> Morcake

23 ביולי 2016

קאפקייקס בננה-בננה

יש לי מלא דברים לספר לכם עליהם --


על מסיבת הרווקות שלי.

על החתונה.


על יום הפיצות (!) שחגגתי איתו את יום ההולדת שלי לפני כמה ימים.

(ולמקרה שתהיתם, אז כן, יום פיצות זה יום שמסתובבים בו ואוכלים מלא פיצה וכן, זה נפלא בדיוק כמו שזה נשמע)


יש לי גם מיני מאפינס שוקולד צ'יפס שהחלטתי לפרסם אחרי שהתייעצתי עם אסף והוא קבע שהם "מצדיקים" פוסט.


אבל אני שמה את הכל בצד כרגע.

כי היום הכנתי קאפקייקס בננה-בננה, הידועים גם בתור הקאפקייקס הכי צהובים שיש, והעולם צריך לדעת.


מה שקרה זה שהיו לי מלא בננות בבית. חמש בננות, ליתר דיוק. גדולות. בשלות.

בשלות זה אנדרסטייטמנט יפה. יותר כמו זה-לא-רקוב-זה-דבש-אבל-יש-מצב-שעוד-שעה-זה-כבר-יהיה-רקוב.


לא רציתי להקפיא אותן, כי כבר יש לי מאתיים בננות קפואות מסתתרות ברחבי הפריזר.

לא רציתי להכין את לחם הבננות הנצחי שלי, כי הוא אמנם אחד הדברים הטובים שקרו לי בחיי ואני אוהבת אותו אהבת אמת, אבל התחשק לי שינוי. וגם ידעתי שאסף לא מת עליו - או על לחם בננות בכלל - וקיוויתי למצוא משהו שאוכל להכין וגם הוא יחבב.


אז התחלתי לחשוב. ולחשוב. ולחשוב עוד קצת.

כשהתעייפתי מלחשוב, פניתי לידידי הטוב פינטרסט ושאלתי לדעתו בנושא. הוא נתן לי כמה רעיונות טובים, כמו עוגת בננות הפוכה, אבל זה לא הרגיש לי נכון.


ואז הוא זרק משהו על קאפקייקס, ואני התחלתי להתרגש.

כי קאפקייקס זה קל. וקאפקייקס זה יפה. וקאפקייקס זה לא לחם בננות. וקאפקייקס הרגיש נכון.


ביקשתי מפינטרסט לכוון אותי למתכון מספיק טוב לקאפקייקס בננה, אבל לא מצאתי משהו שעשה לי את זה.


ואז זה הכה בי --

למה לא לקחת מתכון שאני כבר מכירה ואוהבת ופשוט להוסיף לו בננות?

דינג דינג דינג.


אז לקחתי את עוגת הווניל שאני כל כך אוהבת, טחנתי שלוש מהבננות הגוססות שלי, הוספתי אותן לחלב שגם ככה יש במתכון, והמשכתי כרגיל.


את הבלילה יצקתי למנז'טים הכי צהובים שיכולתי למצוא.


אפיתי. התעלפתי מריח הקינמון שהתפשט בכל הבית (אה כן, הוספתי גם קינמון לבלילה).

ספוילר: הקינמון בא לידי ביטוי בעיקר ברמת הריח, פחות בטעם.



עשיתי כלים, שזה חלק מאד חשוב מהתהליך.


טחנתי את שתי הבננות הנוספות. הקצפתי אותן יחד עם שמנת מתוקה וסוכר לקצפת רכה. זרקתי גוש של קצפת על כל קאפקייק.


קישטתי בכל הסוכריות הצהובות שמצאתי בבית.

צילמתי.


והלכתי לטעום, בתקווה שיצא טוב. הלוואי הלוואי הלוואי שיצא טוב.

יש! יצא טוב. אפילו אסף אהב. "יותר מלחם הבננות שאת מכינה".


בדיוק כמו שחשבתי -- ללחם הבננות הדחוס יחסית הוא פחות מתחבר, אבל כשלוקחים קאפקייקס וניל אווריריים ומוסיפים להם בטעם עדין יחסית של בננה, הוא כבר יותר זורם.


והדבר הכי כיפי בכל הסיפור הזה?

זאת אומרת, חוץ מהנסיונות המביכים שלי לצלם את עצמי מצלמת את הקאפקייקס, מה שהיה גם מביך וגם כיפי וגם לא מוצלח וגם הרבה דברים.


