> Morcake

18 באפריל 2016

רולדת קוקוס ושוקולד ללא גלוטן, ללא לקטוז

עד לפני שנה וחצי כזה, קצת פחדתי מרולדות. לא יודעת למה. פשוט נוצר מצב שמעולם לא הכנתי אחת, וזה הרגיש לי מאיים.


אבל אז אסף ביקש רולדה, אז הכנתי לו (כנסו כנסו). ואז דבר אחד הוביל לשני, ומפה לשם, הרולדה ואני נהיינו חברות טובות, והיא הפכה לאורחת קבועה במטבח שלי.

הרולדה הפכה לאורחת קבועה במטבח שלי? אלוהים אדירים, אני נשמעת פלצנית.


בקיצור, מהר מאד התחלתי להכין רולדות כל הזמ--

טוב, לא כל הזמן. בכל זאת, לא מדובר בבראוניז. אבל הרבה. לא מעט. כמות נאה. אוקיי?


מה שיפה ברולדה זה שההכנה שלה די פשוטה (אם במקרה יש לכם פוביית גלגול, כמו שהיתה לי, פשוט תתגברו על זה), אבל יש אינסוף אפשרויות לגיוון. בא לכם רולדת וניל במילוי שוקולד? לכו על זה. רוצים שוקולד במילוי וניל? אחלה, פשוט הוסיפו קקאו לבצק. אולי משהו אגוזי? ספרינקלזצ'אבי האבי? השמיים הם הגבול!


אתם אפילו יכולים להכין שתיים שונות ולשלוח אותן להורים של חבר שלכם לליל הסדר, כדי להתחנף (לא יודעת למה רואים רק רולדה אחת בתמונה - עברה שנה, למען השם, מי זוכר? - אבל היו שם שתיים: אחת עם תפוחים מקורמלים, אחת שוקו-וניל).


כשאסף ואני ניסינו לחשוב מה אני יכולה להכין לו לעבודה השנה, לכבוד יום ההולדת שלו, עשינו בריינסטורמינג. הרבה בריינסטורמינג:

אני ניסיתי לתחקר אותו, מה הוא רוצה, ואיזה סגנון, ואיזה טעם, ומה. אתה. רוצה?


הוא אמר: "לא יודע. מה שקל לך. ולא יקח לך את כל היום. ושוקולד."

מה קל לי? לבהות בטלוויזיה.
מה לא יקח לי את כל היום? לסיים פיצה משפחתית שלמה לבד.
שוקולד? שוקולד.


בתום הבריינסטורמינג המשותף - הרבה בריינסטורמינג - החלטנו על מיני קאפקייקס (טכנית מיני מאפינס, אבל לא נתקטנן) שוקולד-קפה ושתי רולדות.

אחר כך עוד היה דיון שלם, ועוד אחד, ועוד אחד, על אילו רולדות בדיוק אתה רוצה שאכין לך, אבל אני אחסוך לכם את זה:


האחת - רולדת שוקולד-קוקוס (אני רציתי לקרוא לה רולדת באונטי, אסף טען שהוא טען פעם באונטי, ובאונטי זה דוחה, והשם הזה לא עושה איתה חסד, אז אתם יודעים.. לכו תתווכחו עם ילד יום ההולדת).

השניה - רולדת אגוזי לוז-נוגט-נוטלה.


האחת - ללא גלוטן.

השניה - גם.

(בכל זאת, פסח התדפק על דלתנו כשהכנתי אותן..)


האחת - יצאה אחלה. התגלגלה בכיף, התמלאה כמו שצריך, צופתה, קושטה, נראתה די טוב. ובנוסף, היא גם היתה טעימה.

השניה - נראתה כמו הצרות שלי. נקרעה קצת במהלך הגלגול, המילוי נזל לכל עבר, לא היה שום שיתוף פעולה מצדה. גרמה לי לעבוד קשה ולעשות הכל לבד. לא קל, לא קל. לזכותה ייאמר שהיא כן היתה טעימה...


בכל אופן --

כל מה שרציתי לומר, וזו הסיבה לסיפור ההו-כה-מייגע הזה, הוא שהתכנון המקורי שלי היה לפרסם את שתי הרולדות, ואפילו לשאול אתכם איזו עדיף להעלות קודם וזה וזה, אבל נוצר מצב שהיקום פשוט החליט לבד, בעצמו, שרולדת הנוטלה תיאלץ להמתין עד שאכין אותה שוב, ובתקווה אפשר אותה.


