> Morcake

24 בספטמבר 2017

סקונס אגס, תפוח ואגוזי לוז

לפעמים כל הכוכבים מתיישרים בשמיים, ומצליח לי על הפעם הראשונה.


איזו הצהרה דרמטית, אה?

אני אסביר.


לפני החג, התרוצצו לי כל מיני רעיונות בראש, חלקם תפוחיים. לא ידעתי מה בדיוק אני רוצה להכין, אבל ידעתי שאני צריכה להצטייד בשפע תפוחים, אז אסף נשלח לקניות עם הוראה (סתם, בקשה) (סתם, הוראה) (בקשה מורה?) לקנות לי עשרה תפוחים, פלוס מינוס.

לא ידעתי מה אעשה איתם, אבל ליתר בטחון.


בסופו של דבר, הכנתי את העוגה הזו לבלוג ולחג, והיא היתה מושלמת (הכנתם אותה? הכנתם? הכנתם?), אבל היא הצריכה שני תפוחים בלבד - כלומר, שניים לצילומים ושניים לחג. אבל עדיין נשארו לי מלא תפוחים.

אה רגע, לא מדויק.


בזמן ההכנה של החג, קילפתי תפוח אחר תפוח, רק כדי לגלות שמשהו לא טוב קרה לחלקם. לא יודעת מה בדיוק, אבל זה לא נראה לי ראוי לאכילה. כלומר, בהנחה שלא רציתי שראש השנה תשע"ח ייזכר בתור החג הזה שמור הרעילה את כל המשפחה.

(אבל אין ספק שזו היתה ארוחה שאף אחד לא היה שוכח)


בכל אופן.


מספר תפוחים, לצערי, נזרקו לפח. שניים שימשו אותי לעוגת הצילומים, שניים לעוגת החג, אך עדיין נשארו כמה, או כך חשבתי.


מתישהו בשבוע שעבר, כבר הבנתי שלא אזדקק לכל התפוחים שלי, וידעתי שאסף יכעס מאד - בצדק - אם סתם אתן להם להירקב במקרר*, אז התחלתי לחשוב מה אוכל להכין איתם. ואז קפץ לי לראש הרעיון לסקונס תפוחים.

*בדיעבד זה מה שאכן קרה, מסתבר, אבל הכוונות שלי היו טובות, אז זו לא אשמתי, ואסף לא יכל לכעוס. הא!


במקרה, בערך באותו הזמן נתקלתי במתכון לסקונס תפוחים. הכוכבים, אם כן, החלו להתיישר.


ואז הגיע יום שבת, פתחתי את המקרר, וגיליתי שאחרי תקרית הזריקה-לפח-הגדולה של ראש השנה, נותר לי תפוח אחד בלבד.


בכי מטאפורי, הכוכבים מתחילים להתעקם, אבל הייייייי מה זה שם בשקית, אגסים? והם אשכרה החלו להתרכך אבל עדיין לא נרקבו?


הכוכבים חזרו להתיישר, התרגשויות.


מפה הכל כבר הלך די חלק --

יונתן החליט להיות ילד טוב ורגוע. זאת אומרת, יש מצב שהוא בכה מלא, אני לא באמת זוכרת.. המח שלי נכנס למוד "היי, שבת בבוקר עכשיו, זו המשמרת של אסף, אני הולכת לאפות, ווהו!". אבל לצורך העניין, הוא היה ילד טוב ורגוע. ומאד, מאד חמוד. אבל זה לא קשור עכשיו.

(הערת ביניים: הוא הולך ומחמיד, אני כבר מתחילה לדאוג מההחמדה במצבו)


חתכתי תפוח לקוביות. הוספתי גם אגס לחגיגה. ברגע של תעוזה, החלטתי לזרוק פנימה אגוזי לוז.


הכנתי את הבצק הקל בעולם, הקפאתי, אפיתי, התעלפתי מהריח. התעלפתי מהטעם. התעלפתי מהמחשבה על כמה אני הולכת לעלות במשקל אחרי שאסיים לאכול את כל הסקונס האלה לבדי.

(אסף, יש מצב שתטעם מהסקונס? יש בפנים פירות ואגוזים. אסף? א.. אסף? לאן הלכת?)


התמונות יצאו מחרידות, כמובן. אבל זה מובן מאליו.


