> Morcake

29 במרץ 2015

בראוניז טבעוניים ללא גלוטן עם קצפת וניל

היי.


אתם יודעים שבדרך כלל אני משתדלת לא לדבר פה על נושאים כבדים יותר מדי (לא כולל המשקל שלי), אבל אני מרגישה שהיום אין מנוס.


בראוניז.

אני רוצה לדבר על בראוניז.


איך מכינים בראוניז בדרך כלל?


שוקולד. לפעמים קקאו.

חמאה.

ביצים.

קמח.

וסוכר, כמובן.


כי כל סיפור טוב מתחיל ב"מניחים מאתיים גרם סוכר בקערה".

(או מאה וחמישים גרם, אם כבר עברנו לשעון קיץ ועוד שניה צריך להתחיל ללבוש מכנסיים קצרים, שמלות ו-שאלוהים-יעזור-לי-בגדי ים)


בכל אופן, מה יעשו הטבעוניים עם כל החמאה והביצים?


מה יעשו הצליאקים עם הקמח? ובפסח, מה יעשו כולם*?

*לצורך ההמחשה, נניח שכולנו נמנעים מחמץ, יאללה?


אה. אתם שותקים.


לא חשבתם על כל האוכלוסיות השונות, מה?


לאאאאא. אתם ישבתם לכם עם הבראוניז הפאדג'יים הנהדרים שלכם, נוטפי חמאה וביצים וקמח, עפתם על עצמכם --

ופשוט --


פשוט התעלמתם מכל האומללים שלא יכולים להנות ממשהו כל כך בסיסי, כל כך הכרחי, אך כל כך לא נגיש -

הבראוניז.


בחיי שזה שובר את הלב.


למרבה שמחתם של כל הצליאקים, הטבעוניים, נטולי הלקטוז וחוגגי הפסח, אני פה.


אתם יכולים לקרוא לי מורמור תרזה.

אתם יכולים לקרוא לי מהטמור גנדי.


ואם השם שלכם הוא ליקוש, אתם יכולים פשוט לקרוא לי "מור, בת דודתי האהובה שדואגת לי לקינוח טבעוני לליל הסדר".

...


אני לא הולכת להעמיד פנים שזה היה פשוט.


התחלתי מהבראוניז עם שמן הקוקוס שלי, כי הם כבר פרווה. יש!


היות שכבר טבענתי אותם בהצלחה על ידי החלפת הביצים ברסק תפוחים, זרמתי על זה. נכון, הבראוניז יצאו קצת גרגריים בחלקם העליון, אבל הם היו ממש טעימים, אז אחלה.


נשאר רק החלק של הקמח. בקטנה. בהשראת שני מתכונים ספציפיים והאינטרנט בכלל, החלפתי ללכת על שילוב של קורנפלור וקקאו.


בום! בראוניז נטולי גלוטן וטבעוניים.


רק שאחרי עשרים דקות, הבראוניז בעבעו כמו החיים עצמם. הם עדיין היו עיסה אחת גדולה, מבעבעת, ש.. וואו, זה לא נראה טוב.


אוקיי, אז עוד כמה דקות בתנור. עוד כמה. עוד כמה.


אחרי למעלה מארבעים דקות, כיביתי את התנור והוצאתי את תבנית הפחם מהתנור.


במשך דקות ארוכות ה.. דבר הזה עדיין בעבע. לבסוף הסערה שככה, אבל התוצאה היתה פחמית, גרגרית, לא ראויה בכלל להיקרא בראוניז.


אה ושומנית. וואו, כמה שזה היה שומני.


למחרת ניסיתי שוב. כי אני עקשנית ולא רוצה לוותר, וכבר היה לי רסק תפוחים פתוח.


קצת פחות שמן קוקוס. קצת יותר קורנפלור.


עשרים דקות בתנור. ויהי מה. גם אם זה נראה לא אפוי - לא נורא, זה בראוניז. תמיד אפיתי עשרים דקות, אז גם עכשיו.. לא מוותרת.