בינתיים:

רולדת קוקוס ושוקולד. לא רולדת באונטי, כי אסף לא מרשה. ללא גלוטן. עם מלא טעם של קוקוס ושוקולד.


אה אה אה, וגם אין בה לקטוז. כאילו.. פרווה וזה.


אז תכינו אותה לליל הסדר? אולי לארוחת הצהריים של החג עצמו? חול המועד? ארוחת טרום מימונה? משהו?


יש. ידעתי שאפשר לסמוך עליכם.

***
רולדת קוקוס ושוקולד ללא גלוטן, ללא לקטוז
מקור המתכון: הרולדה עצמה מבוססת על המתכון הקבוע שלי.

כמות: רולדה אחת

מצרכים:
לרולדה
4 ביצים גדולות, מופרדות
50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן
40 ג' (4 כפות) קורנפלור
60 מ"ל (1/4 כוס) שמן קוקוס

לקרם קוקוס-וניל
200 מ"ל (1/2 פחית) קרם קוקוס קר (מצננים את הפחית לילה מראש במקרר)
20 ג' (2 כפות) אבקת סוכר
1 כפית מחית וניל/2 כפיות תמצית וניל
1/4 כוס שוקולד צ'יפס

לציפוי שוקולד
75 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס
1 כפית שמן קוקוס

שבבי קוקוס קלוי, לקישוט


אופן ההכנה:
1.מחממים תנור ל-170 מעלות. מרפדים תבנית תנור גדולה בנייר אפיה ומשמנים קלות (הכי טוב בספריי שמן).
2. מניחים חלבונים וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקצף יציב -- מתחילים במהירות נמוכה, ומגבירים בהדרגה עד להגעה למהירות מקסימלית. בסך הכל, מקציפים שמונה-עשר דקות.
3. מוסיפים קורנפלור, שמן קוקוס וחלמונים (עדיף לטרוף אותם קלות קודם). מקפלים פנימה בעזרת לקקן, עד לקבלת בלילה אחידה.
4. יוצקים את הבלילה לתבנית. משטחים ומיישרים לשכבה אחידה על פני כל התבנית.
5. אופים 15-20 דקות (במקרה הזה, לי הספיקו 15 דקות בדיוק), עד שהעוגה מזהיבה קלות.
6. ממתינים מספר דקות, רק על מנת שהעוגה לא תשרוף לכם את הידיים, הופכים על קרש חיתוך (או ישירות על משטח העבודה), ומקלפים את נייר האפיה הנמצא כרגע על חלקה העליון של העוגה. אם רוצים, אפשר לחתוך את קצוות העוגה כדי ליישר אותה (זו הסיבה הרשמית. תכלס, זה סתם כדי שתטעמו קצת).
7. מניחים מגבת מטבח נקיה מעל העוגה (אפשר להניח נייר אפיה ביניהן, על מנת לטנף קצת פחות את המגבת). הופכים את כל הקונסטרוקציה, כך שהמגבת מופנית כלפי מטה. מגלגלים את הרולדה, ומניחים אותה בצד למשך חצי שעה-שעה.
8. להכנת הקרם: מניחים קרם קוקוס קר (רק את החלק הקרמי, לא את הנוזל השקוף - הוא לא יקציף!), אבקת סוכר ווניל בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקרם יציב.
9. מקפלים פנימה שוקולד צ'יפס.
10. פותחים בחזרה את הרולדה. מורחים את הקרם על פני העוגה, ומיישרים לשכבה אחידה בעזרת פלטה או לקקן.
11. מגלגלים את העוגה שוב לרולדה.
12. להכנת הציפוי: ממיסים שוקולד מריר במיקרוגל או על בן מארי.
13. מערבבים פנימה שמן קוקוס.
14. יוצקים את הציפוי מעל הרולדה. ממתינים מספר דקות, ומפזרים מלמעלה שבבי קוקוס.