והתבאסתי מזה שהכנתי רק חצי כמות מהמתכון. זאת אומרת, שמחתי כי זה היה הדבר הבוגר והנכון לעשות, אבל התבאסתי כי זה היה הדבר הפחות טעים לעשות.


אבל חוץ משני הדברים האלה, הכוכבים לחלוטין התיישרו:

ילד רגוע, שילוב היסטרי של פירות ואגוזים (גם העצלות שלי השתלמה, יצא טוב אפילו שלא קילפתי את הפירות והשארתי את הקליפה גם על האגוזים), וסקונס סתוויים מעולים.


סקונס שיכולים להיות ארוחת בוקר מושלמת באחד מימי החג או סופי השבוע הקרובים. מתכננים לצאת לפיקניק? הכינו סקונס, קחו אתכם, והרשימו את כולם!!


סקונס שיכולים לעזור לכם לשבור את הצום של כיפור (או לעזור לכם לא לצום בכיפור, אם זה הכיוון שלכם).


סקונס שתכלס, עם כדור גלידת וניל, אפילו יכולים להיות קינוח לארוחת חג כזו או אחרת.


סקונס ש... ש...


סקונס שעם קצת מאמץ, יכולים להביא שלום עולמי.


הלכתי רחוק מדי?


הלכתי רחוק מדי.


***
סקונס אגס, תפוח ואגוזי לוז
מקור המתכון: המתכון הזה היווה את הבסיס לבצק שלי ולרעיון של סקונס תפוחים, אבל שיניתי דברים בהתאם לגחמות שלי.

כמות: 8 סקונס בגודל.. בינוני כזה?

מצרכים:
1 תפוח גרני סמית' (או כל תפוח שבא לכם, גרני סמית' פשוט הולך טוב באפיה)
1 אגס
25 ג' (2 כפות) סוכר חום דמררה
1/2 כפית מחית וניל/1 כפית תמצית וניל
75 ג' (1/2 כוס) אגוזי לוז
210 ג' (1/2 1 כוסות) קמח לבן
1/2 כף אבקת אפיה
1/2 כפית קינמון טחון
1/2 כפית מלח
50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן
185 מ"ל (כ-3/4 כוס) שמנת מתוקה

אופן ההכנה:
1. חותכים את התפוח והאגס לקוביות בגודל 1-2 ס"מ. מניחים בקערה קטנה.
2. מוסיפים סוכר חום ווניל. מערבבים היטב ומניחים בצד.
3. קוצצים גס את האגוזים ומניחים בצד.
4. בקערה בינונית, מניחים קמח, אבקת אפיה, קינמון, מלח וסוכר. מערבבים היטב.
5. מוסיפים שמנת מתוקה ומערבבים כמעט עד לקבלת בצק אחיד.
6. מוסיפים פירות ואגוזים. מערבבים עד לקבלת בצק אחיד אך "גס", עם פיזור אחיד של התוספות. באופן אישי, לדעתי הכי נוח לעבוד עם הידיים בשלב הזה.
7. מעבירים את הבצק לנייר אפיה. מעבדים לדיסק עגול ודי עבה, בקוטר של 20 ס"מ, פחות או יותר (אבל ממש לא צריך למדוד או לדייק). מחלקים את הבצק לשמונה משולשים, ומעבירים למקפיא למשך עשר דקות.
8. בינתיים מחממים תנור ל-200 מעלות.
9. מניחים את משולשי הבצק על תבנית גדולה. מניחים בתנור ואופים למשך 15-20 דקות, עד שהסקונס מתייצבים ומזהיבים. תכלס, הריח כבר ינחה אתכם ;-) השמנה נעימה!