כן, היה בעבוע קל. הוא פסק די מהר.


כן, החלק העליון של הבראוניז עדיין נראה טיפה גרגרי (גם לזה יש פתרון -- תכף!), והקצוות הרגישו טיפה לעיסים מדי (אם כי.. חייבת להודות שחיבבתי את זה).


וכן, בהתחלה היה נראה לי כאילו חרף עשרים דקות האפיה, הבראוניז שלי למעשה היו עדיין עיסת שוקולד, שאם הייתי מוציאה מהתבנית, היתה נשפכת לכל הכיוונים ומטביעה אותי ואת המטבח שלי.


אבל לא ולא - ביקור מיידי והכרחי במקפיא הכניסה את הבראוניז לשוק, קיררה וייצבה אותם מספיק כדי שאוכל לחלץ אותם בקלות מהתבנית.


את החלק העליון, הגרגרי, ציפיתי בקצפת וניל מקרם קוקוס (טוב, רימיתי! עליתם עלי! השתמשתי בקצפת חלבית, משמנת, פשוט כי ברגע האחרון גיליתי שלא היה לי קרם קוקוס במקרר, אפילו שהייתי משוכנעת שכן. אבל זה מצטלם אותו הדבר, ובליל הסדר עצמו אני מתכננת להשתמש בקרם קוקוס, אוקיי?).


מעל הכל - תלתלי שוקולד שתלתלתי בעצמי בעזרת טבלת שוקולד (חלב! שוקולד חלב! זה לא טבעוני, אבל אתם יכולים להשתמש במריר, ואני אשתמש במריר ביום שישי, אז אל תקראו לי שקרנית ורמאית, טוב?) וקולפן. התרגשויות.


אחרי הצילומים חתכתי לאסף ולי ריבוע קטן, כדי לטעום ולראות אם הניסוי בכלל הצליח. אני חשבתי שטעים, אסף הסכים אבל אמר שקצת רך לו מדי.


אבל כעבור כמה שעות של מנוחה במקרר (הבראוניז נחו, לא אסף. אמנם היה ממש חם אתמול, אבל לא נראה לי שהוא היה מצליח להתקפל ולהיכנס לתוך המקרר. הוא לא מספיק גמיש), גוש השוקולד התייצב ויכולתי להכריז בגאון:


גבירותיי, רבותיי, טבעוניי, צליאקיי -- מהפך!


וכך, כך נולדו להם הבראוניז הטבעוניים ונטולי הגלוטן.


בראוניז לכל אדם באשר הוא אדם - נשים, גברים, טף. שחורים, לבנים, רובוטים. קרניבורים, טבעוניים, אנשים שנגעלים מירקות (תנו כיף, אחים שלי!!).


חוץ מאנשים שלא אוהבים שוקולד.


אבל אנשים שלא אוהבים שוקולד הם אנשים שאני לא יכולה לסמוך עליהם. הם אנשים שאני לא רוצה בחיים שלי.


אנשים שלא אוהבים שוקולד הם אנשים שלא מגיע להם בראוניז.


***
בראוניז טבעוניים ללא גלוטן עם קצפת וניל
מקור המתכון: המתכון הזה, עם השראה כללית מפה ומפה.

כמות: תבנית ריבועית עם צלע באורך 20 ס"מ

מצרכים:
250 ג' שוקולד מריר
80 ג' שמן קוקוס
150 ג' (3/4 כוס) סוכר לבן
180 ג' (קצת יותר מ-1/2 1 גביעים, תלוי באיזה סוג משתמשים) רסק תפוחים לא ממותק
1 כפית תמצית וניל
105 ג' (3/4 כוס) קורנפלור
35 ג' (1/4 כוס) קקאו
3 ג' (1/2 כפית) מלח

