> Morcake

25 באוגוסט 2016

שושני שמרים במילוי כדורי שוקולד

לפני שנתיים וקצת, כשאחי וגיסתי לקחו את האחיינים החמודים שלי ועברו לארה"ב, נסענו איתם לשדה התעופה.


נסענו בשלוש מכוניות - הם באחת, ההורים שלי בשניה, אסף ואני בשלישית.


ארבעת הילדים התפצלו בין המכוניות (גם המזוודות שלהם), ולפני שיצאנו לנתב"ג עשינו סיבוב פרידה במושב שלהם.

כן, כל שלוש המכוניות. בגדול, זו היתה תהלוכת פרידה.


עברנו בין הבתים של החברים שלהם, הילדים נכנסו לומר שלום, כל התהליך לקח בערך יומיים.

סתם סתם. שלושה.


אסף ואני זכינו לארח אצלנו ברכב את אוריקי המהממת, ואני אומרת "זכינו" לא רק כי היא מהממת, אלא גם כי היא דאגה לנו.


מאחד הבתים היא הביאה לנו שתי כוסות מים, ומבית אחר היא יצאה עם כדורי שוקולד וכיבדה אותנו.


ואנחנו, שכבר יומיים -- סתם, שלושה -- הסתובבנו בתוך המושב שלהם ועזרנו להם בסבב הפרידה, מאד הערכנו את המים ומאד מאד הערכנו את כדורי השוקולד.

כי איך אפשר שלא להעריך כדורי שוקולד?


בכל אופן, אסף ואני לא שכחנו לאוריקי את כדורי השוקולד האלה, וכשאחי, גיסתי והילדים באו לבקר לפני כמעט שלושה חודשים, נסענו לקבל אותם בשדה התעופה. מצוידים בכדורי שוקולד.


הומאז' לכדורי השוקולד של אוריקי מלפני שנתיים.


אין לי תיעוד של אוריקי עם שקית כדורי השוקולד, אבל תראו כמה שיר שמחה לקבל אותם. וכשאני אומרת "שמחה", אני מתכוונת המומה. אבל כל כך יפה.


האח, הגיסה והאחיינים היו פה חודש וחצי, והיה סופר כיף איתם, אבל הם חזרו לאמריקה לפני יותר מחודש, וכך נוצר מצב שאני שוב נאלצת לחגוג לאוריקי יום הולדת וירטואלי*.

*זוכרים שחגגתי לה פה יום הולדת חמש פעם? היא בת אחת עשרה היום.  א ח ת  ע ש ר ה .


במקרה, לפני כמה שבועות קפץ לי לראש הרעיון של בצק שמרים ממולא בכדורי שוקולד. לא יודעת מאיפה זה הגיע, לא יודעת למה, אבל הרעיון נכנס לראש וסרב לצאת משם.


אסף טען שזה עלול לצאת מוזר. אני הסכמתי. זה, כמובן, לא מנע ממני לנסות.


לקח אמנם זמן, אבל בסוף הגעתי לזה אתמול בבוקר.


הכנתי בצק שמרים. עשיר כזה, עם חמאה וביצה.


המסתי שוקולד ודברים טובים. טחנתי ביסקוויטים. ערבבתי. אכלתי חצי מהתערוב--

אה, אתם לא מכינים ככה כדורי שוקולד? מעניין..


רידדתי את הבצק. סידרתי מעליו את תערובת כדורי השוקולד.

גלגלתי. פרסתי לשושנים.


התפחתי. אפיתי. התעלפתי מהריח.

ברחתי מהבית כדי לאכול צהריים עם אמא שלי ועם רותם, אחיינית מהממת נוספת שלי (כל האחיינים שלי מהממים, אתם כבר אמורים לדעת את זה בשלב הזה).

חזרתי הביתה. התעלפתי מהריח. טעמתי. התעלפתי מהטעם.


מיהרתי לשלוח תמונה לאסף וכתבתי לו שהוא חייב לחזור הביתה ולאכול הכל מהר...

לפני שאני עושה את זה.


...

הוא אכל שושנה אחת עד כה. גם אני. נשארו ארבע עשרה. אני קצת מפחדת ממה שהולך לקרות בהמשך.


אני אמורה לנסוע לאילת בחודש הבא, מישהו במקרה יודע אם מוכרים בגדי ים עם גומי? או מבד מתרחב כלשהו?