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אפשר להשתמש רק באגסים או רק בתפוחים, אם מעדיפים.
  • על האגוזים אפשר לוותר לגמרי (אבל אל תעשו את זה, הם מוסיפים עוד מרקם נגיס וכיפי למאפה!), או להחליף בכל אגוז אחר. אני פשוט חשבתי שאגוזי הלוז עובדים מעולה עם הפירות האלה.
  • אני לא קילפתי את הפירות שלי, והשתמשתי גם באגוזי לוז עם קליפה. אם אתם לא מתחברים, כמובן שאפשר לקלף את הפירות וגם את האגוזים. אתם לא באמת צריכים את האישור שלי.
  • לא ניסיתי, אבל מאמינה שאפשר להשתמש בסוכר חום דמררה במקום הסוכר הלבן.
  • תפוחים וקינמון (וגם אגסים וקינמון) הולכים יחד כמו שוקולד וחמאת בוטנים, אבל אם משום מה יש לכם משהו נגד קינמון (**מגלגלת עיניים לעברכם**), אפשר להשמיט אותו מהמתכון.
  • אפשר (רצוי?) להכפיל כמויות -- מחלקים את הבצק לשניים, יוצרים עיגול בצק בשתי תבניות נפרדות, מחלקים כל עיגול לשמונה, וממשיכים כרגיל. אפשר לאפות את שתי התבניות ביחד, אבל כדאי להחליף ביניהן לאחר כשמונה-עשר דקות אפיה.


איזה כיף זה כשהכוכבים מתיישרים, נכון? עכשיו רק חסר שיכולות הצילום שלי יתיישרו, והכל יהיה טוב בעולם. השטאג פרופורציות.


19 בספטמבר 2017

עוגת פודינג וניל, תפוחים וסילאן טבעונית

אתמול פרסמתי מתכון לעוגת דבש ושוקולד. קראתי לו מתכון של הדקה התשעים, כי העליתי אותו יומיים לפני ראש השנה.


היום יש לי מתכון נוסף. מה נחשב יותר "רגע אחרון" מהדקה התשעים?

ואל תגידו הדקה התשעים ותשע. בבקשה, יש לי כל כך הרבה הערכה כלפיכם, אל תאכזבו אותי.


בכל אופן.


כנראה שהדבר הנכון, הדבר החכם, היה לחכות עם העוגה הזו לאחרי החג. אולי לסוכות? אולי לראש השנה הבא?


אבל אני לא יכולה לחכות לראש השנה הבא! השתגעתם? העוגה הזו טעימה מדי.


הרעיון נבנה לי בראש במשך כמה ימים, אבל כפי שציינתי בפוסט אתמול, לא. היה לי. זמן.

עד אתמול.

זאת אומרת, שלשום ואתמול.


אפיתי עוגיית וניל ושקדים גדולה (ותודה לפאי הטבעוני מהספר המתוק של אפרת ונטלי, שהקלתית שלו היוותה השראה ובעצם בסיס לעוגיית הענק שלי).


לשאריות הבצק הוספתי קינמון ויצרתי פירורי בצק קינמון.

אכלתי חצי מהפירורים וברחתי מהמטבח, כדי שיישאר לי משהו לעוגה.


הכנתי פודינג וניל.


קרמלתי תפוחים בסילאן.

אכלתי חצי מהתפוחים וברחתי מהמטבח, כדי שיישאר לי משהו לעוגה.


(אחרי החגים אני פותחת סדנא למשמעת עצמית, מי נרשם?)


הרכבתי, קיררתי, חיכיתי לבוקר כדי לצלם, והשתדלתי לא לתת לסקרנות לאכול אותי.

(ואז הייתי ערה עם יונתן חצי לילה, מה שגרם לי להיות רעבה בטירוף, אז בינינו? זה נס שאני לא אכלתי את הסקרנות)


הבוקר צילמתי את העוגה ושלחתי אותה לעבודה של אסף. כמעט הצלחתי להתאפק ולשלוח אותה בשלמותה, עד שפתאום לא התאפקתי וחתכתי לי פרו--

סליחה, עד שסנג'רתי את אסף לחתוך לי פרוסה.


או מאמא, זה טעים!


בעבודה שלו גם אהבו. מאד. היו דרישות למתכון.


ואני החלטתי שהעוגה הזו - חגיגית וטבעונית ופשוט טעימה - לא יכולה לחכות לאחרי החג.

אני חייבת לכם אותה.

אני חייבת לעצמי אותה.


אני חייבת להפסיק לדבר כדי שאולי תספיקו להכין אותה.

***
עוגת פודינג וניל, תפוחים וסילאן טבעונית
מקור המתכון: הקלתית, כאמור, מבוססת על פאי השוקולד ופטל הטבעוני מ"הספר המתוק" של אפרת ליכטנשטט ונטלי לוין (עם שינויים ופישוט של ההכנה, כי אני עצלנית). הפודינג מבוסס על פאי הפודינג שוקולד שלי.

כמות: עוגה אחת בקוטר 22 ס"מ.