לקצפת
400 מ"ל (1 פחית) קרם קוקוס, רק החלק הקרמי (נטו, זה יוצא משהו כמו 200 מ"ל)
25 ג' (2 כפות) סוכר לבן
1 כפית תמצית וניל או 1/2 כפית מחית וניל (מומלץ, ככה יש גרגרים קטנים מהממים בתוך הקרם)

לקישוט
30-40 ג' שוקולד מריר, מגורר/מקולף לתלתלים

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית בנייר אפיה (אפשר גם לשמן קלות, אבל לא חובה. תלוי בתבנית).
2. מניחים שוקולד ושמן קוקוס בסיר בינוני. ממיסים על אש בינונית. מסירים מהאש.
3. מוסיפים סוכר ומערבבים היטב.
4. מוסיפים רסק תפוחים ווניל ומערבבים עד להיטמעות.
5. מנפים (כן כן, מנפים! זה קורנפלור וקקאו, וחייבים לנפות אותם, אפילו אם שונאים לעשות את זה, כמו.. מישהי שאתם מכירים) פנימה קורנפלור וקקאו. מוסיפים מלח ומערבבים היטב עד לקבלת בלילה אחידה ולא גרגרית.
6. יוצקים לתבנית, מוודאים שהבלילה מגיעה לכל הצדדים ומיישרים.
7. אופים כ-20 דקות, עד שהמאפה מתייצב יחסית (זה לא בהכרח יראה שהוא עשוי במיוחד, וקיסם ממש לא יצא נקי, אבל סמכו עלי). הוא ככל הנראה יבעבע קצת במהלך האפיה ועשוי להיראות קצת גרגרי, אבל זה בסדר. בפנים הוא פאדג'י והורס.
8. מצננים לגמרי את המאפה - רצוי אפילו להעביר למקרר או למקפיא למשך שעה-שעתיים - ומחלצים מהתבנית. מעבירים לצלחת הגשה (או קרש חיתוך, אם אתם אני ותשעים אחוז מהעוגות שלכם מוצאות את עצמן על הקרש הזה).
9. מניחים קרם קוקוס, סוכר לבן ווניל בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים על מהירות גבוהה לקצפת יציבה.
10. יוצקים את הקצפת מעל הבראוניז ומיישרים עם פלטה/לקקן. לחילופין, אפשר גם להשקיע ולזלף את הקרם.
11. אם רוצים, מקשטים בשבבי/תלתלי שוקולד.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • היות שבכל מקרה ממיסים פה את שמן הקוקוס, זה לא ממש משנה אם הוא מוצק או נוזל בהתחלה.
  • לגבי קרם הקוקוס, אני משערת שאתם יודעים, אבל ליתר בטחון: להכנת הקצפת, משתמשים רק בחלק הקרמי של הקרם, לא בנוזל, אחרת זה לא יקציף (מניסיון). מה עושים? מצננים מספר שעות במקרר, רצוי לילה, וכך נוצרות שתי שכבות נפרדות בפחית. משתמשים רק בחלק הקרמי ונזהרים להימנע מהנוזל. בהצלחה.
  • תלתלי שוקולד - קחו טבלת שוקולד, קחו קולפן, ותתחילו לקלף. יש סיכוי טוב שהשוקולד יימס בתהליך, ואולי הטבלא אפילו תישבר, במיוחד בחום הזה, אז אפשר לקרר קצת את השוקולד קודם, כדי להאט את תהליך ההמסה. וגם אם אתם לא מצליחים לגלף תלתלים אלא יוצאים לכם "סתם" שבבים (כמו.. לי, נגיד), יאללה בקטנה!
  • מי שפחות חשוב לו הקטע הטבעוני ו/או הפרווה, יכול להשתמש בשלוש ביצים גדולות במקום רסק התפוחים וב-100 גרם חמאה במקום שמן הקוקוס. אה, ואת קצפת הקוקוס כמובן אפשר להמיר בקצפת "אמיתית", כלומר משמנת.
  • בפעם הראשונה הוספתי גם חצי כפית נס קפה לבראוניז. בפעם השניה שכחתי, אבל אם בא לכם, לכו על זה. אפשר להציע גם חצי כפית קינמון? הידד.
  • אני פשוט בהלם מעצמי שהספקתי לפרסם שני מתכוני פסח השנה לפני החג עצמו. והשלישי בדרך. dude, מי אני?