הערות/תוספות/שדרוגים:

  • כתבתי במתכון שמשתמשים בקורנפלור - אני השתמשתי בקמח ללא גלוטן שהיה לי בבית, אבל בגדול הרכיבים שם זה פשוט קורנפלור וסוכר, אז אמורה להתקבל תוצאה די זהה עם "סתם" קורנפלור.
  • אני השתמשתי בשמן קוקוס גם בעוגה וגם בציפוי, כדי להיישאר עם המוטיב הקוקוסי. אפשר להחליף בכל שמן נייטרלי אחר (אני בדרך כלל משתמשת בקנולה).
  • היות שהקצוות של הרולדה בדרך כלל יוצאים פחות יפים (לרוב יש שם פחות מילוי, אז הרולדה נראית קצת מסכנה), אפשר ורצוי לחתוך אותם לפני ההגשה. אבל תהיו חכמים, לא כמוני -- הסירו קצוות לפני הציפוי בשוקולד. כפי שאפשר לראות בתמונות, אני קודם ציפיתי ואז חתכתי את הקצוות, אז העוגה שלי קצת "מלוכלכת" בשוקולד.


פססססט חג שמח!!!

14 באפריל 2016

עוגה של שוקולד בצבע פינק

טו-טו טו-טו-טוווווו, טו-טו טו-טו-טווווו*.



*הצלצול של שיחת וידאו בהנגאאוטס, מן הסתם. לא מאמינה שלא הבנתם את זה.



בצד השני של השיחה, אחי והדבר. התרגשויות.


"שיר רצתה לבקש ממך משהו."


כן, שיר?


"אממ. אממ. עוגה."



עוגה??? איזו עוגה?



"אממ. אממ. עוגה של שוקולד."


ואני נמסתי.


אתם מבינים, כמה ימים קודם לכן כבר דיברתי עם שיר הגובורה (כמו גיבורה, רק בהגיה יותר מצחיקה), ושאלתי אותה אם היא תבוא לבקר בארץ בקיץ (כן!) ואם היא תבוא לחתונה שלי (כן!) ואיזו שמלה היא תלבש (אממ. אממ. בצבע פינק) ואם היא רוצה שאכין לה עוגה (כן!) ואיזו (אממ. אממ. בצבע פינק), והבטחתי להכין לה כמה עוגות בצבע פינק שהיא רק תרצה כשהיא תגיע - סוף סוף - לבקר.


אבל הפעם.. הפעם שיר יזמה את השיחה (דרך אבא שלה, וואטאבר, אל תתווכחו. הילדה גאון). היא ביקשה לדבר איתי. כדי לבקש ממני עוגה. מלא התרגשויות.



אז הבטחתי בשנית להכין לה כמה עוגות שהיא תרצה כשהיא תהיה בארץ...


אבל לא הצלחתי להתאפק. איך אני אמורה לחכות חודשיים וחצי?!



אז ניצלתי את יום ההולדת של הדבר (שלוש!!) והכנתי לה עוגת יום הולדת.


עוגה של שוקולד. בצבע פינק.


אתם כבר יודעים שאני חזקה בעוגות הווירטואליות בשנתיים האחרונות, אז מה הייתי אמורה לעשות? לא להכין לה עוגה וירטואלית של שוקולד בצבע פינק?


ברצינות, ככה אתם מכירים אותי?




נ.ב.
לא יודעת אם ציינתי את זה כבר פעם, אבל אסף מאד מרוצה מכל עניין העוגות הווירטואליות. כאילו.. עוגת שוקולד חלב (הוא טוען שלא מרגישים שזו לא עוגת שוקולד "רגילה", והוא די צודק, אבל הו כמה שהיא טעימה - כל כך טעימה שהוא הציע שאהפוך אותה לעוגת השוקולד הקבועה שלי. כאילו שיש דבר כזה. מצחיקול) תלת קומתית עם קצפת ורודה - what's not to like?


אפילו ריבת התותים שהוספתי לקצפת לא הפריעה לו. הצלחה הצלחה הצלחה.


נ.ב. 2
שיר, בואי כבר! ותביאי את האחים שלך איתך!


***
עוגה של שוקולד בצבע פינק
מקור המתכון: התבססתי על המתכון הזה, עם שינויים קלים.

כמות: עוגה תלת שכבתית אחת בקוטר 16 ס"מ. ניתן להכפיל כפויות ולאפות בתבנית 22/24.