הדבר הכי כיפי הוא שהקאפקייקס יצאו יפים, אפילו שהם לא זכו בזילוף הקצפת הקלאסי, אלא בשליכטה (שליכטה? כן?) של קצפת שהונחה ברישול.


אז לסיכום: קאפקייקס בננה-בננה, צהובים-צהובים, טעימים-טעימים, קדימה למתכון-מתכון.

(כן, אני יודעת שהקצפת לא ממש צהובה. טוב, גם הקאפקייקס עצמם לא ממש. זרמו, אוקיי? אוקיי)

***
קאפקייקס בננה-בננה
מקור המתכון: הקאפקייקס מבוססים על העוגה הזו, הקצפת מכאן.

כמות: 12-15 קאפקייקס בינוניים, תלוי כמה ממלאים כל מנז'ט ובאיזה גודל/עומק משתמשים

מצרכים:
לקאפקייקס
100 ג' חמאה רכה
150 ג' (3/4 כוס) סוכר לבן
2 ביצים גדולות
3 בננות גדולות, בשלות
120 מ"ל (1/2 כוס) חלב
175 ג' (1/4 1 כוסות) קמח לבן
20 ג' (2 כפות) קורנפלור
1 כפית אבקת אפיה
1/4 כפית מלח
1/2 כפית קינמון טחון

לקצפת
2 בננות גדולות, בשלות
250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה
25 ג' (2 כפות) סוכר לבן

סוכריות צבעוניות (צהובות!) לקישוט

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים תבנית שקעים במנז'טים (צהובים!).
2. מניחים חמאה וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים על מהירות בינונית-גבוהה למשך שלוש-חמש דקות, עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה.
3. מוסיפים ביצים, אחת אחת, וטורפים למשך דקה לאחר כל הוספה, עד להיטמעות.
4. טוחנים בננות וחלב יחד בבלנדר מוט, לקבלת חלב בנני. לחילופין, אם הבננות מאד בשלות, אפשר למעוך אותן עם מזלג או מועך פירה, ולאחר מכן לערבב פנימה את החלב.
5. בקערה נפרדת, מערבבים קמח, קורנפלור, אבקת אפיה, מלח וקינמון.
6. מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים חלב בננות וחומרים יבשים לסירוגין: מתחילים בשליש מכמות היבשים, לאחר מכן חצי מהחלב, שליש נוסף מהיבשים, שאר החלב, ולבסוף שאר היבשים. מערבבים חלקית בין הוספה להוספה.
7. מחלקים את הבלילה בין שקעי התבנית (לי הכי נוח לעשות את זה עם כף גלידה קפיצית).
8. אופים 12-15 דקות (אני אפיתי 14 דקות), עד שהקאפקייקס תופחים, וקיסם הננעץ במרכז כל אחד יוצא נקי. מצננים לגמרי.
9. להכנת הקצפת: טוחנים בננות בבלנדר מוט. שוב, אם הבננות מאד בשלות, אפשר למעוך אותן ידנית.
10. מניחים מחית בננות, שמנת מתוקה וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקצפת יציבה אך רכה יחסית (אם רוצים לזלף, אפשר להקציף לקצפת יציבה יותר). מניחים כף-שתיים של קצפת מעל כל קאפקייק (גם הפעם, לי היה הכי נוח להשתמש בכף גלידה קפיצית) ומיישרים לשכבה אחידה.
11. מקשטים בסוכריות צבעוניות ואוכלים בהנאה.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • בהתחלה רציתי לכתוב שאפשר להשתמש בין רבע לחצי כפית קינמון, כי חששתי שחצי כפית עלולה לצאת דומיננטית מדי במתכון, אבל בדיעבד גם הכמות הזו בקושי הורגשה, לכן אני אומר דבר כזה: לא אוהבים קינמון? השמיטו אותו מהמתכון. אוהבים קינמון? הרשו לעצמכם להשתמש אפילו בכפית שלמה.
  • אם אין לכם חמש בננות בשלות, לא יקרה כלום אם תשתמשו רק בשתי בננות בקאפקייקס עצמם, או רק בבננה אחת בקצפת.


כמה אתם שמחים שהיו לי מלא בננות בשלות מדי? אה, לא כזה? רק אני מתלהבת בצורה מוגזמת מהקאפקייקס האלה? הבנתי. טוב נו, ראיתם כמה הם צהובים? איך אפשר לא להתלהב?!

תפסיקו להגיד לי שהם לא צהובים, הם כן!

18 ביולי 2016

עוגת שוקולד-קפה של גדולים-קטנים

אז.. שלושים.


