> Morcake

1 בפברואר 2015

שבלולי שמרים עם קרם שקדים וטראפלס

זכויות יוצרים, טוענת ויקיפדיה, היא ההגנה הניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה שהיא קניין רוחני שלו.


מה גרם לי לחשוב על הנושא הזה בכלל, אתם ודאי תוהים.


פשוט.. פשוט חשבתי, האם אדם יכול להפר זכויות יוצרים ולגנוב מעצמו?


העניין הוא כזה.


לפני כשנה וחצי פרסמתי כמה מתכונים ב"אוכל טוב", מדור המתכונים של מאקו. הראשון ביניהם היה פאי קרם שקדים וטראפלס - עשיר, טעים, בריא*.

*לנפש. בעיקר לנפש.


לפני מספר שבועות, כשניסיתי לחשוב מה אני הולכת להכין לחודש השקדים של "כחומר", חשבתי וחשבתי ולא הגעתי לשום מקום.


קרם שקדים הרגיש לי כמו הדבר הנכון וההגיוני ביותר. כי קרם שקדים זה כנראה מה שזורם בנהרות בגן עדן, במקום מים.


אבל אוקיי - קרם שקדים. מה הלאה? מה אני עושה?


היי מור, זוכרת את העוגה ההיא שהכנת אז למאקו? עם הבצק הפריך וקרם השקדים והטראפלס?

זוכרת, בטח זוכרת.


אז אולי כזה? אבל לא עם בצק פריך. כי את מזעזעת כשזה מגיע לבצק פריך. הרי גם אז אחותך בעצם הכינה את הבצק.


אוי נכון, בעצם.. בעצם הרעיון לפאי הזה היה של אחותי, בכלל לא שלי. והכנו אותו יחד. כך שלמעשה אני גונבת את הקניין הרוחני שלו.

אופס.


מקווה שהיא לא תתבע אותי.

טוב, אני אשחד אותה במתנות מארה"ב או משהו...


עזבו, אני כבר אפתור את עניין הפרת זכויות היוצרים מול אחותי. מקווה שיהיה בסדר.

(החזיקו אצבעות)


בחזרה למתכון.


בצק פריך - לא אופציה. אולי שמרים?


רגע.

רגע רגע.


בצק שמרים, מרודד, מעליו קרם שקדים, מעליו טראפלס שוקולד קטנטנים, מגולגל, פרוס לשבלולים, מסודר בתבנית, מותפח, אפוי, טעים?


הו וואו, סקרנת.


מפה לשם, מלא לדעת מה אני הולכת להכין לחודש השקדים, עברתי תוך שניות לאני-חייבת-להכין-את-הדבר-הזה-עכשיו-עכשיו-עכשיו.


ואתם יודעים מה? מכירים את המקרים האלה שאתם מדמיינים משהו ובונים ציפיות בראש ועושים פשוט בילד אפ מטורף ואז בסוף הכל מתפוצץ לכם בפנים?


נחשו מה, זה לא קרה!


הכנתי בצק.
התפחתי.
רידדתי.
מרחתי מעליו קרם שקדים שהכנתי בזמן שהוא תפח.
פיזרתי מעל הקרם טראפלס שהכנתי מבעוד מועד.


גלגלתי את הבצק לרולדה.
פרסתי לשבלולים (שושנים?).
הנחתי בתבנית.
התפחתי.
אפיתי.


צילמתי.
הייתי מרוצה. אבל לא מספיק.


בזקתי אבקת סוכר, הלא היא המייק אפ של עולם האפיה.
צילמתי שוב.
נכנעתי לקולות בראש (ובבטן) שצעקו "תני לנו לטעום כבר, כלבה!!!" (אין להם נימוסים, לקולות האלה).
טעמתי.
התעלפתי.
רציתי ללכת לישון על הבצק.
רציתי לעבור לגור בתוך הבצק.
רציתי להיות טראפל קטן שמתאחד בתוך הבצק עם קרם שקדים וחי באושר ועושר, עד עצם הקרם הזה.


ואז לקחתי את המאפה למפגש עם חברות, הנחתי על השולחן, והשתדלתי לשמור מרחק, כדי לא לשמוע אותו צועק "מור! תאכלי אותי! מור! תאכלי אותי! נווווו רק שבלול אחד. מה אכפת לך? בואי. תטעמי. קחי ביס. כדאי לך. זה טעים".