מצרכים:
לעוגיה
140 ג' (1 כוס) קמח לבן
50 ג' (1/2 כוס) שקדים טחונים
50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן
75 ג' (1/3 כוס) שמן קוקוס מומס
1/2 כפית תמצית וניל
קורט מלח
30 מ"ל (2 כפות) מים

לפירורי קינמון
1/2 כפית קינמון טחון

לפודינג וניל
40 ג' (4 כפות) קורנפלור
50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן
קורט מלח
1 כפית מחית וניל/2 כפיות תמצית וניל
480 מ"ל (2 כוסות) חלב סויה

לתפוחים מקורמלים בסילאן
10 מ"ל (1 כף) שמן קוקוס מומס
40 מ"ל (2 כפות) סילאן
15 ג' (1 כף) סוכר חום כהה
1/2 כפית קינמון טחון
1/4 כפית מלח (אני השתמשתי במלח ים אטלנטי, אבל לא חובה)
2 תפוחי גרני סמית', קלופים וחתוכים לקוביות קטנות

לקישוט (לא חובה)
ברס (אגוזי לוז מקורמלים)
מזרה זהב

אופן ההכנה:
1. להכנת עוגיית הבסיס: מניחים קמח, שקדים טחונים, סוכר, שמן קוקוס, וניל ומלח בקערה גדולה. מערבבים היטב.
2. מוסיפים מים ומעבדים - אפשר עם לקקן, אבל הכי נוח עם הידיים - לבצק אחיד.
3. משטחים לדיסק, עוטפים בניילון נצמד ומעבירים למקרר למשך כשעה.
4. מרדדים את הבצק על תבנית מרופדת בנייר אפיה וקורצים עיגול בקוטר 22 ס"מ בעזרת רינג. שומרים בצד את שאריות הבצק.
5. דוקרים קלות את עיגול הבצק עם מזלג ומקפיאים למשך כעשר דקות.
6. בינתיים מחממים תנור ל-180 מעלות.
7. אופים את עוגיית הענק למשך כעשר דקות, עד להזהבה.
8. מוסיפים קינמון טחון לשאריות הבצק, מערבבים ומפוררים. מניחים בתבנית מרופדת בנייר אפיה.
9. אופים את פירורי הקינמון למשך 5-8 דקות, תלוי בגודל הפירורים.
10. להכנת הפודינג: מניחים קורנפלור, סוכר, מלח, וניל וחלב סויה בסיר בינוני. מערבבים היטב.
11. מבשלים על אש בינונית, תוך כדי ערבוב, עד שהתערובת מתחילה לבעבע ולהסמיך.
12. מנמיכים את האש ומבשלים עוד דקה-שתיים, תוך כדי ערבוב. מסירים מהאש, מעבירים לקערה, מצפים את פני הפודינג בניילון נצמד (על מנת שלא יווצר קרום) ומעבירים למקרר למשך כשעה.
13. בינתיים מכינים את התפוחים המקורמלים: מניחים שמן קוקוס, סילאן, סוכר חום, קינמון ומלח במחבת (או סיר בינוני). מערבבים.
14. מניחים את המחבת על אש נמוכה-בינונית ומבשלים עד לקבלת סירופ קרמלי אחיד - רצוי לערבב קלות בעזרת לקקן או כף עץ.
15. מוסיפים את קוביות התפוחים ומבשלים עד להתרככות, תוך כדי ערבוב מדי פעם (חשוב לשים לב שכל קוביות התפוחים מצופות ברוטב).
16. מסננים את קוביות התפוחים מהקרמל (על מנת שהרוטב לא ירטיב את העוגה בהמשך). שותים את הרוטב בהנאה ;-) סתם, לא. סתם, כן.
17. להרכבת העוגה: מניחים את עוגיית הוניל-שקדים על צלחת הגשה. 
18. מרעננים מעט את הפודינג בעזרת מטרפה. מעבירים לשק זילוף עם צנתר חלק/משונן, ומזלפים טיפות/כוכבים על פני כל העוגיה.
19. מפזרים את קוביות התפוחים ופירורי הקינמון מעל הפודינג. אם רוצים, מקשטים גם בברס ו/או מזרה זהב. שומרים בקירור.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • כדי להעצים את הטעם הוונילי של הפודינג, אפשר - כפי שאני עשיתי - להשתמש בחלב סויה בטעם וניל.
  • אם לא חשוב לכם שהעוגה תהיה טבעונית, אפשר להחליף את הסילאן בדבש.
  • ואם לא חשוב לכם שהיא תהיה פרווה, אפשר להחליף את שמן הקוקוס בחמאה.
  • העוגה נקראת מאד ארוכה ומסובכת, אבל כל החלקים שלה מאד פשוטים, ואת חלקם אפשר למקבל. תכלס, אפשר לסיים אותה תוך שלוש-ארבע שעות, וחלק גדול מהזמן הזה הוא זמן מת, בו פשוט מחכים שהפודינג יתייצב או הבצק יתקרר, כל מיני כאלה. אז, אתם יודעים, תכינו וזה.