מצרכים:
לעוגה
100 ג' שוקולד חלב, קצוץ גס
50 ג' חמאה רכה
200 ג' (1 כוס) סוכר חום דמררה
2 ביצים בינוניות, בטמפרטורת החדר
140 ג' (1 כוס) קמח לבן
1/2 כפית אבקת סודה לשתיה
1/4 כפית מלח
20 ג' (2 כפות) אבקת קקאו
120 מ"ל (1/2 כוס) חלב
120 מ"ל (1/2 כוס) מים חמים

לקצפת
250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה
25 ג' (2 כפות) סוכר לבן
1-2 כפיות ריבת תותים
כמה טיפות צבע מאכל ורוד (לא חובה)

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים ומרפדים תבנית בנייר אפיה.
2. ממיסים שוקולד חלב במיקרוגל או על בן מארי. מניחים בצד.
3. מניחים חמאה וסוכר חום בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים על מהירות בינונית למשך שלוש-חמש דקות.
4. מוסיפים ביצים, אחת אחת, ומערבבים היטב, עד להיטמעות. ממתינים כדקה בין הוספה אחת לשניה.
5. מוסיפים שוקולד מומס ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
6. בינתיים מערבבים קמח, סודה, מלח וקקאו בקערה נפרדת.
7. מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים מצרכים יבשים וחלב לסירוגין: מתחילים בשליש מכמות היבשים, לאחר מכן חצי מהחלב, שליש נוסף מהיבשים, שאר החלב, ולבסוף שאר המצרכים היבשים. מערבבים מעט בין הוספה להוספה.
8. מוסיפים מים חמים ומערבבים עד לקבלת בלילה אחידה.
9. יוצקים לתבנית. אופים 35-40 דקות, עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא נקי, או עם מעט פירורים לחים עליו. מצננים לגמרי ומחלצים מהתבנית. אם במהלך האפיה, העוגה מתחילה להיראות עשויה מדי מבחוץ, אבל עדיין לא מבפנים, אפשר להנמיך את טמפרטורת התנור ל-170 מעלות אחרי חמש עשרה-עשים דקות אפיה.
10. מיישרים את חלקה העליון של העוגה ומחלקים לשלוש שכבות שוות.
11. מניחים שמנת וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקצפת יציבה. שומרים כחצי מהכמות בצד.
12. מוסיפים לחצי הנותר ריבה וצבע מאכל (אם בוחרים להשתמש). מערבבים עד לקבלת קרם ורוד (היזהרו לא לשבור את הקצפת).
13. להרכבת העוגה: מניחים פרוסת עוגה אחת על צלחת הגשה. מצפים בשכבה של קצפת ורודה. חוזרים על הפעולה עם הפרוסה השניה והשלישית. מצפים את חלקה החיצוני של העוגה בקצפת לבנה, מניחים במספר נקודות "כתמים" של קצפת ורודה ומיישרים עם פלטה לטובת קבלת עוגה מצופה ורוד-לבן משולב. אם נשארת קצפת, אפשר לזלף מעט פרחים מעל פני העוגה.

הערות/תוספות/שדרוגים:

  • כפי שניתן לראות בתמונות, הציפוי ה"משויש" שלי לא יצא הכי מוצלח בעולם. אני חושבת שכמות נוספת של קרם היתה עוזרת, אז אם בא לכם להשקיע, לכו על כמות וחצי או כמות כפולה של קרם, צפו כמו שצריך ו.. אתם יודעים, תתקדמו משם.
  • אם אין לכם כח לעוגת שלוש קומות, אפשר להסתפק בשתי קומות. כמובן שאפשר גם לאפות בשתיים/שלוש תבניות נפרדות, ומן הסתם זמן האפיה יתקצר.
  • לגבי צבע המאכל - ציפיתי וקיוויתי שריבת התותים תצבע את הקצפת שלי בוורוד, אבל היא לא ממש עשתה את העבודה, אז חיזקתי בצבע מאכל. בקטנה כזה. לא חובה אם אתם מתנגדים לצבע מאכל.


בא לכם לראות עוד תמונה של שיר, נכון? נכון? קבלו --


ד"ר פרפר בלרינה לשירותכם, איך אפשר לעזור?

10 באפריל 2016

סנדוויץ' עוגת וניל ובראוניז

אתמול היה היום האהוב עלי בשנה --

היום בו אסף מצמצם את הפער בינינו לשנה אחת.


(כן, אני מיושנת. ונכון, גיל זה רק מספר, אז מה זה משנה אם הוא קצת צעיר ממני, אבל אני גם ככה כל כך בוגרת לגילי ובכלל, אז להיות עם מישהו שצעיר ממנ--

רגע, למה אתם צוחקים? אה, הקטע על זה שאני בוגרת? אה.)