תקשיבו, אם השקעתי בכם והשתמשתי - פעמיים! יומיים ברצף! - גם בקורנפלור וגם בקקאו (שני מוצרים שנואים שמטנפים את כל העולם ואי אפשר להשתמש בהם בלי, ובכן, לטנף את כל העולם) כדי שיהיה לכם מתכון לבראוניז של פסח, אז בחייאת. תהיו חברים. תכינו, טוב?


27 במרץ 2015

קרמבו חמאת בוטנים, בננות ושוקולד כשר לפסח

שלום לכם וברוכים הבאים לתכנית האירוח האהובה, "נחבאים אל הכלים - ראיונות אישיים ומשמימים עם בלוגרי אוכל לא מעניינים". נמצאת איתנו היום הבלוגרית ההו-כה-מיותרת, מור קייק.  היי מור.


היי. היי. תודה לכם על קבלת הפנים החמה. אני מאד מתרגשת להיות פה.


בכיף. מור, הרשי לנו לקפוץ ישר לעניין המרכזי שמעסיק את כולנו - האם תסכימי להתייחס לשמועות ההיסטריות שרצות בימים האחרונים? אומרים שהכנת קרמבו חמאת בוטנים, בננות ושוקולד כשר לפסח. הכצעקתה?


וואו. ממש ישר ולעניין. אממ.. אה... טוב. יאללה. כן! כן, זה נכון. הכנתי קרמבו. עם חמאת בוטנים ובננות ושוקולד. וכן, הוא כשר לפסח. וואו, איזו הקלה סוף סוף לומר את זה בקול. נגולה לי עוגיה מעל הלב.


עוגיה? לא אבן?

עוגיה.


טוב. אז ספרי לנו, מאיפה הגיעה ההשראה למתכון?


תראו. הכל התחיל מזה שהכנתי לחבר שלי --

אסף.


כן, אסף. בכל אופן, הכנתי לו פאי עם קרם פטיסייר. נשארו לי חלבונים, וחיפשתי מה להכין איתם. תוך כדי התלבטות, ראיתי כמה בננות דועכות לאטן במטבח שלי. אמנם אני נוטה לנקוט בגישת ה"זה לא רקוב, זה דבש", אבל בינינו? כבר התחלתי להתקשות בלשכנע את עצמי שזה דבש.


מרתק.


כן אה? קיצור, מפה לשם המח שלי התחיל לבטא את הצירוף "מרנג בננות". לפני שהספקתי להבין מה קורה, הוא כבר רקם במוחו קרמבו חמאת בוטנים, בננות ושוקולד, כלומר עוגיית חמאת בוטנים, מעליה מרנג בננות, ומצפה את השוקולד שוקולד מריר מומס.


רגע, המח שלך רקם במוחו? אבל זה לא הגיוני.

אבל זה לא מה שחשוב פה! יש.. יש פה קרמבו. עם עוגיית חמאת בוטנים. ומרנג בננות. ושוקולד, למען השם.


מור, אנחנו מבקשים. יותר נימוסים, פחות התלהמות. מעולם לא גירשנו אדם מהתכנית שלנו, אבל יש לנו את יואב לימור בחיוג מקוצר. לחיצה אחת ואת בחוץ.


סליחה, פשוט.. אני קצת מאבדת את השלווה כשאני מדברת על הקרמבו הזה. בכל אופן, הכנתי עוגיות חמאת בוטנים פשוטות-פשוטות. חמאת בוטנים-סוכר- ביצה, כן? אלה שכולנו - או לפחות אני - הכרנו פעם כ"עוגיות במבה" של קרין גורן, ואז גילינו שכל בלוג אמריקאי שמכבד את עצמו (וגם כמה שלא) מכיל את המתכון הזה בדיוק?