שתהיה לכולם שנה טובה ומתוקה כמו תפוח בסילאן! הידד!

18 בספטמבר 2017

עוגת שיש דבש ושוקולד

כמה זמן יהיה לי בחופשת הלידה, חשבתי לעצמי. אוכל לאפות מלא דברים ולפרסם המון פוסטים. איזה כיף!

יונתן קייק, בתגובה: חה, אמא. חה חה.


...


אז אני דווקא מצליחה לאפות מדי פעם. דברים פשוטים, כמובן. מהירים.

ההחלטה האם לקצוץ שוקולד לעוגיות או להשתמש בשוקולד צ'יפס, כפי שכבר ציינתי לפני מספר שבועות באינסטה, מושפעת מכמה עמוק הוא ישן. אם בכלל.

חלק מהעוגות שלי יוצאות פאדג'יות במיוחד, אחרות מתקבלות וול דאן -- כתלות במתי יונתן צריך לינוק והיכולת, או חוסר היכולת, שלי להוציא את התבנית מהתנור ברגע מסוים.


אבל, איך לומר זאת, התכניות שלי לתקופה הזו לא בדיוק יצאו לפועל.


תכננתי להכין מלא דברים לראש השנה. רציתי לנסות אותם מספיק זמן מראש ולצלם. אולי יקח לי כמה ימים לכתוב כל פוסט, אבל בסדר.. מזל שהכנתי את הכל מספיק זמן מראש.

התגובה של יונתן נותרה בעינה: חה חה.


...


בתקופה האחרונה, תקופת ה"יש לי פצצה מתקתקת שעלולה לצרוח ולדרוש אוכל/לפלוט/להזדקק להחלפת חיתול/השלם-את-החסר-עם-משהו-שמצריך-את-תשומת-הלב-שלי", יצא לי להכין כמה וכמה פעמים את עוגת השיש הזו של נטלי. היא קלה, מהירה, לא מלכלכת הרבה כלים, והיא תמיד יוצאת מצוין -- כעוגה, כמאפינס, עם שוקולד מריר, עם שוקולד חלב. מה לא עשיתי לה, כמה התעללתי בה, והיא תמיד יוצאת מעולה.


לכן, כשהתחלתי לחשוב על מתכונים לחג, היו לי קולות בראש שזעקו "עוגת שיש, עוגת שיש, עוגת שיש". הם אפילו גברו לפעמים על הקולות שצרחו "פיצה לארוחת ערב, פיצה לארוחת ערב, פיצה לארוחת ערב". לכן החלטתי לנסות לשלב עין עוגת דבש לעוגת שיש.


מה הבעיה, אמרתי לעצמי. לפני שנה הכנתי מאפינס דבש מעולים, למה שלא אהפוך אותם לעוגת שיש?

הממממ כן. ההכנה של העוגה אמנם היתה קלה ומהירה. התוצאה? רחוקה ממושלמת. כן, לעוגה היה פוטנציאל, חלקים ממנה אפילו היו טעימים. אבל היא היתה כבדה ודחוסה מאד, ובתכלס היא פשוט לא היתה אפויה לגמרי. סליחה, היא היתה פאדג'ית במיוחד. **קריצה**


אין בעיה, המשכתי לדבר עם עצמי, יש עוד שבוע וחצי לחג, מלאאא זמן כדי ללכת לכיוון אחר. בפעם השניה בטוח אצליח.