כן? לא?


אוי אוריקי, למה את כל כך רחוקה ממני? איך איך איך הייתי רוצה להעניק לך את העוגה הזו פיזית ולתת לך לאכול את כולה*, במקום לחגוג לך וירטואלית.

*היא בת אחת עשרה, לילדים יש חילוף חומרים משוגע, זה כמעט בריא בשבילה לאכול עוגת שמרים שלמה!


בכל אופן, מי נמצא באזור המרכז ביום-יומיים הקרובים ופנוי לאכילה? נראה לי שאסף הולך להזדקק לעזרה.


***
שושני שמרים במילוי כדורי שוקולד
מקור המתכון: הבצק מבוסס על המתכון הזה, כדורי השוקולד על זה.

כמות: שש עשרה שושנים - אני אפיתי את המאפה בצורת עיגול שתחמתי ברינג בקוטר 24 ס"מ.

מצרכים:
לבצק
120 מ"ל (1/2 כוס) חלב חמים
50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן
6 ג' (2 כפיות) שמרים יבשים
50 ג' חמאה רכה
1 ביצה גדולה
350 ג' (1/2 1 כוסות) קמח לבן
קורט מלח

למילוי
50 ג' חמאה
100 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס
50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן
10 ג' (1 כף) אבקת קקאו
120 מ"ל (1/2 כוס) חלב
150-160 ג' (2/3 שרוול, כ-20 יחידות) פתי בר (או עוגיות/ביסקוויטים אחרים)

1 ביצה טרופה, למריחה לפני האפיה

אופן ההכנה:
1. מתחילים בהכנת הבצק: מניחים חלב, סוכר ושמרים בקערה קטנה. מערבבים ומניחים בצד למשך מספר דקות, עד לתסיסת השמרים.
2. כאשר התערובת תוססת, מניחים בקערת המיקסר. מוסיפים חמאה, ביצה, קמח ומלח.
3. מחברים וו לישה ולשים למשך שמונה-עשר דקות, עד לקבלת בצק אחיד: מתחילים במהירות נמוכה, וכאשר הבצק מתחיל להתאחד, מגבירים מהירות.
4. מעבירים את הבצק לקערה גדולה משומנת קלות. מכסים במגבת נקיה או ניילון נצמד ומתפיחים למשך שעה-שעתיים, עד שהבצק מכפיל את נפחו.
5. כאשר הבצק כמעט הכפיל את נפחו, מכינים את תערובת כדורי השוקולד: מניחים חמאה, שוקולד, סוכר, קקאו וחלב בסיר. מבשלים, תוך כדי ערבוב, עד לקבלת תערובת חלקה. מסירים מהאש.
6. מעבדים ביסקוויטים לאבקה בעזרת מעבד מזון - זה בסדר, אפילו רצוי, שיישארו כמה חתיכות קטנות.
7. מוסיפים פירורי פתי בר לתערובת השוקולד. מערבבים עד לקבלת תערובת אחידה. משתדלים לא לאכול הכל כבר בשלב זה (זה בסדר לאכול בערך חצי מהכמות.. אחת שיודעת).
8. מחלקים את הבצק שתפח לשניים. מרדדים כל חלק למלבן בגודל של כ-35X40 ס"מ (לא חייבים לדייק).
9. מורחים חצי מכמות המלית על כל מלבן בצק ומיישרים עם פלטה, כך שהתערובת מגיעה לכל הבצק.
10. מגלגלים לרולדה ומחלקים לשמונה יחידות שוות גודל, עד כמה שניתן.
11. מניחים בתבנית גדולה מרופדת בנייר אפיה. אם רוצים, אפשר לתחום בתוך רינג/תבנית עגולה.
12. מתפיחים רבע שעה-עשרים דקות, ובינתיים מחממים תנור ל-180 מעלות.
13. לפני האפיה, מורחים את פני המאפים בביצה טרופה.
14. אופים 18-22 דקות (אני אפיתי עשרים דקות), עד שהשושנים משחימות קלות והריח הורג אתכם (בהצלחה עם זה).