ודאי. אוי, העוגיות האלה מתוקות נורא, לא?


לגמרי. מזל שדאגתי להקטין את כמות הסוכר מראש. אז ככה, כשהעוגיות היו בתנור כבר התחלתי להתלהב - עוגיות ללא קמח, הולך להיות לי מתכון פצצה של קרמבו לפסח.


מור, אנחנו נאלצים לעצור אותך לטובת הפסקת פרסומות קצרה. אחת עשרה-שתים עשרה דקות וחוזרים, טוב?


יאללה.

**פרסומת לבושם עם שחקן מפורסם**
**פרסומת לפוקס עם בחורה דתיה מתפשטת שבטח תצונזר בקרוב**
**פרסומת לבושם עם שחקנית מפורסמת**
**פרסומת עם בחור מאד רזה שמזכיר קצת את דביק בנדק, אבל אין מצב שזה הוא, כי.. כאילו.. די, אין מצב**
**פרסומת לבושם עם שחקן מפורסם ושחקנית מפורסמת**
**שירלי בוגנים אוכלת מצה עם שוקולד השחר - הפרסומת שמכעיסה את כולנו כבר שלוש, אולי ארבע שנים, ברצף**

**תחקיר + ראיון + חשיפה: תכנית התחקירים האהובה עליכם בסרט תיעוד מרגש על תכנית הריאליטי השנואה עליכם**


חזרנו! אנחנו עדיין פה עם מור קייק, הבחורה והחפירה.


אחת עשרה דקות? הספקתי להכין בצק שמרים בזמן הזה, לצלם את כל שלבי ההכנה, להתפיח, לרדד, למלא ולהעביר להתפחה שניה.


מה שמרים? תכף פסח!


ציניות, אנשים. ציניות. רק רציתי להדגיש כמה ארוכות היו הפרסומות שלכם. אם תרשו לי לצטט את יוכי מהמירוץ למיליון, הכל בחזקת סומין.


איך זה קשור?


איך זה קשור כשהיא אומרת את זה?!


צודקת. בואי נחזור לקרמבואים שלך. העוגיות בדיוק היו בתנור.


נכון. אז אחרי עשר דקות הוצאתי אותן. יצא אחלה, אם מתעלמים מזה שתבנית אחת קצת נשרפה לי, אבל הקטע המבאס הוא שהן ממש התפשטו לי באפיה. יופי של עוגיות מבחינת הטעם - זאת אומרת, זה שקר, כי לא טעמתי אפילו אחת, אבל אני די בטוחה שהן היו טעימות.


לא טעמת אפילו עוגיה אחת? את בטוחה שאת את ולא מתחזה?


כן, אני בחורה חזקה להחריד. סיפרתי לכם שאכלתי היום פופקורן ואוראו לארוחת ערב?


הממ. אז העוגיות?


העוגיות. הן התפשטו יותר מדי. אחלה כסתם עוגיות, פחות זורם כבסיס לקרמבו. אני ממש מעדיפה את הקרמבואים שלי קטנים, מיני קרמבואים, ובמקרה הזה הדבר פחות התאפשר. וזה, פחות או יותר, השלב בו הכל התדרדר: אני עושה הרבה שטויות במטבח, אבל מעולם לא שברתי מרנג.


עד הפעם הזאת?


עד הפעם הזאת. עשיתי הכל כמו שצריך - בישלתי בננה מעוכה עם סוכר ומים, הקצפתי חלבונים, הוספתי את סירופ הבננה למרנג המתהווה, הקצפתי הקצפתי הקצפתי.. וכנראה שהקצפתי קצת יותר מדי. המרנג המהמם שלי נשבר וביאס.


אוי. אז מה עשית?