בדיעבד, אני קצת מצטערת שאכלתי רק חתיכה אחת, כי הבצק היה פשוט אושר ממולא קרם שקדים וטראפלס. הקרם היה מצוין (אם כי קצת נדחק הצדה לטובת הטעם הדומיננטי מאד של הטראפלס).


והטראפלס? נו. טראפלס. למישהו יש מילה רעה לומר על טראפלס? נראה אתכם.


קיצור.


גם אם אחותי תחליט לתבוע אותי על הפרת זכויות יוצרים --

גם אם אני אחליט לתבוע את עצמי על הפרת זכויות יוצרים --


זה יהיה כל כך, כל כך שווה את זה.


כי שמרים. וקרם שקדים. וטראפלס.


וקרם שקדים. וטראפלס.


שמרים, אנשים. שמרים. בצק רך כמו כרית.


אתם לא מקשיבים לי.


לא, אל תתווכחו איתי. אני יודעת שאתם לא. אחרת כבר לא הייתם פה.


יאללה, קומו. לכו להכין בצק ותחזרו.


קדימה.


רגע, לאן אתם הולכים? תסתכלו שניה על שאר מתכוני השקדים של החודש, איפה הנימוסים שלכם?


אוף, אתם ממש כמו הקולות בראש שלי.


***
שבלולי שמרים עם קרם שקדים וטראפלס
מקור המתכון: ההשראה למתכון היא הפאי הזה. גם קרם השקדים משם. הבצק מבוסס על הבצק הזה, פחות או יותר.

כמות: כ-16 יחידות

מצרכים:
לטראפלס
165 מ"ל שמנת מתוקה
300 ג' שוקולד מריר
קורט מלח

לבצק
125 מ"ל (1/2 כוס) חלב חמים
65 ג' (1/4 כוס + 1 כף (וקצת)) סוכר לבן
6 ג' (2 כפיות) שמרים יבשים
50 ג' חמאה רכה
1 ביצה גדולה
350 ג' (1/2 1 כוסות) קמח לחם/לבן
קורט מלח

לקרם שקדים
50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן
50 ג' (1/2 כוס) אבקת שקדים
50 ג' חמאה, חתוכה לקוביות
1 ביצה גדולה
5 ג' (1/2 כף) קמח לבן

אופן ההכנה:
1. מתחילים בהכנת הטראפלס: מניחים שמנת בסיר קטן. מביאים לסף רתיחה.
2. במקביל ממיסים שוקולד על בן מארי או במיקרוגל.
3. יוצקים את הבמנת המבעבעת על השוקולד המומס, מוסיפים מלח ומערבבים לגנאש חלק ומבריק.
4. מעבירים לתבנית או קופסא קטנה, מרופדת בניילון נצמד. מצננים עד להתייצבות, לפחות שעתיים.
5. להכנת הבצק: מניחים חלב, סוכר ושמרים בקערה. מערבבים ומניחים בצד למספר דקות.
6. כאשר תערובת השמרים תוססת מעט, מעבירים אותה לקערת המיקסר. מוסיפים חמאה, ביצה, קמח ומלח. מחברים וו גיטרה ולשים על מהירות איטית למשך כשתי דקות, עד שהבצק מתאחד כמעט לגמרי.
7. עוצרים את פעילות המיקסר, מנקים דפנות בעזרת לקקן או קלף, ומפעילים שוב, הפעם על מהירות בינונית למשך כעשר דקות, עד לקבלת בצק נהדר - אחיד, חלק, קצת דביק (אבל לא ברמה שממש נדבק ליד).
8. מעבירים לקערה גדולה, משומנת קלות. מכסים במגבת נקיה או ניילון נצמד ומתפיחים למשך שעה-שעתיים, עד שהבצק מכפיל את נפחו.
9. להכנת הקרם: מעבדים סוכר, אבקת שקדים וחמאה במעבד מזון עד לקבלת משחה חלקה.
10. מוסיפים ביצה ומעבדים עד להיטמעות.
11. מוסיפים קמח ומעבדים לקרם חלק.
12. מחלקים את הבצק שתפח לשניים ומעבירים חצי אל משטח עבודה מקומח. מרדדים למלבן בגודל של כ-30X45 ס"מ, אבל לא חייבים לדייק - בעקרון, מלבן די גדול ודק.
13. מורחים חצי מקרם השקדים על פני כל הבצק. משאירים שוליים קטנים, של כ-1 ס"מ.
14. חותכים את גוש השוקולד לטראפלס קטנים מאד (כל קוביה בגודל של בערך 1 ס"מ). מפזרים כמה שרוצים מעל קרם השקדים.
15. מגלגלים את מלבן הבצק הממולא לרולדה הדוקה. חותכים לשמונה שבלולים שווי גודל (עד כמה שאפשר) ומניחים בתבנית גדולה מרופדת בנייר אפיה (אפשר גם לסדר בתוך תבנית או רינג, על מנת לאפות את כל השבלולים יחד, כמאפה אחד גדול).
16. חוזרים על הפעולה עם החצי השני של הבצק. מניחים גם את השבלולים האלה בתבנית ומתפיחים כעשרים דקות-חצי שעה.
17. בינתיים מחממים תנור ל-180 מעלות.
18. אופים 15-20 דקות, עד שהמאפה משחים בחלקו העליון ומתפזר ריח שגורם לכם לרצות למות מצד אחד, ונותן לכם סיבה לחיות, מצד שני.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • שימו לב: כמות הטראפלס גדולה בהרבה מהכמות הדרושה למתכון. אני בעד להישאר עם זה ולשמור את השאריות בקופסא במקפיא, לכל מקרה חירום הדורש טראפלס. אם אתם לא סובלים ממקרי חירום כאלה, אפשר להכין חצי כמות.
  • אני תחמתי את השבלולים שלי ברינג בקוטר 18 ס"מ, אם אני לא טועה, אבל פשוט תראו מה מתאים לכם כשאתם מעצבים את המאפה.
  • כפי שכבר ציינתי, הטראפלס קצת משתלטים על קרם השקדים. זה לא שהקרם לא מורגש (אם כי היה מי שטען שהוא לא), אבל הטראפלס ממש צועקים "תראו אותנו, אנחנו פה!". אם אתם בכל זאת רוצים להרגיש יותר את השקדים, אפשר לוותר על הטראפלס או אולי לנסות להכין כמות כפולה של קרם.