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • טיפ קטן לגבי הביצים: לא היו לי ביצים גדולות בבית, אז טרפתי שתי ביצים בינונית יחד, השתמשתי בכמות של בערך ביצה ושליש (לפי משקל) עבור הבצק, ובמה שנשאר למריחה על הבצק לפני האפיה. סתם שתדעו.
  • אם רוצים שכבה אפילו יותר דומיננטית של מלית, אפשר להכין כמות וחצי של כדורי שוקולד, אבל המילוי מורגש היטב גם במצב הנוכחי.
  • גם אתם תוהים אם זה יעבוד להשתמש באוראו במקום/בנוסף לפתי בר בכדורי השוקולד? גם אני! נסו וספרו? תודה :-)


יום הולדת הכי שמח בעולם כולו לאוריקי המהממת! שנה הבאה בת מצווה - יא אללה, אני מרגישה זקנה...


וגם -- אל תעמידו פנים שאתם לא מקנאים בשרשרת שאוריקי (המהממת) קיבלה במתנה (מוקדמת) ליום ההולדת שלה.

18 באוגוסט 2016

כדורי אנרגיה קפה ושוקולד

לפני חודשיים בדיוק כתבה לי בחורה בשם נטע והציעה שנשתף פעולה. היא הציעה שנכין משהו שהוא גם עם שוקולד וגם קצת בריא, ואני עדיין הייתי בהיי פוסט-חתונה, כי עברו רק ארבעה ימים, אז מיד אמרתי כן, ולא חשבתי על זה שבעצם אין דבר כזה משהו עם שוקולד שהוא קצת בריא --

כל דבר עם שוקולד הוא סופר דופר, מאה אחוז בריא. דא.


כאילו.. נטע, בתור דיאטנית, צריכה לדעת את זה. מביך.


אה כן, על הדרך גיליתי שנטע היא גם דיאטנית וגם בלוגרית. היא מצליחה לתחזק שני אתרים, אחד בעברית ואחד באנגלית, ובגדול עושה שיימינג משוגע לאנשים אחרים שבקושי מספיקים להעלות פוסט פעם בשבוע-שבועיים ומתים לעדכן את העיצוב שלהם כבר שנים אבל לא יצא להם, כי הם לא אנשים עם כוחות על. כמו נטע.


מעצבנת.

אבל גם ממש חמודה ומוכשרת. אוף, הכי גרוע זה האנשים האלה שאת רוצה לשנוא אותם, אבל אז את לא יכולה, כי הם נחמדים.


בכל אופן.


קבענו להיפגש, ואז זה נדחה ונדחה, וכרגיל אני הייתי אשמה.

ביום האחד בשנה שאני בלי לק.. אה כן, ברור לכולם שנטע צילמה את רוב התמונות בפוסט הזה, כן? יופי.

ואז קבענו שוב, וזה כבר נפל על תקופת האולימפיאדה, אז נטע הציעה שנכין חטיף מגניב, איזה נשנוש שווה.


אני זרמתי והצעתי משהו עם קפה, כדי שיתן אנרגיה לכל הגיבורים שצופים בתחרויות עד השעות הקטנות של הלילה.


(אחת עשרה וחצי-שתים עשרה נחשב "השעות הקטנות של הלילה", נכון? אני גיבורה, נכון?)


מפה לשם, החלטנו על כדורי אנרגיה עם שוקולד וקפה.


או במילים אחרות, עוגיות שוקולד וקפה ללא אפיה, אבל נזרוק פנימה קצת פתיתי כוסמין (נשבעת לכם. פתיתי כוסמין. בבלוג שלי. סוף העולם הגיע), נקרא לזה "כדורי אנרגיה", ונשווק את זה כבריא.


מעולה, יש לנו את זה!


נריץ קדימה כמה ימים:


שישי. בערך חמש וחצי שעות. שתי כוסות קפה. שתי עוגיות, עצומות, שוות. עשרות-בואכה-מאות תמונות של כדורי אנרגיה. בעל צלם אחד ביקורתי מאד ומסייע מאד (של נטע). בעל מתכנת אחד שעושה דברים חשובים כמו קניות בסופר והכנת שניצלים אפויים (וזקוק לתמיכה מרחוק בנושא השריית השניצלים) (שלי).

כך נראות עוגיות עצומות ושוות, למקרה שתהיתם

וארבעים וחמישה כדורי אנרגיה. טעימים. יחסית-בריאים-אבל-לא-באמת. מפתיעים, כי אתם מסתכלים עליהם ומצפים לטראפלס, ופתאום טועמים -- בום! כדורי אנרגיה מרירים (שמרגישים קצת כמו חטיפי קורנפלקס ושוקולד, לחלוטין בקטע טוב). סופר קלים להכנה. סופר קלים לאכילה (אני יודעת. אכלתי בערך מאתיים. סתם, שניים. רגע, אולי שלושה?).