שנות העשרים שלי מאחוריי.


אני בעשור הרביעי לחיי.


וואו, זו רק אני, או שנהיה פה חם פתאום?


הייתי בטוחה שיהיו לי מלא דברים לומר בנושא, אני בכל זאת מכינה את עצמי - ואת עצמכם - לזה כבר..


חודשים?


שנים?


לא יודעת, לפעמים גם אני מפסיקה להקשיב לעצמי, אין לי מושג כמה זמן.


בכל אופן, היום הוא היום --


ואני לא ממש יודעת מה לומר.


אני יכולה לנסות לשכנע את כולנו ששלושים זה העשרים החדש.


אני יכולה לחזור על המנטרה הקבועה שלי ש"איך יכול להיות שאני כבר בת השלימו-את-הגיל-הנוכחי-שלי, אני עדיין מרגישה ילדה בת עשר", אבל...


אין לי מושג איך באמת אמורה להרגיש בחורה (אשה, נכון? אני כבר אשה? כי.. כי אני גם נשואה וזה? אתם אף פעם לא שומעים אנשים אומרים "בחורה נשואה", זה תמיד "אשה נשואה") בת שלושים. בכל זאת, מעולם לא הייתי בת שלושים עד כה (אפילו שנולדתי בגיל הנפשי של שמונים ושתיים), זו די הפעם הראשונה שלי.


אז כן.


שלושים.


זה גיל של גדולים. ואני לא מרגישה גדולה.


אני כנראה אחזור על זה גם בגיל הפיזי של שמונים ושתיים (טפו טפו, שאגיע וכו', כרגע אני מטפחת קשר בן שבוע וחצי עם התקף שיעול משוגע שכנראה הולך להרוג אותי בקרוב. הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה? ביץ' פליז -- הילדה בת שלושים, היא לא מצליחה לנשום. אני עדיין עובדת על הלחן..), כי זה כנראה בכלל לא עניין של גיל, זה עניין של אופי.


כשהייתי ילדה, אמרו שאני בוגרת לגילי. ועכשיו כשאני כבר לא ילדה, אני מרגישה ילדותית לגילי.


עדיין מוזר לי שאני לא גרה עם ההורים, ושיש לי בעל משלי, ושאנשים מתחילים לשאול אותי על ילדים, ו--

בשיא הרצינות שניה, אני עדיין לא עושה לעצמי כביסה (תודה, אמא!), אתם באמת חושבים שאני מוכנה לילדים?


אני כבר חמש שנים אחרי התואר הראשון (תואר שני? עזבו, זה לגדולים) ועמוק בתוך העבודה-במשרה-מלאה-שלי, אבל אם אני אעצור ואחשוב על זה רגע, יותר הגיוני לי לחשוב בכלל על בגרויות ועל מה אני הולכת לעשות אחרי הצבא.


לפני שלוש שנים כתבתי פוסט יום הולדת שהרגיש לי מעט עצוב, או מדכא, בדיעבד. אמרתי שאני מרגישה ש-I don't have my shit together (אמא, סליחה ששוב קיללתי) ושדברים בגיל עשרים ושבע לא נראו כמו שציפיתי מהם להיראות כשהייתי ילדה.


אז עברו שלוש שנים. חלק מהדברים השתנו. חלק לא. עדיין אין לי מושג מה אני עושה עם החיים שלי.

צלחת העוגה המהממת -- (חלק קטן מ)מתנת יום ההולדת שלי מאחי וגיסתי

אבל אני זורמת.


והגעתי למסקנה שאני לא צריכה לנסות להתאמץ להיות אדם מבוגר, כי חלק מהדברים פשוט קורים מעצמם, למשל כשאסף מכריח אותי לדבר על קניית דירה ומשכנתא ו.. לא יודעת, הפסקתי להקשיב לו בשלב הזה, זה היה רציני מדי בשבילי.


או כשהאחיינים שלי מתייחסים אלי כאחת מ"הגדולים", כי בשבילם אני גדולה, אז לכו תתווכחו איתם.


בחלק מהמקרים אני פשוט אמשיך להעמיד פנים שאני אדם מבוגר, למשל בשיחות עם רופאים או בנקים או סתם אנשים זרים.

דוגמן הבית סונג'ר. כרגיל..

ובשאר הזמן, אני אדבר בהתרגשות על ממתקים ולקים ועוגות ואעשה פרצופים ילדותיים ואספר בדיחות מטופשות ועדיין אבכה לאמא כשאני מרגישה לא טוב ואבקש מאבא לעזור לי כשאני צריכה לעשות דברים של גדולים שאין לי כח לעשות.