נישאת על כנפי האופטימיות המטופשת הזו -- אני מאשימה את המחסור בשעות השינה -- פניתי לעוגת הווניל פרווה המוצלחת שפרסמתי פעם. אתם מבינים, הגעתי למסקנה שעוגת דבש "קלאסית" לא בדיוק עוברת טוב כשיש, אז החלטתי לקחת סתם עוגה בחושה, לדבש אותה (להפוך לעוגת דבש, זה לא היה ברור?) ואז לשייש אותה (טוב, זה כבר פועל לגיטימי, לא?).


אז הכנתי. יצא יותר טוב. עדיין לא וואו. עדיין קצת בצקי.

ואני.. אני החלטתי פעם לא לפרסם מתכונים שהם לא מספיק טובים בעיניי.


אסף טען שאני צריכה להוסיף קמח, אני טענתי שאני צריכה לאפות את העוגה יותר זמן. אז בניסיון השלישי הוספתי קמח ואפיתי יותר זמן. הרבה יותר זמן. העוגה לחלוטין היתה אפויה הפעם, לא פאדג'ית, קצת יותר מדי וול דאן.


הניסיון השלישי היה מוצלח יותר, הוא כבר קיבל ציון עובר. אבל עדיין לא מספיק. טעים, אפוי, אבל.. יבש? סתמי?


במצב רגיל אולי הייתי מוותרת, אבל העוגה יצאה כל כך יפה -- בעיקר בניסיון השני, יש לציין -- עם נזילות שוקולד והכל.. לא חבל?

חוץ מזה, כבר עבדתי כל כך קשה, ועוד עם תינוק בבית שהתעקש לקבל יחס ותשומת לב (ווירדו), גיבורה שכמותי.


ניסיון רביעי. אסף כבר אורז מזוודה כדי לעזוב את הבית. בתור פשרה -- הכנתי חצי כמות. אפיתי בתבנית קטנה יותר.

דינג דינג דינג, סוף כל סוף, יצא טוב! כמו שצריך. אפוי, לא מדי (טוב, דקה אחת יותר מדי, אבל אני מאשימה את יונתן. הוא קטן ולא יכול להגן על עצמו, זה קלאסי להאשים אותו), דבשי, שוקולדי, ווהו.


ואז עברו עוד יומיים, במהלכם רציתי לכתוב את הפוסט, אבל נוצר מצב שלא יצא, ו...

רגע. רגע רגע.


פתאום הבנתי משהו. זה לא מעניין אף אחד.


לא אכפת לכם כמה פעמים החלפתי ליונתן חיתול (אינספור) וכמה שעות הוא היה לי על הידיים (המון. זה אימון יותר טוב מפילאטיס). לא מעניין אתכם כרגע שניסיתי גם להכין עוגת חג טבעונית בין לבין, וחייתי בסרט שאספיק לצלם אותה ולפרסם את המתכון, בהנחה שהיא בכלל תצא טוב (פסססט ספוילר: היא יצאה טוב! זאת אומרת, נראה לי. עדיין לא טעמתי. אבל אני חושבת שכן, הלוואי שאספיק לפרסם אותה מתישהו לפני פסח).


יש חג עוד שניה וחצי. אתם מחפשים מה להכין לארוחת החג. למה אני מספרת לכם את סיפור חיי המשמים?


זאת אומרת, אולי אתם כבר לא מחפשים מה לכין לארוחה. זה בסדר. זה הגיוני. כנראה שאתם, בניגוד אלי, לא מחכים לדקה התשעים כדי לעשות דברים. כל הכבוד לכם וזה.

אבל למקרה שאתם כן, והגעתם ליום לפני החג מבלי שתהיה לכם עוגה לקינוח, אז הנה. אני פה בשבילכם.


זו לא עוגת הדבש הקלאסית שכולנו מכירים ואוהבים (או שונאים) (באופן אישי, אני מתה על עוגות דבש). אני מגדירה אותה יותר כעוגה בחושה בטעם דבש, אם אתם מצליחים להבין למה אני מתכוונת. אההה ושוקולד. דבש ושוקולד.


היא קלה ופשוטה ובכל זאת לקח לי ארבעה נסיונות כדי להכין אותה כמו שצריך, אז אני חושבת שאתם צריכים לתת לה צ'אנס.


ואם כבר יש לכם קינוח(ים) לארוחת החג, אז אולי תכינו אותה סתם כך? טיפ של אלופים: היא מעולה גם לארוחת בוקר. על החתום, אחת שאוכלת אותה כבר כמה ימים עם הקפה של הבוקר. ולפעמים גם של אחר הצהריים.


