלה ככה.
  • שימו לב שכן צריך לשמור את העוגה במקרר, במיוחד בקיץ, אבל היא מתייבשת קצת והופכת להיות טיפה דחוסה אחרי כמה שעות של קירור. זה לא פוגם בטעם, ויש אפילו כאלה שמעדיפים את העוגה ככה (היי, אסף!), אבל פשוט חשוב לי שתדעו. אגב, בחורף יכול להיות שזמני הקירור יתקצרו, ואז העוגה תתייבש פחות, אז ווהו.


הממממ איך בא לי שמישהו ישלח לי עכשיו סלסלה עצומה של ממתקים. סתם, אל תעשו את זה. יש לי מלא ממתקים בבית, המגרה של השוקולד (כן, יש כזאת) כבר עולה על גדותיה. זה נורא. ונפלא. ונורא. ונהדר. ונורא. הממממ איך בא לי שמישהו ישלח לי עכשיו סלסלה עצומה של בגדים במידה XXXL.

באמת. יופי של תאורה.