לסיכום:


כלפי חוץ -- לצערי, אני חושבת שאני נראית כמו אדם מבוגר (אשכרה יש קצת קמטים, והתחילו לצאת לי כל מיני ורידים החוצה).


מבפנים -- ילדה. רוב הזמן ילדה. ילדה שלא מבינה איך החיים טסים סביבה והיא אמורה לטוס איתם ופשוט לשתף פעולה.


אז הכנתי עוגה. היא הפוכה ממני. בפנים היא עוגה עם מלא שוקולד מריר וקרם קפה. עוגה של גדולים.


בחוץ? מלא מלא סוכריות צבעוניות וכפתורי שוקולד (אחד הדברים שהכי אהבתי כשהייתי ילדה, ואמנם הם נורא תעשייתיים ודהויים ולא הכי אסתטיים בעולם, אבל הילדה שבי תמיד תאהב אותם) צבעוניים וכיף כיף כיף.


אז הכנתי לעצמי עוגת יום הולדת, אבל בתכלס אסף הולך לאכול את כולה, כי להיות אשה (!) בת שלושים זה להבין שהדבר הכי נכון לנישואין הטריים שלך זה להכין עוגה שבעלך הולך לאהוב במיוחד.


סתם, להיות אשה בת שלושים זה להבין שלאכול את רוב עוגת יום ההולדת שלך בעצמך הולך להיות לא טוב לבגדים שלך, וזה יהיה לא טוב לחשבון הבנק שלך (כי צריך לקנות בגדים חדשים, דא), וזה הולך להיות ממש לא טוב למשכנתא העתידית שלך.


זאת אומרת, אולי. לא בטוח. לא יודעת, הפסקתי להקשיב בערך בשלב המילה "משכנתא". על מה דיברנו? ממתקים?


***
עוגת שוקולד-קפה של גדולים-קטנים
מקור המתכון: העוגה עצמה מבוססת על עוגת השוקולד בצבע פינק, עם שינויים מסוימים (השתמשתי בשוקולד מריר והפכתי אותה לפחות מתוקה).

כמות: עוגת ארבע שכבות (אחת לכל עשור, הא!) עגולה בקוטר 16 ס"מ. אפשר להכין גם כעוגה דו/תלת שכבתית גדולה יותר.

מצרכים:
לעוגה
250 ג' שוקולד מריר
100 ג' חמאה רכה
300 ג' (1/2 1 כוסות) סוכר חום דמררה
3 ביצים גדולות
280 ג' (2 כוסות) קמח לבן
1 כפית אבקת סודה לשתיה
1/2 כפית מלח
40 ג' (4 כפות) אבקת קקאו
240 מ"ל (1 כוס) חלב
240 מ"ל (1 כוס) אספרסו/קפה חזק

לקרם קפה
250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה
1 כף אבקת נס קפה
10 ג' (1 כף) אבקת סוכר

לגנאש שוקולד-קפה מוקצף
375 מ"ל (1/2 1 כוסות) שמנת מתוקה
1 כף אבקת נס קפה
200 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס

250-300 ג' כפתורי שוקולד
סוכריות צבעוניות

אופן ההכנה:
1. מתחילים בהכנת הקרמים - אפשר להתחיל להכין אותם ביחד: מניחים 500 מ"ל שמנת מתוקה ושתי כפות נס קפה בסיר בינוני. מבשלים ומערבבים פנימה את הקפה עד להיטמעותו בשמנת. מביאים לרתיחה ומסירים מהאש.
2. בינתיים קוצצים גס שוקולד מריר לתוך קערה בינונית.
3. כאשר השמנת מתחילה לבעבע, יוצקים חצי ממנה לתוך קערת השוקולד. ממתינים שתיים-שלוש דקות ומערבבים לגנאש אחיד וחלק.
4. את החצי השני של שמנת הקפה מעבירים לקערה קטנה. מכסים את שתי הקערות בניילון נצמד ומצננים במקרר למשך ארבע שעות לפחות.
5. להכנת העוגה: מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים שתי תבניות עגולות בקוטר הרצוי.
6. ממיסים 150 גרם שוקולד מריר במיקרוגל או על בן מארי. מניחים בצד.
7. מניחים חמאה וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים על מהירות בינונית למשך שלוש-חמש דקות.
8. מוסיפים ביצים, אחת אחת, ומערבבים היטב, עד להיטמעות. ממתינים כדקה בין הוספה להוספה.
9. מוסיפים שוקולד מומס ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
10. בינתיים מערבבים קמח, סודה, מלח וקקאו בקערה נפרדת.
11 מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים מצרכים יבשים וחלב לסירוגין: מתחילים בשליש מכמות היבשים, לאחר מכן חצי מהחלב, שליש נוסף מהיבשים, שאר החלב, ולבסוף שאר המצרכים היבשים. מערבבים מעט בין הוספה להוספה.
12. מוסיפים קפה ומערבבים עד לקבלת בלילה אחידה.
13. קוצצים גס את שאר השוקולד (100 גרם) ומערבבים לתוך הבלילה, עד לפיזור אחיד.
14. מחלקים את הבלילה בין שתי התבניות. אופים כ-30-35 דקות, עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא נקי, או עם מעט פירורים לחים עליו. מצננים לגמרי, מחלצים מהתבניות וחוצים כל עוגה לשניים, לקבלת ארבע פרוסות עוגה (אפשר - ורצוי - להקפיא את העוגה לפני ההרכבה, על מנת לאפשר לה להתייצב ולהקל על מלאכת הציפוי).
15. כאשר מוכנים להרכיב את העוגה, מניחים את שמנת הקפה הקרה בקערת המיקסר יחד עם אבקת סוכר. מחברים וו בלון ומקציפים לקצפת יציבה.
16. מניחים פרוסת עוגה אחת על צלחת הגשה. מצפים בקרם קפה. חוזרים על הפעולה עם שאר השכבות. אם נשאר מעט קרם - או בכלל לא - עבור החלק העליון והחיצוני של העוגה, גם ככה תכף נצפה אותו בגנאש מוקצף.
17. מעבירים את העוגה להתייצבות במקרר, משהו כמו חצי שעה.
18. מסיימים את הכנת הגנאש המוקצף: מניחים גנאש שוקולד קר ושאר השמנת (125 מ"ל) בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים היטב.
19. מצפים את העוגה בגנאש המוקצף ומיישרים.
20. מקשטים את היקף העוגה בכפתורי שוקולד ואת חלקה העליון בסוכריות צבעוניות.
21. חותכים ומקבלים את זה שהעוגה הזו לא באמת נחתכת בצורה מסודרת, אז פשוט דוחפים כפית או מזלג לתוך העוגה ואוכלים בכיף.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • דבר ראשון, בואו נשים את זה על השולחן -- העוגה הזו צבעונית וכיפית, אבל היא בהחלט מיועדת למבוגרים. היא לא מתוקה מאד, יש לה טעם שוקולדי מריר חזק, וקרם הקפה אף הוא מאד חזק ובקושי מתוק.
  • אם קרם הקפה חזק מדי לטעמכם, אפשר להוסיף עוד כף של אבקת סוכר.
  • כפי שניתן לראות בתמונות, אני פיזרתי פצפוצי שוקולד (ספציפית, פצפוצי שוקולד-קפה של דה רויטרס) מעל אחת משכבות העוגה, אבל זה ממש לא חובה.
  • בעוגה עצמה מופיע השוקולד המריר פעמיים: מומס (השתמשתי בשוקולד מריר 53% של קליבו), וקצוץ (השתמשתי במריר 72% של גודייבה). ההפתעה של צ'אנקס השוקולד בעוגה כיפית ממש, אבל אם אתם מעדיפים עוגה ללא פצפוצים, אפשר לוותר.
  • אם אתם קצת מתבאסים מהמראה האנמי של כפתורי השוקולד התעשיייתיים, תמיד אפשר להכין לבד בבית -- אפשר לטמפרר שוקולד ולקשט בסוכריות, או אפילו סתם להמס אותו. העוגה נשמרת במקרר בכל מקרה, אז הסיכוי שכפתורי השוקולד ימסו די נמוך.
  • אתם יודעים מה טוב בלכסות את כל העוגה בסוכריות ושוקולד? זה עוזר לטשטש את המראה הגרגרי של הגנאש המפורק שנשבר בטעות. אופס?

עקום-דהוי זה הישר-צבעוני החדש?

 
אחותי הביאה לי בלוני 30 עצומים לפיקניק משפחתי ביום שישי האחרון.
זה התיעוד היחיד שיש לי שלהם, שלוש דקות אחרי שקיבלתי אותם :-(

נ.ב
אם במקרה פספסתם, יש הגרלה שווה בפייסבוק, של עגילי גלידה הורסים, מהממים, מושלמים. היא מסתיימת היום, אז רוצו רוצו רוצו!