טוב, אני אפסיק עכשיו, כי הכל הפך לבליל אחד גדול של מילים ופתאום אני קולטת שוואו, כנראה שהכדורים האלה באמת נותנים אנרגיה מטורפת. עבר כמעט שבוע, וגם לכם זה מרגיש כאילו הזריקו לי עכשיו קפאין טהור לדם?


לא? רק אני?


אהה. אני מבינה. איך זה תמיד קורה לי, ה"רק אני" הזה? אם לא הייתי יודעת יותר טוב, הייתי מתחילה לחשוב שמשהו לא בסדר איתי.

***
כדורי אנרגיה קפה ושוקולד
מקור המתכוןנטע די אלתרה תוך כדי עבודה.

כמות: 45 כדורים קטנים יחסית (שני ביסים. אפילו ביס גדול אחד ;-) )

מצרכים:
20 ג' (2 כפות) סוכר חום כהה
60 מ"ל (1/4 כוס) קפה (1 כף קפה מומסת במים רותחים)
170 ג' (1/2 כוס) חמאת בוטנים
85 ג' (1/2 כוס) שוקולד צ'יפס/שוקולד מריר, קצוץ גס
20 ג' (2 כפות) אבקת קקאו
45 מ"ל (3 כפות) שמן קוקוס
120 מ"ל (1/2 כוס) חלב סויה/אחר
קורט מלח
200 ג' (2 כוסות) פתיתי כוסמין

לציפוי
20 ג' (2 כפות) אבקת קקאו
פולי קפה גרוסים, לפי הטעם והחשק
פולי קקאו גרוסים, כנ"ל

אופן ההכנה:
1. מניחים סוכר חום, קפה, חמאת בוטנים, שוקולד, קקאו, שמן, חלב ומלח בסיר. מערבבים על אש נמוכה יחסית, תוך כדי ערבוב מדי פעם, עד להמסה מלאה וקבלת תערובת חלקה.
2. מסירים מהאש. מוסיפים פתיתי כוסמין ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
3. להכנת הציפוי, מערבבים אבקת קקאו, פולי קפה ופולי קקאו גרוסים בצלחת קטנה.
4. יוצרים כדורים קטנים יחסית מהתערובת (אפשר להיעזר בכף גלידה קפיצית קטנה כדי לקבל כדורים שווי גודל, אבל ממש לא חובה). מגלגלים כל כדור בציפוי, ומניחים בצד.
5. אוכלים ומתמלאים אנרגיה מטורפת!

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אם יש מטחנת תבלינים בבית, אפשר ורצוי לטחון את פולי הקפה והקקאו לבד.
  • שימו לב: כדורי האנרגיה לא מאד מתוקים - אם אתם צריכים אנרגיה מתוקה, אפשר להוסיף קצת סוכר, אבל באמת שהם מעולים גם ככה.
  • את חמאת הבוטנים ממש לא מרגישים בטעם (אני, לפחות, לא הרגשתי), אבל היא כן מייצבת את הכדורים ומסייעת למרקם שלהם, אז אל תוותרו עליה.
  • ותתכוננו לתגובת ה"וואו, ציפינו שיהיה לזה טעם של טראפלס, אבל זה.. זה שונה" מכל מי שיטעם מכדורי האנרגיה שלכם. טוב? טוב.


כן, האולימפיאדה בעקרון נגמרת עוד דקה וחצי. אבל האולימפיאדה הבאה בטוקיו, זה גם רחוק ויש הפרשי שעות מטורפים, אתם תזדקקו לאנרגיה גם אז, ואף פעם אי אפשר להיות מוכנים מדי. נכון? נכון?

אוקיי, no more כדורי אנרגיה for me.


11 באוגוסט 2016

קינוח מנגו, קוקוס ושוקולד לבן

לפני קרוב לשנה וחצי, סיפרתי לכם בהתרגשות על פרויקט חדש, כחומר ביד הבלוגר, פרויקט בו כל מיני בלוגרים (לא רק בלוגרים מובילים, AKA אחד המושגים השנואים עלי) מפרסמים פעם בחודש מתכונים "בכיכוכו" של חומר גלם מסוים.