אני משערת שגם אתם, כמוני, המומים מזה שאף אחד מהבלוגרים של מנטקה לא הכין שום דבר עם שקדי מרק. נו מילא, בשביל זה יש את גל.

24 בינואר 2015

עוגת 300 עם חמאת בוטנים ושוקולד צ'יפס

כשבבלוג היו מאה פוסטים, סיפרתי לכם על כל מיני חיפושים מצחיקים/מוזרים שהובילו אנשים לבלוג.


(הם קצת נעלמו מאז. או שהתבגרתי והפסקתי לעקוב אחרי זה. אוי לא, זה כל כך עצוב.. כך או כך)


בפוסט המאתיים סיפרתי לכם כל מיני דברים על עצמי. כל מה שלא ידעתם וממש ממש לא רציתם לדעת. זה היה מביך בזמנו, ולקרוא את זה עכשיו, לאחר כמעט שנתיים, היה מביך אפילו יותר. הידד לי.


אגב, בפוסט הנ"ל כתבתי בזמנו שאני לא יודעת לרכוב על אופנים. תשמחו לשמוע שבשלושה-ארבעה חודשים האחרונים זה כבר לא לגמרי נכון. או במילים אחרות, אם אתם בתל אביב מתישהו ויוצא לכם לראות מישהי על תל אופן, מתנדנדת מצד לצד, צורחת כמו ילדה קטנה ובסופו של דבר עוצרת אחרי ארבעה מטרים (בתקווה לא מתרסקת לתוך שום דבר/אף אחד), אל תהיו אנטיפתים -- בואו להגיד שלום!


קיצור.


אני משערת שהבנתם שהיום הוא פוסט מספר שלוש מאות במורקייק. התרגשויות. קונפטי. נצנצים. שוקולד וחמאת בוטנים.


מחלקת הקריאייטיב בתוך הראש שלי עבדה שעות נוספות (אבל ההנהלה בתוך הראש שלי לא שילמה על זה. זה היה די מלוכלכך.. בסוף קם ועד, ההסתדרות התערבה, אל תשאלו.. לא נעים) כדי לנסות לחשוב מה. עושים. הפעם.


עד שלבסוף זה הכה בי. היות שמדובר פה בי, סביר להניח שבאמת נתקלתי באיזה עמוד או כסא או משהו, וזה לחלוטין הכה בי.


אני אכין עוגה שכל הכמויות בה הן שלוש מאות!

כלומר -- שלוש מאות גרם, כמובן.