את מה שאני עושה הכי טוב - המשכתי עם הראש בקיר. זילפתי את המרנג השבור על העוגיות הגדולות מדי, הקפאתי - אבל לא מספיק זמן - ואז ניסיתי לטבול בשוקולד מומס. זה יצא.. עקום. ומכוער. טעים, נראה לי, אבל עקום ומכוער.


נראה לך?


כן, לא טעמתי. זה היה גדול מדי, לא רציתי אחד שלם. אסף לא אוכל חמאת בוטנים, אז הוא לא היה מסכים לחלוק איתי. אז לקחתי את הכל לעבודה.


בלי לטעום?!

כאילו.. הכנתי לאסף ארבע מיני קרמבואים עם עוגיות אוראו כבסיס, במקום חמאת הבוטנים, אז טעמתי ביס-שניים ממנו. אבל לא מהקרמבואים האמיתיים.


וואו. הפתעת. אז זהו, כל הסיפור על הקרמבו הנהדר שלך, וזה מסתיים בכזה אנטי קליימקס?

ממש. ככה אתם מכירים אותי?


לא. אנחנו מכירים אותך כקרציה שמדברת ומדברת ולא מגיעה לעיקר לעולם.


בדיוק. אז בעקבות הניסיון הכושל (אפילו שבעבודה שלי לא הבינו על מה אני מתלוננת והיו די מרוצים, בסך הכל), החלטתי לנסות שוב. כבר קניתי עוד בננות וחמאת בוטנים. ואז מצאתי את עצמי בשבת האחרונה אצל נטלי. הכנו יחד שני דברים, היא הכינה עוגה שווה (אני אכלתי תשעים אחוז מהשאריות!), ואז היא הציעה שנכין כבר יחד את הקרמבואים האלה שלא הפסקתי לספר עליהם. די הגיוני, בכל זאת.. הם מבוססים על קרמבואי הפטל שהכנתי בקיץ, והם עצמם היו מבוססים על מתכון שלה.


עצרי. עצרי. מה הכנתן יחד? יהיה פוסט?

ברור. חכו ליום רביעי. יהיה.. שונה.


התרגשויות.

לגמרי. שמחה שהביטוי הזה סוף סוף התחיל לתפוס אצל עוד אנשים שהם לא אני. קיצור, הכנו יחד את הקרמבואים וכמובן שהכל הסתדר, כי הבית של נטלי קסום והיא קסומה והכל מסתדר באורח פלא אצלה. בחיי שיש שם איזה כישוף או משהו. העוגיות יצאו קטנות וחמודות. הן לא התפשטו בכלל, אולי כי שכחתי לשים סודה בבצק. המרנג היה מהמם, והקרמבואים היו קטנים וחמודים ויפים. וטעימים. הפעם טעמתי. הם היו קטנים!


אז סוף טוב, הכל טוב?

כן, כמעט. קרה משהו מוזר - בנגלה הראשונה, המרנג הספיק לי לחצי מהעוגיות בערך. כנראה כי העוגיות היו גדולות ונזקקו למלא מרנג. אבל בנגלה השניה, השתמשנו בכל העוגיות ועדיין נשאר המון מרנג לא מנוצל. לא יודעת, קטע מוזר. אבל היי, "נשאר לי מלא מרנג בננות ואני לא יודעת מה לעשות איתו" -- יכולות להיות צרות גרועות יותר, נכון?


לגמרי. תגידי, מה לגבי הטעם? בתכלס, איך יצא?

וואו, טעים ממש. העוגיה קצת מלוחה, המרנג טעים עם טעם עדין-עדין-עדין של בננות, בקושי מורגש, אפשר אפילו להוסיף עוד קצת בננה כדי להדגיש אותו יותר. ומעל הכל, השוקולד הדק, המתפצח. חבל על הזמן, הכי כיף שיש.