השתתפתי בפרויקט מתחילתו כאחת הבלוגרים, ופרסמתי מתכון כל חודש (אני גאה לומר שאני המשתתפת היחידה שפרסמה מתכון בכל אחד מחודשי הפרויקט עד כה), אבל בנוסף לזה הייתי גם מנהלת הפרויקט.


כאילו.. מי עוד יכול לחשוב על שם מטופש כמו "כחומר ביד הבלוגר"?

(כולכם מהנהנים וממלמלים עכשיו "לגמרי"? כן.. כן, כך חשבתי)


בקיצור.

הפרויקט הזה היה הבייבי שלי, עם כמה שהביטוי הזה שנוא עלי. היו חודשים טובים יותר, היו חודשים טובים פחות, אבל נהניתי לאורך כל הדרך. עד ש..

עד שקצת הפסקתי להנות.


לפני חודש-חודשיים פתאום הבנתי שניהול "כחומר" (כמו שקוראים לו המגניבי-- אוקיי, כמו שקוראת לו אני) כבר לא כל כך כיף לי.

עדיין נהניתי מהאינטראקציה עם שאר המשתתפים, אהבתי לראות את החברויות (האמיתיות! מחוץ למסך המחשב!) שנוצרו בקבוצה, עם כל הקלישאתיות, היה לי כיף לקרוא את שרשור הניחושים החודשי.


אבל פתאום הבנתי שחלק גדול מהזמן אני פועלת בחוסר חשק, על אוטומט. במובן מסוים, הפרויקט הפך לעול. אני חושבת שהאסימון נפל לי כשהתחלתי להיכנס ללחץ כשחשבתי על ירח הדבש שלי, כשאהיה אלפי קילומטרים מכאן, באזור זמן אחר -- מה יקרה עם הפרויקט? איך אאסוף את כל המתכונים? איך אפרסם את חומר הגלם החדש בקבוצה? מה יהיה, מה יהיה, מה יהיה?

ואז הבנתי שהגיע הזמן לפסק זמן.

לא השוקולד, אם כי.. הממ אולי הגיע הזמן לפסק זמן השוקולד? או סתם שוקולד? בא לי שוקולד. איפה איפה איפה אני יכולה למצוא משהו עם שוקולד?


בכל אופן, הגעתי למסקנה שאני צריכה הפסקה מהפרויקט. ותכלס? אולי גם הוא צריך הפסקה ממני.

הרי שלטתי בקבוצה בדיקטטורה בלתי מתפשרת. בכל פעם שמישהו רק העלה את המילה גבינה, העפתי אותו מהפרויקט. כשמישהי רק מלמלה אפרסק או שזיף או משמש, חסמתי אותה לנצח נצחים.

(סתם, זה לא באמת קרה. אף אחד מהם. כלומר, לאף אחד אין הוכחות **צחוק מרושע**)

אז אולי הגיע הזמן לתת למישהו אחר לקחת את המושכות, מישהו שיאפשר לבלוגרים להכין מתכונים עם נקטרינה. או אשכולית. או אחד ממיליוני הדברים הדוחים האחרים בעולם שאנשים שהם לא אני אוהבים לאכול..


בכל אופן, היום הוא היום האחרון שלי בפרויקט, וזה המתכון האחרון שלי במסגרתו.

טל אמר שהוא לא מאמין שבחרתי להיפרד דווקא עם מנגו. הסברתי לו שלא התכוונתי, אבל ככה יצא, ושלא נורא, כי מנגו זה טעים (מסתבר).

ואכן, מנגו הוא אולי לא חומר הגלם שהייתי בוחרת להיפרד איתו, אבל אני באמת מאמינה שהקינוח שלי הפעם הוא אחד הטעימים שהכנתי במסגרת "כחומר".


אולי לא הכי יפה, אלא אם אתם אוהבים קינוחים בצורת ביצת עין, מעוטרים במריחות של גנאש שוקולד לבן.

אבל לחלוטין אחד הטעימים. שימו לב:

כיפת מוס מנגו קטנטנה.
מונחת על עוגיית חמאה-קוקוס.
מעוטרת בטיפות (נגיד) טראפלס שוקולד לבן*.

*או ממרח קדבורי, אבל זה עבד הרבה פחות טוב עם המנגו לעומת השוקולד הלבן.