טוב, אבל השנה זו שנה רגישה. הוא אולי מצמצם לשנה אחת עכשיו, אבל עוד שלושה חודשים אני הולכת להגדיל את הפער לעשור.


מיינד. בלואן.


האשטאג זקנה.

רגע, לאנשים בני שלושים מותר להגיד האשטאג?


לא משנה, יש לי עוד שלושה חודשים של מגניבות -- תפסיקו לצחוק, אני אומרת לכם!! -- אבל אנחנו לא מדברים עלי עכשיו.


זאת אומרת, אנחנו כן. תמיד. כי אני מאד מרוכזת בעצמי. אבל ברמת העקרון:

אסף.


ספציפית, יום ההולדת של אסף.


אתם יודעים שזה ממש קשה להכין עוגה בהפתעה לאדם כשאתם גרים איתו?


לא, באמת. כל היום צריך לצעוק לו "אל תיכנס למטבח! אל תסתכל! אוף נו, אתה באמת צריך לאכול עכשיו צהריים? אתה לא יכול, נגיד, להתאפק עד.. מחר בבוקר כזה?"


מסתבר שהוא לא יכול להתאפק.


"נו, אבל אנחנו הולכים לסרט וארוחת ערב עוד שש שעות, אתה בטוח שאתה לא יכול להתאפק?"


הוא בטוח.


אוף, זה היה כל כך הרבה יותר קל שנה שעברה, כשיום ההולדת שלו נפל על פסח, ובאורח פלא העבודה שלי נתנו לנו יום חופש נדיר, והעבודה שלו העבידה אותו כרגיל.


ולפני שנתיים, כשבכלל לא גרנו ביחד, והוא סתם היה בא לבקר בערך שמונה פעמים בשבוע.


בכל אופן, לא קל להכין עוגה בהפתעה לאדם שגרים איתו. למקרה שתהיתם ו/או תכננתם.


וכך נוצר מצב שחרף נסיונותיי להרחיק אותו מהמטבח, או לפחות לגרום לו להיכנס ברוורס, ולא להסתכל לצדדים, ותסתכל עכשיו רק על השיש, לא! עכשיו אל תסתכל על השיש, ו.. מה? אתה רוצה להיפרד? אבל למה? מה זאת אומרת, אישיות גבולית?


הממ. כן.


קיצור, חרף נסיונותיי, הוא ראה בחטף את שתי שכבות עוגת הווניל עם השוקולד צ'יפס שהכנתי.


הוא לא ראה את הבראוניז שדחפתי בין השכבות, אבל הוא בהחלט הריח את השוקולד מומס.


נראה לי שאת ציפוי הפאדג' כבר אפילו לא טרחתי להסתיר ממנו.


ואז הרכבתי את העוגה, קישטתי אותה בכל מיני שברי שוקולד, ניסיתי לדחוף אותם למקום כדי שלא יפלו ושוב יפלו ויפלו עוד קצת..


ואז הבנתי שאני לא באמת יכולה להרשות לעצמי להחביא את העוגה עד מחר (אתמול) בבוקר. יש פשוט סיכוי טוב שהיא תקרוס עד אז.


אז סיכמנו שאני מראה לו את העוגה אחר הצהריים, והוא מתאפק עד הבוקר. זה הרגיש כמו עסקה הוגנת.


ואז הגיע הבוקר וביליתי חצי שעה בצילום העוגה. אסף צריך היה להתאפק עוד קצת.


"אוף נו, הכל בסדר לגבי לחכות עם העוגה, אבל למה הכנת את הקפה כל כך מזמן, אם אני לא יכול לשתות אותו? הוא מתקרר בינתיים."

מה זאת אומרת, למה? כי הייתי צריכה לשלב אותו בתמונות, יא מצחיק אחד. השאלות שלך ממש מוזרות. ותפסיק לאיים בפרידה, אתה יותר מדי אוהב שוקולד כדי לעזוב אותי!


לבסוף סיימתי לצלם, ולהדליק לו זיקוק (זה בזבז לי רק שלושה גפרורים וכמעט שרף אותי בסך הכל פעמיים), ולעשות בלאגן כשניסיתי לחתוך את העוגה -- מזל שאסף הרבה יותר טוב מזה, ובסוף הוא חתך לעצמו פרוסה -- והוא זכה לטעום מהעוגה שלו.