אוקיי, תקשיבי. את מדברת המון, אז די ניצלת לנו את כל הזמן. תכננו לשאול אותך עוד כל מיני דברים, כמו מה פשר האובססיה הלא ברורה שלך לנקודות וכמה בקבוקי לק יש לך בבית, אבל בואי בכל זאת נקצר. מילות סיכום? מוסר השכל? דברי חכמה?


קודם כל, כמה עשרות בקבוקי לק. לא בטוחה בדיוק, אבל כנראה באזור השלושים-ארבעים.


אהה.

ולגבי מילות סיכום. אז ככה: קודם כל, אני חושבת שקיבלנו הוכחה נוספת לזה ששוקולד, בננות וחמאת בוטנים הם השילוש הקדוש. בנוסף, אם אתם מנסים להכין משהו טעים ומגניב והוא לא יוצא לכם מספיק טוב בפעם הראשונה, אל תתייאשו. נסו להכין שוב, רצוי יחד עם עוגיונט. מצד שני, גם אם גברת עוגיה קצת צוחקת על צורת הזילוף שלכם ואומרת לכם שזה לא הולך לצאת טוב ובלה בלה בלה, אל תתייאשו. בסוף זה יצא חמוד והיא תאכל את הכובע. או לפחות את הקרמבו.


אין ספק, ריגשת. עוד משהו?


כן. אם אתם לא יודעים לצלם, פשוט תנו לעוגיונט לעשות את זה. כי התמונות שלכם מכוערות, וכמה שלא תנסו, לה יצא יותר טוב. אל תנסו אפילו לקחת את הדבר הזה, לצורך העניין קרמבו, אתכם הביתה ולנסות לצלם אותו שוב בבוקר, עם הכלים שלכם והשולחן שלכם, בתקווה שיצא יותר טוב. זה סתם הולך לצאת מטופש. אה, ואם אתם מכינים משהו והוא לא יוצא מספיק טוב בפעם הראשונה, אבל בכל זאת צילמתם את תהליך ההכנה, אל תתעצלו בפעם השניה. אל תגידו "מה, כבר צילמתי, אין צורך לצלם שוב". זה מטופש ולא נכון, ובסוף יראו בתמונות שלכם רק איך לא להכין את מה שזה לא יהיה, וזה מוזר. ואתם מוזרים. אבל בצד החיובי, לפחות הכנתם קרמבו חמאת בוטנים, בננות ושוקולד כשר לפסח. התרגשויות.


תקשיבי. התשת. יאללה, שיהיה לך חג שמח.

לא! מה הקטע של הברכות והאיחולים? אני עוד אהיה פה לפני החג. יום רביעי, זוכרים?


כן.. אנחנו לא נהיה פה. למעשה, גרמת לנו לאבד את הרצון לחיות, בטח ובטח לקיים את התכנית הזאת.

אוי. סליחה?


שיהיה.


***
קרמבו חמאת בוטנים, בננות ושוקולד כשר לפסח
מקור המתכון: העוגיות מבוססות על המתכון הזה, הקרמבו בכלל על זה.

כמות: כארבעים מיני קרמבואים (קוטר עוגיה באזור הארבעה-חמישה ס"מ) - סיכוי טוב שיישאר לכם מרנג, אז אפשר להכין מראש כמות כפולה של עוגיות. מקסימום אוכלים אותן סתם כך, או טובלים בקצת שוקולד מומס.

מצרכים:
לעוגיות
240 ג' (1 כוס) חמאת בוטנים חלקה/עם שבבי בוטנים
120 ג' (1/2 כוס) סוכר חום כהה
1 ביצה גדולה

למרנג
1-2 בננות בינוניות
200 ג' (1 כוס) סוכר לבן
60 ג' (1/4 כוס) מים
3 חלבונים גדולים, בטמפרטורת החדר
קורט מלח