כל כך טעים.
כל כך מוצדק כמתכון אחרון ב"כחומר".
כל כך עצוב לי פתאום, אפילו שהכנתי את עצמי נפשית לרגע הזה כבר כמה שבועות.


אז ביי, אנשי "כחומר ביד הבלוגר". היה כיף וזה. תהיו בטוחים שאני אמשיך לעקוב מרחוק...

***
קינוח מנגו, קוקוס ושוקולד לבן
מקור המתכון: המוס מבוסס, בגדול, על מתכון מקורס הקונדיטוריה שלי; העוגיות על העוגיות האלה של הת'ר מ-Sprinkle Bakes.

כמות: תסלחו לי מראש על זה, אבל אני לא לגמרי בטוחה -- המוס הספיק לי ל-24 מיני כיפות בקוטר 2.5 ס"מ + שניים וחצי מוסים בגודל של מאפין גדול. אני מאמינה שהמוס יכול להספיק לאזור ה-35-40 מיני כיפות, וכמובן שאפשר גם להכין כיפות גדולות יותר. מהבצק יצאו לי 28 עוגיות בקוטר 7 ס"מ -- אפשר לשחק עם גודל העוגיה בהתאם לגודל כיפת המוס, כל עוגיה צריכה להוות בסיס למוס ולזילופי טראפלס מסביב.

מצרכים:
למוס
4 ג' (כ-1 כפית) ג'לטין
20 ג' (2 כפות) מים
150 ג' מנגו (מנגו אחד אמור להספיק לזה)
50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן (ראו הערה בהמשך)
125 מ"ל (1/2 כוס) שמנת מתוקה

טראפלס שוקולד לבן
300 ג' שוקולד לבן
190 מ"ל (כ-3/4 כוס) שמנת מתוקה

לעוגיות חמאה-קוקוס
200 ג' (1/2 1 כוסות פחות 1 כף) קמח לבן
50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן
25 ג' (1/4 כוס) קוקוס טחון
1/4 כפית מלח
125 ג' חמאה קרה, חתוכה לקוביות
1/2 כפית מחית וניל/1 כפית תמצית וניל
1/2 ביצה גדולה/1 ביצה בינונית, טרופה

לגלסאז' מנגו
7 ג' (כ-2 כפיות) ג'לטין
35 ג' (1/2 3 כפות) מים
225 ג' מחית מנגו מוכנה