רגע, מה לגבי פאונד קייק, שהיא בעצם עוגה בחושה? הרי הרי.. פאונד קייק נקראת כך כי במקור היא מכילה פאונד אחד של קמח, פאונד אחד של קמח, פאונד אחד של ביצים וחצי פאונד של סוכר. סתם, גם פאונד.


אז מה אם אכין פאונד קייק.. אבל משלושת מאות גרם? גבירותיי ורבותיי, הרשו לי להציג לפניכם את השני-שליש-פאונד-קייק*.

*הכי בדקתי עכשיו את יחס ההמרה בין גרמים לפאונדים (אתם לא באמת רוצים שאני אומר "ליברה", נכון?).


ואז החלטתי לקחת את זה צעד קדימה. מה, סתם עוגה מקמח, חמאה, ביצים וסוכר? משעמם. צריך להוסיף טעם.


היייייייייי מה אם אוסיף לעוגה מחית פטל? האפקט פה יהיה משולש:


1. אני אוסיף לה טעם, וזה יהיה כיף ומגניב.

2. אני אוסיף לה צבע ורוד-אדום, וזה עשוי להיראות קצת מדמם, ואז העוגה שלי תהיה סוג של הומאז' לסרט המדמם, 300.

3. הכי חשוב -- אקדם את קופסת מחית הפטל שיושבת לי במקפיא כבר עשורים ומסרבת להסתיים.


ואז, הבזק של שפיות גרם לי להבין שאולי הומאז' לסרט המדמם, 300, הוא לא הרעיון הכי טוב שלי. ושבאופן כללי, לפרסם פוסט על עוגה עם פטל ולשכנע את הקוראים שזה נראה כמו דם וכדאי להם להכין אותה? כאילו.. לא נראה לי שיהיה מספיק קשה לשכנע אותם להכין עוגה עם פאדג'ינג* שלוש מאות גרם חמאה?

גם לי צריך להיות גבול כלשהו. והוא, מסתבר, עובר בעוגת דם.

*פאדג'ינג, כן. הפוסט הזה מצונזר לטובת קוראינו הצעירים יותר.


בכל אופן, פטל ירד מהפרק.


מפה הדרך לחמאת בוטנים ושוקולד באמת היתה קצרה. כי זו עוגה חגיגית ושלוש מאותית (זו מילה!!) ומגיע לי לדחוף קצת חמאת בוטנים פנימה, למען השם.


אז הכנתי עוגת שלוש מאות. הוספתי לה חמאת בוטנים ושוקולד צ'יפס. לא מספיק חמאת בוטנים, לא מספיק שוקולד. ולא שיישתי מספיק טוב. לכן התמונות נראות.. טוב, כמו שהן נראות. אתם תלמדו מהטעות שלי ותעשו את זה טוב יותר.


כי זו הסיבה שאני פה. כדי לעזור לכם להיות טובים יותר. כדי שלא תעשו את השטויות שאני עושה.


כדי שתהיו טובים יותר.


אני זורקת את עצמי על רימונים.
ולימונים.
וחמאת בוטנים.



למען העתיד שלכם.


אויש, מגיע לי צל"ש.


...


עכשיו תראו, אני לא הולכת לסכם פה או לכתוב מילים מרגשות, כי עשיתי את זה לפני פאדג'ינג תשעה ימים (הכנתם כבר חלת רוגלעך?!).


אני כן אומר ששמתי לב שהפעם לקח לי קצת יותר זמן לכתוב מאה פוסטים. אם אתם מתעניינים במספרים המדויקים, אז דעו לכם שבין הפוסט המאה למאתיים עברו שנה וארבעה חודשים; בין המאתיים לשלוש מאות עברו שנה ועשרה.


מה זה אומר? לא יותר מדי. אבל אתם יודעים שאני אוהבת מספרים. אלא אם לא קראתם את הפוסט המאתיים שלי, ואז.. לא יודעת. אני לא בטוחה שאנחנו יכולים להמשיך. לא יודעת אם אני יכולתי להמשיך להאמין לכם. אני כבר לא בוטחת בכם.


טוב תכלס, בואו נלך על כנות רגע: שלוש מאות פוסטים זה לא באמת רגע מכונן כלשהו. זה לא שיש פה משהו לחגוג.


זו סתם סיבה להכין עוגה.


(כאילו שאני באמת צריכה עוד סיבה)


(אוי תראו, השמש זרחה היום! נראה לי שאני צריכה להכין עוגה!)


(קניתי יותר מדי שוקולד ואין לי מקום לאחסן את כולו. מהר, שמישהו ידליק לי את התנור, אני הולכת להכין עוגיות!)