למרות חששותיי מכך שהעוגה לא עונה על הציפיות, כי הבסיס שלה לא שוקולדי - אבל יש שם הפתעת בראוניז! וציפוי פאדג'י! - ילד יום ההולדת היה מרוצה. הוא סיים לאכול את כל הפרוסה המעט-גדולה-מדי שהוא חתך לעצמו, נכנס לסוג של קומה/הלם קרב לכמה דקות, ואחר כך לא רצה לאכול במשך משהו כמו שש שעות.


נו יופי. איפה השובע הזה היה שלשום?

***
סנדוויץ' עוגת וניל ובראוניז
מקור המתכון: את עוגת הווניל-שוקולד צ'יפס ביססתי על המתכון הזה, עם קצת פחות סוכר ועוד מספר שינויים קלים. הבראוניז הם הקבועים שלי, בתוספת קפה. ציפוי הפאדג' מבוסס על זה, בגדול.

כמות:
עוגה 
עגולה בקוטר 24 ס"מ. היא תספיק לכם להרבה אנשים, לכמה ימים טובים. כל חתיכה שאסף אכל - ולבחור יש קיבולת מרשימה למתוקים - סתמה אותו לכמה שעות טובות, אז קחו את זה בחשבון ותפרסו פרוסות דקות.

מצרכים:
לעוגת הווניל-שוקולד צ'יפס
350 ג' (1/2 2 כוסות) קמח לבן
70 ג' (1/2 כוס) קורנפלור
1 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית מלח
360 מ"ל (1/1 1 כוסות) חלב
1 כפית מחית וניל/2 כפיות תמצית וניל
200 ג' חמאה רכה
350 ג' (3/4 1 כוסות) סוכר לבן
4 ביצים גדולות, בטמפרטורת החדר
250-300 ג' (1/2 1 - 2 כוסות) שוקולד צ'יפס - אני שילבתי בין מריר, לבן ופצפוצי שוקולד הולנדיים

לבראוניז
250 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס
100 ג' חמאה
150 ג' (3/4 כוס) סוכר לבן
3 ביצים גדולות, בטמפרטורת החדר
60 מ"ל (1/4 כוס) קפה (אני השתמשתי בטייסטרז צ'ויס, אפשר גם אספרסו)
140 ג' (1 כוס) קמח לבן
1/2 כפית מלח

לציפוי הפאדג'
250 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס
2 כפות סירופ תירס
50 ג' חמאה
250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה

1-2 כפות קלואה (ליקר קפה), להרטבת שכבות העוגה (לא חובה)
חטיפי שוקולד שונים, לקישוט