לציפוי
300 ג' שוקולד מריר
3 כפיות שמן קנולה

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים תבנית גדולה בנייר אפיה.
2. מניחים חמאת בוטנים, סוכר חום, ביצה וסודה בקערה. מערבבים היטב עם מטרפה או כף עד לקבלת בצק אחיד (ודביק למדי).
3. בעזרת כף גלידה קפיצית קטנה, מניחים עיגולי בצק בתבנית. מרווחים קלות. אפשר גם לעשות את זה עם כפית רגילה ו/או לגלגל לכדורים בעזרת הידיים. פוחסים קלות עם האצבעות.
4. אופים כ-10 דקות, עד שהעוגיות משחימות קלות ומתפשטות מעט. מצננים כעשר דקות בתבנית ומעבירים לרשת לטובת צינון מלא.
5. להכנת המרנג: מועכים בננות למחית - אפשר עם מזלג או מועך פירה, אם הבננות ממש בשלות, אבל עדיף להשתמש בבלנדר מוט, על מנת לקבל מכית ממש חלקה.
6. מניחם מחית בננות, סוכר ומים בסיר קטן. מבשלים על אש בינונית, עד שכל הסוכר נמס ומתקבל סירופ.
7. מניחים חלבונים ומלח בקערת המיקסר, ומחברים וו בלון. כאשר הסירופ בסיר מגיע לטמפרטורה של 112 מעלות, מתחילים להקציף את החלבונים על מהירות בינונית.
8. כאשר הסירופ מגיע לטמפרטורה של 117 מעלות, מסירים מהאש. מגבירים את מהירות המיקסר ויוצקים פנימה את הסירופ הרותח, תוך כדי הקצפה, בזרם דק. ממשיכים להקציף במהירות גבוהה מאד, עד שהמרנג מתקרר ומתייצב, משהו כמו עשר דקות.
9. מעבירים את המרנג לשק זילוף עם צנתר חלק (או בלי צנתר בכלל, אפשר פשוט לגזור את קצה השק). מזלפים תלולית מרנג מעל כל עוגיית חמאת בוטנים. מעבירים למקפיא למשך כשעה.
10. כאשר הקרמבואים קרים מספיק, ממיסים שוקולד מריר במיקרוגל (או בבן מארי). מוסיפים פנימה שמן ומערבבים היטב. מוודאים כי השוקולד נמצא בכלי עמוק מספיק (יותר עמוק מגובה הקרמבו, לצורך העניין).
11. טובלים כל קרמבו ומצפים בשוקולד. מחזירים למקפיא לטובת התייצבות. איזה כיף לכם.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • בפעם הראשונה הוספתי לעוגיות חמאת הבוטנים אבקת סודה לשתיה, והן התרחבו מאד באפיה. זה לא מה שאנחנו רוצים, אז השמטתי אותה מהמתכון. זרמו איתי.
  • חוץ מזה, בתמונות אפשר לראות שבמקור גם הנחתי כל עוגיה בתוך חותכן עגול כדי לשמור על גודל וצורה אחידים. בפעם השניה כבר הסתפקנו רק בכף גלידה, ויצא מעולה. בכל מקרה, זה לא קריטי, רק אם אתם ממש רוצים עוגיות סופר אחידות (דבר שגם ככה לא קרה אצלי..).
  • כפי שכתבתי כשדיברתי על הכמות, יש סיכוי טוב שיישאר לכם מרנג. אז יאללה, כמות כפולה של עוגיות? לחילופין, פשוט זלפו ואפו נשיקות ממרנג הבננות? אוקיי, יופי.
  • אגב, אני הסתפקתי בבננה אחת במרנג שלי, אבל יצא לו טעם כל כך עדין של בננות, שאפילו מישהו שעובד איתי ושונא בננות אכל ולא הפריע לו.. פשוט כי הוא לא הרגיש. לכן כתבתי שתי בננות במתכון, כדי להעצים את הטעם הבנני. כן, בנני (במלעיל, ברור) זו מילה.

צולם על ידי עוגיו.נט. שונאת אותה.

כמה אתם מתרגשים מזה שעוברים לשעון קיץ הלילה? לא, כי אני פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי מרוב אושר!!!