(ברוכים הבאים לחיי)


עכשיו ברצינות, עם מי אני צריכה לדבר - בדיסקרטיות - כדי להמליץ על עצמי - באנונימיות - לקבלת צל"ש?


***
עוגת 300 עם חמאת בוטנים ושוקולד צ'יפס

מקור המתכון: כאילו, סוג של נעזרתי במתכון הזה. חלקית. אבל בגדול, המתכון שלי (יופי גאון, חוכמה גדולה.. הכמויות של המרכיבים זהות).

כמות: עוגת אינגליש קייק אחת.

מצרכים:
300 ג' חמאה רכה
300 ג' (1/2 1 כוסות) סוכר לבן
5 ביצים גדולות
280 ג' (2 כוסות) קמח לבן
20 ג' (2 כפות) קורנפלור
קורט מלח

3-4 כפות גדושות חמאת בוטנים
חופן מכובד של שוקולד צ'יפס

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-170 מעלות. משמנים ומקמחים/מרפדים תבנית אינגליש קייק בנייר אפיה.
2. מניחים חמאה בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים על מהירות בינונית למשך שתיים-שלוש דקות.
3. בזמן שהמיקסר עדיין פועל, מוסיפים סוכר בהדרגה, תוך כדי ערבוב. ממשיכים לערבב עד לקבלת קרם חלק ותפוח.
4. מוסיפים ביצים, אחת אחת, ומערבבים היטב לאחר כל הוספה. ממתינים להיטמעות בין הוספה להוספה.
5. בינתיים מערבבים בקערה נפרדת קמח, קורנפלור ומלח.
6. מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים את תערובת היבשים בהדרגה, תוך כדי ערבוב. ממשיכים לערבב רק עד לקבלת בלילה אחידה.
7. יוצקים לתבנית.
8. מחממים חמאת בוטנים במיקרוגל, כך שהיא נוזלית למדי (עשרים-שלושים שניות עושות את העבודה). יוצקים מעל הבלילה בתבנית. מפזרים מעל שוקולד צ'יפס. משיישים פנימה את חמאת הבוטנים והשוקולד בעזרת סכין/כף. מיישרים את חלקה העליון של הבלילה.
9. אופים כשעה (יאפ, שעה), עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא נקי, או עם פירורים לחים עליו. מצננים לגמרי ומחלצים מהתבנית (אם העוגה לא מתנתקת בקלות, אפשר להעביר בזהירות סכין קטן או פלטה בין העוגה לתבנית).

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • כן, שלוש מאות גרם חמאה. אני יודעת. אני יודעת. תפסיקו לעשות לי פרצופים ותגידו תודה שזה לא הפוסט הארבע מאות, סבבה?
  • ואני יודעת שזה נראה כאילו רימיתי, כי אין שלוש מאות גרם קמח. אבל המרתי חלק ממנו בקורנפלור כדי להפוך אותו לסוג של קמח עוגה, אז תכלס זה בסדר. אם לא בא לכם עוגה רכה ועוגתית (אהה, עוגה עוגתית), אתם יכולים להמיר את הקורנפלור בחזרה לקמח.
  • כמובן שאפשר להכין את העוגה ללא חמאת בוטנים ושוקולד צ'יפס, או עם תוספות אחרות. תלוי בכם.
  • אבל אם כבר חמאת בוטנים ושוקולד צ'יפס -- אני השתמשתי בשתי כפות גדושות של חמאת בוטנים וחופן לא גדול של שוקולד. אני ממליצה לכם להשתמש בכמות יותר גדולה, ולשייש כמו שצריך. אצלי העוגה לא השתיישה מספיק טוב (אם כי אני מאשימה גם את כמות חמאת הבוטנים והשוקולד).
  • כמובן שאפשר לאפות את העוגה גם כקאפקייקס אישיים או בתבנית עגולה. זמן האפיה ישתנה, אם כי אני לא יודעת לומר בדיוק כמה. אל תתרחקו מהתנור, בדקו מדי פעם, ואני (כמעט) בטוחה שתדעו מתי להוציא את העוגה/עוגות שלכם.


אגב, למקרה שתהיתם - היום הוא יום חמאת הבוטנים הבינלאומי. טוב, בסדר! היום הוא יום חמאת הבוטנים הלאומי של ארה"ב. לא הבינלאומי. אני רמאית. אבל רמאית שהכינה מתכון שבמקרה (לא במקרה) מסתדר עם היום הזה.