אופן ההכנה:
1. מתחילים בהכנת המוס: מניחים ג'לטין ומים בקערה קטנה. מערבבים ומניחים בצד עד להתגבשות.
2 בינתיים טוחנים מנגו למחית חלקה.
3. מניחים מחית מנגו וסוכר בסיר. מבשלים ומביאים לרתיחה, תוך כדי טריפה.
4. מסירים מהאש וטורפים פנימה ג'לטין.
5. מניחים שמנת בקערת המיקסר ומחברים וו בלון. מקציפים לקצפת רכה במרקם יוגורט.
6. מקפלים קצפת לתוך תערובת המנגו, עד לקבלת מוס דליל מאד.
7. יוצקים לתבנית שקעים בגודל הרצוי. מקפיאים עד להתייצבות מלאה, לפחות שעתיים-שלוש.
8. להכנת הטראפלס: קוצצים שוקולד לבן וממיסים במיקרוגל או על בן מארי.
9. מניחים שמנת בסיר קטן ומביאים לסף רתיחה.
10. כאשר השמנת מתחילה לבעבע, יוצקים מעל הושקולד. מערבבים לגנאש אחיד.
11. מניחים ניילון נצמד מעל פני הקרם ומצננים למשך כשעתיים-שלוש, עד לקבלת גנאש יציב, במרקם הניתן לזילוף.
12. להכנת העוגיות: מניחים קמח, קוקוס ומלח במעבד מזון. מערבבים קלות.
13. מוסיפים קוביות חמאה ומעבדים שתיים-שלוש דקות, עד לקבלת תערובת פירורית, במרקם של חול.
14. מוסיפים וניל וביצה. מעבדים בפולסים של 8-10 שניות, עד לקבלת גושי בצק גדולים.
15. מעבירים את גושי הבצק למשטח עבודה מקומח קלות. מעבדים ידנית לדיסק שטוח, עוטפים בניילון ונצמד ומעבירים למקרר למשך חצי שעה.
16. מניחים את דיסק הבצק הקר בין שני ניירות אפיה. מרדדים לעובי הרצוי (לא יודעת לומר במ"מ -- אני רידדתי יחסית דק, אבל לא ברמת נייר, כך שהעוגיה עדיין היתה חלק משמעותי בקינוח), ומעבירים למקפיא למשך חצי שעה.
17. קורצים עוגיות בגודל הרצוי ומניחים בתבנית מרופדת בנייר אפיה.
18. מחזירים את העוגיות למקפיא למשך עשר דקות נוספות, ובינתיים מחממים תנור ל-200 מעלות.
19. אופים את העוגיות 5-8 דקות, עד שהן מזהיבות קלות. מצננים לגמרי.
20. אם נשאר בצק, אפשר לאחד אותו, לרדד מחדש ולקרוץ עוגיות נוספות.
21. כאשר כל האלמנטים מוכנים להרכבה, מכינים את הגלסאז': מערבבים ג'לטין ומים בקערה קטנה. מניחים בצד עד להתגבשות.
22. מניחים מחית מנגו בסיר קטן. מחממים עד לתחילת בעבוע.
23. ברגע שהמחית מתחילה לבעבע, מוסיפים ג'לטין. מערבבים היטב עד להיטמעות ומסירים מהאש. מצננים עד שניתן לגעת בגלסאז' עם האצבע ולא לחטוף כוויה (קחו בחשבון שאנחנו הולכים לצפות את המוסים הקפואים שלנו בגלסאז', ואנחנו לא רוצים להמס אותם).
24. מחלצים את המוסים מהתבנית ומניחים על רשת, מעל תבנית עם נייר אפיה (כדי לא לטנף את התבנית). יוצקים את הגלסאז' מעל המוסים בנדיבות, ונותנים לו לטפטף כך שהוא מצפה את כל הכיפה.
25. להרכבה: בעזרת פלטה קטנה, מניחים כיפת מוס מנגו במרכז כל עוגיה.
26. מעבירים את טראפלס השוקולד הלבן לשק זילוף עם צנתר חלק/משונן, ומזלפים טיפות בקוטר של כל עוגיה.
27. טועמים ועפים על עצמכם ועל הקינוח. ועל החיים.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • לגבי המנגו: עבור המוס השתמשתי במנגו של ממש, שטחנתי והוספתי לו סוכר. עבור הגלסאז' השתמשתי במחית מנגו מוכנה, ממותקת מראש. אפשר להשתמש במחית גם עבור המוס (הייתי מקטינה את כמות הסוכר ל-35 גרם במקרה כזה), ואפשר גם להשתמש במנגו אמיתי לגלסאז' (אבל אז הייתי מוסיפה קצת סוכר וממש מבשלת עד להמסת הסוכר). מה שנוח לכם.
  • כמות הטראפלס במתכון היא בערך כמות וחצי של מה שאני הכנתי -- הכמות שלי הספיקה לשישה עשר קינוחים, אז הכמות הזו אמורה להספיק לכל ה-24.
  • היות שלא רציתי להשאיר קינוחים נטולי קישוט ולא היה לי רעיון מהיר אחר, השתמשתי בממרח קדבורי לחלק מהקינוחים הנוספים. תקשיבו, זה עובד הרבה הרבה פחות טוב, השוקולד ממש משתלט ולא עובד טוב - לדעתי - על המנגו. אבל אני גם לא מתחברת לשוקולד-תפוז (דודו, אל תכעס) ושוקולד-לימון.
  • אגב, היו בכל זאת שלושה קינוחים שנותרו יתומים לגמרי, כלומר בלי שוקולד לבן ובלי ממרח קדבורי -- טעים, אבל הרבה פחות. החמיצות הקלה של המנגו משתלבת כל כך טוב עם המתיקות של השוקולד הלבן, אל תוותרו עליו!
  • אני חוזרת על מה שכתבתי כבר קודם: אפשר לשחק עם גודל כיפות המוס ובהתאם גם עם גודל העוגיות, מה שישפיע על כמות הקינוחים.
  • אתם מאמינים שהכנתי גלסאז'? ואפילו לא הרסתי אותו יותר מדי? כאילו.. מי אני?


ולסיום: איילה, מנהלת הפרויקט החדשה, מיליוני הצלחות! מאמינה בך עד אמריקה ובחזרה...