רגע, יש סיכוי שנצליח לגרום ל"קפה ועוגה של עשר בלילה" להפוך להיות דבר אמיתי?

***
עוגת שיש דבש ושוקולד
מקור המתכון: התבססתי על עוגת הווניל הזו.

כמות: תבנית עגולה בקוטר 20 ס"מ.

מצרכים:
2 ביצים גדולות, בטמפרטורת החדר
50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן
60 ג' (1/4 כוס) סוכר חום כהה
85 ג' (1/4 כוס) דבש
60 מ"ל (1/4 כוס) שמן קנולה
60 מ"ל (1/4 כוס) חלב סויה, או חלב לא חלבי אחר
60 מ"ל (1/4 כוס) קפה חזק (2 כפיות קפה מומסות במים חמים)
1/2 כפית תמצית וניל
210 ג' (1/2 1 כוסות) קמח לבן
2 כפיות אבקת אפיה
1/2 כפית קינמון טחון
1/4 כפית ג'ינג'ר טחון
1/4 כפית מלח
50 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס

לציפוי
100 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס
2 כפיות שמן קנולה
פולי קקאו גרוסים/בי פולן/סוכריות צבעוניות, לקישוט

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים תבנית עגולה בנייר אפיה.
2. מניחים ביצים ושני סוגי סוכר בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים היטב, על מהירות גבוהה, למשך כשלוש דקות.
3. מוסיפים דבש ומערבבים עוד כדקה.
4. מוסיפים שמן, חלב סויה, קפה, וניל, קמח, אבקת אפיה, קינמון, ג'ינג'ר ומלח. מערבבים על מהירות נמוכה-בינונית, עד לקבלת בלילה אחידה וחלקה.
5. מניחים שוקולד מריר בקערה קטנה. ממיסים במיקרוגל (או על בן מארי).
6. מוסיפים כחצי כוס בלילה לשוקולד המומס. מערבבים עד לקבלת בלילה שוקולדית חלקה.
7. מוסיפים את הבלילה השוקולדית לקערה הגדולה. מקפלים פעמיים-שלוש בעזרת לקקן, עד לקבלת בלילה משוישת - הימנעו מערבוב יתר, אחרת הבלילה כולה תהפוך שוקולדית.
8. יוצקים לתבנית. אופים 25-30 דקות, עד שהעוגה מתייצבת, וקיסם הננעץ במרכזה יוצא נקי, או עם פירורים לחים עליו. מצננים, ולאחר מכן מחלצים מהתבנית.
9. להכנת הציפוי: ממיסים שוקולד מריר במיקרוגל או על בן מארי.
10. מוסיפים שמן לשוקולד ומערבבים היטב.
11. יוצקים את הציפוי מעל העוגה. בעזרת לקקן או פלטה, עוזרים לו לצפות את כל העוגה, כאשר אפשר "לעזור" לו לזלוג מעט לצדדים.
12. מקשטים בפולי קקאו גרוסים/בי פולן/סוכריות צבעוניות.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אמנם זו לא עוגת דבש קלאסית, אבל כמו רוב עוגות הדבש, היא טעימה ביום ההכנה, אבל הטעם שלה רק הולך ומשתפר לאחר יום-יומיים.
  • אפשר להכפיל כמויות ולאפות את העוגה בתבנית בקוטר 24 ס"מ. זמן האפיה יתארך לאזור ה-45 דקות, פלוס מינוס.
  • לחילופין, אפשר גם לחלזק את הבלילה למנז'טים ולאפות כמאפינס.
  • למי שאין מיקסר, אפשר להכין בקערה, עם מטרפה ידנית.
  • אגב, העוגה בתמונות היא העוגה מהניסיון השני, אבל מבחינה ויזואלית, לפחות חיצונית, העוגות של הניסיון השלישי והרביעי יצאו די דומות לה. הנה, זו הגירסא הסופית.

לא יודעת אם אספיק לדבר אתכם לפני החג השנה, אז למקרה שלא: שנהיה לראש ולא לזנב! ובנימה אישית, שאשן לילה שלם ולא אצטרך להחליף חיתולים בארבע בבוקר!

יונתן, בתגובה: חה חה.