אופן ההכנה:
1. מתחילים בהכנת העוגה: מחממים תנור ל-170 מעלות. משמנים שתי תבניות עגולות בקוטר 24 ס"מ (אם אין, אפשר לאפות את העוגה בתבנית אחת ולחלק לשתי שכבות לאחר האפיה).
2. מערבבים קמח, קורנפלור, אבקת אפיה ומלח בקערה בינונית.
3. מערבבים חלב ומחית וניל בקערה קטנה.
4. מניחים חמאה וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים על מהירות בינונית-גבוהה למשך שלוש-חמש דקות, עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה.
5. מוסיפים ביצה אחת ומערבבים עד להיטמעות מלאה, משהו כמו דקה. חוזרים על הפעולה עם שאר הביצים, אחת אחת.
6. מוסיפים תערובת יבשים וחלב-וניל לסירוגין, תוך כדי הפעלה איטית של המיקסר: מתחילים בשליש מכמות הקמח, חצי מהחלב, שליש נוסף מהקמח, שאר החלב, שאר הקמח. ממשיכים לערבב עד לקבלת בלילה אחידה.
7. מקפלים פנימה את השוקולד צ'יפס - אפשר ידנית, עם לקקן, או על ידי הפעלה איטית וקצרה של המיקסר, רק עד לפיזור אחיד.
8. מחלקים את הבלילה בין שתי התבניות ומיישרים בעזרת לקקן. אופים 35-40 דקות (רצוי לסובב ולהחליף בין התבניות לאחר כרבע שעה), עד שהעוגות מזהיבות קלות, וקיסם הננעץ במרכז כל אחת יוצא עם פירורים לחים עליו. ייתכן שזמן האפיה לא יהיה זהה לשתי העוגות (אני אפיתי אחת חמש דקות יותר מהשניה), בהתאם למיקום התבניות בתנור. מצננים לגמרי ומחלצים מהתבניות. אם העוגות לא ישרות, מנסרים את חלקן העליון.
9. להכנת הבראוניז: מגבירים את חום התנור ל-180 מעלות ומשמנים תבנית עגולה בקוטר 20-22 ס"מ (אם רוצים, אפשר גם 24).
10. מניחים שוקולד וחמאה בסיר. מבשלים על חום נמוך-בינוני, עד להמסה. מסירים מהאש ומצננים מספר דקות.
11. מוסיפים סוכר ומערבבים היטב.
12. מוסיפים את כל הביצים וטורפים היטב, עד להיטמעות.
13. מערבבים פנימה קפה.
14. לבסוף מוסיפים קמח ומלח. מערבבים היטב עד לקבלת בלילה אחידה.
15. יוצקים לתבנית. אופים 15 דקות, רק עד שהבראוניז מתייצבים (אנחנו רוצים אותם פאדג'יים, אז חשוב לא לאפות יותר מדי). מצננים לגמרי ומחלצים מהתבנית.
16. בינתיים מכינים את ציפוי הפאדג': מניחים שוקולד, סירופ תירס וחמאה בסיר בינוני. מבשלים על חום נמוך-בינוני, תוך כדי ערבוב, עד להמסה מלאה.
17. מוסיפים שמנת וממשיכים לבשל, תוך כדי ערבוב, עד לקבלת קרם שוקולדי סמיך למדי.
18. מצננים את הקרם במקרר עד להסמכה וקבלת מרקם נוח למריחה - לי זה לקח משהו כמו שעה.
19. להרכבת העוגה: מניחים פרוסת עוגה אחת על צלחת הגשה. אם רוצים, מרטיבים אותה במעט קלואה. מניחים את הבראוניז מעליה.
20. מורחים/מזלפים ציפוי פאדג' מסביב לבראוניז (אלא אם הכנתם אותם באותו הקוטר של עוגת השוקולד צ'יפס, ואז לא יהיה מקום לפאדג'), ומניחים מעל הבראוניז את פרוסת העוגה השניה. שוב, אם רוצים, מרטיבים במעט קלואה.
21. מורחים את הציפוי על כל העוגה - ייתכן שיהיה מעין "חור" בין שתי שכבות העוגה, באזור של הבראוניז, אבל אפשר למלא אותו בקרם די בקלות. מיישרים את הציפוי עד כמה שניתן.
22. מקשטים בשוקולדים/קוביות בראוניז, אם יש שאריות (אני הנחתי שביל של שוקולדים על חלקה העליון של העוגה, והדבקתי חתיכות שוקולד מסביב. חלקם לא רצו להידבק, אז הייתי צריכה ללחוץ חזק, אבל בסוף זה עבד). שומרים במקרר.

הערות/תוספות/שדרוגים:

  • אם אתם מכינים את הבראוניז בתבנית בקוטר 20 ס"מ (כמוני), או אפילו 22, כנראה יהיו לכם שאריות. זאת אומרת, אני אפיתי ברינג נמוך, אז היו לי שאריות. במקרה הזה, פשוט העבירו את שאר הבלילה לתבנית קטנה נוספת, והשתמשו במה שנאפה שם לקישוט. או כנשנוש. עבדתם קשה, מגיע לכם. בכל אופן, אל תתנו לשכבת הבראוניז שלכם להיות גבוהה מדי (זאת אומרת, גם אם יש לכם תבנית 20 גבוהה, אל תמלאו אותה יותר מדי), כי זו אמורה להיות רק שכבה נסתרת בתוך העוגה, לא עוד שכבה מלאה. הבראוניז דחוסים ופאדג'יים, והם מספיק דומיננטיים גם ככה.
  • למי שלא אוהב קפה, אפשר פשוט להשמיט את הקפה מהבראוניז.
  • אגב, הקרדיט על השם הולך לאסף, ששלף די מהר תשובה לשאלה "איך נקרא לעוגה שלך???". טכנית, זו בכלל עוגת שוקולד צ'יפס, אבל נחליק לו את זה...


אסף אמר לי שכמות התמונות שאני מעלה בכל פוסט מוגזמת. אז לכבוד יום ההולדת שלו, החלטתי לקחת את ההערה שלו לתשומת לבי, וצילמתי + צירפתי פחות תמונות לפוסט הזה. מרגישים, לא? טוב טוב, תפסיקו לצחוק. אז לא. הבנתי. נו, תפסיקו לצחוק, אבל!